המהפכה התעשייתית הרביעית טובה לכולם, אז למה רק מעט חברות מצטרפות?

תחילת המאה ה-21 מביאה איתה האצה בדיגיטציה ובקישוריות בין מכונות, והיכולת לאסוף, לאגור ולנתח נתונים במהירות בכמות גדולה ובמחיר קטן פותחת אינספור אפשרויות בהפיכת מרכזי ייצור לחכמים ואוטונומיים. למה מתכוונים בתעשייה 4.0 והאם המהפכה כבר מאחורינו או שמדובר בכלל בבאז שיווקי שיצא משליטה?

תמונה: Pexels

מאת שי מונזון, Intel ,Industry 4.0 Engagement Manger, IT

ב-2011 טבעה ממשלת גרמניה את המונח “המהפכה התעשייתית הרביעית” ומאז הוא צבר תאוצה. בבסיס המונח הזה נמצאת הטכנולוגיה לחיבוריות בין מכונות למחשוב, שמאפשרת לאסוף ולאגור מידע רב כמעט על כל מכלול ורכיב שבמכונה וכן על המוצר עצמו בכל שלב בתהליך.

להבדיל מהאינטרנט של הדברים – ה-IoT, שמאפשר לחבר כל מכשיר ביתי לאינטרנט – כאן מדובר ב-IIoT, כלומר Industrial IoT, שהופך את המכשיר המחובר מגאדג’ט לא מחייב למכשיר בדרוג תעשייתי. שליטה ממחושבת על מכונות ורובוטים אמנם קיימת כבר לא מעט שנים, אולם המהפכה הרביעית מדברת על מעבר מציוד תפעולי ייעודי ויחסית קשיח, כמו בקר מתכנת – PLC, לציוד מחשוב סטנדרטי. התהליך הזה מכונה לא פעם OT/IT convergence, או התלכדות של טכנולוגיית התפעול לתוך עולם ה-IT.

עם החיבוריות הזו מגיעה גם היכולת לאסוף ולאגור כמויות אדירות של נתונים, שנובעת בעיקר מהוזלה של טכנולוגיות אחרות כמו חיישנים זולים, מדויקים ועמידים יותר. החיבוריות הזאת מעמיקה את יכולות הניטור של מכונות, עד כדי כך שהיא יוצרת להן “תאום דיגיטלי” – digital twin. בחברות מסוימות, למשל בסימנס, בנו מודל סביב התאום הפיזיקלי של המוצר והמכונות, המאפשר לייצר סימולציה שלמה של מוצר עוד לפני שייצרו אותו בפועל, ובכך לחסוך עלויות וזמן ייצור.

אולם באיסוף ואחסנה של נתונים רבים אין ערך גדול; הערך מגיע מניתוח הנתונים, מהצגה שלהם בתרשימים שמצביעים על מגמות ותנודות באופן קל לפרשנות, ומעל הכל – משילוב של AI המאפשר לייצר תחזיות על סמך נתונים היסטוריים ולמקסם את הניצולת של ציוד הייצור לאתר פגמים במוצרים ולהאיץ את תהליך הייצור.

רק 30% מהחברות אימצו את הטכנולוגיות המתקדמות

אחזקה חזויה – predictive maintenance – היא אחת ההבטחות הגדולות של המהפכה הרביעית. מדובר ביכולת לדעת מתי באמת נדרש טיפול מונע למכונה מסוימת על פי “האזנה” לנתוני המכונה. אם בזכות אחזקה חזויה מפעל מסוים יצליח להאריך את הזמן בין הטיפולים החודשיים אפילו ביומיים וחצי, הרי שבשנה הוא חסך טיפול והרוויח זמן מכונה יקר מבלי לוותר על איכות; אם בזכות ניטור הוויברציה של מנועי מאווררים למשל מנהל מפעל יכול לזהות תבנית ידועה שמרמזת על כך שבעוד כשבוע צפוי כשל, הוא יכול כבר לדאוג לחלפים, להזרים חומר למכונה אחרת ולבצע את הטיפול בצורה מתוכננת ולא בנוהל חירום.

מכאן ברור שהמהפכה הרביעית יכולה להקל מאוד על מפעלים, ולהיטיב גם עם צרכנים, אך דוח של IoT analytics מפברואר השנה, שסקר לא פחות מ-17 טכנולוגיות שונות ואת רמת האימוץ שלהן בתעשיות השונות, מראה כי רק 30% אחוז מחברות הייצור דיווחו על אימוץ רחב של Industry 4.0 במפעלים שלהן. לעומת זאת, הדוח מראה כי בתעשיית הרכב המצב קצת יותר טוב, עם 36% מהיצרניות ששילבו טכנולוגיה מתקדמת במפעלים שלהן, וכך גם בתעשיית האלקטרוניקה, עם 29% מהחברות שנסקרו.

תמונה: Pexels

אז אם הכל כל כך מבטיח, למה מפעלים וחברות לא ממהרים לאמץ את המהפכה התעשייתית הרביעית? התשובה הקצרה היא שטרנספורמציה דיגיטלית במפעלי ייצור קיימים היא מורכבת ודורשת לא מעט משאבים, וההחזר על ההשקעה מגיע בדרך כלל רק בטווח הבינוני והארוך. מלבד אלה יש גם את יחסי הגומלין של ארבעת מרכיבי היסוד של מהפכות – הון אנושי, תהליכים, תרבות ארגונית וכמובן טכנולוגיה.

הון אנושי. מדובר בשינוי לא טריוויאלי עבור חלק לא קטן מעובדי הייצור, רובם עם ניסיון ומומחיות של שנים בתחומם וחלקם עובדי ייצור צעירים אך בעלי אחריות מוגבלת על פעולות פשוטות. המעבר לניהול מבוסס נתונים ועבודה מול מערכת מידע מרכזית דורש לא פעם ראייה אינטגרטיבית של הקו, קריאת נתונים מתרשימים ומיומנויות מחשב. ברוב מדינות העולם, הדימוי של ייצור כמיושן, כבד ומקובע מקשה על גיוס של הון אנושי צעיר שלו המיומנויות הנדרשות.

תרבות ארגונית ותהליכים. העברה של אחריות מאדם למחשב בכל תחום נתקלת לרוב בהתנגדות טבעית. במפעלים רבים עובדים אנשים שפיתחו במשך השנים יכולת להסתכל על המוצר ולאתר פגמים בשניות; עובדים בהם גם מנהלי מפעל שצברו מוניטין בפיתוח מהיר של תוכנית ייצור שבועית, המביאה בחשבון פרמטרים רבים וחיוניים. העברה של האחריות הזו למחשב נחשבת כוויתור על המעמד המקצועי של עובדים אלה. בנוסף, המעבר למחשוב מביא איתו תהליך הסתגלות שפוגע במדדים, וההחזר על ההשקעה הוא כאמור לא מיידי.

בארגוני ייצור רבים אין מסורת של חדשנות וקצב השינויים בהם הוא איטי. ארגון ייצור נבחן לאורך השנים באיכות המוצרים, באמינות ובסדירות האספקה ללקוחות. מדובר במסורת של עשרות שנים שלא קל לשנות, וצריך אורך רוח ואמונה בדיגיטציה על מנת לאפשר כזו חדשנות.

טכנולוגיה. כאן ניתן לזהות שני חסמים מרכזיים:

1. חוסר בסטנדרטים אחידים בחיבוריות, בפרוטוקולים, במבני הנתונים ובשיטות העיבוד: בשנים האחרונות נעשית עבודה רבה על מנת לייצר תשתית פתוחה עם יכולת לגדול (scale) על פי דרישה, ועל פי Gartner קיימות מעל ל-15 IIoT Frameworks, לא כולל ספקיות הענן הגדולות שגם מציעות שרותי IIoT. ישנם מספר גופי תקינה מרכזיים שעומלים על אפיון ופרסום של סטנדרטים, אולם זהו תהליך ארוך. חוסר הסטנדרטים גורם לכל ספק להתבצר בשיטות שלו, והיכולת לבצע אינטגרציה פשוטה בין מערכות נפגעת קשות.

2. אבטחת נתונים: ככל שנגדיל את נקודות החיבוריות לרשת הארגונית, כך נגדיל גם את משטחי התקיפה הפוטנציאלית. גם בתחום זה נעשה מאמץ לא קטן לייצר סטנדרטים גבוהים יותר של אבטחה והגנה, ועדיין אבטחת מידע היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שמנהלי חברות ומפעלים אינם אינם מאמצים מהר יותר טכנולוגיות Industry 4.0.

תמונה: Pexels

ה-Industry 5.0 כבר בדרך

כל אלה מובילים למסקנה כי צריך שיתוף פעולה רחב יותר כדי להאיץ אימוץ של טכנולוגיות המהפכה הרביעית; אף חברה, ואפילו ממשלה גדולה ככל שתהיה, אינה יכולה להאיץ שינויי כזה לבד.

השוק רותח, אין שחקן על המגרש שלא משקיע בתחום ועל אף עצירה מסוימת בעקבות הקורונה – בטווח הבינוני כולם מבינים שדווקא מעבר ל-Industry 4.0 בונה חוסן ועמידות במצבי משבר. ניתן לומר ברמת ודאות גדולה שעולם הייצור הייצור ייראה אחרת לגמרי – יותר אוטונומיות, גמישות ויעילות, ולצדן ירידה משמעותית של עבודה ידנית וחזרתית; עלויות הייצור יירדו והיכולת לייצר על פי דרישה והתאמה אישית תגדל.

חברות יצרניות חייבות לייצר לעצמן מפת דרכים לאימוץ טכנולוגיות, להכשרת הון אנושי ומתודולוגיות Industry 4.0 בשוק כאוטי ותזזיתי – זו הדרך היחידה לבנות ערך עמיד ולשמר תחרותיות לאורך זמן. וכן, למרות שרוב העולם עדיין במהפכה התעשייתית השלישית, יש כבר דיבורים על Industry 5.0.​

הכתבה בחסות אינטל

מרכז הייצור של אינטל, הממוקם בקרית גת, מייצר בטכנולוגיה המתקדמת ביותר של אינטל והוא דוגמא מצויינת למתואר בכתבה. המרכז בישראל מייצר בטכנולוגיית 10 ננומטר ולוקח חלק בייצור המעבדים המתקדמים בעולם בסביבה טכנולוגית חדשנית ומרתקת. כפי שתארנו בכתבה היכולת להוציא אל הפועל את תעשייה 4.0 נשענת על מספר רגליים וההון האנושי מהווה נדבך קריטי. המשך הצלחתנו והשפעתנו הן על פיתוח הטכנולוגיות המובילות בעולם והן על הכלכלה הישראלית תלויות ביכולתנו לגייס ולשמר עובדים יצירתיים ומסורים, המגיעים ממגוון מגזרים וקבוצות בחברה הישראלית שלכולם משותפת התשוקה לטכנולוגיה ולחדשנות.
בשנה האחרונה גוייסו למרכזי הייצור בישראל מעל לאלף מהנדסים, אלף הנדסאיים וכחמש מאות סטודנטים להנדסה. רוצים לקרוא עוד על מה שקורה אצלנו, אילו תפקידים יש במרכזי הייצור ולהתעדכן במשרות המתאימות לכם? בקרו אותנו כאן. בקרו אותנו כאן.

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

3 תגובות על "המהפכה התעשייתית הרביעית טובה לכולם, אז למה רק מעט חברות מצטרפות?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
שם כלשהו
Guest

ראשית להגיד שהמהפכה התעשיתי טובה לכולם רחוק מלהיות נכון, ומעבר לכך די נאיבי להגיד שהטמעת הטכנולוגיות המדוברות זה מה שמגדיר את המהפכה התעשיתית הבאה ועוד יותר נאיבי לחשוב שמי שאחראי לעיכוב הם חברות פרטיות,
מה שמעכב את המהפכה התעשיתית הבאה הם הממשלות, לפי מחקרים שונים המהפכה התעשיתי הבאה תהיה מהירה מכל הקודמות לה ותשאיר 40-70% (מחקרים שונים הגיעו למספרים שונים) מהגברים בעולם ללא עבודה, אף ממשלה לא מעוניינת להמודד עם זה ולכן מקשה בחוקי בטיחות נוקשים במיוחד לכל הקשור לאוטומצייה של מכונות, כלי הובלה וכלי רכב.

עונה לשם כלשהו
Guest
עונה לשם כלשהו

תגובה מעניינת אם כי אשמח לחלוק עליך. אין, לדעתי, בכוחן של ממשלות לעכב את המהפכה היות והיא נמצאת כבר בביצוע (ברמות שונות בתעשיות שונות), הטיעון לפיו אבטלה היא הסיבה לעיכוב הוא פשטני מעט משום שהדבר נכון לכל קפיצה טכנולוגית (לפני היו גם 3.0 , 2.0 וכמובן המהפיכה הראשונה,. בני האדם החיים בזמן מהפיכה נדרשים לאמץ את השינוי בעצמם (מהלך קשה לשכלעצמו) כדי להישאר רלוונטי. אנלוגיית הפרשים שהתנגדו להתפתחות תעשיית הרכב רלוונטית מתמיד. בשפת המומחים יש לאמץ את השינוי ולא לדחות אותו (גם ברמת המדינה ולא פחות ברמת הפרט) , קצב השינויים רק ילך ויגבר..

שם טוב האבי
Guest

120 אנשים לא מספיק משכילים מחליטים לי על מה שנהיה
180 הם דופקים לי פרסה
כל פעם שיש החלטה שטובה

wpDiscuz

תגיות לכתבה: