העולם שייך לטאלנטים, ולחברות הייטק יש רק כמה שעות לקבל החלטות

בעולם של ביקוש חסר תקדים למתכנתות ולמתכנתים צריכות חברות הטכנולוגיה להיות זריזות ולא למצמץ. הד-האנטרית מסבירה מדוע

מקור: Unsplash

רביטל אברהמוב

לא פעם פונים אלי סטארטאפים וחברות הייטק שנתקעים הרבה זמן עם משרה שהם מחפשים לאייש, בדרך-כלל לתפקיד פיתוח או ניהול, שהיו צריכים לאייש כבר אתמול. הם עושים את זה אחרי שמיצו את כל האפשרויות שהיו ברשותן: מודעות באתרים, סורסינג, “חבר מביא חבר”, חברות השמה ועוד. אחרי שהחברה מיצתה את  כל השיטות האלו, היא חייבת לפעול אקטיבית, ולהעלות הילוך בחיפוש המועמדת או המועמד המתאימים. במקרה הזה נכנסים לפעולה ציידי הכשרונות, שיחד עם החברה, מתחילים לאפיין שוב את המשרה, מאתרים ומבצעים פניות יזומות למועמדים מדויקים, שלרוב לא מחפשים, ונראה שטוב להם איפה שהם. במהלך התהליך הזה של הפנייה היזומה למועמד פסיבי זיהיתי 2 תופעות מעניינות עליהן הייתי רוצה להרחיב.

תסמונת המועמד המתעורר

ברגע שעניינו את המועמד בהצעה שלנו – עוררנו את הרצון שלו לשמוע עוד, ולרוב הוא ירצה לשמוע עוד הצעות או לפחות הוא יהיה יותר פתוח לשמוע עוד הד-האנטרים שפונים אליו. לדעתי, זה בעיקר קורה כי אנחנו אף פעם לא רוצים להיות פראיירים, ומועמד שכבר “התחיל” לחפש בזכותנו אתגר חדש תמיד ירצה לבדוק מה עוד יש בשוק, ואיך זה בהשוואה להצעה שקיבל. לא מדובר על זה שהוא יתחיל עכשיו לפנות למודעות דרושים ולהצעות עבודה, אלא הוא יהיה יותר פתוח להקשיב להצעה נוספת שהוא יקבל מחברה אחרת.

במצב הזה החברה (שאותה שמייצג הד-האנטר) לא מתחרה עם החברה שבה הוא עובד כרגע, אלא עם עוד חברה או כמה חברות שרוצות את המועמד בדיוק כמוה.

תופעת המועמד המתקרר

“תופעת ההתקררות” מתרחשת אם לא חוזרים אל מועמד תוך פחות מ-12 שעות (כן כן, ממש כך). המועמדים כבר מתחילים לשכוח מה היה כל כך קוסם בהצעה, ומתחילים לחשוב “האם בכלל זה הזמן שלי לחפש”.  זאת מכיוון שהמועמדים חשופים לעוד גורמים שמשפיעים על הרצון שלהם להתחיל לעשות את הצעד הזה, כמו אירועים שקורים בזמן העבודה, במשפחה, בשוק, המחשבות שלהם; מתייעצים עם חברים נוספים או בני הזוג, חוקרים על החברה והתפקיד באינטרנט ועוד. וגם כאן המועמדת או המועמד נפתחים לשמוע על הצעה אחרת, שאולי תשמע להם יותר טובה מההצעה שאתם מציגים.

היו לי מועמדים שבשיחה ראשונית התלהבו מאוד, אבל החברה לא דאגה לחזור אליהם תוך פחות מיום והם כבר איבדו עניין בהצעה, וחלק אף הסירו מועמדות עוד לפני שחזרו אליהם.

מדוע תופעת ההתקררות מתרחשת?

חברה שמעוניינת לגייס מועמד, מוכרת לו את החזון של החברה, העניין והפוטנציאל בתפקיד, תנאי העבודה והשכר שהיא מציעה. אז אפשר להשוות את זה להצעת רכישת של מוצר. לדוגמה, כשאני מקבלת הצעה ממישהו למוצר מסויים שמעניין אותי, אני מייד מתלהבת. אם אני לא מחליטה לקפוץ על ההזדמנות באותו מעמד (בהנחה שאני מכירה היטב את השוק ויודעת שקיבלתי הצעה טובה ביותר) יכולים לקרות 3 דברים: אני מגלה שיש מוצר דומה שעושה את העבודה טוב יותר ובמחיר אטרקטיבי; אני מגלה שההצעה המקורית הייתה מאוד אטרקטיבית; אני מגלה שאני בכלל לא צריכה את המוצר הזה – או לפחות לא עכשיו – ויש לי דברים יותר דחופים בסדר העדיפויות שלי. בנוסף ככל שמתרחקים ממועד ההצעה אנו גם מאבדים עניין במוצר ושוכחים למה כל כך רצינו אותו. שוב, מדובר במוצר שהוא לא MUST אלא משהו שקיבלנו על הדרך כמו מנקה חלונות מגנטי. לא חשבתי עליו, אבל כשהציעו לי, הבנתי שזה מוצר שאני צריכה.

זמן תגובה מהיר – הבסיס כדי שתהליך הד האנטינג יצליח

כדי שתהליך של הד-האנטינג יצליח, צריך לאפשר זמן תגובה מהיר. לא רק לגבי השיחה הראשונית אלא גם בכל התהליך עצמו – ככל שתהליך המיון מהיר יותר כך אנו נתונים פחות זמן למועמד להמשיך להתקדם בתהליכים בחברות אחרות. ברגע שמועמד מקבל הצעה הוא מתחיל משא ומתן עם החברה שקיבל ממנה את ההצעה, והרבה פעמים החברה הראשונה שנותנת הצעה היא גם זאת שמצליחה להחתים את המועמד – רק כי היא כבר בתוך המו”מ ויכולה להגיב מהר יותר מהחברה השנייה.

זה לא שונה מהעולם התחרותי של סטארטאפים מול שוקי היעד שלהם עצמם. זמן הגעת המוצר לשוק ממועד הפיתוח הוא קריטי – כשהחברה מקבלת את ההחלטה להוציא את המוצר היא יודעת שהוא טוב ומשרת את המטרה. ככל הנראה אין לה את המוצר המושלם אבל הוא המתאים ביותר ליציאה לשוק, אז נשאלת השאלה – אם החברה מכירה את הכללים כלפי המוצרים שהיא מוכרת, מדוע המדיניות היא שונה עם המוצרים שהיא קונה – המועמדים עצמם?

אבל יש יוצא מהכלל

בכל כלל יש יוצא מן הכלל. אבל על פי רוב, כדאי שתהליך איוש המועמד יהיה בסדר עדיפות עליון. בחברה שמחפשת לאייש טאלנט אי אפשר לתת למנהל מגייס למשוך שבוע מועמד, רק כי הוא בשיא הלחץ ואין לו זמן. אי אפשר לתת למועמד לחכות להסכם בגלל שהמחלקה המשפטית מתעכבת, או חופשה של מנהלת הגיוס. חייבים מראש לייצר זמן לפרוייקט הגיוס, לפנות סלוטים לראיונות בשעות שיודעים שנוחות למועמדים (מוקדם בבוקר, מאוחר בערב).

בנוסף, תהליך המו”מ צריך להיות מהיר, והדרך שהוא יהיה כזה היא פשוט לתת למועמד שכר כמה שיותר קרוב למה שביקש. במילים אחרות, אי אפשר להציע למועמד פסיבי שצדתם הרגע שכר נמוך ביותר מ-5% מצפיות השכר שלו, אלא אם כן זה בא עם חבילה שווה שמפצה את הפער הזה.

הרבה מועמדים שהיו לי והגיעו לשלבים סופיים ולא חתמו, כי התחילו איתם מו”מ קשוח על השכר, למרות שמראש הם הציבו תג מחיר, והיו כנים לאורך כל התהליך בכמה הם מוכנים להתפשר. ברוב המקרים המצב הזה לא עובד ומייצר בזבוז זמן עבור המועמד, ויותר מזה עבור המנהלים ואנשי ה-HR שהיו יכולים להשקיע את הזמן במועמדים נוספים. גם מועמדים ששמו על אש קטנה יכולים מהר להיות לא רלוונטים ולהסיר מועמדות ונוצר הפסד לכולם.

לסיכום, גיוס המועמדים בעולם הטכנולוגי מורכב ומלא באתגרים החל מאיתור המועמדים ועד למלחמה מול החברות הגדולות והרב-לאומיות שמשלמות הרבה. יש בשוק המון חברות טכנולוגיות וחברות סטארטאפ שקמות כל הזמן, והמבחר הוא גדול. לעומת זאת, מספר המפתחות ומפתחים הטובים באמת שיש – לא גדל באותו הקצב של השוק. על כל מועמדת טובה או מועמד טוב נלחמות כמה חברות במקביל, כשגם הקורונה ואי הוודאות לא הופכות את התהליך לפשוט יותר.

הכותבת היא הד-האנטרית לחברות טכנולוגיה

 

כתבת אורחת

הגב

19 תגובות על "העולם שייך לטאלנטים, ולחברות הייטק יש רק כמה שעות לקבל החלטות"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
ran
Guest

הבעיה נוצרת בגלל שיש המון חברות קטנות שרוצות לקבל אנשי פיתוח עם ניסיון שיתנו תפוקה מהיום הראשון בעבודה ולא מוכנות “לבזבז זמן על הכשרה” על ג’וניורים, שהמימד הכספי בכלל לא אופציה אלא רק הזמן אז אין פלא שהחברות יעדיפו לשלם עשרות אלפי שקלים על מישהו מיומן למול שליש שכר או אפילו פחות למתכנת ג’וניור אשר יקח לו כמה חודשי התאקלמות.

השם שלי קצר מידי
Guest
השם שלי קצר מידי

הבעיה היא שהשוק מפוצץ בכסף של משקיעים והחברות מתחרות אחת נגד השניה על הטאלנטים השווים… לנו זה טוב כרגע כי המשכורות עולות אבל זה יתפוצץ לנו בפרצוף כשהחברות האלה יקרסו.
מצד שני עדיף להרוויח עכשיו כמה שיותר כי יש מצב שעוד שנה לא תהיה עבודה בכלל… לחסוך כמה שאפשר.

מההה
Guest

עשית קצת סלט אבל שיהיה

ניר
Guest

האמת שזה מאוד פשוט. רוצה שאתייחס לפניה שלך?
תכתבי בה את תנאי השכר. ממש מספר. אפשר טווח.

אחרת אני פשוט מדלג.

טלנט
Guest

‘אין טלנטים’. בטח שיש. תציעו שכר יותר גבוה, תקבלו הרבה טלנטים. היצע וביקוש. ‘טלנטים’ היום פראיירים, מישהו תותח יקבל אולי 20% יותר ממישהו סביר כשבפועל הוא תורם פי 2 ואפילו יותר לחברה. הרבה ‘טלנטים’ פשוט עובדים פחות כי לא משתלם להם. משום מה מצפים שנעבוד קשה בלי סיבה. תנו לנו מוטיבציה לעבוד ואנחנו ניתן עבודה.
הכותב הוא ‘טלנט’ עם הרבה חברים ‘טלנטים’.

ישראל
Guest

תכלס אם אתה טוב אתה יכול לעבוד בצ’יל ולקבל נגיד 40 או לטחון ואז במקרה הטוב אולי עוד שנה לקבל 45 – וואלה לא משתלם. מתי יתחילו להציע תגמול הולם כמו בסיליקון וואלי?

אנה
Guest

אני לא מסכימה לגבי העניין שמועמד יבחר בחברה הראשונה שנותנת לו הצעה. להיפך, בשלב הזה זה עוד מוקדם מדי להבין האם ההצעה הזאת היא באמת תחרותית בשוק של היום. אפילו אם היא עונה על ציפיות השכר של המועמד, אולי הוא יכול להרוויח יותר? לכן, אותם אנשים שאתם קוראים להם “טאלנטים” ירצו לחכות לשלב שבו הם מקבלים כמה הצעות, מתמקחים כדי לשפר את אלו שהם הכי רוצים, ורק אז יחליטו.

וואט
Guest

נראה לי קצת מגזימים עם עניין הטאלנטים , ודחופים את התואר הזה ליותר מדיי אנשים שלא מגיע להם.

שום מפתח פרונט אנד לא יכול להיקרא טאלנט בעיני,
הטאלנטים היחידים שקיימים זה מפתחי אלגוריתמים , כלומר מאשין לרנינג ואי איי, ובתחום החומרה.
80% מהסטארטפים הם בכלל לא טכנולגיים.
חברה כמו מאנדיי, איזה טאלנט בדיוק הם צריכים?

אז אני לא מבין מה מדברים כל היום על טאלנטים ש95% מהתעשייה הם לא כאלה

ואותם 5% יכולים לדרוש גם מאה ומאתיים אלף משכורת והם יקבלו, וגם מגיע להם.

שטטט
Guest

הכוונה היא למישהו שיודע לעבוד טוב עם פחות טעויות ופחות ללמוד איך עושים דברים. בדרך כלל מישהו שיודע לפתור בעיות ולהיות יצירתי.
אין טאלנטים במוזיקה ועיצוב מוצר? לא רק AI

אאא
Guest

יש אולי 10 טאלנטים בתחום המשין לרנינג וAI , מהסיבה הפשוטה שהתחום חדש ואין לאף אחד שנות נסיון אמיתיות. ראיינתי כאלה בלי שהייתה עלינו הגבלת שכר, באו ילדים מחוצ’קנים שחושבים שנולדתי אתמול, עשו קורס בסיסי וחושבים שהם שווים יותר מבוגר אוניברסיטה מתחיל

רוני שמבין
Guest

יש בערך 30 אלף ג’וניורים שרעבים לתת מעצמם. תסמכו עליהם ותקבלו אמון, יושרה, עבודה רצינית, רצון להתפתח ביחד עם החברה שלכם כמה שיותר מהר וכמה שיותר גבוה. כל עוד ותילחמו על טאלנטים לא תפתרו את הבעיות בשוק ואת הקושי בלגייס מועמדים.

גיל
Guest

הבעיה בגוניורים היא לא הזמן שצריך להשקיע בהם עד שמקבלים מהם תפוקה, אלא שפעמים רבות לאחר שהשקעת בהם את הזמן הזה, הם עוברים לחברה אחרת.

פרדקוס
Guest

הצעירים רעבים לעבודה וכל מי שיתן את ההזדמנות הראשונית יגלה כי גם הדור הזה לויאלי ומעריך הזדמנויות

אאא
Guest

כי ממשיכים לשלם להם כמו לג’וניורים אחרי שהתפתחו.
חברות גרועות בשימור עובדים

שטטט
Guest

הבעיה היא שמבטיחים למשקיע מספרים ובמספרים האלה טאלנטים נשמע יותר טוב.
צריך גם לזכור שמישהו עם נסיון יצליח להגיע למוצר יותר איכותי עם פחות תקלות ופתוח יותר לעדכונים

עדמתי
Guest

שיתחילו לגייס ג’וניורים כבר

דורון
Guest

ישנם המוני טלנטים בגיל 46 פלוס.
אם בעבר היו שבועות בהם הייתי מקבל 2 – 3 פניות והצעות ממעסיקים. כייום אולי 2 חברות בחודש יחזרו אלי (וזה רק אם אני אפנה למנכ”ל או מנהל בכיר בארגון, אצל רכזות הגיוס התשובה תמיד שלילית).
בגילי אני לא פחות “טלנט” ועדיין מחזרים אחרי (אבל הרבה פחות ) .. ואילו שכן רוצים אותי הן בד”כ המנהלים הבכירים…. לא יצרה איתי קשר שום רכזת גיוס כבר שנים (רק מנהלים, משקיעים, ועמיתים לשעבר )…

שטטט
Guest

רכזי כח אדם מחפשים מישהו בן 24 עד 36 וקצת לפני או אחרי שכתוב לו נסיון של 3 שנים + בתחום שמחפשים אליו. אם אמרו למישהו למצוא מתכנת java הוא לא יכול להביא מישהו שלא כתוב לו java.
תגיע לאיש הטכני שמגייס, יהיה לך יותר קל.
זאת תרבות שונה אנשים טכנולוגים ואנשי כ”א

בוריס
Guest

אנחנו מחפשים 40+ נורמטיבים שדורשים WLB, שיודעים לעבוד מהבית כשהילדים ברקע. לא הטיפוס הדוחה והמוחצן, שלא מצדיק את העלות, שהכותבת מנסה למכור.
כל ה HH וחברות הגולגולת שחושבים שיודעים מה טוב לנו – מסננים.
יש HR אחת שעבדנו איתה שנים, כל אחד כשכיר, שאיתרה לנו משרות.
היא תביא אנשים כמונו ותתעשר מאד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: