ילדים ומשחקי מחשב: איפה פה הבעיה?

האם המשחקים במחשב משפיעים על התנהגות הילדים שלכם ואם כן אז כיצד? מורן בר מסבירה את שתי האסכולות ומציעה לכם דרכי התמודדות עם הבעיה.

Manhunt 2: אז מה אם יש פה דם ואלימות? זה דווקא מרגיע

החוק משנת 2005 במדינת קליפורניה, בהובלתו של אמן הסרטים האלימים של שנות ה-80, ארנולד שוורצנגר (למרבה האירוניה), ביקש להוציא את משחקי הווידאו האלימים מחוץ לחוק עבור צרכנים מתחת לגיל 18. כצפוי, כבר בשלבים הראשונים, החוק נתקל בהתנגדות מצד תעשיית משחקי המחשב, מה שעזר להוביל לפסילתו בהמשך על ידי בית המשפט לערעורים. בית המשפט קבע כי החוק בעייתי במישורים רבים כמו ההגבלה של הגישה של קטינים למידע באופן חופשי.

שוורצנגר הודיע בשנה שעברה כי יחזור לפעול לקידום החוק מחדש, ובאפריל התביעה המשיכה גם לדיון נוסף בבית המשפט העליון. אך האם יש אמת בדבריהם של המקטרגים את משחקי המחשב האלימים? נכון להיום, לדברי מומחים, אין מחקר אשר מוכיח באופן חד משמעי את הקשר בין אלימות במשחקי מחשב להתנהגות אלימה של קטינים. את הדעה הרווחת על משחקי מחשב מנסים להזים בשנים האחרונות באמצעות פרסום מחקרים שונים הסותרים את הסטיגמה שמשחקי מחשב אלימים גוררים אלימות.

לא אלימות – גיבוש אישיות

לראיה הראשונה אפשר להביא את העובדה שיותר מ-2/3 מהמשחקים הנמכרים מדורגים כ-E (מתאים לילדים מעל גיל 10). מעבר לכך, הסטטיסטיקה מוכיחה כי הגיל הממוצע של הגיימרים הוא 35 ולאו דווקא ילדים, ו-63% מההורים דווקא מרוצים מההשפעה הטובה של משחקי המחשב על הדור הצעיר. ההורים מסבירים כי בניגוד לצפיה פאסיבית בטלוויזיה, משחקים גורמים לילדיהם לחשוב, לתכנן, לפעול. מומחים מספרים כי הילדים מפתחים יכולות כמו קבלת החלטות, לתכנן אסטרטגיות, ללמוד מכשלונות – כל אלו תורמים גם בעתיד להגברת הבטחון העצמי וגיבוש האישיות.

מעבר לעובדה שילדים הם לאו דווקא קהל היעד של המשחקים האלימים, אפשר לייחס את האלימות של הנוער בארה”ב לקלות בה ניתן לרכוש נשק, ולאו דווקא להשראה שמקבלים מהמשחקים הללו. אפשר להאשים את התקשורת שמעניקה 15 דקות של תהילה על מעשים אלימים שונים ועל החשיפה הגדולה שייתכן ועוזרת לאנשים להחליט לבצע מעשים אלימים, ואפשר אפילו להצביע על מחקרים הפוכים שמוכיחים כי “להוציא את הקריזה” במשחקי מחשב עוזר להרגיע את השחקנים, ומאפשר לאנשים לפרוק את המתח והלחץ על דמויות וירטואליות ולא על אנשים ברחוב.

אז מה לעשות? לפקח

אני יודעת, ממחקר עצמי שערכתי (לעצמי), שמשחקי מחשב מסויימים כמו מרוצי מכוניות ומשחקי אלימות אלו או אחרים משנים את מצב הרוח שלי. מצד אחד אני מרגישה אנרגטית יותר אחרי משחק ומצד שני, אפשר לזהות בקלות, על פי הצורה בה אני מחזיקה את ההגה ומדמה קולות של חריקת בלמים, איך הנהיגה שלי מושפעת בשעות הבאות אחרי המשחק. למרות היתרונות והמחקרים, אי אפשר לאמוד את ההשפעה האמיתית של המשחקים גם על ילדים. אבל כטיפ להורים, כדאי לברר אילו משחקים ילדיהם רוכשים ולהבין את שיטת הניקוד. בנוסף חשוב לקבל המלצות מהורים אחרים ואולי אפילו, בגישה מעט קשוחה יותר, לשים את המחשב תמיד במיקום בו אפשר לראות את הפעילות של הילד, ולפקח גם על השעות וגם על התוכן הנצרך.

איך אתם מתנהגים אחרי שעות של משחקים? האם אתם מבחינים בשינויי התנהגות? נשמח לשמוע את דעתכם.

מורן בר

מייסדת ומנהלת החברה, יזמית בעלת נסיון רב שנים בתעשיית ההיי-טק עם רקע נרחב בתחום האחסון והתקשורת ובעולם המדיה החברתית. היתה שותפה למיזמי אינטרנט גדולים וביניהם אתר 2eat הישראלי. בוגרת ממר"מ ועו"ד העוסקת בתחום דיני הפרטיות וטכנולוגיה.

הגב

2 תגובות על "ילדים ומשחקי מחשב: איפה פה הבעיה?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
רן בר-זיק
Guest

כהורה אני מעדיף פי אלף את המחשב על פני הטלוויזיה.
תכנים בעיתיים ואלימים יש בכל מקום. אבל אני מעדיף אלימות על פני סקסיזם בוטה וחינוך לערסיות כמו שיש בערוץ הילדים ובערוץ 2.

גם אפשר להכיר לילד משחקים שהם פחות אלימים. הילד שלי מעדיף הרבה יותר RTSים ושם האלימות פחותה בהרבה. וגם אפששר לשחק ביחד וזה הרבה יותר כיף.

מארק סוקול
Guest

like :)

wpDiscuz

תגיות לכתבה: