העולם כולו עובר לתשלום סלולרי; למה בישראל זה תקוע?

בזמן שבארצות הברית ובאירופה עברו כבר למערכות תשלומים מתקדמות, בארץ התהליך עדיין תקוע. בקרוב לא תוכלו יותר להשתמש בכרטיס האשראי הישראלי שלכם בלא מעט מדינות בחו׳׳ל, עד שמישהו פה יתעורר

הפוסט נכתב על ידי תומר פפר, מנהל הפיתוח של תן ביס

כשכרטיסי האשראי התחילו למלא את הארנקים שלנו, בשנות השבעים של המאה הקודמת, הם נחשבו לשיא הקדמה ולדרך התשלום הנוחה והבטוחה ביותר. אבל כשם שאף אחד כבר לא שומע מוזיקה בווקמן (וסביר להניח שישנם רבים שכלל לא יודעים מהו ווקמן…), וכפי שכדי להגיע למקום חדש אנחנו נעזרים בסמארטפון ולא במפה ומצפן, כך גם כרטיסי האשראי הרגילים, אלה בעלי הפס המגנטי, אינם מתאימים למציאות הטכנולוגית של היום. באירופה כבר עוברים בקצב מואץ לאמצעי תשלום מתקדמים הרבה יותר – בארץ עדיין יש מי שמאלץ אותנו להישאר מאחור.

כרטיס האשראי שלכם לא בטוח

יש הטוענים כי “כסף מזומן הוא חבר נאמן” אבל שטרות ומטבעות הם קונספט מרובה חסרונות: לא ניתן לשלם מרחוק, אין אפשרות לעסקאות תשלומים וב-2014 החליטה ממשלת ישראל להגביל את הסכום אותו ניתן לשלם במזומן (כחלק מהמלחמה בהון שחור). גם צ’קים סובלים מלא מעט מגבלות ובעיקר קל יחסית לזייף אותם – כך שאין פלא כי כרטיסי האשראי נשלפים מהארנקים לעתים קרובות יותר ויותר. ב-2014, כך עפ”י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נרשמה עלייה של 6.2% בהיקף הרכישות באשראי, וגם בשנתיים שקדמו לה שיעור הצמיחה היה דומה.

מצד שני, כרטיסי האשראי שברשותנו הם אולי נוחים – אבל מאוד לא בטוחים. כמה לא בטוחים? עד כדי כך שבקרוב מאוד כבר לא נוכל להשתמש בהם באירופה ובאסיה. למה? כי בתי העסק ברוב מדינות העולם לא יכבדו יותר כרטיסי אשראי שלא עומדים בתקן EMV וכרטיס אשראי עם פס מגנטי אינו עומד בתקן זה.

מהו תקן EMV?

תקן EMV (השם הוא ראשי תיבות של 3 חברות האשראי הגדולות: Europay, Mastercard, Visa) מציג דרישות מפורטות בפני החברות המנפיקות כרטיסי אשראי, מחזיקי הכרטיסים ובתי העסק המפעילים מסופים לסליקה, ויוצר רמת אבטחה גבוהה במיוחד.

בפרט מחייב תקן EMV הוספת שבב מיוחד לכרטיס, כדי להקשות על הזיוף שלו או על שימוש לרעה בו, ובמדינות בהן הוא נמצא בשימוש נרשמה ירידה של ממש במידת הנזק הנגרם בשל הונאות הקשורות לכרטיסי אשראי. באנגליה, למשל, הצטמצם היקף השימוש לרעה מכ-600 מיליון ליש”ט בשנה לכמאה מיליון בלבד בעקבות המעבר לכרטיסים שעומדים בתקן זה, וכאמור בכל רחבי אירופה ואסיה מתקדמים בקצב מואץ לשימוש בתקן המחייב.

Google Wallet נגד Apple Pay והרווח של כולנו

טכנולוגיה נוספת שהופכת רווחת יותר ויותר ברחבי העולם ואצלנו עדיין לא היא NFC (ראשי תיבות של Near Field Communication, כלומר תקשורת המבוססת על קרבה).

בין השאר מאפשרת טכנולוגיה זו, שמפותחת בקצב מואץ מזה מספר שנים, להפוך סמארטפונים לארנקים, ומי שכבר פועלות במרץ על מנת לאפשר לנו לשלם בדרך נוחה ובטוחה באמת הן, בין השאר, גוגל ואפל. שתיהן פיתחו – וממשיכות כל הזמן לשכלל – אפליקציות המסתמכות על טכנולוגיית NFC כך שהסמארטפונים ימלאו עוד פונקציה בחיינו: כרטיס אשראי אינטואיטיבי ונוח במיוחד.

גוגל וולט, שעובדת על אנדרואיד, הושקה ב-2011, והחברה כבר הצהירה כי מי שיבצע עסקאות דרך האפליקציה לא יידרש לשלם עמלה (הרווח של גוגל ינבע מהשימוש בכל המידע שתצבור). בספטמבר 2014 התווספה לתחום הארנקים הסלולריים Apple Pay, ואמנם הצגתה לעולם נבלעה בהמולה סביב השקת השעון החכם של אפל שהתרחשה במקביל, אולם סביר להניח שהיא תחולל מהפכה דרמטית הרבה יותר בחיינו. היתרון המשמעותי שלה הוא – כמו תמיד אצל אפל – הפשטות, ובנוסף מספקת אפל פיי רמת אבטחה גבוהה שכן במקביל לקירוב האייפון למסוף ייעודי נסרקת גם טביעת האצבע של בעל הסלולרי.
שבב NFC הוא פריט זול למדי, וגם הנכונות של הציבור לשלם עם הסלולרי, עושה רושם, רבה, אבל על מנת שה-Apple Pay ושאר אפליקציות מבוססות NFC אכן יהפכו את חוויות הקנייה שלנו לנוחות ובטוחות נדרשים גם שיתוף פעולה מצד חברות האשראי והשקעה של בעלי העסקים (במסופים ייעודיים) – שני חסמים משמעותיים במיוחד בישראל.

חסם נוסף הוא התוכנות בקופות הקיימות, שעדיין אינן תומכות בטכנולוגיות המתקדמות הנ”ל, ועל כן לא מאפשרות שימוש באמצעי תשלום מתקדמים או סליקה ע”י מסופונים ייעודיים לסליקה בטוחה.

הבנקים מבקשים לשמר את הסדר הישן

חברות האשראי הגדולות בישראל שייכות לבנקים השונים, וגם חברת שב”א (שירותי בנק אוטומטיים) – שדרכה נסלקות 95% מעסקאות האשראי בארץ – נמצאת בבעלות משותפת של 4 מתוך 5 הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי).

הגופים הנ”ל לא מעוניינים בכניסתה של טכנולוגיית ה-NFC, וזאת מתוך חשש שהיא תגביר את התחרות. גם את תקן ה-EMV לא ממהרים בחברות האשראי ובשב”א לאמץ, וזאת עקב עיוות מבני לפיו חברות חדשות שרוצות להיכנס לשוק נדרשות לפעול על פי התקן המתקדם בעוד החברות הקיימות אינן מחויבות בכך, ובעצם אין להן שום אינטרס לבצע השקעה גדולה שכזו.

מי שאמורים היו להיכנס לפעולה הם המפקח על הבנקים (שאמור לפקח גם על פעילות חברות האשראי ושב”א שכאמור שייכות לבנקים) וכן הממונה על ההגבלים העסקיים (שאמור למנוע ניצול לרעה של המונופול שהוא שב”א). שני אלה חייבים לדאוג שישראל לא תישאר מאחור מבחינה טכנולוגית וכי כולנו נוכל ליהנות מאמצעי תשלום מתקדמים, בטוחים ונוחים, כאלה שניתן להשתמש בהם בכל מקום בעולם, אולם למרבה הצער נכון לעכשיו הכוחות הישנים והריכוזיות גוברים על החדשנות הטכנולוגית והתחרותיות.
יחד עם זאת ההיסטוריה מלמדת כי ברוב המקרים סופה של הקדמה לנצח, ויש לקוות כי ה-NFC וה-EMV יהפכו לחלק בלתי נפרד גם מהחיים של כולנו כאן בישראל.

הכתבה בחסות קופת paypo מבית תן ביס

קופת paypo הינה קופה לניהול עסקים המתקדמת ביותר בישראל. כיום, כשכולם מחוברים און ליין כל הזמן ובכל מקום, בעלי העסקים ובמיוחד המסעדנים עדיין משתמשים בקופות שהן תוכנה סגורה שמותקנת על שרת מקומי ללא יכולות חיבור לעולם החיצוני. קופת paypo מחברת בין חוויית הלקוח בחנות ליכולות הרבות הקיימות לעסקים און ליין, ומציעה פלטפורמה גמישה ומתקדמת לניהול בית העסק. paypo תומכת ב-NFC ו-EMV לחיוב כרטיסי אשראי ועומדת בתקן PCI .

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

16 תגובות על "העולם כולו עובר לתשלום סלולרי; למה בישראל זה תקוע?"

התחבר עם:

Photo and Image Files

Audio and Video Files

Other File Types

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי: חדש | ישן | הכי מדורגים

Guest

יואב