האם הבלוקצ’יין יכול לפתור כל מה שחולה במערכת הבריאות?

חיסכון אדיר במשאבים פיננסיים, שמירה על פרטיות המטופלים, והעברת המידע הרב ליעד אחד: שליטת המטופל. אין ספק שהבלוקצ’יין יכול להיטיב משמעותית עם מערכת הבריאות, אך האם הוא יכול לרפא אותה?

 Busakorn Pongparnit/ Getty Images Israel

צלם/תמונה: Busakorn Pongparnit/ Getty Images Israel

מאת חגי צחור ושמוליק קריבוס, Deloitte

בעלי עניין רבים בתעשיית הבריאות מתחילים להכיר בפוטנציאל של טכנולוגיית הבלוקצ’יין כ-Game changer בתעשייה, כזה שיאפשר שיפור של איכות המידע, יעילות מוגברת, עלויות נמוכות יותר ובסופו של דבר – טיפול איכותי יותר. דו”ח שערכה לאחרונה פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte מצא כי 35% מהנשאלים, בעלי עניין במגזר הבריאות ומדעי החיים, מתכננים להטמיע טכנולוגיית בלוקצ’יין מסוג כלשהו בשנה הקרובה – שיעור גבוה בהרבה משאר התעשיות המסורתיות.

רשת הבלוקצ’יין מוכרת לכולם מהמטבע הווירטואלי ביטקוין והיא קיימת מאז שנת 2008. עיקר ייחודה הוא ביזור השליטה המרכזית במאגרי מידע ובמערכת הרשאות, מהימנות נתונים גבוהה ופתירת בעיות אמון בין הגורמים המעורבים. הרשת מציעה רמת פרטיות ואבטחת מידע גבוהות מאשר רוב הטכנולוגיות הסטנדרטיות הנפוצות כיום בתחום, משום שכל טרנזאקציה בה דורשת אישור של יותר ממחצית המשתתפים ברשת.

בנוסף, כל עסקה היא בלתי ניתנת לשינוי או להסרה לאחר שנוספה לרשת. כיוון שלכל החברים ברשת יש עותק מלא שלה, לחבר יחיד אין הכוח לשנות את הנתונים ללא אישור, מה שאומר שגם כמעט בלתי אפשרי לפרוץ אליה.

התכונות האלה הביאו גורמים שונים במערכת הבריאות – מרכזי טיפול, בתי חולים, קופות חולים, רופאים ואפילו מטופלים – לבחון הטמעה של בלוקצ’יין כדי לאשר ולשתף מידע רפואי באופן מאובטח, לשפר את הטיפול הרפואי, להפוך את שרשרת האספקה לאוטומטית ועצמאית יותר ולצמצם טעויות או זיופים בשלל התהליכים המעורבים. באילו שירותים בדיוק הטכנולוגיה מסוגלת לשפר את השירות עבור גורמי הבריאות ועבור מקבלי השירותים? אספנו חמישה תחומים שבהם כולם יכולים להרוויח.

1. שיתוף מידע ברשומה הרפואית

תיק הבריאות הדיגיטלי של המטופל – Electronic Health Record ,EHR – מורכב ממקורות מידע שונים ובהם אשפוזים בבתי חולים, ביקורים במרפאות בקהילה, תוצאות בדיקות מעבדה ועוד. כיום, כל אחד מהגורמים המספקים את המידע הוא הבעלים של נתוני המטופל. במקור הרשומות האלה לא תוכננו לעבור בין כמה מקורות מידע, והמצב כיום הוא שהנתונים של המטופלים מפוזרים בארגונים שונים והגישה הפשוטה לרשומות העבר אובדת. היות שספקי השירותים – ולא המטופלים – הם המנהלים העיקריים של הרשומות, המטופלים מתמודדים עם מכשולים משמעותיים בצפייה במידע שלהם ובתיקון נתונים שגויים.

בנוסף, המגמה הגוברת כיום היא להעשיר את המידע המתועד ב-EHR במקורות נוספים וחיצוניים למסלול הטיפול המסורתי, למשל נתונים ממכשירים ניידים, מסנסורים סביבתיים וממכשירים רפואיים מתקדמים (כולל נתונים גנטיים). כתוצאה, מידע על אודות המטופל זורם ממקורות רבים ואבטחתו הפכה למסובכת יותר.

היכולת של מוצר או מערכת לעבוד בתיאום (או “לשוחח”) עם מוצרים או מערכות הדדיות נקראת אינטראופרביליות והיא פועלת לדוגמה בענף התחבורה, בו בעל כרטיס חכם יכול להשתמש בו באותו האופן אצל כל מפעילי התחבורה הציבורית. היכולת הזו מוגדרת כבר זמן רב כמטרה כמעט בלתי ניתנת להשגה בתחום הבריאות, אך באמצעות הבלוקצ’יין גם ענף הבריאות יכול למצוא סוף סוף פתרון אשר יאפשר חילוף מאובטח ואמין של נתונים בין המערכות השונות.

איך זה יעבוד? הרשומה הדיגיטלית תיווצר, תוחזק ותופץ על ידי המטופל, בדיוק כמו שמטבע דיגיטלי מוחזק בארנק הפרטי של בעליו ואין לכל גורם מתווך בעלות על אותו הנכס מלבדו. במקום רשומות מפוזרות המנוהלות על ידי גורמים שונים במערכת הבריאות, ינוהל תיק יחיד אשר ייבנה מנתונים שהופקו על ידי אותם הגורמים כשירות למטופל שיוחזרו אליו לתיעוד מרכז ואיכותי. כך, המטופל יוכל לתת גישה לתיקו הרפואי על פי צורך.

הפיכת המטופל לסוכן המידע של עצמו היא נדבך משמעותי בהעצמתו והשתתפותו בניהול המצב הבריאותי האישי שלו. כאשר המטופל יוכל לנהל באופן עצמאי את התיק הרפואי באמצעות הבלוקצ’יין, גורמי הבריאות יוכלו להתמקד במתן שירות ובטיפולים מיטביים, ופחות ב”בעלות” על בריאותו.

פרויקט כזה כבר בוצע בהולנד בשיתוף חברת הסטארטאפ Prescrypt, ובו הוענקה למטופלים בעלות מלאה על התיק הרפואי שלהם, לרבות היכולת לשתף עם ספקי השירותים השונים את המידע שבחרו. הספקים מצידם העלו את מרשמי התרופות לרשת בצורה מאובטחת ופשוטה.

מקור: Deloitte

2. ניהול שרשרת האספקה

ככל ארגון שירות גדול אחר, גם מערכות הבריאות מנסות באופן תמידי לשפר את יעילות תהליכי ה-back office, לשפר את הבטיחות ולצמצם עלויות. טכנולוגיית הבלוקצ’יין יכולה לסייע למשל בתהליכי התכנון, הרכש והמעקב אחר המלאים השונים, כגון ציוד רפואי ותרופות.

הטכנולוגיה מאפשרת להפעיל חוזים חכמים – מנגנונים אוטומטיים המבצעים פעולות שונות בהתאם לתנאים מוגדרים של “אם-אז (If/ Then)” – ולהגיע לרמות דיוק גבוהות בתהליכים של הצטיידות בחומרים. למשל, כל שימוש במכשיר או פריט רפואי במסגרת ניתוח מתועד ברשת, וכאשר רמות המלאי מגיעות לערך מינימלי שהוגדר, החוזה החכם מוציא לפועל את הפעולות הנדרשות להשלמתו במלאי – באופן אוטומטי וללא צורך בהתערבות אנושית.

על פי ההערכות בתעשייה, כ-30% מהתרופות שנמכרות במדינות מתפתחות נחשבות מזויפות וההפסד הכספי של התעשייה מוערך ב-200 מיליארד דולר. מערכת מבוססת בלוקצ’יין יכולה להבטיח מעקב אחר כל שלב בשרשרת האספקה ​​ברמת התרופה או המוצר הספציפי, וחוזים חכמים יכולים לסייע בהגדרת הבעלות על מקור התרופה בכל שלב – מיצירתה ועד מכירתה בבית המרקחת השכונתי.

שילוב של חוזה חכם עם טכנולוגיית האינטרנט של הדברים (IoT) – סנסורים שיקלטו לדוגמה שינויים בטמפרטורה של התרופות המאוחסנות באחת מן התחנות בשרשרת האספקה – יאפשר לשלוח התראה מיידית ולהתניע תהליך אחזור תרופות (recall) מדויק ומהיר.

3. ניהול מחזור ההכנסות

ההוצאה הממוצעת בגין הטיפול האדמיניסטרטיבי בתשלומים השונים מהווה כמעט 15% מההוצאות הכלליות בתעשיית הבריאות, וטעויות בחיוב הקופות או המטופלים גוררות עיכוב בתשלומים, וגרוע מכך – לקוחות מתוסכלים. עם המעבר הגובר למודלים של תשלום מבוסס ערך ותוצאה (Value based care), חוזים בין קופות חולים ומערכות בריאות ובתי חולים צפויים להיות מורכבים יותר, משום שהתנאים המוגדרים לתשלום במודלים אלה הם רבים ומסתמכים על מגוון רחב של נתונים ועל מספר מקורות טיפול.

טכנולוגיית הבלוקצ’יין יכולה לשפר את הדיוק ואת היעילות של תהליכים אלו באמצעות מנגנוני תשלומים מתקדמים. חוזים חכמים יפחיתו את הנטל הידני עבור הצוותים המטפלים בחיוב וישפרו את העיתוי של התשלומים, באמצעות הגדרת תנאים להפקה אוטומטית תשלומים או פעולות נדרשות נוספות, שביצוען ייארך שניות ספורות.

כפועל יוצא ממחשוב התהליכים, ניתן לצמצם את מקרי ההונאות הקשורים בחיוב ולחסוך הן משאבים באיתור ובטיפול במקרים אלו והן את ההפסדים הנובעים מהם. היות שהבלוקצ’יין הוא למעשה ספר חשבונות מבוזר, ניתן לעקוב באופן ישיר אחר ההוצאות וההכנסות של כל קופת חולים או בית חולים, ולמנוע טעויות בזמן אמת, מה שישמש את הארגון עצמו ואת גופי הבקרה והרגולציה הלאומיים.

בתמונה: הפוטנציאל של הוספת בלוקצ’יין למערכת הבריאות. מקור: Deloitte

4. שיפור בתהליכי מחקר קליני

על פי מחקר שביצע הארגון המוביל לרישום מחקרים קליניים ClinicalTrials.Gov, כ-46% מהניסויים הקליניים המבוצעים במסגרת מחקרים אינם מדווחים כהלכה. זאת בשל העובדה שרוב המחקרים בתחום התרופות מבוצעים ב-silos – יחידות בארגון המנותקות זו מזו בשל אילוצי טכנולוגיה ותקשורת ומיחידות חיצוניות רלוונטיות אחרות. התוצאה היא שנוצרות בעיות בטיחות קריטיות למטופלים ופערי מידע לבעלי העניין במחקר.

שיתוף המידע באמצעות הבלוקצ’יין באופן פשוט ומאובטח יכול לסייע להתגבר על בעיות אלו ולסנכרן באופן יעיל בין שותפי המחקר, גם אם הם ממוקמים ביבשות שונות.

5. שילוב מידע ממקורות חדשניים

מידע אשר מקורו באמצעים לבישים (wearables) כגון צמידים חכמים ומדבקות רפואיות או בסנסורים שונים (internet of medical things) יכול להשתלב באופן פשוט באקוסיסטם מערכות המידע הבריאותיות. מקורות אלו מכילים מידע מהותי המשמש למניעת מחלות, מחקרים קליניים וניתוח תוצאות טיפול.

עם זאת, במצב הנוכחי, המידע נמצא לעתים קרובות במאגרים גולמיים מבודדים ואינו נגיש לגורמים המעוניינים בו. הטמעת בלוקצ’יין במערכת תאפשר לאמת, לשתף ולאבטח את הנתונים הרפואיים האלו באופן פשוט ומהיר, להפוך את הלובש למשתתף פעיל במגוון פעילויות ואף לפתח מודלי תשלום עבור מידע רפואי סחיר בהסכמתו.

המגבלות הטכנולוגיות

אין ספק שכל מה שציינו עד כה נשמע הכרחי לענף הבריאות, אך עדיין חשוב לשאול אם באמת בלוקצ’יין הוא תרופת הפלא לכל תחלואות מערכת הבריאות, או שמדובר בהייפ שלא ימצה את הפוטנציאל המובטח עבורו? דבר אחד בטוח – טכנולוגיית הבלוקצ’יין לא תפתור את כלל הבעיות בתעשיית הבריאות והיא אינה הפתרון הטוב ביותר עבור כל בעיה, בין השאר בשל המגבלות הטכנולוגיות שלה.

על מנת לטפל באתגרים שנסקרו מעלה נדרש לעבד נפח אדיר של נתונים בקצב מהיר. נכון להיום,  רשת בלוקצ’יין פרטית מוסגלת להתמודד עם עשרות אלפי עסקאות לשנייה – הספק מכובד, אך לא מספיק לפתרון כל הבעיות הקיימות. יתרה מכך, רשת בלוקצ’יין שתטפל במערכות בריאות באופן איכותי וברמה כוללת תידרש להיות ציבורית, לטובת גישה רחבה של בעלי העניין השונים. יחד עם זאת, סוגיה זו  ואחרות הדומות לה כבר החלו להיפתר. ממשלת אסטוניה למשל כבר החלה בשיתוף פעולה עם סטארטאפ בשם Guardtime והעלתה למעלה ממיליון תיקים רפואיים על רשת הבלוקצ’יין.

בנוסף, כמו כל רשת חברתית, הערך של רשת הבלוקצ’יין הציבורית תלוי במספר החברים המשתתפים בה. פריסה רחבה אורכת זמן ודורשת אמון רב מצד השחקנים השונים במערכת, ואילו כיום עדיין נפוצה יותר החשדנות הטבעית בטכנולוגיה החדשה, במיוחד בתעשיית הבריאות הרגישה לסיכונים. ככל שארגונים בתעשיות השונות, ובראשן התעשייה הפיננסית ותעשיית הביטוח, צוברים ניסיון בהכנסת פתרונות מבוססי בלוקצ’יין ומזהים מקרי שימוש רלוונטיים לטכנולוגיה, האמון בה גובר והפריסה  מתרחבת.

אז מה צפוי לקרות במערכת הבריאות? אין ספק שהמידע הוא המפתח לחדשנות בתחום הבריאות. ככל שהטיפול הופך מבוזר יותר ויוצא מכותלי הארגון הרפואי, הצורך בשיתוף מידע מאובטח והעברת השליטה בו למטופל גובר; ככל שמתרחב המעבר לטיפול מבוסס תוצאה וערך, המחייב איסוף ומדידה של מידע מדויק מנקודות רבות לאורך הטיפול, עולה הצורך במנגנון שיתוף באופן מהיר ובטוח.

האתגר המהותי כיום הוא חוסר היכולת להשיג ולשתף בבטחה מידע רפואי, ובו בזמן לשמור על פרטיות המטופל. כאן נכנסת טכנולוגיית הבלוקצ’יין שמאפשרת הפצת מידע אנונימי, מוצפן וחסין לשינויים, ומכאן יכולה להיות הפלטפורמה שתגבר על אתגר זה. כעת מקבלי ההחלטות במערכת הבריאות נדרשים לעודד את מחלקות ה-IT והחדשנות שלהם לבחון שותפים טכנולוגיים פוטנציאליים, ולהצטרף לאחת מקבוצות הקונסורציום הקיימות – איגוד של חברות אשר משתפות פעולה בתחום, ודנות בטכנולוגיה כדי להבין טוב יותר את יכולותיה ולהשפיע על התפתחותה באמצעות קביעת סטנדרטים.

חגי צחור הוא מוביל תחום הבלוקצ’יין ויועץ לחברות בצמיחה ב-Deloitte, ושמוליק קריבוס הוא מנג’ר בכיר ומוביל תחום החדשנות בבריאות בקבוצת ייעוץ IT ב-Deloitte

הכתבה בחסות Deloitte

Deloitte ישראל הינה פירמת הייעוץ וראיית החשבון המובילה בארץ, המספקת שירותי ביקורת, מס, ניהול סיכונים, ייעוץ כלכלי וייעוץ ניהולי - בתחומי אסטרטגיה, תפעול, טכנולוגיה והון אנושי. אנו משרתים לקוחות רבים, קטנים כגדולים, בכל ענפי המשק ומערך הייעוץ שלנו הוא המגוון ביותר בישראל וכולל למעלה מ- 400 יועצים.
Deloitte היא הפירמה הגדולה ביותר בעולם מסוגה המעניקה שירותים לכ- 80% מהחברות המובילות בעולם, באמצעות למעלה מ- 263,000 עובדים, הפרושים ביותר מ- 150 מדינות.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 תגובות על "האם הבלוקצ’יין יכול לפתור כל מה שחולה במערכת הבריאות?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
גיא
Guest

חברה בשם medibloc מפתחת מוצר בדיוק בשביל זה. נראה מבטיח

אלעד
Guest

חחח. למה שלא נאנוס את המונח בלוקציין ונדחוף אותו לכל מקום בכוח. לוג מבוזר וחמוד שייפתור את כל בעיות העולם ועכשיו גם את כל בעיות מערכות המחשוב הרפואי (למען הסר ספק זה היה בציניות). מיליון בעיות שנגזרות משימוש בטכנולוגיה הזו בהיבטים של אבטחת מידע ובטח עם המוני משתמשים שבקושי שולטים בדוא”ל. מערכות המחשוב במערכת הבריאות בארץ כמו גם ברוב המגזר הציבורי כל כך מפגרות, מוטב להם שייתעסקו בטכנולוגיה בסיסית ולא ייכנסו להרפתקאות שלא מותאמות לכוח האדם הכל כך “מקצועי” בארגונים אלו אשר בסופו של דבר מוציאים את הפיתוח לחברות האינטגרציה הגדולות ובסוף פרויקט של מיליון שקל הופך להיות 100 מליון

wpDiscuz

תגיות לכתבה: