תהרגו אותי, אבל באיזה עולם בדיוק סטארטאפ ישראלי בן שנה וחצי שווה 6 מיליארד דולר?
הגיוס האחרון של Wiz של אסף רפפורט, שנעשה על פי שווי של 6 מיליארד דולר, הקפיץ את מומחה שוק ההון אבישי עובדיה. האם טכנולוגיה ומוצר – מעולים ככל שיהיו – מצדיקים את השווי הזה או שמשהו אחר עומד מאחורי הכל? טור דעה
צילום: נתנאל טוביאס
מאת: אבישי עובדיה
הייטק זה מצוין לכלכלה הישראלית. למרות נבואות הזעם על הכלכלה הישראלית ולמרות הביקורת על ההייטקיסטים, הכלכלה במצב מצוין בזכות ההייטק. אתמול פורסמו נתוני הגירעון לספטמבר – הם היו מצוינים. בפועל, לא היה גירעון (אם מנטרלים את דחיית תשלומי המס בגלל החגים). כל מה שצריך כדי לצמוח זה לא להפריע להייטק. ההייטק הוא הקטר של המשק, ולמרות ה”עליהום” התקשורתי והטענות שמתעשרי ההייטק מגדילים את הפערים החברתיים, הייטק זה המקום שבו לצעירים מהפריפריה יש הזדמנות לעשות כסף וחלקם מצליח.
הייטק זה מצוין, אבל כמו בכל דבר – יש גם חצי כוס ריקה. ההייטק המקומי תלוי-נגרר-מושפע משני גורמים עיקריים – מדד הנאסד”ק, שהכל תלוי בו וקרנות ההון סיכון בעיקר הגדולות. הוא תלוי בנאסד”ק כי שם נקבעים התימחורים של החברות, משם מגיעה המוטיבציה לרכישות ומיזוגים, שם נעשות ההנפקות לציבור (ישירות בהנפקה ראשונה או דרך ספאק). חולשה בנאסד”ק היא חולשה בחברות הטכנולוגיה וההיפך. הנאסד”ק אומנם מתממש לאחרונה, אבל אנחנו באזורי שיא כשהנאסד”ק מדי רבעון שובר שיא נוסף. האם זה יימשך? אף אחד לא יודע, אבל שנים של שיאים במדד הטכנולוגיה, הקפיצו את תעשיית ההייטק העולמית והישראלית בפרט.
“הקפיצו” זו הגדרה אנמית. ניפחו זו הגדרה יותר מדויקת. לא משנה מאיזה כיוון מסתכלים על זה – יש חברות ישראליות רבות בנאסד”ק במחיר לא הגיוני. monday.com לדוגמה שהונפקה לאחרונה נסחרת ב-15 מיליארד דולר ומוכרת בקושי ב-300 מיליון דולר – נו, באמת, זה רציני? זה מחיר שלוקח בחשבון צמיחה של 50% בהכנסות למשך כמעט עשור, זה מחיר שלוקח בחשבון פרמיה ענקית על אקזיט, איזה גוגל-אדובי-ענקית טק שתשלם בגדול.
אז הנאסד”ק הוא הסיבה העיקרית לשגשוג של ההייטק המקומי וזה הולך בצמוד לסיבה השנייה – קרנות ההון סיכון. חברות הטכנולוגיה המקומית בזכות יזמים מבריקים, גמישות, יצירתיות, אטרקטיביות מאוד לקרנות הון סיכון מקומיות וגם לבינלאומיות. נתרכז בקרנות הבינלאומיות, ונדגים דרך הקרן הענקית – אינסייט (Insight).
אינסייט שמחזיקה בחלק נאה מהחברות הישראליות שהנפיקו בשנה האחרונה, לרבות ב-monday.com, היא גוף שמנהל קרנות שמשקיעות בחברות טכנולוגיה. היא מקבלת כספים מגופים שונים ומשקיעה בטכנולוגיה, משביחה ומשקיעה עוד כשבמקביל היא גדלה כל הזמן גם דרך גיוסים. הרווחים של הקרן מגיעים משני מקורות – דמי ניהול על ההיקף הכספי בקרן (לרוב מדובר על דמי ניהול מהסכום המקורי בקרן) ואחוזים מההשבחה עצמה.
בואו נהיה אינסייט לרגע. המטרה שלנו להרוויח יותר. נרוויח יותר אם נשיג תשואה גבוהה למשקיעים ואם ההיקף הכספי שינוהל דרכנו יעלה. אז כמובן שנחפש השקעות טובות. אבל מהר מאוד נגלה שיש הרבה השקעות טובות ויש הרבה מאוד קרנות שמחפשות השקעות טובות. ואז נעבור לשלב הבא – גידול חברות.
הנפקה לפי שווי של 6 מיליארד דולר? למה לא 12?
בשלב הזה, אנחנו כאינסייט פועלים כך – תומכים בחברה, מחפשים לה לקוחות, מציגים לה רעיונות וכיוונים ואולי הכי חשוב, משביחים אותה. אחרי שבשלב הראשון החברה גייסה לפי שווי מסוים, נשקיע בה שוב לפי שווי כפול, ואחרי חצי שנה שוב בשווי כפול. נו למה לא? זו חברת חלום. חוץ מזה – אנחנו רק אומרים שהשקענו בה לפי שווי כפול בפועל זה לא באמת כך. ומה הכוונה?
שימו לב למשחק הבא: נניח שיש 2 שותפים שמחזיקים כל אחד ב-50% מחברה. נניח שהם מעוניינים להזרים לחברה 1 מיליון דולר כל אחד. השאלה לפי איזה שווי זה ייעשה היא לא רלבנטית, כי הם קובעים את השווי (בסוף כל אחד מהם מחזיק את אותו השיעור – 50%). הם יכולים להגיד – גייסנו 2 מיליון דולר (ביחד) לפי שווי של 10 מיליון, הם גם יכולים להגיד שזה לפי 6 מיליארד דולר. ברגע שזו הנפקה למשקיעים קיימים, אין לשווי משמעות, זו הזרמת בעלים לפי אותם אחוזי החזקה.
אינסייט והקרנות הגדולות פועלות כך – הן “מגדלות” חברות משווי של 100 מיליון דולר לשווי של 6 מיליארד דולר דרך גיוסים מאותן קרנות (משקיעים קיימים). בגיוס האחרון של Wiz השתתפו אותם המשקיעים של הגיוסים הקודמים. זה נראה כמו משחק, אבל זה לא שקר מוחלט, כי בדרך מגייסים קצת כסף חדש (ויש גם גורמים שלא משתתפים בגיוס). כסף חדש שעוזר לתמוך בשווי, אבל אל דאגה – אין כאן פראיירים, הקרנות עוזרות אחת לשנייה. עוזרות לנפח שוויים.
ולמה הן רוצות לנפח שווים? כי ככה הן מציגות תשואות גבוהות בקרנות (ההשבחה ב-Wiz מחלחלת לדוח התשואות), ככה הן זוכות ליותר רווחים (מהאקזיט, הנפקה או השבחה). ככה הן מכינות את השווקים לכך שמדובר בחברת חלום מטורפת – אם היא גייסה עכשיו לפי 6 מיליארד דולר, עוד שנה לא יתפלאו שהיא שווה 12 מיליארד דולר. ומי יתווכח עם אינסייט, שעשתה את זה בשנה האחרונה עם מספר חברות (גם מאנדיי).
אינסייט (לצד הקרנות המחזיקות) מגדירה את השווי של החברה, משביחה את ההשקעות הקודמות שלה לפי אותו השווי, מכינה את החברה להנפקה. עסק מדהים של מכירת חלומות.
אז כשאומרים לכם – הכירו את המיליארדר החדש אסף רפפורט, שאומר “עזבו אתכם ממספרים, העיקר זה הצוות שהקמנו כאן”, פשוט תחשבו – האם יכול להיות שתוך שנה וחצי מצליחים להרים חברה לשווי של 6 מיליארד דולר, כשעל פי דיווח בכלכליסט היא מכניסה בשנה רק 25 מיליון דולר? כן, זה אפשרי, חלומות מתגשמים, אבל ברוב הגדול של המקרים – לא. ברוב הגדול של המקרים זה הכסף הגדול של קרנות ההון סיכון שדוחף את ההשקעות שלהן ומפמפם את הערכים לקראת הנאסד”ק.
ברוב המקרים זה לא אמיתי, ומתישהו החגיגה תסתיים. אז הייטק זה באמת נהדר וגם כשהחגיגה הנוכחית תסתיים, ההייטק יחזור לצמוח ולחגוג. אי אפשר לעצור את המהפכות הטכנולוגיות, אבל אפשר וצריך להתכונן לבאות: הנפילות בשווקים בכל המפולות האחרונות הגיעו ונוצרו על ידי תאוות בצע של גופי ענק וככל שתאוות הבצע גדלה, כך אנחנו קרובים יותר לתיקון.
הכותב הוא מומחה לשוק ההון והעורך הראשי של אתר ביזפורטל
כתב אורח
אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.
הגב
69 תגובות על "תהרגו אותי, אבל באיזה עולם בדיוק סטארטאפ ישראלי בן שנה וחצי שווה 6 מיליארד דולר?"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
כתב גרוע (וחסר ידע)
סורי – האמת.
תודה אסף, דעתך חשובה לנו
בכיף יא אח שהוא לא חומו
כתבה מעולה אבל רק התחילה לגרד את הבועתיות.
אין שום מודל מסחרי שמצדיק הערכת שווי אפילו קרובה לזה. וויז פועלת בשוק צפוף עם הרבה שחקנים שגם גייסו סכומי עתק ולפי כל תחזית לא יתקרב לגדלי שוק שמצדיקים שוויים כאלה. חברות פשוט לא מוציאות כל כך הרבה כסף על פתרונות כאלה. בנוסף בשוק פועלות על חברות הענק וספקי הענן עצמם שגם ינגסו נתח משמעותי.
באיזה עולם בדיוק סטארטאפ ישראלי בן שנה וחצי שווה 6 מיליארד דולר?
בעולם שבו ביטקוין שווה 50,000 דולר. מה שנקרא ״כשחזירים יעופו אני אשלם על מטבע וירטואלי דולר אחד שלם״ אמר זה שהיום רוצה לקפוץ ממגדל שלום.
נ.ב
הם לא שווים 6 מליארד, וביטוקוין לא שווה 50,000 דולר – אבל אם מישהו מוכן לשלם את הסכומים האלה, תמצא את אלו שישמכו למכור.
ישמחו* (עברית שפה קשה)
אתה משווה את הדור הבא של אחזקת הכסף לעוד חברת סייבר?
ביטקוין הוא הונאת פונזי שפוגעת באקלים:
https://ic.unicamp.br/~stolfi/bitcoin/2020-12-31-bitcoin-ponzi.html
לפי ההגדרה שלו גם זהב ובעצם כל commodity הוא פונזי.
כנראה לא הבנת תקרא את הכתבה קודם
אם כך גם ביטוח לאומי היא הונאת פונזי…
מביך להשוות חברה שהשווי שלה נקבעת פעם אחת בכמה חודשים בסבב גיוס, למטבע שנסחר רציף 247 בנפח של עשרות מיליארדים, השווי שלו אשכרה נקבע אלפי פעמים בשניה.
ביטקוין שווה את מה שמוכנים לשלם עליו שזה 50,000 דולר. כמו עגבניה או מכונית. לא חושב שקיים מישהו בעולם שמוכן לשלם 6 מליארד דולר היום על וויז. אז לא, הם לא באמת שווים את הסכום הזה
כל מוצר שווה בדיוק כמה שמוכנים לשלם בשבילו. יהלום (אבן מזכוכית…) שווה 5 מליון דולר? מה יש לעשות עם זה…
בדיוק! ומי מוכן לשלם 6 מיליארד דולר על מאנדיי? נכון, אף אחד.
אתה גם יכול לקבוע מחר שהדירה שלך שווה מאה מיליארד דולר, היא שווה את זה רק אם מישהו באמת מוכן לשלם את זה.
ניכר חוסר הידע והמירמור של הכתב, וכמובן מי שממן את המגמתיות נגד ההייטק
שים לב שלכתוב אפסים וגם ‘מיליון’ או ‘מיליארד’ זה בעצם להכפיל את המספרים לסכומים שלא התכוונת אליהם, ובכל מקרה מבלבל את הקורא.
הבעיה בחכמולוגים שבמקום להתמקד בעיקר, עומד להם הבול בול.
כמו שכשמתווכחים עם גאון, רוב חייו הוא צודק, אבל כשפעם אחת הוא טועה הוא עדיין חושב שהוא צודק וימשיך להתווכח בכל כוחו כדי להוכיח שהוא צודק חרף טעותו.
כתוב מעולה. באמת שמתי לב שלאחרונה יש הרבה סבבים שאותן קרנות נכנסות אליהן שוב ושוב. אף פעם לא חשבתי שמדובר בסוג של הונאה אלא פשוט מתן אמון בחברה. כנראה שהאמון הוא פשוט ״נעשה עליכם הרבה כסף עד ההנפקה״ ותו לא
הם נכנסים לאותו סבב השקעה כדי לשמר את האחוזים שיש להם לפני הדילול הקרב
הוא מתבאס על זה שהוא לא מצליח להשקיע דרך הקרן שלו בחברות האלה.
אחת הכתבות המעולות שקראתי פה לאחרונה. כל הכבוד!
יש בועה , אבל הכתב פה בעצם רושם שהקרנות הון סיכון הן נוכלות.
החברה הזאת תונפק במקרה הטוב בעוד שנתיים, כשהיא תגיע לשוק בעוד שנתיים מישהו צריך לתמוך בשווי הזה, והשוק יודע להעניש כשחברות הן מנופחות (היפו, פאיוניר, אינוביז, REE)
אז לא יודע כמה זה נכון.
אבל בהחלט כתבה מעניינת
מסכים לחלוטין!
יש שאומרים שSPAC הוא הוא זה שיגרום למשבר הכלכלי הבא – והשקעות כמו זו בוויז (והרבה אחרות) מתודלקות על ידי ההבנה שיהיה אפשר להנפיק אותם בקלות בשקיפות חלקית לצורך רווח מהיר.
הם יענשו, אבל זה לא ממש משנה כי בנתיים הקרן תגייס קרן נוספת בשווי פסיכי. איך מגייסים? מראים שהשקעת לפני שנתיים בחברה X שהיום השווי של החלק שלך הוא 30X. אז נכון, אין אקזיט עדיין, אבל בחייאת ץסתכל על השווי.
כשהכסף זול והריבית 0 וממשיכים להדפיס מזומן כאילו זה ישראל היום, אז הכסף הזה מחפש מקומות לשכב בהם. קרן הון סיכון שמראה גידול של 30X בשנתיים נשמע לא רע אם אתה מנהל השקעות של איזו קרן פנסיה של מורים בפנסילבניה.
הם לא שווים אפילו מיליארד שקלים.
הכסף זול לאחרונה, הם פשוט קפצו על ההזדמנות.
אם מג’יק ליפ הכושלים הצליחו לגייס, אז חברה שעוד לא נכשלה בטח שיכולה.
המצחיק זה שהגיוס מקנה להם שווי וירטואלי יותר גדול מחברות סייבר ותיקות שהוכיחו את עצמן בישראל
אף פעם לא הבנתי למה מתכוונים כשאומרים “הכסף זול”. אפשר הסבר?
הריבית אפסית, לכן התשואה בבורסה גבוהה משמעותית עבור משקיעים. ברגע שהריבית תעלה, ההשקעות בבורסה יתמעטו באופן ניכר.
כתבה מעניינת, תודה על האמת שלך אפילו שזו כתבה שלא עובדת עם האינטרסים של גיקטיים
האינטרס של גייקטיים זו תנועה באתר וקליקים על פרסומות.
בנושאים כאלו, הם מצידם מרוויחים כפול: כתבה מעניינת על שווי גבוה בטירוף, ואז כתבה נוספת של ביקורת על זה.
אבל נראה שאתה חושב שלכל אחד יש את ‘האמת שלו’, להבדיל מאמת אובייקטיבית; מה שאומר לי שאתה אה’בל, וזו האמת שלי. בבקשה.
אז אם הם מפרגנים זה לא טוב לך .ואם הם מבקרים זה לא טוב לך .ואם הם כותבים משהו מעניין כמו פה ויש תנועה זה גם לא טוב לך ואם הם יקחו כמו דהמרקסר כסף אז גם לא יהיה לך טוב
מדוייק ונכון! והרבה בתעשייה מכירים את השיטה..
מהיכן הנתון של הכנסות של 25 מליון דולר?
מהיכן הנתון של הכנסות של 25 מליון דולר?
מכפיל 233? על ההכנסה הצפויה (עוד לא קיימת)
כל המגיבים כאן מסכימים עם הבועתיות
אשמח שתחכימו אותי לגבי 2 נקודות שלא מסתדרות לי
1. שווי שוק של חברה מחושב על ידי כלכלנים ורואי חשבון (האם הם שגו / שיקרו לגבי השווי)?
2. גם אם השווי מנופח או שיקרי, האם המשקיעים תמימים מכדי לחשוד בזה?
הרי חלקם היו יזמים ומנכלים בעבר, הם מכירים את התחום מהצד העסקי
קשה לי להאמין שמשקיע יסכן סכומי עתק שהוא שופך על WIZ, בטח יש לו מידע שאין לנו
שווי שוק לא נקבע על ידי כלכלנים.
הוא נקבע כי ידי ה board, הם יכולים לנקוב באיזה שווי שהם רוצים, הם צריכים מישהו שיסכים לשים כסף לפי השווי הזה.
זו הנקודה של המאמר: ש-2 משקיעים שחוזרים ומשקיעים בלי משקיעים חיצוניים חדשים יכולים לקבוע איזה הערכת שווי שהם רוצים…
שווי חברה פרטית נקבע על סמך מה שמוכנים לשלם עליה.
סוף סוף מדברים על זה, סחתיין על היוזמה
ביום שהייטק יקרוס
אני אלך לקולנוע ואקנה את הפופקורן הכי גדול ואת הכוס קולה הכי גדולה
ואני יהנה לי מכל רגע
ואני אחגוג לי עם איזה ויסקי משובח על כך שהתחזית שלי ניצחה את כל המספרים הלא מציאותיים האלה
זה נחמד שאתה חושב שהמשק הישראלי לא יהיה גם הקריסה בעקבות זאת. בהצלחה לקנות כרטיס לקולנוע כשזה יקרה.
לצערי ביום שההייטק יקרוס או יותר נכון הדולר.. והפעם לדעתי האישית הוא יקרוס בעוצמה אדירה פי מאה מ2008
יש מצב שלכיפת ברזל לא יהיה דלק להמריא ואז הקולנוע שלך יספוג קאסאם על הראש וכל הפנטזיה שלך לקולה ופופקורן תתחלף בצו 8 ו/או מלחמת עולם
זה למעשה אפילו יותר גרוע כי לוויז אין הכנסות של 25 מיליון, אפילו לא קרוב לזה. הם על אזור ה-6-7 במקרה הטוב. אורקה, מנופחת השווי בעצמה, מוכרת ב-10 (ולא בעשרות כמו שהמנכ״ל טען בראיון כלשהו) דווה עכשיו שליש מוויז. למה? ככה, אין סיבה.
מאיפה המידע על אורקה?
רק עשר מיליון??? לא נשמע הגיוני
כתבה מעולה. תביאו עוד מהאבישי עובדיה הזה בבקשה
אם אילון מאסק מקים חברה חדשה, האם תסכימו להשקיע בה 100,000 דולר? אני כן, כנראה שגם אתם, וזה אפילו לא משנה במה החברה תעסוק. אז כאן יש את זה בקטן – מי שכבר מכר סטארטאפ למיקרוסופט ואחר כך היה מנהל מרכז הפיתוח שלה בישראל, אנשים מוכנים להשקיע בחברה שלו באופן עיוור. תזכורת – המנבא הטוב ביותר לאקזיט, הוא מישהו שכבר עשה אקזיט בעבר!
בהצלחה לאסף ולחברה
עם כל הכבוד לאסף, הוא לא אילון מאסר, אפילו לא קרוב, וספק אם יהיה.
נכון, הוא לא אילון מאסק וכנראה לא יהיה. אבל הוא ללא ספק סיפור הצלחה בקנה מידה מקומי. יעדיפו להשקיע במי שכבר הביא קבלות על השקעות קודמות בו.
מספיק לטפוח לעצמך על השכם עם תגובות בשמות בדויים
זאת תקופה בהיסטוריה שנסתכל עליה בדיעבד ונגיד ואוו הכתובת הייתה על הקיר
או שלא והשווי רק יעלה ונגיד איך לא השקענו
הכל מנופח
זה שדירה בת”א עלתה 150 אלף דולר לפני 30 שנה והיום שווה מיליון זה לא בועה?
זה שמדד הנאסדק רק שובר שיאים זה לא בועה?
התשובה כנראה שכן ולא
ריבית 0 גורמת להזרמת כל אגורה פנויה לנדלן או למניות
בריבית ריאלית של 4 5 אחוז אתה יכול לקנות אג”ח והכל טוב, פה לאנשים אין מה לעשות עם הכסף אז קונים כל מחסן מניה חברה מנופחת רק לא לתת לכסף לנוח
אתה צודק, הדבר היחיד שלא עובד במשוואה הזאת היא ״איפה האינפלציה״ הרי זה המכשיר שאמור להוות אינדיקטור לשחיקת ערך הכסף. הרי ללא ספק הערך שלו נשחק, הבעיה היא שהוא נשחק רק עבור מי שלא משתתף בחגיגת הדפסת הכספים של הפד שזה בדכ השכבות החלשות..וזה כבר נגמר בקלשונים כי החבר׳ה האלה בד״כ פחות מדבר אליהם מילים גבוהות גבוהות..
יש חדי קרן ויש חדי קרן
יש כאלו שהונפקו במחיר מסויים ואז הכפילו את עצמם (מנדי) כי הן באמת חברות טובות
ויש כאלו שפשוט לא טובות והמשקעים הנסדק יודעים שזה לא באמת חברות טובות
מנדיי לא שווה 15 מיליארד, בוא נהיה ריאליים…
לא דיברתי עם אדם אחד שלא אמר שזה חרא מוצר…
הרעיון מעניין ונשמע הגיוני, עד שזוכרים שהיזמים בחברה מחזיקים, אם אני זוכר נכון, בין 30-40%. הם לא משקיעים כסף בחברה בסבבי הגיוס
. זה אומר שהמודל נכון בחלקו. יש מי שמרוויח מזה ממש, היזמים.
זה רק עניין של זמן עד הפיצוץ הגדול.
אין הגיון לשווי, אם היו עובדים פה עם מכפיל היה ברור שזאת בועת ענק.
מזל שיש חברה בע”מ ככה אפשר להפליץ מה שרוצים.
מקווה שלילדים שלי יישאר משהו ממה שחסכתי בנדלן…
בניגוד לוויז, מאנדיי פונה לשוק הרבה יותר גדול עם מוצר שמשנה את כללי המשחק. הוכיחה צמיחה מטורפת YoY גם אל מול החברות הכי גדולות. אז האם מנדיי שווה את זה? השוק אומר שכן אחרי שכל המספרים נחשפו (ו לא מספר משקיעים מצומצם). מנדיי יכולה להיות שווה הרבה יותר. אם הייתי עובד בוויז הייתי מוכר את כל המניות בסקנדרי וכמה שיותר מהר
6 מיליארד דולר של היום, שונים מ6 מיליארד מלפני שנתיים, אבל אנחנו כבני אדם תופסים אותם כאותו דבר, בגלל זה הסכומים האלו לא מסתדרים לנו בראש. 40% מכל הדולרים שהודפסו בהיסטוריה הודפסו בשנה וחצי האחרונה, זאת גם הסיבה לסחרור האינפלציוני בארה”ב.
אני לא יודע מה אתכם
אבל החרא הזה קופץ לי כל הזמן בפלא מה מנסים לדחוף לנו הפעם שנשקיע פה ונשאר בלי תחתונים די חלאס נמאס החרא מהפרסומות האלו שתופסים פראיירים חדשים
פעם היו מוכרים קרח לאסקמוסים, היום מוכרים עננים
זה הכול הונאה, שווי של המוצר נקבע לפי פרסום ויחסי ציבור
תמיד היו פריירים שישלמו את המחיר, ואחרי זה ינסו למכור את זה למשהו אחר
הפיצוץ לא יגיע בזמן הקרוב. זה עידן הטכנולוגיה על סטרואידים. יש כאן לפחות עשר של פריצות דרך משמעותיות בעיקר בתחום הרכב שעומדים לשנות את כל המשחק.
חברות סייבר הן מאלה שעומדות ולשלש את השווי שלהם.
ניתוח מרתק – תודה.
עם כזה יזם חתיך גם לפי 100 מליארד בחודש וחצי
הייתי בסרט הזה ב 1993 בבורסה הישראלית. (כשכול חנות מכולת הנפיקה את עצמה)
הייתי בסרט הזה בשנת 2000 בנאסד”ק. גם שם נזרקו המיליארדים באוויר ושם המישחק היה תקשורת ואופטיקה. (תבדקו מתוך כמעט 100 חברות ישראליות שהחלו פעילות בענפי התקשורת באותן שנים כמה שרדו ?) רמז: אפשר לספור אותן על כף יד אחת.
את 2008 לא כדאי להזכיר.
תמיד היו “חכמים”, שהסבירו למה הפעם זה לא יכול לקרות….ומדוע הפעם זה שונה.
בקיצור הסטירה תגיע, וכשהיא תגיע זה מאוד יכאב. (כמובן שאין לי מושג מתי)
בינתים לפחות כמשקיע כל מה שנותר זה להשתתף בחלק מהחגיגה בבורסאות בארץ ובנאסד”ק ולהיתפלל שהיציאה תהיה בזמן.
האמת שזה גם וגם
יש שוק אמיתי של חברות תוכנה שפורצות לשוק ומתפוצצות לחלל והם באמת שוות את זה והפוטנציאל שלהם עוד גדול
ויש אינפלציה כולם משקיעים ויש הרבה כסף בשוק אז הווליאציות גבוהות…
ומצד שני יש ״מומחי הנפקות״ שמנסים לייצר חברות שיגיעו לבורסה ויראו בדיוק כמו יוניקורן אמיתי למשקיע הממוצע
זה לא ממש בועה אלה כמה אנשים שמצאו דרך לנצח את השיטה
ויסלחו לי אנשי מונדאי אבל אני מעולם לא הבנתי את החברה הזאת
לא כמשתמש בתוכנה שלהם
לא כשהציעו לי לעבוד שם
ולא כשהם הונפקו לבורסה