מדוע יש כל כך הרבה מוצרים שאף אחד לא רוצה להשתמש בהם?

כיצד יתכן שיש היום בשוק כל כך הרבה מוצרים שאף אחד לא משתמש בהם? איך יתכן שחברות ויזמים משקיעות כל כך הרבה זמן בפיתוח, עיצוב ושיפינג של מוצרים שבסוף אין להם כל דרישה מצד המשתמשים?

קרדיט צלם\תמונה: stockvisual, Getty Images Israel

האם התסריטים הבאים מוכרים לכם? הורדתם אפליקציה, השתמשתם בה פעם אחת וזהו. רכשתם מוצר שנראה לכם סופר אטרקטיבי או טרנדי אבל בסוף הוא לא שימושי בכלל ועובר לאט לאט למחסן, או תופס מקום מיותר בבית. כמשתמשים, זה אמנם מבאס, אבל לא משהו שיקרע לנו את הכיס או ישפיע משמעותית על חיינו. עבור יזמים, לעומת זאת, זה עלול להיות סיפור גדול. הרבה יזמים באים עם רעיון מהפכני, אחד שבאמת לא שמעו עליו קודם, משקיעים המון זמן בתכנון, עיצוב, פיתוח ושיווק ובסוף אף אחד לא קונה את המוצר. איך זה קורה? פגשתי את אורן שמיר, מנהל תחום חוויית משתמש ב-Uniq UI לשיחה על הנושא, בניסיון להבין כיצד אפשר מראש להימנע ממצבים כאלו.

1. חברות לא שואלות את עצמן את השאלה הכי חשובה: מה המוטיבציה של המשתמשים שלהן

הבסיס ליצירת אסטרטגית מוצר טובה מתחיל עם הבנת המוטיבציה של המשתמשים לשימוש במוצר. השלב הראשון הוא מחקר, ככל שתבינו יותר מה המשתמשים שלכם רוצים וצריכים, תוכלו לייצר מוצר טוב ויעיל יותר עבורם.

דוגמא לא מוצלחת לכך הם גוגל גלאס. למשקפים של גוגל לא הוגדרה אסטרטגיית מוצר מתוכננת, לא נשאלו השאלות למה המוצר נועד, איזה בעיה הוא פותר ולכן בסוף המוצר לא תפס – זאת בניגוד למוצר מאוד דומה, משקפי ה-Varia Vision של חברת Garmin להם פונקציונליות דומה, אך מראש יועדו לקהל משתמשים מצומצם יותר, רוכבי האופניים, להם הוא עונה על צורך אמיתי. היופי באסטרטגיית המוצר של Varia, לדוגמא, הוא היכולת להתרחב לקהלים אחרים (דוגמת ענפי ספורט אחרים) – היכן שגוגל כשלו עם הגלאס.

דוגמא נוספת היא Apple TV. על פניו – מוצר של אפל, חברה שברזומה שלה ניתן למצוא לא מעט מוצרים עם חוויית משתמש מעולה, אך בפועל למעטים מאיתנו יש את המכשיר בבית. זאת, עקב חוויית משתמש לא מספיק טובה. מה שיכול להעיד על כך שגם לחברות שמקפידות לשים את הדגש על המשתמש, יכולות לפספס עם מוצרים לא מהודקים מספיק שעברו, כך נוצר הרושם, בחינה לא מספיק מדוקדקת של צרכי המשתמש.

2. חוסר הבנה של ההבדל בין מוטיבציה פנימית לחיצונית, והמשמעות שלהן למוצר

מוטיבציה חיצונית ופנימית הם מושגים שבאים מעולם הפסיכולוגיה. החיצונית הינה פחות משמעותית ושיטחית יותר, ומתייחסת למניעים סביבתיים – לדוגמא “אני אשתמש במוצר כי הבוס ביקש ממני” או “כי זה יחסוך לי כמה דקות”. מוטיבציה פנימית לעומת זאת, הינה עמוקה ומשמעותית יותר למשתמש ומתייחסת לאדם או לפעולה שבה הוא עוסק – לדוגמא “אני אשתמש במוצר כי הוא יעשה אותי תותח בסייבר” או ״אני אשתמש במוצר כי הוא יגרום לי שמחה”. המוטיבציה הפנימית דורשת יותר משאבים כדי לגלות אך היא החשובה יותר למשתמש. דוגמא למוטיביציה כזאת הם אפליקציות חברתיות של ריצה בהן אתה יכול לשתף את תוצאות הריצה שלך, לראות משתמשים אחרים על גבי המסלול ולקבל חיזוק חיובי מהם.

3. חוסר הבנה של תפקיד וחשיבות ה-UX בחברה

הנושא הזה הוא בעיה דו צדדית, הן של מנהלים והן של אנשי ה-UX.

מצד המנהלים, אין מספיק הבנה לחשיבות של תפקיד ה-UX וכמה הוא יכול לתרום לקידום החברה. ממש אפשר לראות את זה במודעות הדרושים בהם תפקידי UX\UI מופיעים כמשרה אחת – זה מעצבן ממש, אלו שני תפקידים מהותית שונים אחד מהשני, איפיון זה לא על הדרך, זה מקצוע שונה ממעצב, אכן יש קווים משיקים, אך לסווג את זה כמשרה אחת זה לא נכון, זה חוסר הבנה של המקצוע.

בנוסף, אפשר לראות את זה גם בהתרחבות תפקידם של מנהלי המוצר, שכיום דורש הבנה מאוד רחבה באיפיון ממשקים, כלומר התפיסה כי איפיון הוא חשוב מאוד לבנייה של מוצר החברה מחלחלת – שינוי חיובי ומבורך. עדיין, סל ההחלטות נשאר אצל מנהלי המוצר, ואין מספיק שיתוף של אנשי ה-UX בשלב קבלת ההחלטות.

בקרב אנשי ה-UX, קיים פער בהבנה של העולם והטרמינולגיה העסקית. הרבה ממאפייני חוויית המשתמש מגיעים מרקע עיצובי, פסיכולוגי, תכנותי או אחר, אך צריכים לגשר על הפער בהבנה של המושגים והעקרונות העסקיים, דבר זה מונע מהם לשבת בשולחן עם מקבלי ההחלטות, למרות שמקומם הוא לחלוטין שם. לא משנה כמה מקצועיים הם בתחום האיפיון ובניית חווית משתמש נכונה, אם הם לא ילמדו את השפה של מקבלי ההחלטות, הם לא ישבו שם איתם – פספוס גדול לחברה.

צילום: פלג אלקלעי

אז מה יכולים סטאראטפים, עם תקציב וזמן מוגבל לעשות כדי לשפר את המוצר שלהם?

יותר מ-90% מהסטאראטפים נכשלים. מומלץ להשקיע את הזמן שלכם בהבנת המשתמשים שלכם, כדי לשפר את הסיכויים שלכם להיות בחלק העליון של הטבלה עם מוצר מוצלח.

אז תקדישו את הזמן ואל תוותרו על שיחות עם המשתמשים שלכם, אם זה על ידי איש UX מקצועי, או מישהו מהחברה שלוקח על עצמו את המשימה ברצינות. תראיינו 10-12 משתמשים, תקדישו 20 שעות כדי להקשיב למשתמשים שלכם, תבינו באמת מה מניע אותם, מה כואב להם ותגבירו את הסיכויים לייצר מוצר שיהיה לו צורך אמיתי. גם אם זה ישפיע על דחיית ההשקה בשבועיים או שלושה, יהיה מדובר במהלך חכם שיוכיח את עצמו – כדברי המשקיע המפורסם מארק אנדריסן “אם אין לכם שוק, יכול להיות לכם את המוצר הכי טוב בעולם וצוות מעולה אבל זה לא משנה – אתם הולכים להיכשל”

הפוסט נכתב בתום הרצאה וריאיון עם אורן שמיר במהלך כנס UXI Live 2017. אורן, בעל 10 שנים ניסיון בתחום, מנהל את תחום חוויית המשתמש ב-Uniq UI. בעברו ניהל את תחום חוויית המשתמש במקאן-אריקסון והתנסה באפיון ממשקים הן כיועץ חיצוני והן כמנהל מוצר “בתוך הבית” בחברות שונות.

הדס שיזף

ה-מעצבת של גיקטיים, יזמת ומעצבת אינפוגרפיקה במיל’. אוהבת עיגולים, גרדיאנטס וארטבורדס (לאו דווקא בסדר הזה). בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותקשורת חזותית.

הגב

4 Comments on "מדוע יש כל כך הרבה מוצרים שאף אחד לא רוצה להשתמש בהם?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
ספקן
Guest

או כמו שאמר סטיב ג’ובס, לפעמים הלקוח לא יודע מה הוא רוצה עד שמגישים לו את המוצר לידיים

MeirM
Guest

הדבר נאמר בהקשר של מציאת פתרון ולא שברון (על אף שיש מקרים שהלקוח לא יודע להגדיר מה הבעיה).
כמו שפורד אמר: ״אם הייתי שואל את הלקוח מה הוא רוצה אז הוא היה אומר תביא לי סוס יותר מהיר״ כלומר הבעיה מאופיינת אבל הפתרון מצד הלקוח לא נכון.
בנוסף קשה לקבל פידבק אמיתי עד שהמשתמש לא ״מרגיש״ את המוצר ביד.
זה ההקשר של המשפט.

ערן דוידי
Guest
סליחה מהכותב הנכבד, אבל מדובר בקשקוש. Apple TV מחזיקה בנתח מכובד של 13% מהשוק. גוגל מנסים כל הזמן פרויקטים חדשניים במודע, וזה מה שמשאיר את האנרגיה החדשנית בחברה. הטענה המגוחכת של אנשי UX כאילו הם הדמויות החשובות ביותר בתוך ארגון היא מופרכת מיסודה. תחום של חווית המשתמש לא קשור באופן ישיר להבנה של צורך במוצר חדש. אולי אדם עם מומחיות באקספריאנס יכול לתרום לדיון אבל בוודאי שלא להוות נדבך מרכזי בו. מה גם שבכל חברה רצינית עושים כבר במשך שנים מחקרי שוק וניתוחים, ועל זה אמונים אנשי השיווק. הסטודיו יוניק יואיי, שעבודותיו ברמה סבירה אך לא יותר, והבעלים שלו ידוע… Read more »
אורן
Guest
שלום ערן, למה אתה כל כך כועס? :) זה אורן שמיר. אני לא כתבתי את הכתבה. כתבה אותה הדס שיזף. אבל אני חושב שהיא עשתה עבודה טובה מאוד, והכתבה בהחלט משקפת את ראיית העולם שלי. אני לא מתכוון להגיב להעלבות האישיות שהטחת במנהל החברה בה אני עובד. אני אוהב את האיש. זכותך לא לאהוב אותו. אני פשוט לא חושב שעלבונות אישיים הם דרך טובה לנהל דיון מקצועי. כדי להגיב עניינית על מה שאמרת, ראשית אבהיר שמעולם לא טענתי שאנשי UX הם “הדמויות החשובות ביותר בארגון”. לא בכתבה הזאת ולא בהרצאה שלי בכנס UXI Live. להיפך. הטיעון שלי הוא שאנחנו דמויות… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: