ישראל מובילה במדד החדשנות הגלובאלי, אבל יש אבל

מדד החדשנות הגלובלי של ארגון הקניין הרוחני הבינ”ל (WIPO) הוא מקור לגאווה. אך כדי לשמור על מקומה המוביל בחזית החדשנות העולמית, בסביבה היפר-תחרותית, ישראל אינה יכולה לשקוט על השמרים

צילום/ תמונה: pixabay

מאת: ד”ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בקבוצת לוצאטו עורכי פטנטים, יו”ר עמותת “יחדיו” מייסודה של קרן רש”י, חברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושל המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סָמִי שַמְעוּן

כשקוראים את מדד החדשנות הגלובלי, שפרסם לאחרונה הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) אי אפשר שלא להתמלא גאווה. המדד מעניק לישראל ציונים מעולים בכל הקשור לחדשנות טכנולוגית, ולראשונה מאז החל הדוח להתפרסם הוא ממקם את ישראל בעשיריה הראשונה של המדינות המצטיינות בחדשנות טכנולוגית. לפי המדד, ישראל ניצבת במקום העשירי בעולם בחדשנות טכנולוגית – עלייה של מקום אחד לעומת אשתקד.

מובילה בזירת החדשנות העולמית

המדד מורכב משבעה אשכולות: מוסדות, הון אנושי ומחקר, תשתיות, תשתיות עולם העסקים, תשתיות השווקים, ידע ותפוקות טכנולוגיות, תפוקות יצירתיות –  כאשר כל אשכול מורכב משורה של פרמטרים. ישראל זוכה למיקום בולט בפרמטרים כמו מו”פ כולל (מקום שני בעולם), מו”פ ביחס לאוכלוסייה (מקום 1 בעולם), שיעור המו”פ ביחס לתמ”ג (שוב, מקום 1 בעולם). מיקומים בולטים נוספים הם שיעור ההשקעה במו”פ של תאגידים, שיעור נשים במקצועות טכנולוגיים מתקדמים, זיקה בין אקדמיה לתעשייה, ייצוא שירותי ומוצרי ICT, ועוד שני מדדים מחממי לב: ישראל ניצבת במקום הראשון בפיתוח אפליקציות מובייל ובעריכת ערכים בוויקיפדיה ביחס לאוכלוסייה.

ממצאי ה-Global Innovation Index מצטרפים למדדים עולמיים אחרים שמצביעים על מעמדה המוביל של ישראל בזירת החדשנות העולמית, כמו מדד התחרותיות הגלובלי (GCI) של הפורום הכלכלי העולמי (WEF), מדד בלומברג והמדד של מכון המחקר השוויצרי IMD – שכולם מעניקים לישראל ציונים גבוהים בכל הקשור לפיתוח חדשנות טכנולוגית. בדוח הפורום הכלכלי העולמי למשל, נכתב כי “אומת הסטארטאפ מפורסמת בזכות כמות עצומה של המצאות וחידושים מאז הקמתה של המדינה, למרות כל האתגרים הניצבים בפניה”.

אחת הסיבות להצלחתה הטכנולוגית של ישראל נעוצה באקוסיסטם הייחודי שצמח בה. מדובר במערכת שנשענת על מספר עוגנים: ראשית, מערכת הביטחון – כולל היחידות הטכנולוגיות בצבא, והתעשייה הצבאית, כמו אלביט, רפאל, התעשייה האווירית ומאות חברות סטארטאפ בתחום הביטחוני – אשר ביחס לגודל שוק של מדינה קטנה יחסית יוצרת אפקט משמעותי. כל זאת עוד לפני שהזכרנו את הכשרת ההון האנושי הייחודית בגופים אלה. עוגנים נוספים הם הזיקה ההדוקה בין התעשייה לאקדמיה, הגעתן של מאות חברות רב לאומיות לישראל, והדלק שמזין את תעשיית ההייטק – המימון המגיע מקרנות ההון סיכון, שמבטא אמון גבוה של ההון הפרטי בחדשנות הישראלית.

שימון מתמיד של מנגנוני החדשנות

אמנם מאז ראשית קיומה (ולמעשה מאז ראשית הציונות) שמה ישראל דגש על מחקר מדעי ופיתוח אנושי, בין היתר כתגובה לנחיתות במשאבים טבעיים ממנה סבלה וכתגובה לחרם הערבי, אך בשלושת העשורים האחרונים ישראל הכפילה את מאמציה. בשנים אלה רשמה ישראל גידול של 378% במספר הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות וגידול של 223% בהוצאה הלאומית למו”פ כאחוז מהתוצר.

למעשה, מאז אמצע שנות ה-80′ של המאה הקודמת נוצרה בישראל אחת מקהילות הטכנולוגיה התוססות ביותר מחוץ לעמק הסיליקון. המוצרים פורצי הדרך במגזר ההייטק הישראלי משתרעים על פני מגוון רחב של תחומים: אינטרנט, אדטק, סייבר, פינטק, גיימינג, טכנולוגיות למובייל ואפליקציות, מכשור רפואי, מוצרי ביטחון ואבטחה מתוחכמים, אגרו-טכנולוגיה, קלינטק, פודטק ועוד.

אך דוח החדשנות הגלובלית משקף תמונת מצב קיימת ואין בו ערובה לעתיד. בעידן של תחרות גלובלית ומרוץ עולמי לפיתוח חדשנות, מנגנוני החדשנות זקוקים לשימון מתמיד. מספר תחומי ידע ישלטו בנוף הטכנולוגי העתידי בשנים הקרובות וישראל צריכה ליצור בהם מובילות: בינה מלאכותית רחבה (ה-Broad AI), למידה עמוקה, מחשוב קוונטי, בלוקצ’יין ומערכות אוטונומיות. כדי להבטיח מובילות בתחומים אלה נדרשת, בנוסף ליוזמה הפרטית, גם מעורבות ממשלתית בהכוונה, בעידוד וטיפוח יזמות, במתן תמריצים והטבות ובהשתתפות בסיכון. להשקעה כזו צפויה תשואה גבוהה בשל הפוטנציאל הכלכלי והמסחרי הטמון בתחומי ידע אלה. למשל, על פי אחת ההערכות, שוק המחשוב הקוונטי העולמי יגיע ל -10.7 מיליארד דולר ב -2024, מתוכם 8.45 מיליארד דולר ממכירת מוצרים ושירותים ו-2.25 מיליארד דולר מתוכניות מו”פ במימון ממשלתי.

מדינות רבות בעולם גילו, בעיקר לאחר המשבר הפיננסי של 2008, כי הן חייבות לקדם את החדשנות הטכנולוגית אם ברצונן להישאר רלוונטיות בכלכלת הידע של המאה ה-21. באופן לא מפתיע רבות מהן פועלות לשעתק את מודל האקוסיסטם הישראלי המצליח. לכן, ישראל חייבת להכפיל את מאמציה כדי להישאר בחזית החדשנות. למשל, על ידי הגדלת ההשקעות הממשלתיות במו”פ. אמנם ישראל שומרת על מעמד הבכורה שלה בעולם בהשקעה הכוללת במו”פ, אך תרומתה של הממשלה יורדת עם השנים ורק הגדלת ההשקעות של התאגידים מקזזת זאת.

דרושה: מעורבות ממשלתית

בנוסף לסביבה גלובלית היפר-תחרותית, בפני תעשיית ההייטק עומדים אתגרים נוספים, כמו מחסור חמור במהנדסים ובכוח אדם מקצועי לתעשיית ההייטק, לצד קשיים בחינוך הטכנולוגי, המייצר את עתודת כוח האדם לתעשייה עתירת הידע. כאן למעורבות ממשלתית יש תפקיד קריטי.

במעורבות כזו לא יהיה כל חדש. כך היה מאז ומעולם. הרי בראשית שנות ה-90′ של המאה הקודמת התעשייה היתה בראשית דרכה עם מקורות מימון מוגבלים ביחס לפוטנציאל. באה הממשלה עם מדיניות של הגדלת המו”פ האזרחי, העניקה סובסידיות והטבות, הקימה חממות לקליטת מדענים עולים ועוד. מדיניות זו הייתה אפקטיבית מאוד וסייעה לתעשייה בקפיצה הגדולה בשנות ה-90′ שאחריה הפכה ישראל למעצמת הייטק.

כך ראוי לעשות גם עתה. במרוץ העולמי לחדשנות אין אפשרות לשקוט על השמרים. מוכרחים כל הזמן להשקיע, לקדם, לפתח וליזום.

הכתבה בחסות קבוצת לוצאטו

הידע והניסיון שצברה פירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו" בעבודה עם יזמים וסטארט-אפיסטים הפכו אותה לשחקן מוביל בסצנת ההיי-טק הישראלית. הפירמה מגישה שירות כולל ומקיף בתחום הקניין הרוחני, לרבות רישום פטנטים, סימני מסחר וזכויות יוצרים, תוך ייעוץ אסטרטגי צופה פני עתיד. יש לכם רעיון פורץ דרך? טכנולוגיה חדשנית? בואו לשמוע כיצד ניתן להגן עליהם.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

6 תגובות על "ישראל מובילה במדד החדשנות הגלובאלי, אבל יש אבל"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
לירן
Guest

גיימינג בארץ, אתם מתכוונים למלך הפלאפל משחק פלאש משנות התשעים או שפיספסתי משהו, בארץ יש תעשייית הימורים גדולה, ומנסים לסווג אותה כגיימניג כדי שתהיה יותר סקסיית, אבל ביחס לגיימינג (אולי פיתחנו קיינקט לאקסבוקס, אבל לא מדובר בגיימינג פרופר, יותר בראייה ממוחשבת) אנחנו פשוט לא על המפה

Name
Guest

לא הבנתי איפה ה”אבל”? כותרת מטעה לטעמי

וואט
Guest

ההצלחה הנוכחית אינה ערובה להצלחה בעתיד.
כתוב בסוף

Real hacker
Guest

יותר חפלפ ניישן. בהחלט המחקר והחדשנות הוא הסיבה שמשקיעים כאן. מהנדסים בעתיד הקרוב יהיו לרוב בהודו וסין. האבל הוא שאנחנו מייצרים את כל הטכנולוגיה לחברות גדולות מחו”ל שמשקיעות כאן לייצר להן חדשנות. בעשור האחרון לא נוצרו כאן הרבה חברות גדולות וזו הבעיה הגדולה. מייצרים לוקשים ומוכרים מהר לחברות הגדולות.

אחד שלא יודע
Guest

מה זה מו״פ?

אלוירה
Guest

מופ=מחקר ופיתוח

wpDiscuz

תגיות לכתבה: