למה החלטתי לוותר על (חלק) מהפינוקים בחברה אבל לתת לכל עובד 500 ש׳׳ח בחודש לתרומה

איריס שור החליטה להעניק לכל אחד מהעובדים בסטארטאפ שלה 500 ש׳׳ח מידי חודש אותם יוכלו לתרום לכל מטרה שירצו. טור דעה אישי

donation getty images

קרדיט צלם\תמונה: Hero Images, Getty Images

יש המון חלקים מדהימים בתרבות של סטארטאפים שאני מנסה לשמר באוריבי. מצד שני, יש לא מעט אלמנטים מיושנים שמאפיינים את תרבות הסטארטאפים, שרידים לימי הבועה הראשונה, ומתקשרים לצד הראוותני והבזבזני ללא סיבה מוצדקת.

זהו פוסט ראשון מתוך סדרת פוסטים שתרחיב על התפיסה שלי לגבי תקציב הרווחה ולמה לדעתי השקעה בנושאים כמו תרומה, personal growth, חינוך פיננסי ועוד היא לא רק יותר משמעותית ממסיבות, ארוחות ערב יקרות ומסאז’ים אלא גם בעלת אפקט חזק יותר במשיכת עובדים איכותיים.

בחזרה לימי הבועה הראשונה (סוף שנות התשעים) – שילוב של מחסור עצום בעובדים והרבה מאד כסף בתעשיה הוביל לסוג חדש של הטבות שלא היו קיימות באף ענף לפני. ארוחות צהריים של שפים, מסאז’יסטים בעבודה, מסיבות והופעות יקרות. יש עוד לא מעט ענפים בהם יש הרבה כסף (למשל פיננסים) אבל בענפים אחרים עובדה זו לרוב מתרגמת למשכורות גבוהות יותר ובונוסים. חשוב לי להדגיש שפוסט זה לא נכתב מנקודת מבט ביקורתית, בונוס לעובד אינו מוצלח יותר מהופעה יקרה לכל עובדי החברה, במידה רבה דווקא יצירת חוויות משמעותית יותר מכסף.

גלידות הם ישיגו גם לבד

עברו מעל 15 שנים ועדיין יש יחסית הרבה כסף בהייטק ועדיין קשה למשוך עובדים מוכשרים. אבל התפיסה שיבואו לעבוד בחברה שלך בגלל שיש מקרר גלידות חינמי, שף, חדרי פלייסטשיין ואפשר להזמין מוזס בערב על חשבון החברה כבר לא כ”כ רלוונטית לדעתי. רוב העובדים בהייטק נמצאים באחוזונים העליונים של השכר ויכולים להרשות לעצמם את כל הפינוקים האלה. מה גם שרוב האנשים מאמצע שנות העשרים מקפידים יותר על בריאות ומקרר הגלידות פתאום נהיה פחות אטרקטיבי שלא לדבר על חדר הפלייסטשיין שנשאר מיותם כי אנשים מעדיפים לחזור הביתה בשעה הגיונית. אז מעבר לארוחות צהריים ושאר הדברים הבסיסיים החלטתי באוריבי למנף לאזורים אחרים את כל כל תקציב הרווחה ולהשקיע אותו בהעצמה של העובדים.

הפרוייקט הראשי שאנחנו עובדים עליו הוא פרוייקט ה-Personal growth שאתאר בפירוט בפוסטים עתידיים. בפרוייקט זה כל עובד בוחר נושא מחוץ ל-comfort zone שלו בתחום שתמיד רצה להתפתח בו. הפרוייקט כולל הדרכה צמודה של מישהו חיצוני במשך כמה חודשים. למשל: דיבור מול קהל, עיצוב, תכנות, כתיבה, פיננסים.

החלטה משמעותית אחרת שלקחתי היא שכל עובד יקבל כל חודש 500 ש”ח בנוסף לשכר, אותם הוא יכול לתרום לכל עמותה מוכרת ע”פ בחירתו. אחת העובדות באוריבי תיארה את ההרגשה ביום התרומה כמו סנטה קלאוס – העברה של המון ‘מתנות’ לכל כך הרבה מטרות חשובות שונות.

כאשר אני מספרת למועמדים לעבודה באוריבי על נושא התרומה כחלק מההטבות בכולם זה נוגע. אני רואה כמה זה יותר משמעותי מעוד הטבה חומרית.

הרצאה המופיעה כאן למטה היא הרצאה מאד מרגשת של ריקרדו סמלר, מנכ”ל של חברת ענק בברזיל שנוגע בהמון נקודות ייחודיות לגבי ניהול חברה – מומלץ מאד לצפות בהכל. אחת הנקודות היפות שהוא נוגע בהן (דקה 12:45) היא לגבי תרומה, “If you’re giving back you took too much” הוא אומר. כלומר, אם מגיעים לנקודה שאין בעיה לתרום וחשבון הבנק מספיק מנופח כדי שזה לא יהיה מורגש, כנראה שהיית יכול לעשות הרבה יותר גם לפני. לדעתי תרומה, בכל דרך שהיא, צריכה תמיד להיות חלק מהחיים, גם אם זה מעט. אני חושבת שיש אלמנט חשוב בכך שבין המשכורות הגבוהות, המשרדים היפים ושאר הסטנדרטים הגבוהים של ההייטק, כל עובד חושב כל חודש גם על אוכלוסיות חלשות יותר וכמה הדברים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם יכולים להיות משמעותיים עבור אחרים.

למה אני חושבת שתרומה כספית משמעותית יותר מהתנדבות פיסית?

מקווה שאני לא הולכת להסתבך עם יותר מדי אנשים פה. חשוב לי להדגיש לפני הכל שכל סוג של תרומה/ התנדבות בכל היקף היא מבורכת. אבל, אחד הדברים שלי אישית קשה לראות זה עובדי הייטק שהולכים פעם בשנה לחצי יום של אריזת מצרכים/ צביעת גדר/ הסעת קשישים ובטוחים שתרמו המון לחברה. נעשה חישוב פשוט: ע”פ משכורת של 20 אלף ש”ח (נראה לי סביר לגמרי להניח שזו משכורת ממוצעת מינוס ברוב הסטארטאפים) התשלום לשעה הוא 100 ש”ח. חצי יום התנדבות שווה בערך 500 ש”ח. עובד מנוסה/ מקצועי יכול כנראה לעשות את אותה עבודה של המתנדב פי 3 יותר יעיל והעלות שלו תהיה בערך 25 ש”ח לשעה. כלומר, שעת שכר של איש הייטק יכולה “לקנות” פי 12 יותר מצרכים ארוזים/ גדרות צבועים או קשישים שהגיעו ליעדם. יש כמובן ערכים אחרים של החשפות לאוכלוסיות אחרות ו’הרגשה’ חזקה יותר של התרומה אבל חשוב לדעתי להבין שמבחינת תרומה נטו עובדי סטארטאפים כנראה יכולים לעזור יותר לעולם בתרומה כספית מאשר בשעות התנדבות.

אני כמובן מאמינה בהתנדבות שעושה שימוש בכישורים הייחודים של כל אחד. עזרה ע”י תכנות, עיצוב, ייעוץ משפטי/ פיננסי משמעותית הרבה יותר מהתנדבות ‘כללית’.

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג Startupiko

איריס שור

איריס שור היא יזמת. כיום היא נמצאת בתחילת הסטארטאפ השלישי שלה - אוריבי (oribi.io) שבא לעזור לחברות להגיע לקהל ממוקד יותר ולרכוש לקוחות חדשים. הסטארטאפ הראשון שלה עסק בהבאת שרטוטים למובייל ולווב ונרכש ע"י אוטודסק ב-2009. טקיפי, הסטארטאפ השני עוזר למתכנתים למצוא בעיות קריטיות בקוד. תוכלו לקרוא עוד תכנים של איריס בנושא תרבות סטארטאפים ב-startupiko.com ובנושא שיווק ב-blog.oribi.io

הגב

13 Comments on "למה החלטתי לוותר על (חלק) מהפינוקים בחברה אבל לתת לכל עובד 500 ש׳׳ח בחודש לתרומה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
צ.ד
Guest

איריס, מה לא תעשי בשביל לסחוט עוד קצת פרסום ו-pr לאגו הגם ככה מנופח שלך…

הייטקיסט
Guest

סתם לגבי העניין של תרומה מנקודת מבט של שכיר.
אם זה על חשבון החברה כמו שאת כותבת – בכיף – כסף שלך (או של קרן ההון סיכון).
אם זה על חשבוני – אני כבר תורם מספיק במיסים (שלא הולכים למקומות הנכונים), ואם אני מצליח לחסוך משהו, כדאי לי לשמור ליום שכבר לא יקבלו אותי לשום מקום, אבל מצד שני יהיה לי עוד מספיק זמן עד גיל הפנסיה (וגם על הפנסיה לא כדאי לבנות כשמגיעים לשם).

משקיע
Guest

אין כאן שום הגיון בריא, אם חברה רוצה לתת תרומה, היא צריכה לארגן לכך תקציב ולשתף את העובדים לאן לתרום את הכסף.
אם עובד רוצה לתרום כסף או לתת צדקה, הוא יעשה זאת מעצמו, בזמן שלו ומהכסף שלו.

יוני
Guest

הכי חשוב שנקבל בעבודה פינוקים, בינהם גלידה, בירה, אוכל, PS\XBOX, מסאז’… במיוחד בהייטק שאני יושב מול המחשב כל היום, צריך להירגע. בקיצור לא הייתי רוצה לעבוד אצלה.
אני אישיתי לא הייתי שורד בעבודה ללא הדברים האלה, ולומר שבכל מקרה העובד יכול להשיג את הדברים שציינתי זו אמירה דיי טיפשית.

חזי ברק
Guest

כנראה שמצאת את העבודה הלא נכונה אם אתה לא שורד בגלל שטויות כמו גלידה וPS…

אחד שלא יודע
Guest
אחד שלא יודע

פינוקים ומנטרות יש באוריבי, מה עם יוזרים?

שחר
Guest

התחלתי להתעייף מהכתבות שלך, נראה שאת כל הזמן עסוקה רק בלמצוא נושאים חדשים שתוכלי בעזרתם לשווק את עצמך כגורו של סטארטאפיסטים ולהראות כמה את נאורה וחדשנית.
בהתחלה זה היה נחמד, עכשיו זה כבר מאוס…

elon mustache
Guest

אין כמו אנונימיות כדי למרוח קצת בוץ על השכונה.
מה אכפת לך לפרגן?
כמה צר עין אפשר להיות?
הכשלון או ההצלחה של הסטרטאפ שלה לא יתחילו או ייגמרו בכתבות האלה, למה להיות כל כך רדוד.

שחר
Guest

היא תסתדר גם בלי הפירגון שלי, שמעתי שהיא חזקה…

עמית נ.
Guest

איזה יופי של חשיבה שונה ויצירתית. אני מאוד מתחבר למקום הזה של עסק שרואה את האדם מאחורי העובד וגם את החברה/סביבה בה העסק פועל ותורם לשניהם בחזרה בכל מיני דרכים ואופנים. מבחינתי הגישה שלך מעוררת השראה, תודה על השיתוף.

אופיר
Guest

שאפו על חשיבה מקורית ואומץ לשנות.
אפשרות אחרת, שקולה בעלותה, לתרומה היא פיתוח פתרונות תוכנה לארגונים חברתיים, במסגרת זמן של 5 שעות בחודש לעובד.

אסף
Guest

היא רוצה לתרום אבל לא מוכנה לתרום מעצמה על רק מהעובדים
דיי חזירות בעיני
לוקחת מהעובדים תורמת בשמם ורצה לקחת את הכרדיט אם עובד רוצה שיתרום

ע.ע
Guest

כמה אלטיסיטי ומתנשא.
יש מקרים שזמן לא שווה כסף ואחד המקרים האלה הוא אנושיות. אנושיות לא מקבלים בהקלקת עכבר ובחלוקת כסף מונופול (שבמקרה של המשקיע זה כסף אמיתי).

בנוסף, עבדתי במקום שהביגלה נגמר ב 11 בבוקר ועכשיו אני עובד במקום שהבייגלה לא נגמר (כמשל), איפה לדעתך עדיף לעבוד? לא צריך שפים ומס’ג באופן קבוע אבל כן צריך את זה מדיי פעם בצורה קבוצתית בשביל להרגיש מיוחד מכיוון שאנשים שעובדים קשה מאוד ביחד צריכים גם מדיי פעם להתפנק ביחד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: