25 שנה למחשב האמיגה

חשבתם שמקינטוש הוא מחשב הפולחן הגדול בכל הזמנים? חשבו שוב. שחר דומאי נזכר בגעגועים במחשבי האמיגה

ב-23 ביולי, 1985 הציגה חברת קומודור לעולם במסיבת גאלה מפוארת ומלאת סלבז את מחשב האמיגה. קומודור, שעד אז ייצרה את מחשבי הויק-20 וקומודור 64 הפופולריים (שלא לשכוח את הקומודור 128, ה- PET וכן מכונות כתיבה, מכונות חישוביות מכניות ומחשבוני כיס) עליהם גדלו הו-כה-רבים מאיתנו, ניסתה במהלך זה להשתלט על שוק החובבים הביתי על ידי בניית מחשב שהקדים מבחינה טכנולוגית את מתחריו בשנים רבות (ולחלק מביצועיו ניתן גם להתגעגע עד היום!). זה היה מהלך מהפכני, שבין היתר יצר חילוקי דיעות עסקיים שהגיעו כדי עזיבתו של מייסד החברה ג’ק טרמייל ב- 1984.

בראשית

הכל החל בשנת 1982, כאשר כמה מהנדסי אטארי לשעבר בראשותו של ג’יי מיינר החל לתכנן את המחשב החדשני במסגרת חברת אמיגה. המטרה המקורית היתה לבנות בכלל מערכת מחשב למשחקים. התכנון נתקע בהיעדר פפלינוס, וקומודור רכשה את חברת אמיגה כדי לממן את הפיתוח. באותו זמן, קומודור מכרה בעיקר את הקומודור 64 (עד היום המחשב הנמכר בכל הזמנים) אולם המכירות החלו לדעוך והחברה היתה זקוקה נואשות למנוע צמיחה אחר.

המחשב החדש, בדומה למקינטוש (שהוצג שנה וחצי קודם לכן) היה מבוסס על מעבד 68000 של מוטורולה. אולם שולבו בו שבבים גרפיים ייעודיים שתוכננו על ידי אמיגה לטיפול בגרפיקה, בקול ובניהול הגישה לזיכרון ולהתקנים חיצוניים – בנפרד מהמעבד המרכזי. רעיון תכנוני זה היה מהפכני בזמנו, והקנה למחשב יכולות טכניות גבוהות בהרבה מכל מתחריו למשך כמה שנים. כיום היינו קוראים לו מחשב מולטימדיה, אולם מעטים זוכרים שהאמיגה הוא המחשב שהמציא את המולטימדיה.

שימו לב לתאריך...

מהי חדשנות?

האמיגה המקורי (אמיגה 1000) הציג גרפיקה ברזולוציה של עד 640 על 400 פיקסלים עם 16 צבעים, או רזולוציה של 320 על 400 בעומק של 5 ביטים (32 צבעים), עם מנגנון שמאפשר הצגה של עד 4096 צבעים שונים לפיקסל. המקינטוש של אותו זמן היה עדיין בשחור-לבן בלבד, והפי-סי – בכלל לא היתה לו סביבת עבודה גרפית אמיתית (חודש לאחר הכרזת האמיגה מיקרוסופט שחררה את “חלונות 1” בה לא ניתן היה בכלל להניח חלון על חלון). בנוסף, איכות הקול היתה פנומנלית – 2 ערוצים פיזיים (סטריאו) עם עוד ערוץ וירטואלי לכל אחד מהם, רזולוציה של 8 ביט ודגימה של 28 קילוהרץ. למתחרים היה רמקול.

מערכת ההפעלה היתה מבוססת על יוניקס, ונקראה AmigaOS. זו היתה מערכת הפעלה פנומנלית, שנבנתה ברמת הקרנל כדי לתמוך בריבוי משימות ובסביבת משתמש גרפית. גם ה- Command Line היה למעשה משימה נפרדת עם חלון משלו… ניתן היה להריץ כמה תוכנות במקביל, כמעט ללא פגיעה בביצועים ובתלות אך ורק בגודל הזיכרון הפנוי. אתם מפתחי תוכנה וביצעתם שגיאה שתקעה את המחשב? אל דאגה, ב- 99% מהמקרים התקלה תתקע אך ורק את החלון בו רצה התוכנה, וניתן להמשיך לעבוד במקביל ברקע או לסגור אותו ולהתחיל מחדש. אין צורך ב- interrupts, וניתן להריץ post-mortem debug כמעט תמיד (במקביל). ממש גן עדן למפתחים.

ריבוי משימות על שולחן העבודה. כל חלון פועל במקביל ובנפרד, ללא גבול לכמות המשימות בו"ז

עוד חידוש היה שמערכת ההפעלה נכתבה בחלקיה הקריטיים באסמבלר אך שאר המערכת בשפת C. C היתה השפה הנהוגה בעולם היוניקס, בעוד שמקינטוש נבנתה סביב פסקל (כלומר, ספריות המערכות היו מותאמות לתכנות בפסקל), ותואמי הפיסי עם מערכת ההפעלה דוס כמעט שלא נתנו למפתחים ספריית שגרות מערכת סטנדרטיות – המפתח היה צריך לכתוב הכל בעצמו או להשתמש בספריות המערכת של יצרנית המהדר השתמש לפיתוח. איך נסביר למתכנתים של היום – שכותבים בדוט.נט ומשתמשים ב- CLS וזיכרון מנוהל – את ההבדל בין תכנות במערכת פיסי כמעט ללא ספריית מערכת (המתכנת צריך להמציא הכל לבד) לבין מערכת מסודרת עם שגרות (או פרוצדורות) מוכנות לסביבה גרפית, פתיחת חלונות, ניהול תהליכים בסביבה מרובת משימות וכן הלאה.

נכון, לא הכל היה מושלם. מערכת ההפעלה לא כללה הגנת זיכרון, מה שהיה עשוי לפעמים להביא לקריסה מוחלטת של המערכת. לפחות ליוצרים היה חוש הומור – כשהיציאות באמת היכו במאוורר, הודעת השגיאה נקראה Guru Meditation:

הודעה זו לעתים גרמה לסגירת היישום הפעיל, ולעתים – לקריסה מוחלטת של המערכת. מהו המספר עליו חושב הגורו במדיטציה שלו? כנראה שמדובר במספר חסר משמעות.

מולטימדיה

אם למקינטוש היתה את פרסומת “1984” המפורסמת בסופרבול של 1984, הרי שלאמיגה היתה ההצגה של אנדי וורהול שצילם את דבי הארי ועיבד את התמונה ליצירת אמנות בשידור חי:

היתה אפשרות לחבר למחשב כרטיס הדוגם אותות וידאו אנלוגי, ואחר-כך לעבד אותם במחשב. עכשיו תחשבו על גיקים בני 13 ש-“מצאו” (לא היתה אז רשת, היה צריך למצוא “חברים טובים” – ובעיקר בזכות רשימת הדיוור של פרד פיש ז”ל) תמונות “מפוקפקות” דגומות והצליחו לשכפל חלקים מסוימים בהן (cloning)… חשבנו שבאמת המצאנו את העולם מחדש. תוכניות טלוויזיה השתמשו באמיגה להקרין תמונות זמן-אמת בשידור חי. יכולות האודיו היו כה מתקדמות, שאמנים כמו פיטר גבריאל (בקליפ של Sledgehammer), בי בי קינג ומובי החלו לעבד את שיריהם על מחשב אמיגה, שהיתה לו יציאת מידי סטנדרטית. אפילו אולפני סרטים השתמשו באמיגה לרינדור ויצירת אפקים קוליים, בין היתר בסרטי אינדיאנה ג’ונס, סדרות טלוויזיה כמו “קואנטום ליפ”, בבילון 5, מקס הדרום ואפילו נאסא השתמשה במחשבי אמיגה לעקוב אחרי לוויינים נמוכי-מסלול עד 2003/4.

משחקים

קומודור שיתפה פעולה עם חברות כמו ElectronicsArts ואקטיוויז’ן כדי שיוציאו כותרי משחקים ותוכנות שונות כבר עם הכרזת האמיגה. תוכנת DeluxePaint הפכה לעמוד הדגל של תוכנות עיבוד התמונה עד לצאת הפוטושופ הראשון כמה שנים לאחר מכן.

האמיגה בישרה על בואו של התלת-מימד. הכדור המשובץ אדום-לבן המסתובב היה ונשאר להיות סמל של האמיגה:

באחד המשחקים הזכורים והאהובים, Marble Madness, היה צריך לנווט הכדור דומה תוך כדי שהוא מסתובב במבוך תלת מימדי דינמי. זה היה המשחק התלת-מימדי הראשון שראיתי, משחק מדהים שפועל לכאורה לפי חוקי הפיזיקה (כבידה, התנגשויות) אבל לא תמיד:

היה כל כך כיף לשחק על המחשב, שמתכנתים רבים כנראה פשוט נהנו לכתוב לו משחקים, אחרת קשה לסביר את כמות הכותרים שהוצאו ל- AmigaOS. לו היתה האמיגה (סליחה, בשביל כל אמיגאי אמיתי, אמיגה היתה החברה הראשונה) יוצאת בתקופת הקוד הפתוח והאינטרנט, אני משוכנע שזו היתה הצלחה אדירה.

ההמשך? הסוף? היום?

אחרי הגרסה המקורית יצאו עוד כמה גרסאות משודרגות, אפילו יותר זולות. אבל בסופו של דבר הן היו רק גרסאות משודרגות מבחינת מהירות. קומודור לא הצליחו לשחזר את ההצלחה, ולבסוף הכריזה על פשיטת רגל בשנת 1994.

גם ההצלחה היתה חלקית – בשנים הראשונות הם מכרו אבל בסופו של דבר המחשב לא הצליח לתפוס נתח שוק משמעותי, ונשאר בעיקר מחשב נישה לשימושי מולטימדיה וזכרון מרטיב-עיניים של גיקים. מחשב שנועד למשחקים ומולטימדיה ששווק כמחשב מסחרי שמתחרה בפיסי (היתה אפילו תוכנת אמולציה) וזה, כמובן, לא עבד. אמנם המחיר היה זול בהרבה ממקינטוש, אבל האמיגה הקדימה את זמנה – וגם מחלקת השיווק בקומודור לא הבינו זאת. מעבדי תמלילים גרפיים עם פונטים שונים, היכולת לעבור ממעבד תמלילים לגיליון אלקטרוני תוך ששתי התוכנות נשארות פתוחות – כל זה היה חדיש מדי ולא תפס בשוק שלא היה בשל עבור יכולות אלו.

אבל הבטחנו לכם מחשב קאלט. אמנם ייצור האמיגה הופסק רשמית בשנת 1994, אך קבוצת האוהדים המושבעים המשיכה איתו עוד עמוק לתוך שנות ה- 90, עם קבוצות ומגזינים ואפילו גרסאות חדשות של מערכת ההפעלה. אפילו היום מסתבר שיש עוד משתמשי אמיגה: בשנת 2009 היה מחשב אמיגה אחד שהתחבר לאתר computerworld (כנראה שזה הבחור הזה). גרסאות מודרניות של אמיגה עדיין מיוצרות על ידי בעלי הזכויות, אולם אלו כבר מחשבי פיסי לכל דבר.

כמו שאמר הארי מקרקן מ- PCWorld – we Amiga owners had a good time while it lasted

לסיום, ולפני שאני מנסה לחבר את האמיגה מעלת-האבק למסך LCD חדיש – לרגל חגיגות 25 השנה, פרסם מגזין אמיגה-וורלד חידה נושאת פרסים – זהו כמה שיותר מבין 110 האנשים המופיעים בתמונה, כולם קשורים בצורה זו או אחרת לאמיגה, וזכו במחשב AmigaOne-X1000. לצערנו, הדד-ליין כבר עבר, ועדיין לא פורסמה התשובה המלאה. נראה מה אתם יכולים לגלות (ליחצו להגדלה).

שחר דומאי

עורך-דין, הי-טקיסט ויזם. צלם ועיתונאי לעת מצוא. בעל ניסיון עסקי חובק עולם: הן כעורך-דין בשוק ההון וההשקעות, והן כמנהל פיתוח עסקי ופרויקטים בחברות הזנק. גדל כילד קומודור, וכיום מתמקד בפיתוח עסקי וניהול מוצרי תוכנה. אתר הבית: www.sdumai.com

הגב

6 תגובות על "25 שנה למחשב האמיגה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
שי
Guest

כתבה מעולה, באמת לקח שנים לPC להגיע לרמה של האמיגה 500 שלי.
חבל שלא ידעו לתרגם יכולת טכנולוגית למזומנים.

עופר
Guest

אחלה כתבה, אבל איך אפשר ככה להתעלם מה-Atari ST?
http://en.wikipedia.org/wiki/Atari_ST

שחר
Guest

אטארי – כבודו במקומו מונח…
לי לא יצא להשתמש בו. אתה בהחלט מוזמן לספר לנו על החוויה שלך איתו :)

[תראה איזה פרגון בין אטאראי לאמיגאי, כנראה הזדקנו!]

שחר

יכול להיות
Guest

יופי של כתבה.
יכול להיות שקיבלת קצת “השראה” כאן:
http://www.pcworld.com/article/201827/amiga_25_years_later.html
אם לא, סליחה, צירוף מקרים מעניין.
אם כן, אולי כדאי לציין.

שחר
Guest

ההשראה עצמה עומדת מעלה אבק במחסן אצל ההורים שלי… :-)
הפניה לכתבה של PCWorld תוכל למצוא לקראת סוף הכתבה, לצד הפניות למגוון מקורות נוספים. צירוף המקרים הלא-מקרי נובע בעיקר מהתיזמון של 25 השנה ;-)
שחר

זקי אבוחצירה
Guest

אהבה ראשונה שלי…

wpDiscuz

תגיות לכתבה: