ה-Mi A3 של שיאומי: מכשיר בינוני וסביר, אבל המחיר מפתה

כמו קודמיו, גם הדור השלישי של מכשיר הביניים של שיאומי, ה-A3, מגיע עם מפרט טכני סמלי, אך אנדרואיד כל כך נקי שיגרום לכם לשכוח מהכל. האמנם? בדקנו האם הוא דורש יותר מידי פשרות, ואם לא עדיף להתאמץ עוד קצת – ולקנות את אחיו החורג – הפיקסל 3a

צילום: גיקטיים

אחרי ה-Mi A1, וה-Mi A2, זו היא השנה השלישית ברציפות שבה יוצא לי לסקור את מכשיר ה-Android One האחרון מבית שיאומי, מכשיר ביניים שמגיע עם מפרט חומרתי סולידי אמנם, אך בגזרת התוכנה – אפשר להגיד שהוא מהטובים שאפשר להשיג. השנה, השיקה החברה את ה-Mi A3, כשהדגש הפעם הוא על מערך הצילום והסוללה שתפחה בכמעט 1,000mAh. בנוהל, לקחתי אותו לסקירה, כדי לראות האם הוא שווה קנייה או שדרוג, או שאולי עדיף לכם להוסיף עוד 300 ש״ח ולקנות כבר את הפיקסל 3a של גוגל (בחו״ל).

נראה ומרגיש טוב


בעוד שה-Mi A2 לא יישר קו עם הטרנד ששלט בעולם המובייל בשנת 2018, AKA המגרעת, ה-A3 דווקא כן. סוג של: הוא מגיע עם מגרעונת, ובמקום לשאוב השראה מהאייפון, הפעם שיאומי לקחה דווקא את OnePlus כמקור השראה וציידה את המכשיר במגרעת בצורת טיפה מעודנת, שבה מאוחסנת המצלמה הקדמית של המכשיר. מכיוון שכבר התרגלתי למכשירים עם מגרעות שגוזלות שטח מסך הרבה יותר קריטי מזו, אני לא יכולה להגיד שהיא הפריעה לי או פגמה בצורה כלשהי בחווית השימוש, גם בעת צפייה בסרטונים.

ה-A3 מגיע עם מסך AMOLED בגודל 6.1 אינץ׳ (או 6.088 אינץ׳ ליתר דיוק) מצופה בגורילה גלאס 5 ומציע יחס מסך-גוף של 80.3%. בהשוואה ליחס שמציע ה-A2, שעומד על 77.4%, אין ספק שה-A3 מרשים יותר, ואם אתם אוהבים מכשיר עם מסך גדול שיאפשר לכם לצפות בסרטונים ״בכל הכוח״ – אתם יכולים לסמן וי על הסעיף הזה. שולי המכשיר דקיקים למדי בהשוואה לדור הקודם, אבל מעט יותר גסים בהשוואה למכשירי דגל מודרניים אחרים. ומכיוון שכפתורי הפעלה למיניהם או חיישני טביעת אצבע לאט לאט חולפים מן העולם, בשיאומי הצליחו לצמצם למינימום את בזבוז השטח. בסך הכל המכשיר נוח לאחיזה גם ליד נשית, אם כי יש שיגידו שהוא מעט כבד ביד. מצד אחד – זה פחות נוח, אבל מצד שני זה מקנה למכשיר הרגשה קצת פחות ״זולה״.

עוד מבחינה פיזית-טכנית: כמו הדגמים הקודמים, גם ה-A3 כולל משדר IR, שיאפשר לכם לשלוט למשל על הטלוויזיה (רק לפני כן תצטרכו להוריד אפליקציה ייעודית לכך), ובצידו הימני תמצאו את שני הכפתורים שלו – כפתור הווליום ומתחתיו כפתור ההפעלה והכיבוי, כאשר צד שמאל מגיע נטול כפתורים למעט פתח ליציאת הסים הכפול. בחלקו העליון של המכשיר תמצאו את יציאת האוזניות הסטנדרטית (ווהו, חזרה אלינו אחרי שנעלמה ב-A2) ובחלקו התחתון את פתח ההטענה, כשמובן מאליו מאיזה סוג הוא – USB Type-C. הפעם, חיישן טביעת האצבע ממוקם מתחת למסך (שעוד רגע אסביר לכם למה זו בעיה), מה שאומר שגבו של המכשיר נקי למעט מערך הצילום המורכב משלוש מצלמות אנכיות, אליהן נתייחס בהמשך.

צילום: גיקטיים

אם כבר נגענו בגב המכשיר, העשוי זכוכית, נציין כי הוא בעל פוטנציאל לא קטן לעשיית סחרחורת. שיאומי אמנם מנסה להשתעשע ולהרשים עם הצבעים והאפקטים של המכשירים שלה, אבל הצבע של המכשיר שקיבלנו (Not Just Blue) הזכיר לי את מדבקות ההולוגרמה ״השוות״ שהייתי מחליפה בצעירותי עם שאר ילדי הכיתה. כמו כן, לא כל כך ברור מדוע שיאומי החליטה להעמיס את גב המכשיר באינספור מדבקות; המותג של שיאומי בגדול, סוג המצלמה (48mp AI camera), מדבקת Android One ו-CE, ואפילו תזכורת שלא תחשבו לזרוק את המכשיר לפח בסיום השימוש. אה, ועוד קצת טקסט עם שם הדגם והעובדה שהמכשיר מיוצר בסין.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

מדבקות, מדבקות, ועוד קצת מדבקות. צילום: גיקטיים

אהבתי שערכת המכשיר כוללת מגן שקוף, מוצר מתבקש בהחלט במקרה הזה שכן העיצוב החיצוני שלו, יפה ומרשים ככל שיהיה, הוא מה שנהוג לכנות ״מגנט על לטביעות אצבע״, אז המלצתנו היא להלביש אותו על המכשיר בהקדם האפשרי.

היי-טק, סטארטאפים וטכנולוגיה - רוצים להקדים את כולם? היי-טק, סטארטאפים וטכנולוגיה - רוצים להקדים את כולם? להורדת אפליקציית גיקטיים לאייפון ולאנדרואיד לחצו כאן

המינימום של המינימום

מבחינה טכנית, ה-A3 לא מגיע עם המפרט החדשני והעוצמתי ביותר, אבל זה כבר היה ידוע לכולם; הוא כולל ערכת שבבים מסוג Snapdragon 665 של קוואלקום במהירות 2GHz עם מעבד גרפי Adreno 610 ו-4GB של RAM, כשהדגם שאנחנו קיבלנו לסקירה כולל 64GB נפח אחסון. קיים דגם נוסף שמגיע בתצורה של 4GB RAM עם 128GB נפח אחסון, אבל בכל מקרה – יש אופציה להרחבה בעזרת microSD של עד 256GB נוספים, כך שאפשר לנשום לרווחה. גם כאן, מדובר בשדרוג בהשוואה לדגם הקודם, שמשום מה הגיע ללא חריץ להרחבת זיכרון. עם זאת, פרט שלצערנו כן חסר במכשיר הוא NFC, כך שאלו מכם שנוסעים בתחבורה ציבורית צריכים להתכונן בהתאם (ולמצוא מקומות להטעין בהם את הרב-קו), והוא גם לא עמיד בפני מים. מה שכן, כמו מכשירים סינים רבים, גם ב-A3 תוכלו להשתמש ב-2 כרטיסי SIM במקביל.


ביליתי חודש עם גוגל פיקסל 3a וגיליתי את כל מה שאהבתי בנקסוס, כולל המחיר


ה-A3 מריץ מערכת הפעלה אנדרואיד 9 והעובדה שמדובר במכשיר Android One אמורה להבטיח שתקבלו עדכוני מערכת ואבטחה ממש כמו הפיקסלים מבית גוגל לתקופה של שנתיים. כאן בעצם באה לידי ביטוי החוזקה המרכזית שלו, ומה שהופך את המכשיר לכל כך נחשק. בניגוד למכשירים סיניים רבים אחרים, גם כאלו מתוצרת שיאומי, מכיוון שמדובר במכשיר Android One, יהיה לכם קשה מאוד לזכור שאתם מחזיקים במכשיר מתוצרת שיאומי ולא בפיקסל 3a לצורך העניין (עד שתגיעו למצלמה, כמובן). הממשק זהה, נקי, מינימליסטי וכייפי לשימוש, כמו שאנחנו אוהבים. טוב, כמעט. שיאומי כן הצליחה לדחוף למכשיר 3 יישומים מתוצרתה: Mi Community, Mi store ואחד שהוא אפילו קצת שימושי – רדיו. נחליק לה על זה, שכן בתור אחת שמשתמשת כבר חודשיים במכשיר הפיקסל אני חייבת להודות שלא הרגשתי בשום הבדל בין המכשירים בכל הקשור לתוכנה והממשק. לכן, אם אתם מתגעגעים לחווית אנדרואיד טהורה – יש לכם כאן אופציה נפלאה וזולה.

צילום: גיקטיים

צילום: גיקטיים

אבל איך הביצועים שלו?

בעוד שבגזרת התוכנה המכשיר קיבל ממני 10 מתוך 10, בגזרת הביצועים הטכניים, אני נאלצת להחמיא לו קצת פחות; אחרי ימים ספורים עם המכשיר שמתי לב שהוא כבר התחיל לגמגם; בין אם כאשר דפדפתי בין האפליקציות במסך הבית, כאשר ביצעתי חיפושים ביוטיוב, או סתם כשגללתי בין הסטוריז באינסטגרם. המכשיר הרגיש קצת עייף, וזה עוד לפני שהתקנתי עליו עשרות אפליקציות או עשיתי בו שימוש אינטנסיבי.

זהו פרט מעט מאכזב שכן מצד אחד לא ציפיתי לחיית ביצועים או מפלצת, אבל מצד שני – רגעי החוזקה של מכשיר הם ללא ספק בחודשיו הראשונים, ואם כבר עכשיו, אחרי ימים ספורים של שימוש עדין למדי, הוא מגמגם, אני תוהה מה יהיה עוד כמה חודשים. זה לא שהמכשיר לא שמיש, לא תיפקד, או לא עשה את מה שביקשתי ממנו לעשות – פשוט קצת הרגיש שהוא עושה לי טובה, ולא עושה את זה ״מכל הלב״. אגב, ריסטארט פשוט למכשיר כן עזר לזרז קצת העניינים, לפחות עד לפעם הבאה.

מאפיין נוסף שקצת ביאס לטעמי הוא חיישן טביעת האצבע הממוקם מתחת למסך. הרעיון יפה, ובהחלט משמח ששיאומי הצליחה להטמיע טכנולוגיה כזו מתקדמת במכשיר ביניים, אבל לצערי החיישן די מאכזב. אחרי תהליך ההגדרה הפשוט, כל פעם שניסיתי לפתוח את המכשיר עם טביעת האצבע שלי – נדרשו כמה פעמים טובות עד שהמכשיר הואיל בטובו להיפתח. ברוב המקרים, ויתרתי, והזנתי בסוף את הסיסמה. אם בהתחלה הייתי אופטימית ונתתי לחיישן טביעת האצבע צ׳אנס, ככל שביליתי יותר זמן עם המכשיר ויתרתי על התענוג, ופשוט ביטלתי את מנגנון טביעת האצבע והתבססתי רק על ה-PIN. הכי פשוט, הכי מוצלח. מכיוון שמנגנון טביעת אצבע שעובד טוב הוא הפתרון הכי יעיל והכי מהיר לביטול נעילת מכשיר, זה מאכזב, אבל כנראה שיאומי לקחה על עצמה קצת יותר מידי במקרה הזה. גם כאן, זה לא שהוא לא עבד אף פעם – אבל הרגשתי כאילו זה לא הולך חלק וטבעי כמו שזה צריך להיות.

ההודעה שפגשה אותנו הרבה

אבל ממש לא הכל שלילי בביצועיו של השיאומי. כאשר הרצתי עליו משחקים כבדים כמו PUBG, שמחתי לגלות שברירת המחדל של הגרפיקה שהוצעה לי היא המקסימלית. תהיתי האם הוא יצליח לעמוד בזה, והאמת היא שהמשחק עבד לא רע בכלל. לא היו תקיעויות למיניהן או לאגים, והצלחתי להתקדם יפה במשחק מבלי שירו עלי רק כי נתקע לי המכשיר. בקיצור – הופתעתי לטובה בגזרה הזו.

אחת מהפשרות – המסך

מסך ה-AMOLED של המכשיר ברזולוציית HD של 1560 על 720 פיקסלים אולי נשמע צנוע, אבל הוא כן מציג תוצרים נאים, נעימים לצפייה ומספקים, בטח שלמכשיר ברמה שכזו. כאשר לא מבצעים השוואות, סביר שלא תמצאו משהו בעייתי במסך, אבל ברגע שמשווים את ה-A3 למכשירים אחרים, לאו דווקא מכשירי על – ניתן להבחין בחסרונות. למשל, בהשוואה לפיקסל 3a, כשמוצג תוכן וידאו עמוס בצבע – לא תבחינו בכל הבדל. אבל כאשר מוצג וכן בצבעים ירוקים או צהובים כמו דשא או אדמה (ראינו לא מעט סרטי טבע) – ההבדלים די קיצוניים. נראה כאילו בשיאומי הצבעים מעורפלים, אנמיים והרבה פחות חיים מאלו שמוצגים בפיקסל. כנראה שאם לא היינו עושים השוואת צפייה בין שני המכשירים במקביל לא הייתי שמה לב לזה ואני סתם קטנונית. זה לא באמת אמור להפריע לכם לחוויית הצפייה, אבל חשוב שתדעו שההבדלים בהחלט קיימים.

נקודה נוספת בה העובדה שמדובר במסך 720p בלבד באה לידי ביטוי היא בקריאה של כתבות. בעוד שבצפייה בסרטונים או במשחקים לא חשנו במשהו מוזר, קריאה של כתבות לצערנו היא לא חווייה מאוד נעימה, והיא אפילו קצת מעייפת את העיניים. זה מרגיש כאילו האותיות מטושטשות, ולכן העין צריכה להתאמץ קצת יותר כדי להשלים את התוכן שחסר לה.

נקודה נוספת שנוגעת לתצוגה היא שבגלל שמדובר בהרבה שטח מסך, ברירת המחדל של התצוגה והגודל של האייקונים וכל המוצג על המסך – קצת גדול בעיניי. ההרגשה שלי הייתה כאילו אני מביטה במכשיר דרך זכוכית מגדלת, ולכן שיניתי את הגדרות ברירת המחדל לתצוגה הקטנה ביותר.

סוללה בריאה ומטען קצת קמצני

שיאומי פינקה את רוכשי ה-Mi A3 בסוללת 4,030mAh התומכת בטעינה מהירה 18W. אבל אל תתלהבו יותר מידי, כי בערכה שאתם מקבלים יש מטען סולידי של 10W. מבחני מעבדה של הסוללה הציגו תוצאות מרשימות של עד 20 יום במצב סטנד-ביי (נתון מרשים אם כי פחות רלוונטי), עד 30 שעות של שיחות טלפון ועד 13 שעות של משחק. כמובן שמדובר בנתונים ״על הנייר״ והבטחות לחוד ומציאות לחוד, אבל אני לא יכולה להגיד שיש לי תלונות על סוללת המכשיר. היא החזיקה לי יפה מאוד לשימושים בסיסיים של שיחות טלפון, ספוטיפיי, פייסבוק, מוביט וכו׳. אתם יכולים להיות רגועים ובטוחים שתצליחו להעביר עם המכשיר יום שגרתי בעבודה ממש בקלות.

כמו כן, גם אם אתם עושים שימוש אינטנסיבי יותר במכשיר במהלך היום ואתם ממשיכים ״לשעה שמחה״ בפאב לאחר העבודה, הודות לתמיכה בטעינה מהירה ויעילה אתם יכולים להיות רגועים ולצאת לדרך עם מספיק סוללה תוך זמן קצר יחסית של הטענה. (דוגמה להמחשה – כאשר המכשיר היה על 50% סוללה הוא נטען ל-100% בתוך קצת יותר משעה). אז נכון, אם במבט ראשוני טיב המסך ואיכותו קצת מאכזבת, הרי שיש גם יתרונות למסך פחות יוקרתי – ובראשם צריכה סוללה פחותה.

אחת התלונות שלי בנוגע לדגם הקודם של המכשיר, ה-Mi A2,  עסקה בבעיות הקליטה שלו. התקלות התרחשו בעיקר כאשר התחברתי לבלוטות׳ ברכב וניגנתי שירים מספוטיפיי, אז חוויתי לא מעט קטיעות מעצבנות שפגמו בחווייה האזנה. בנוסף, סבלתי גם מבעיות קליטה, במסגרתן שיחות התנתקו ללא כל התראה. הייתי סקרנית לבדוק האם בשיאומי טיפלו בבעיה המעיקה, ושמחתי לגלות שאכן כך. לא נתקלתי בכל בעיה, שיהוי, או ניתוק בעת ניגון מוסיקה או ניהול שיחות כאשר הייתי מחוברת למערכת הבלוטות׳ של הרכב, אז את הדאגה הזו אתם יכולים להסיר מראשכם אם אתם מתכננים לשדרג.

פיצ׳ר חיובי נוסף ב-A3 הוא מערך הסאונד שלו – אם אתם מאלו שנוהגים לצפות בסרטונים או לנגן מוסיקה דרך הסמארטפון, צפויה לכם חוויה מוצלחת למדי (ולשכנים, לעמיתים לעבודה ולבני המשפחה קצת פחות). אמנם מדובר ברמקול בודד ולא סטריאופוני הממוקם בחלקו התחתון של המכשיר, אבל התוצרים שלו מכובדים בהחלט. נתון זה רלוונטי גם לצלילי ההתראות של הטלפון; אם אתם מאלו שתמיד מתלוננים שאתם לא שומעים את הנוטפיקציות או שמתקשרים אליכם – קשה לנו להאמין שעם ה-A3 תצליחו להמשיך להתחמק, שכן גם כשהסאונד על המינימום, אתם תשמעו את ההתראות מהצד השני של הבית.

המצלמה – גולת הכותרת?

צילום: גיקטיים

ה-Mi A3 כולל מערך צילום משולש הכולל מצלמה מרכזית עם חיישן 48MP, מצלמה עם עדשה רחבה (118 מעלות) עם חיישן 8MP ומצלמת עומק 2MP, לתמונות פורטרט מדוייקות יותר. גם מערך הצילום הקדמי מכובד וכוללת מצלמת סלפי של 32 מגה פיקסל עם תמיכה במצב פורטרייט ואיך אפשר בלי – AI, כדי להוציא את המקסימום מכל תמונה שתצלמו. אבל כמו תמיד – יש מפרט על הנייר, ויש ביצועים בפועל; כמו מצלמות טיפוסיות במכשירים רבים אחרים, מערך הצילום של ה-A3 מצטיין בעיקר בצילומים בתנאי תאורה אידיאליים, וגם אז – אני לא יכולה להגיד שנפלתי מהתוצרים. כן, התוצאה יפה ו״ראויה לאינסטגרם״, בטח בהתחשב בתג המחיר של המכשיר, אבל אל תצפו ליותר מידי. הצבעים מדויקים ונאמנים למציאות, לא קיצוניים לכאן או לכאן, אבל בדיוק כמו התצוגה של המסך – משהו מרגיש קצת ״OFF״.

שמתי לב כי גם כאשר צילמתי בשעת בוקר מוקדמת (10 בבוקר), כשהשמש יוקדת מעליי, איכשהו המצלמה הצליחה לפספס ולהוציא תמונות מפוקסלות ״ורועשות״ למדי, וזה כאשר חיישן ה-48 מגה פיקסל הופעל (יש להפעיל אותו ידנית בתפריט ההגדרות של המצלמה). דווקא מצב הלילה של המצלמה הפתיע אותי לטובה, עם תוצרים לא מושלמים אמנם, אבל לא רעים בכלל בהתחשב בתנאים. השתעשעתי עם המצלמה ואפילו עשיתי מצב פורטרט בלילה, ויצא חמוד למדי. אגב פורטרט, ובכן, גם כאן, התוצאה הייתה ״חצי כוח״. ברוב המקרים טושטשו האיזורים הנכונים ובמידה הנכונה (אפשר לשלוט ברמת הטשטוש באופן ידני), אבל היו מקרים בהם המצלמה פספסה ואיזורים שהיו אמורים להיות מטושטשים – יצאו חדים למדי.

כמו המכשירים הקודמים, המצלמה של ה-A3 היא פשוט בסדר, היא בדיוק מה שציפיתי לקבל במכשיר עם תג מחיר שכזה. אלא אם אתם צלמים מקצועיים או פרפקציוניסטים יתר על המידה, אין שום סיבה שהיא לא תספיק עבורכם.

מילות סיכום

אהבנו: ממשק אנדרואידי נקי, מחיר, עיצוב, סוללה, יציאת אוזניות.

פחות אהבנו: מחסור ב-NFC, ביצועים מעט מאכזבים, מסך.

ה-Mi A3 הוא מכשיר פשוט שעושה את העובדה, והודות לעיצוב החיצוני שלו והרכיבים מהם הוא עשוי, אתם עשויים לשכוח ששילמתם עליו קצת יותר מ-1,000 ש״ח. כנראה שתוך כדי שימוש וברגע שהוא יתחיל לגמגם בביצועים שלו אתם תיזכרו, אבל מצד שני – המכשיר הזה גם לא מתיימר להיות מכשיר דגל פרימיומי. מדובר במכשיר ביניים שחיי המדף שלו קצרים ונעים בין שנה לשנתיים. הוא כן כולל שדרוגים שלא קיימים ב-A2 כמו יציאת אוזניות ואופציה להרחבת זיכרון, אבל מצד שני – המסך שלו פחות מוצלח ומהנה, והוא לא כולל NFC. בדיוק כמו קודמיו, הסיבה המרכזית שבגללה שווה לכם לקנות אותו היא האופי ״הגוגלי״ שלו, וזה שהוא מגיע עם מערכת הפעלה אנדרואידית נקייה.

איך הוא בהשוואה לפיקסל 3a? אם תשאלו לדעתי האישית, הוא פחות טוב, אבל אולי אני לא אובייקטיבית שכן אני משתמשת בפיקסל כבר יותר מחודשיים באופן יומיומי. בארץ, ההבדלים במחיר בין שני המכשירים לא מבוטלים בכלל (כ-1,000 ש״ח), אבל תמורת האקסטרה כסף הזה אתם מקבלים מכשיר עם אותו הממשק, רק עם מצלמה הרבה הרבה יותר טובה. אפשר להגיד שיש לשיאומי מזל שהפיקסל של גוגל לא נמכר כאן בייבוא רשמי, אחרת כנראה שהייתה לו תחרות לא פשוטה. כנראה שעבור המשתמש הממוצע שרק מחפש מכשיר לגלישה באינטרנט, מיילים ווואטסאפ – מדובר במכשיר מעולה, אבל אם אתם צופים באופן קבוע בסדרות בנטפליקס ומשתמשים כבדים במצלמה של הטלפון – היינו מחפשים אופציה אחרת.

הגרסה הבסיסית של המכשיר עם נפח אחסון של 64GB תעלה לכם כ-1,100 ש״ח דרך היבואן הרשמי, ותמורת 150 ש״ח נוספים תוכלו להכפיל את נפח האחסון. 

הילה חיימוביץ׳

גיקית, Deal With It

הגב

12 תגובות על "ה-Mi A3 של שיאומי: מכשיר בינוני וסביר, אבל המחיר מפתה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אמיר
Guest

ובמילה אחת- אכזבה!

דור
Guest

פעם ראשונה, שאני רואה לפחות, שחברה מוציאה את הדור הבא כנחות יותר מהדור הקודם.

עוז
Guest
היי. זה לא שאני חושב שהמצלמה של הפיקסל פחות טובה, ההפך הוא הנכון. אבל קצת קשה לי קצת שאת לא מבינה עדיין למה נועד הצילום ב 48 מגה פיקסל. עוד שימוש הוא להוציא יותר פרטים בתאורה חלשה. אבל שוב-זה ילווה ברעש. הוא נועד בעיקר ל cropping של זום דיגיטלי. אל תצפי לצלם איתו, לפחות בכלים ובמעבדים של היום, תמונות חדות ולא רועשות. אין פלא שקיבלת בצילום בשמש ישירה הרבה רעש. היית צריכה לנסות את המצלמה הרגילה, כנראה עם HDR. התמונות שהעלית נהדרות ומראות על טווח דינמי, חדות וצבעים נכונים. ברור שיהיו מצבים שהפיקסל יתפקד טוב יותר, בעיקר בתאורה חלשה מאוד… Read more »
באזז
Guest

בפיקסל האחסון תמונות באיכות המלאה (ללא הפחתה באיכות) ללא הגבלה

מישהו
Guest

48MP הוא בעצם חיישן 12MP, אלא שבחיישן רגיל כל ארבעה פיקסלים מהווים קבוצה שמודדת RGB, ובתמונה ישנה אקסטרפולציה לשאר הפיקסלים, ובחיישנים הללו של ה 48 ומעלה הפיקסלים קטנים בהרבה אבל ישנו אחד לכל צבע שמתורגם לתמונה של 12. אם זה לא ברור ישנו מאמר ב GSM Arena מלפני כמה שבועות שמסיבר זאת בפירוט. התוצאה לא מגיעה למכשירי דגל (שמגיעים עם החיישנים הרגילים)

מרדכי גולדשמידט
Guest
מרדכי גולדשמידט

אני משתמש בשיומי aim1 ואני מאוד מרוצה ,איני רואה הבדל גדול ביניהם ואפילו חושב ששלח מהיר יותר ומשוכלל יותר,מלבד המצלמות !!!!

קייזר סוזה
Guest

גם אני מרוצה מהמידע שאתה מעביר לי.
על החתום- קצין בינה רישתי, הצבא העממי הסיני

N D
Guest

נו באמת, את עושה השווה של מכשיר שעולה חצי מחיר למכשיר ביניים של גוגל ועוד הרבה פחות למכשירי דגל אחרים ומתאכזת??
ככה לא משווים, תשווי אותו למכשירים באותו תג מחיר.
הוא עולה סביבות ה190 דולר, המערך מצלמות שאת מקבלת פה הוא טוב מאד ביחס למחיר, מערכת הפעלה פנטסטית ואפילו הצליחו לדחוף פה כמה פיצ’רים שרואים רק במכשירי דגל.
לדעתי ה value for money שלו טוב מאד.
רוב האנשים לא צריכים מפלצת ביצועים, מספיק להם ווטסאפ ודפדפן שיתפקדי ומצלמה סבבה, וזה בדיוק מה שמקבלים.
בזכות המערכת הנקייה של גוגל הוא צפוי לשרוד הרבה יותר זמן ממקביליו.

קייזר סוזה
Guest

וכך תצטרפו ל 3 מיליארד אנשים ש “תרמו” מידע ברמה ביומטרית לצבא העממי הסיני.
דברים טובים באים בזול

יורי
Guest

עוד טיפה קונים pocophone , עדיף בהרבה

מישהו
Guest

מי נוגע ב MIUI הזה הם לא ברי השוואה בכלל

מישהו
Guest

NO FHD NO BUY
שיחפשו את הפראיירים שיקנו את המכשיר הזה אחרי השנמוך במפרט והעלאת המחיר. תאבי בצע

wpDiscuz

תגיות לכתבה: