העולם כולו עובר לתשלום סלולרי; למה בישראל זה תקוע?
בזמן שבארצות הברית ובאירופה עברו כבר למערכות תשלומים מתקדמות, בארץ התהליך עדיין תקוע. בקרוב לא תוכלו יותר להשתמש בכרטיס האשראי הישראלי שלכם בלא מעט מדינות בחו׳׳ל, עד שמישהו פה יתעורר
הפוסט נכתב על ידי תומר פפר, מנהל הפיתוח של תן ביס
כשכרטיסי האשראי התחילו למלא את הארנקים שלנו, בשנות השבעים של המאה הקודמת, הם נחשבו לשיא הקדמה ולדרך התשלום הנוחה והבטוחה ביותר. אבל כשם שאף אחד כבר לא שומע מוזיקה בווקמן (וסביר להניח שישנם רבים שכלל לא יודעים מהו ווקמן…), וכפי שכדי להגיע למקום חדש אנחנו נעזרים בסמארטפון ולא במפה ומצפן, כך גם כרטיסי האשראי הרגילים, אלה בעלי הפס המגנטי, אינם מתאימים למציאות הטכנולוגית של היום. באירופה כבר עוברים בקצב מואץ לאמצעי תשלום מתקדמים הרבה יותר – בארץ עדיין יש מי שמאלץ אותנו להישאר מאחור.
כרטיס האשראי שלכם לא בטוח
יש הטוענים כי “כסף מזומן הוא חבר נאמן” אבל שטרות ומטבעות הם קונספט מרובה חסרונות: לא ניתן לשלם מרחוק, אין אפשרות לעסקאות תשלומים וב-2014 החליטה ממשלת ישראל להגביל את הסכום אותו ניתן לשלם במזומן (כחלק מהמלחמה בהון שחור). גם צ’קים סובלים מלא מעט מגבלות ובעיקר קל יחסית לזייף אותם – כך שאין פלא כי כרטיסי האשראי נשלפים מהארנקים לעתים קרובות יותר ויותר. ב-2014, כך עפ”י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נרשמה עלייה של 6.2% בהיקף הרכישות באשראי, וגם בשנתיים שקדמו לה שיעור הצמיחה היה דומה.
מצד שני, כרטיסי האשראי שברשותנו הם אולי נוחים – אבל מאוד לא בטוחים. כמה לא בטוחים? עד כדי כך שבקרוב מאוד כבר לא נוכל להשתמש בהם באירופה ובאסיה. למה? כי בתי העסק ברוב מדינות העולם לא יכבדו יותר כרטיסי אשראי שלא עומדים בתקן EMV וכרטיס אשראי עם פס מגנטי אינו עומד בתקן זה.
מהו תקן EMV?
תקן EMV (השם הוא ראשי תיבות של 3 חברות האשראי הגדולות: Europay, Mastercard, Visa) מציג דרישות מפורטות בפני החברות המנפיקות כרטיסי אשראי, מחזיקי הכרטיסים ובתי העסק המפעילים מסופים לסליקה, ויוצר רמת אבטחה גבוהה במיוחד.
בפרט מחייב תקן EMV הוספת שבב מיוחד לכרטיס, כדי להקשות על הזיוף שלו או על שימוש לרעה בו, ובמדינות בהן הוא נמצא בשימוש נרשמה ירידה של ממש במידת הנזק הנגרם בשל הונאות הקשורות לכרטיסי אשראי. באנגליה, למשל, הצטמצם היקף השימוש לרעה מכ-600 מיליון ליש”ט בשנה לכמאה מיליון בלבד בעקבות המעבר לכרטיסים שעומדים בתקן זה, וכאמור בכל רחבי אירופה ואסיה מתקדמים בקצב מואץ לשימוש בתקן המחייב.
Google Wallet נגד Apple Pay והרווח של כולנו
טכנולוגיה נוספת שהופכת רווחת יותר ויותר ברחבי העולם ואצלנו עדיין לא היא NFC (ראשי תיבות של Near Field Communication, כלומר תקשורת המבוססת על קרבה).
בין השאר מאפשרת טכנולוגיה זו, שמפותחת בקצב מואץ מזה מספר שנים, להפוך סמארטפונים לארנקים, ומי שכבר פועלות במרץ על מנת לאפשר לנו לשלם בדרך נוחה ובטוחה באמת הן, בין השאר, גוגל ואפל. שתיהן פיתחו – וממשיכות כל הזמן לשכלל – אפליקציות המסתמכות על טכנולוגיית NFC כך שהסמארטפונים ימלאו עוד פונקציה בחיינו: כרטיס אשראי אינטואיטיבי ונוח במיוחד.
גוגל וולט, שעובדת על אנדרואיד, הושקה ב-2011, והחברה כבר הצהירה כי מי שיבצע עסקאות דרך האפליקציה לא יידרש לשלם עמלה (הרווח של גוגל ינבע מהשימוש בכל המידע שתצבור). בספטמבר 2014 התווספה לתחום הארנקים הסלולריים Apple Pay, ואמנם הצגתה לעולם נבלעה בהמולה סביב השקת השעון החכם של אפל שהתרחשה במקביל, אולם סביר להניח שהיא תחולל מהפכה דרמטית הרבה יותר בחיינו. היתרון המשמעותי שלה הוא – כמו תמיד אצל אפל – הפשטות, ובנוסף מספקת אפל פיי רמת אבטחה גבוהה שכן במקביל לקירוב האייפון למסוף ייעודי נסרקת גם טביעת האצבע של בעל הסלולרי.
שבב NFC הוא פריט זול למדי, וגם הנכונות של הציבור לשלם עם הסלולרי, עושה רושם, רבה, אבל על מנת שה-Apple Pay ושאר אפליקציות מבוססות NFC אכן יהפכו את חוויות הקנייה שלנו לנוחות ובטוחות נדרשים גם שיתוף פעולה מצד חברות האשראי והשקעה של בעלי העסקים (במסופים ייעודיים) – שני חסמים משמעותיים במיוחד בישראל.
חסם נוסף הוא התוכנות בקופות הקיימות, שעדיין אינן תומכות בטכנולוגיות המתקדמות הנ”ל, ועל כן לא מאפשרות שימוש באמצעי תשלום מתקדמים או סליקה ע”י מסופונים ייעודיים לסליקה בטוחה.
הבנקים מבקשים לשמר את הסדר הישן
חברות האשראי הגדולות בישראל שייכות לבנקים השונים, וגם חברת שב”א (שירותי בנק אוטומטיים) – שדרכה נסלקות 95% מעסקאות האשראי בארץ – נמצאת בבעלות משותפת של 4 מתוך 5 הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי).
הגופים הנ”ל לא מעוניינים בכניסתה של טכנולוגיית ה-NFC, וזאת מתוך חשש שהיא תגביר את התחרות. גם את תקן ה-EMV לא ממהרים בחברות האשראי ובשב”א לאמץ, וזאת עקב עיוות מבני לפיו חברות חדשות שרוצות להיכנס לשוק נדרשות לפעול על פי התקן המתקדם בעוד החברות הקיימות אינן מחויבות בכך, ובעצם אין להן שום אינטרס לבצע השקעה גדולה שכזו.
מי שאמורים היו להיכנס לפעולה הם המפקח על הבנקים (שאמור לפקח גם על פעילות חברות האשראי ושב”א שכאמור שייכות לבנקים) וכן הממונה על ההגבלים העסקיים (שאמור למנוע ניצול לרעה של המונופול שהוא שב”א). שני אלה חייבים לדאוג שישראל לא תישאר מאחור מבחינה טכנולוגית וכי כולנו נוכל ליהנות מאמצעי תשלום מתקדמים, בטוחים ונוחים, כאלה שניתן להשתמש בהם בכל מקום בעולם, אולם למרבה הצער נכון לעכשיו הכוחות הישנים והריכוזיות גוברים על החדשנות הטכנולוגית והתחרותיות.
יחד עם זאת ההיסטוריה מלמדת כי ברוב המקרים סופה של הקדמה לנצח, ויש לקוות כי ה-NFC וה-EMV יהפכו לחלק בלתי נפרד גם מהחיים של כולנו כאן בישראל.

הכתבה בחסות קופת paypo מבית תן ביס
קופת paypo הינה קופה לניהול עסקים המתקדמת ביותר בישראל. כיום, כשכולם מחוברים און ליין כל הזמן ובכל מקום, בעלי העסקים ובמיוחד המסעדנים עדיין משתמשים בקופות שהן תוכנה סגורה שמותקנת על שרת מקומי ללא יכולות חיבור לעולם החיצוני. קופת paypo מחברת בין חוויית הלקוח בחנות ליכולות הרבות הקיימות לעסקים און ליין, ומציעה פלטפורמה גמישה ומתקדמת לניהול בית העסק. paypo תומכת ב-NFC ו-EMV לחיוב כרטיסי אשראי ועומדת בתקן PCI .
הגב
16 תגובות על "העולם כולו עובר לתשלום סלולרי; למה בישראל זה תקוע?"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
א. רוב כרטיסי האשראי היום כוללים את השבב המדובר.
ב. גם גוגל וולט ואפל פיי יושבים על גבי כרטיס האשראי ולכן הם לא פותרים את הבעיה. הם מקלים את השימטש בכרטיס (מעט) אבל עדיין העמלות האסטרונומיות יזרמו לבנקים וזו הבעיה האמיתית. העמלות מכבידות על העסקים וגורמות להם לעלות מחירים (בכ 2.5 אחוז).
העמלות בחו”ל גבוהות אף יותר ובעיני זה מגוכח שאנחנו משלמים כל כך הרבה עבור העברת מספרים משורה לשורה במבנה נתונים או ממחשב למחשב.
לא יודע מאיפה הכותב מביא את המידע, אני יכול לומר שהכרטיסים האחרונים שקיבלתי בחצי השנה האחרונה – מאסטרקארד ואמריקאן אקספרס – שניהם הגיעו עם השבב הרלוונטי וNFC מובנה.
כותרת מטעה האם בלי ארנק סלולרי לא נוכל לרכוש בחו”ל ? לא .
רק השבב בכרטיס משחק את המשחק . אז למה להטעות תומר ?
טוב שלא אמרת שבלי תן ביס לא נוכל לאכול בארץ.
גם סמסונג קופצת למים
http://www.themarker.com/wallstreet/1.2569875
ומה בנט עשה בנדון?
זהו? תקופת בחירות אז פוליטיקאים מופיעים בהקשר לכל דבר?
לחכות למפקח על הבנקים זה נראה אבוד…
השוק צריך לעשות את שלו… אומרים כל הזמן “אומת סטארטאפ” אבל אין מסחר מקוון אמיתי בארץ… זה הולך עם זה יד ביד…
כמו שאפל יצרה מציאות וכולם הסתגלו, צריך חברה כזו בארץ… תן ביס תרים את הכפפה?
באוגוסט 2013 המפקח על הבנקים דרש מהבנקים ומחברות כרטיסי אשראי להעביר את לקוחותיהם לשימוש בכרטיסי אשראי חכמים בעלי תקן אבטחה EMV בתוך 3.5 שנים (עד דצמבר 2016) – http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000873753
א. רוב כרטיסי האשראי היום כוללים את השבב המדובר.
ב. גם גוגל וולט ואפל פיי יושבים על גבי כרטיס האשראי ולכן הם לא פותרים את הבעיה. הם מקלים את השימטש בכרטיס (מעט) אבל עדיין העמלות האסטרונומיות יזרמו לבנקים וזו הבעיה האמיתית. העמלות מכבידות על העסקים וגורמות להם לעלות מחירים (בכ 2.5 אחוז).
העמלות בחו”ל גבוהות אף יותר ובעיני זה מגוכח שאנחנו משלמים כל כך הרבה עבור העברת מספרים משורה לשורה במבנה נתונים או ממחשב למחשב.
א. ממש לא.
ב. צודק
חלק מהמגיבים פה הם דוגמא מעולה לסיבה שישראל נוטה לפגר בתחומים מסוימים באופן תמוה, המחלה הזאת של חוסר פרגון…זו כתבה מעולה ואינפורמטיבית. ברור שאפשר לאכול בארץ גם בלי תןביס כמו שאפשר יהיה לשלם בחו”ל באשראי “רגיל”, אבל למה לסוע בפורד קורטינה כשיש לך רולס רויס בהישג יד?
לכתבה אין קשר למציאות כלל. רוב הכרטיסים היום מונפיק עם השבב ואם יש לך כרטיס ישן רק עם פס מגנטי אז בטח לא תהיה שום בעיה להנפיק במקומו כרטיס עם שבב ללא שום עלות. יותר מזה בשנים הקרובות יחליפו כל הטרמינלים POS בארץ לטרמינלים חכמים עם טכנולוגיית EMV. שוב מי שכתב את המאמר מאוד רחוק מעולם כרטיס האשראי …
מספיק לקרוא מי נותן חסות לכתבה הזו כדי להבין את מלוא האינטרס מאחוריה. כל כרטיס אשראי חדש שנמסר ללקוחות בישראל בשנה האחרונה כולל שבב EMV וניתן להשתמש בהם באירופה בלי חשש ובלי בעיה.
אין פה לא בעיות טכנולוגיות ולא בעיות אבטחה.
הבעיה הגדולה ביותר של כולנו היא המונפול הדורסני של חברות האשראי ששותפות באופן פסיבי ומקבלות בין 1% ל-3% מכל בעל עסק.
אין לחברות הללו שום ערך יצרני או תרומה לכלכלה.
לצורך העניין, הממשלה יכלה לסבסד את עלויות התפעול הקבועות (בתור מומחה מהתחום – להערכתי כ-30 מ’ שח בשנה , פחות ממאית אחוז מהתקציב) ולתת לכולנו כרטיס כתחליף למזומן. הסיבה שהשיטה המושחטת הזאת עדיין ממשיכה היא קשרי ההון שלטון
ספטמבר 2020 עדיין כלום לא השתנה אין תשלום ב nfc