חוקר בדק למה שמות הסרטים בעברית כל-כך גרועים

דוקטורנט ישראלי ניתח אלפי סרטים ובעזרת מודלים של NLP וכלי דאטה-סיינס שונים בדק למה התרגומים של הסרטים לעברית כל-כך גרועים והאם יש תקווה לשינוי

מאת גיא מור-לן

אמ;לק: בחנתי את המרחק הסמנטי בין השמות של 14 אלף סרטים והתרגום העברי שלהם, משנות ה-40 ועד היום. מצאתי שהמידה שבה התרגום ‘גרוע’ תלויה בז’אנר, גיל היעד, “עממיות” הסרט, תקציב ההפקה ואיכות הסרט לפי מבקרים, אבל לא בדיוק באופן שניתן לצפות. החדשות הטובות: השיא בתרגומים הגרועים מאחורינו, וגם – זה גרוע יותר בשפות אחרות.

שמתי ברז למורה?!

תרגום משפה זרה הוא לא מלאכה פשוטה כלל, ותרגום שמות של כותרים הוא קשה במיוחד. משא כבד מוטל על גבי השם של הסרט, שצריך לייצג בכמה מילים בודדות יצירה שלמה ולשקף את תוכנה לקהל הפוטנציאלי. ועדיין כולנו לבטח נתקלנו לא פעם בתרגומים ממש איומים לשמות של סרטים, ותהינו למה המתרגמים לא נצמדים פשוט למקור. חלק מהתרגומים הגרועים ממש ידועים לשמצה, כמו “האקדח מת מצחוק” (The Naked Gun), “חרמן על הזמן” (Superbad), “גשם של פלאפל” (Cloudy with a Chance of Meatballs), ו”להציל את מארק וואטני” (The Martian). אבל עד כמה תרגומים גרועים הם באמת נפוצים, ומה מסביר אותם? החלטתי לצאת לחקור.

בישראל שמות הסרטים המתורגמים נקבעים על ידי חברות ההפצה המקומיות – יש כמה כאלה באזור. בראיון ל”הארץ” מ-2019 סיפרה אביטל רוזן, מנהלת הפצת סרטים זרים באחת החברות, על השיקולים שמנחים את בחירת השמות: “יש כאלה שמאוד לא אוהבים את זה שאתה מתרחק מהשם המקורי, אבל אנחנו לא רוצים רק להפיץ את הסרט, אלא רוצים גם שאנשים יבואו לראות אותו, אז אנחנו מנסים לבחור בשם שהקהל יוכל להתחבר אליו”. אז עד כמה תרגומי השמות באמת רחוקים מהמקור? ומה מסביר את זה?

זמן קציר נתונים

ראשית, צריך קצת נתונים. לרוע המזל, נתוני הסרטים לא מרוכזים במקום אחד, ואין ברירה אלא ללקט מפה ומשם. תחילה הורדתי בעזרת ה-API של The Movie Database נתונים על כחצי מיליון סרטים, כולל השמות המתורגמים בשפות השונות. מתוכם, 13,779 הם סרטים ששפת המקור שלהם היא אנגלית, עם כותרת מתורגמת בעברית (כלומר, שלא השאירו פשוט את הכותרת באנגלית). את הנתונים האלה חיברתי לציוני הסרטים מ-IMDb ולנתונים ממאגר OMDb. לבסוף הוספתי נתוני מכירות בקופות באמצעות סקרייפינג לאתר Boxoffice Mojo.

כל תרגום גרוע – גרוע בדרכו

שנית, צריך דרך לכמת עד כמה התרגום לעברית של שם הסרט הוא גרוע. בתור התחלה, החלטתי לבדוק עד כמה התרגום הוא מילולי, או עד כמה הוא משקף את התוכן הסמנטי של השם המקורי. כמובן, זה לא תמיד נכון, ולפעמים דווקא יש הברקות בתרגומים לא מילוליים או רחוקים סמנטית (כמו “הנוסע השמיני” ל-Alien), אבל ככלל – זה נראה פרוקסי די הגיוני וסביר. על אף שעברית היא כידוע כוכב קטן וזנוח בגלקסיה הגדולה של ה-NLP, יש לנו כאן כמה וכמה אפשרויות לבדיקת הדמיון הסמנטי בין השם המקורי לבין השם המתורגם. בניתוח הזה אשתמש במודל LaBSE החדש של גוגל. בואו נסקור בקצרה (אבל ממש) איך עובד המודל. אם זה פחות מעניין אתכם, דלגו לפרק הבא.

אם אתם עוסקים ב-NLP, אתם מכירים את BERT,  מודל-השפה של גוגל, שהזניק את הביצועים של למידת מכונה בכל מטלות ה-NLP משמעותית. ל-BERT אף יש גרסה רב-לשונית שתומכת גם בעברית. BERT, בקצרה, זו רשת נוירונים שמבוססת על ארכיטקטורת הטרנספורמר שנהגתה לראשונה לשימוש בתרגום מכונה – עם כמה שינויים. הטרנספורמר המקורי מכיל שני רכיבים גדולים: מקודד (encoder) ומפענח (decoder). בגדול, המקודד ממיר את הקלט הטקסטואלי בשפת המקור לייצוג מספרי, והמפענח ממיר את הייצוג המספרי הזה לפלט טקסטואלי בשפת היעד. מחוללי טקסט כמו GPT-2 המפורסם מכילים רק את הרכיב המפענח. BERT לעומת זאת מכיל רק מקודד, אבל זה מקודד שימושי מאוד. בהפשטה, אם נזין משפט ל-BERT, הוא יקודד לנו אותו – בגרסה הקטנה של BERT, נקבל עבור כל מילה וקטור (רשימת מספרים) באורך 768 שמייצג אותה. בקלט של BERT המילה הראשונה תמיד תהיה תג מיוחד, ולוקטור שהיא מקבלת אפשר להתייחס בתור הייצוג של המשפט בכללותו, שמכיל הרבה מאוד אינפורמציה מקודדת אודות המשפט. עם הוקטור הזה אפשר לעשות הרבה דברים, כמו להזין אותו כקלט למסווג שינבא כל מיני מאפיינים של הטקסט. ואפשר גם פשוט להשוות את הוקטורים של משפטים שונים כדי לבדוק את הקרבה ביניהם. הבעיה, לענייננו, היא ששיטת האימון של BERT מביאה לכך שהייצוגיים ש-BERT ודומיו מנפקים לא טובים במיוחד בתפיסת הדמיון הסמנטי בין משפטים. המאמר החדש של גוגל מציג את  LaBSE  – Language-agnostic BERT sentence embeddings, מודל רב-לשוני שתומך ב-109 שפות, שמנסה להתגבר על בעיה זו. המטרה של המודל היא לקודד משפטים בשפות שונות למרחב וקטורי משותף, כך שמשפטים דומים יקבלו ייצוג דומה,  ובפרט שתרגומים של משפט יקבלו ייצוג דומה למשפט המקורי.

בקצרה ובנפנוף ידיים, הארכיטקטורה היא של מה שקרוי “רשת סיאמית”, שבה יש צמד מקודדים זהים משוכפלים, שמאותחלים כמו מקודד BERT רגיל (עם כמה שינויים מינוריים). צמד המקודדים מנפקים ייצוג למשפט א’, וייצוג למשפט ב’, והדמיון בין המשפטים מחושב לפי מרחק קוסינוס שמכמת את הזווית בין הוקטורים. את צמד המקודדים מאמנים על דירוג תרגומים – בהינתן משפט בשפת המקור, תרגום של המשפט בשפת היעד, וסט של משפטים אחרים ולא קשורים בשפת היעד, מטרת האימון היא שהייצוג של משפט המקור יהיה דומה יותר למשפט המתורגם מליתר המשפטים.

ובחזרה לסרטים

השתמשתי במודל כדי לקודד את כותרות הסרטים המקוריות באנגלית, ואת הכותרות המתורגמות בעברית, וחישבתי את המרחק בין הקידודים לפי דמיון קוסינוס, שנע בין 1 למינוס 1. ערך של 1 משמעו שהוקטורים המקודדים מצביעים באותו כיוון במרחב הרב-מימדי, ערך של 0 משמעו שהם אורתוגונליים האחד כלפי השני, וערך של מינוס 1 משמעו שהם הפוכים. בפועל, הערכים כאן נעים בין 0.2 (משפטים מאוד שונים) ל-1 (משפטים מאוד דומים).

בתור ואלידציה, נוכל לדגום 2 תרגומים מכל עשירון בדמיון הקוסינוס, כדי לראות האם המדד הזה תופס היטב את הדמיון בין התרגום למקור.

כותרת מתורגמתכותרת מקוריתLABSE COSINEPERCENTILE
משפחה קטנה שליTiptoes0.295
0.2
מי רצח אותי?D.O.A.0.2240.2
איזה מין שוויוןMade in Dagenham0.3690.3
אין לאן לברוחFollow Me0.3810.3
המשחק המסוכן ביותרNever Leave Alive0.4290.4
מתים להתחתןIt's a Wonderful Afterlife0.4720.4
המנסרים מטקסס: ההתחלהLeatherface0.5790.5
השקט שבפניםLouder Than Bombs0.5780.5
חוקי המשחקGame Change0.6680.6
רמוRemo Williams: The Adventure Begins0.6630.6
קלינרCleaner0.7230.7
הזר בתוכיThe Stranger Within0.7640.7
פו הדב: עונות הנתינהWinnie the Pooh: Seasons of Giving0.8900.8
צוות אריות הים 6: המטרה בן לאדןSeal Team Six: The Raid on Osama Bin Laden0.8570.8
בחדר המיטותIn the Bedroom0.9170.9
רובינסון בהריסותRobinson in Ruins0.9210.9

ההבדל במידת המילוליות של התרגום בהחלט מורגש לאורך הסקאלה של מרחקי הקוסינוס – בהכללה, ערכי 0.8-1 הם תרגומים של מילה במילה, ערכי 0.6-0.8 הם תרגומים ישירים עם טוויסט או שינוי מסוים, וערכים מתחת ל-0.6 הם תרגומים שאין ביניהם לבין המקור שום קשר ישיר. עם זאת לא לגמרי ברור שהערך המדויק הוא בעל משמעות, וקשה למצוא הבדל גדול בין תרגומים עם ציון 0.2 לתרגומים עם ציון 0.5, לדוגמה. 0.6 נראה כמו רף שרירותי-אך-סביר שמבחין בין השמות המתורגמים לשמות ה”מונפצים”, וברף הזה אעשה שימוש בניתוחים שבהמשך.

עיון ברשימת התרגומים עם דמיון הקוסינוס הכי נמוך מגלה כמה פנינים שלא הכרתי:

Havoc → משחקי גנגסטה
Gigli → אהבה מחוץ לחוק
Serendipity → בדיוק כשהתאהבנו
You Were Never Really Here → יום נפלא
Wanderlust → את, אני והשאר
Joy Ride → לעולם אל תשחקו עם זרים
Matewan → עבודה שחורה
Taking 5 → תחטפי את ליבי
Kuffs → עצמאי בשטח
Griffin & Pheonix → רגעים יקרים של אהבה

אז מה אפשר ללמוד מהנתונים האלה?

מגמות לאורך זמן

מבין כל התרגומים הגרועים לשמות של סרטים, ידוע לשמצה במיוחד התרגום הנורא של Knocked Up   מ-2007 ל”הדייט שתקע אותי”. דורית ישי, מנהלת הפצה לשעבר, אמרה באותה כתבה: “זה היה לפני שנים, טרום העידן הדיגיטלי, והיינו צריכים לתת שם לסרט עוד לפני שצפינו בו ולפני שידענו לאן הוא הולך”. לטענתה, על אף שגם היום המפיצים נדרשים לתת שם עוד לפני שהעותק מגיע לארץ, המשימה קלה יותר “כי אפשר למצוא הרבה יותר מידע זמין על הסרט באינטרנט”.

האמנם? הגרף שלמטה ממפה את 14~ אלף הסרטים שבמאגר לפי תאריך היציאה ולפי דמיון התרגום למקור (דמיון הקוסינוס). לחצו על הנקודות כדי לראות את הכותרת המקורית ואת התרגום. ראשית, עצם ריבוי הסרטים בשני העשורים האחרונים בולט מאוד. שנית, ניתן לראות שבין שנות ה-40′ לשנות ה-80′ של המאה הקודמת הרוב המכריע של הסרטים תורגמו מילולית. בארבעת העשורים האחרונים, על אף שעדיין מרבית הסרטים מתורגמים יחסית מילולית, הרבה יותר סרטים מופיעים מתחת לקו ה-0.6 – כלומר, מתורגמים גרוע. עם זאת, על אף התחושה הרווחת שהתרגומים לעברית של שמות סרטים הם איומים, מדובר בסופו של דבר רק במיעוט המקרים – בסך הכל, רק 9.2% משמות הסרטים בכל התקופה מתורגמים גרוע (מתחת ל-0.6), וברוב המקרים התרגום נאמן למקור.

הגרפים שלהלן ממפים את הממוצע וסטיית התקן של הדמיון הסמנטי בין הכותר המקורי לתרגום העברי, מדי שנה.

כפי שניתן לראות בפאנל השמאלי, תחילת שנות ה-90 היו עדנתם של תרגומי הסרטים הגרועים, ומאז אנחנו נמצאים במגמת שיפור – על אף שהדרך עוד ארוכה ממילוליות התרגומים של הסרטים משנות ה-40, ה-50 וה-60. השונות בין המילוליות בתרגום שמות הסרטים השונים, עם זאת, נשארה כמעט קבועה מתחילת שנות ה-90. כלומר, בממוצע יש (קצת) פחות תרגומי סרטים גרועים, אבל האאוטליירים הם כנראה תרגומים גרועים בלתי נשכחים.

אבל למה?

ראינו שבסך הכל, היקף התופעה הוא קטן – הרוב הגדול של שמות הסרטים מתורגמים בתרגום יחסית מילולי. אז למה חלק מהסרטים מקבלים תרגום שנצמד למקור, ואחרים לא? באותו ראיון מציינת אביטל רוזן: “זה הרבה פעמים תלוי בסרט. סרט שהוא יותר איכותי, נשתדל להישאר כמה שיותר קרוב לשמו המקורי. ובסרט שהוא יותר מסחרי, עממי, מכוון לקהל הרחב, אנחנו נותנים לעצמנו קצת יותר חופש לשנות, כי אנחנו רוצים שהקהל יתחבר אליו ויבוא לראות את הסרט. אבל בדרך כלל, אם אנחנו יכולים להישאר נאמנים לשם הסרט המקורי, נעשה זאת”.

אריה ברק, יח”צן באחת מחברות ההפצה, מעלה בראיון ל-ynet מ-2002 השערה אחרת: “ומה לגבי ההחלטה לתרגם סרטים כך שהקשר בינם לבין שמם המקורי יהיה מקרי בהחלט? “בדרך כלל אנחנו עושים את זה עם סרטים שלא הצליחו כל כך בארה”ב”, מסביר ברק. “אם אנחנו יוצאים אחרי האמריקאים, ואנחנו רואים טייטל אמריקאי שלא עבד, אנחנו מחליטים לשנות אותו וגם החברה האמריקאית אומרת לנו לפעמים: ‘תשמעו, השם הזה לא עבד אצלנו, תנסו לעשות עם זה משהו’.”

אז האם עממיות ומסחריות עומדות מאחורי תרגומים גרועים, או שאלו דווקא סרטים שנכשלו? או שאולי מאפיינים אחרים של הסרט הם שמסבירים את איכות התרגום? בואו נבחן זאת באמצעות כמה פרמטרים.

א. ז’אנר

סביר להניח שבז’אנרים מסוימים התופעה של שמות שמתורגמים גרוע נפוצה יותר מבאחרים. בחרתי מתוך רשימת הז’אנרים את 10 המרכזיים, וחישבתי את אחוז התרגומים הגרועים בכל ז’אנר (כל סרט בדרך כלל משתייך ליותר מז’אנר אחד).

ניתן לראות שבז’אנר הדוקומנטרי התרגומים הם הכי מילוליים, ושבז’אנרים היותר פופולריים (קומדיה ורומנטי) הם הכי פחות מילוליים.

ב. דירוג גיל

מדד פשוט לרוחב קהל היעד המיועד של הסרט הוא דירוג הגיל של איגוד הסרטים האמריקאי. הגרף שלהלן מציג את אחוז הסרטים עם תרגום גרוע, לפי דירוג גיל.

ניתן לראות ששיעור השמות שמתורגמים גרוע דווקא גדל ככל שסרט מיועד לקהל מבוגר יותר (למעט הקטגוריה NC-17  שאסורה לחלוטין לילדים מתחת גיל 17, אך זוהי קטגוריה נדירה מאוד שכוללת רק 16 סרטים, מתוכם רק אחד מתורגם גרוע – “הזר”, “Young Adam”). התרגומים הגרועים לא נפוצים בסרטים לקהל הרחב, אלא דווקא נועדו לפתות מבוגרים.

ג. ”עממיות” או מסחריות

אז תכלס, האם עממיות ומסחריות הן מה שעומד מאחורי תרגומים גרועים? זה טריקי לבדוק. אמנם ז’אנר ודירוג גיל קשורים לעממיות, אבל החלטתי לבדוק זאת בצורה ישירה יותר באמצעות 4 מדדים. הראשון הוא תיאור הסרט באנגלית, ועד כמה הוא מורכב. כאן נוכל להשתמש במדד Flesch לסיבוכיות טקסטואלית – זה מדד פשוט וישן אך אפקטיבי, שמבוסס על מספר ההברות הממוצע במילה ואורך המשפט הממוצע בטקסט. ציון גבוה משמעו טקסט שקל לקריאה (כלומר, סרט עממי), וציון נמוך משמע טקסט קשה. אפשר להניח שסרטים עממיים שמיועדים לקהל רחב ישווקו עם תיאור יחסית פשוט.

מבין הסרטים העממיים ביותר מבחינת ציון ה-Flesch  ניתן למצוא:

A Fighting Man – “Two men meet in the ring for a fight that will change their lives”

Brother in Arms – “Old West. New Soul. Big Payback.”

Fired Up – “2 Guys. 300 Girls. You Do the Math. The two most popular guys in high school decide to ditch football camp for cheerleader camp. For the girls and for the glory.”

ומבין הסרטים הכי פחות עממיים:

Sexual Life – “Disparate individuals rationalize their infidelities.”

There be Dragons – “Arising out of the horror of the Spanish Civil War, a candidate for canonization is investigated by a journalist who discovers his own estranged father had a deep, dark and devastating connection to the saint’s life.While researching the life of Josemaria Escriva, the controversial founder of Opus Dei, the young journalist Robert uncovers hidden stories of his estranged father Manolo, and is taken on a journey through the dark, terrible secrets of his family’s past.”

Lions for Lambs – “Three stories told simultaneously in ninety minutes of real time: a Republican Senator who’s a presidential hopeful gives an hour-long interview to a skeptical television reporter, detailing a strategy for victory in Afghanistan; two special forces ambushed on an Afghani ridge await rescue as Taliban forces close in; a poli-sci professor at a California college invites a student to re-engage.”

שני מדדים נוספים הם תקציב ההפקה של הסרט ונתוני ההצלחה בקופות ברחבי העולם, בדולרים. הנתונים האלה זמינים לגבי כמחצית מהסרטים. ניתן להניח שסרטים עם תקציב גדול והרבה מכירות הם סרטים עממיים ומסחריים, וכשמדובר בהפקות גדולות מחו”ל המפיצים המקומיים יעשו יותר מאמץ לשבש את שמו של הסרט במטרה “למשוך קהל”.

לבסוף, את איכות הסרט ניתן למדוד באמצעות ציוני Metascore של אתר Metacritic, שממצעים דירוגים של מבקרי סרטים מקצועיים.

עבור כל אחד מהמדדים האלה התאמתי רגרסיה לוגיסטית לניבוי הסיכוי ששם הסרט יהיה מתורגם גרוע. הגרף שלהלן מציג את ההסתברות המנובאת לתרגום גרוע לאורך הסקאלה של המשתנים הללו.

בניגוד למה שניתן היה לצפות, הן תקציב הפקה והן הכנסת הסרט בקופות מנבאים דווקא הפחתה בהסתברות ששם הסרט יתורגם גרוע. איכות הסרט – כפי שזו משתקפת בציוני המבקרים – אכן מפחיתה את הסיכוי לתרגום גרוע כצפוי. עם זאת כל הקשרים מעט חלשים מבחינה מהותית. מבחינת תיאורי הסרטים, ציון Flesch גבוה (סרט עממי) אכן מנבא עליה בהסתברות לתרגום גרוע, אך הקשר מובהק סטטיסטית רק ברמה של 90%.

בחינה השוואתית

עד כה הסתכלנו על המצב בישראל. מתבקש לשאול — איפה אנחנו עומדים בהשוואה לשאר העולם? תחת ההנחה שהרף השרירותי של 0.6 שמצאנו תקף גם עבור שפות אחרות, חישבתי באותה צורה את אחוז הסרטים המתורגמים גרוע ל-9 שפות נוספות (את השפות בחרתי לפי זמינות נתוני התרגום). למען ההשוואה בחנתי רק את 14 אלף הסרטים שלהם יש תרגום עברי. ושנכללו בניתוחים עד כה. הגרף הבא מראה את אחוז הסרטים ששמם תורגם גרוע, לפי שפה:

באופן מפתיע, הבדיקה מעלה, שעד כמה שתרגומי הסרטים לעברית מגוחכים לעיתים, מצבנו טוב מאוד – רק בהולנד פחות סרטים מתורגמים גרוע. כנראה שבפורטוגזית אוהבים במיוחד למות מצחוק.

למרות שלא פיצחנו עד הסוף את הסוד האפל של תעשיית הפצת הסרטים, גילינו כמה תובנות מעניינות. וחשוב מכך, נהנינו מהדרך (טוב, לפחות אני נהניתי). אם יש לכם הערות או רעיונות לניתוחי המשך, אשמח לשמוע.

הכותב הוא דוקטורנט במדעי החברה החישוביים במחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה העברית

 

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

18 תגובות על "חוקר בדק למה שמות הסרטים בעברית כל-כך גרועים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
דג ברשת
Guest

סורי, לטעמי הכתבה משעממת וקראתי רק מעט ובדילוגים.
למה? הופעה קיימת שנים רבות מאוד. לצערינו.
תוסיפו גם רצון של המתרגמים/מפיצים להיות מקוריים ויחודיים במתן השמות, לעשות רושם רק על עצמם, ולהראות לעולם ש”אנחנו יודעים יותר טוב ממכם”.
אני תוהה בשביל מה המחקר וההשקעה הגדולה בו? הרי ממילא אף מפיץ לא יקשיב ולא יפנים שהוא (והצוות שלו) צריכים ניעור ושינוי שיטות עבודה, ממילא דברים לא ישתנו.

דדי קול
Guest

זה מה שעושים שם באקדמיה? בחייאת מה עם קיפול חלבונים או משהו באמת חיוני

ASD
Guest

אני מת על התגובות האלה של אנשים שלא עושים שום דבר חיוני אבל תמיד מקפידים להצביע על אנשים אחרים ולהגיד להם שהם מבזבזים את הזמן שלהם

אבי
Guest

אני לא יודע מה אתם רוצים, כתבה מעולה. תביאו עוד כאלה!

דורון
Guest
ניכר שהיתה הרבה השקעה. עם זאת, ישנו כשל לוגי מובנה והוא ההחלטה על “תרגום גרוע”. למה זה “גרוע” אם השם המתורגם אינו אחד לאחד השם המקורי? וכאן נכנסים גורמים שעליהם לא ניתן כלל משקל: למשל, האם השם המקורי הוא ביטוי שלא ניתן לתרגם בקלות או רפרנס תרבותי. הדוגמה הידועה ביותר היא Die Hard. לא יכול להיות תרגום של הביטוי הזה לאף שפה אחרת, משום שהוא אינו קיים בשום שפה אחרת. אותו כנ”ל לגבי דוגמה שנמצאת במאמר, It’s a wonderful afterlife, אשר מרפררת לסרט It’s a wonderful life. אז האם היית מתרגם את זה ל-“איזה חיים שאחרי המוות נפלאים”? כנראה שלא.… Read more »
רק נועה
Guest

אוי נו אל תקשיבו לטרחנים ול-boomers. סיפור מעולה ואהבתי מאוד את ה-hands on approach. תודה!!..

איתמר
Guest

פשוט מעולה. האקדח הקטלני מת מצחוק גורלי

מתן
Guest

מעולה! אני הייתי מציע אותך לאיג נובל על המחקר המגניב הזה

דנה
Guest

כן, תמשיכו להביא כתבות כאלה.
מעניין ממש, לא רק הנושא אלא איך הוא נבדק. כלים, שיטות ולמה.

ניקול
Guest

וואאו.. הייתי צריכה לבקש מליון דולר.. חכיתי לכתבה הזו כל חיי. אלפי תודות. איזו השקעה!! היה שווה לחכות.

גיקית ממדעי הרוח
Guest
גיקית ממדעי הרוח

כותרת המאמר מפתה, אבל אז מגלים שמדובר בדיסרטציה מדעית כבדה, שרק יודעי ח”נ יבינו. כמה מאכזב!!

nope
Guest

אחלה כתבה, סחתיין על ההשקעה.
עוד כאלה בבקשה

רז איזנברג
Guest
דוגמא טובה לover kill. שבטח היית מתרגם כמעבר להרג? גילוי נאות, אני עובד בתעשיית הפצת הסרטים. אפשר היה לקבל תשובות טובות יותר לשאלת המחקר אם החוקר פשוט היה מתקשר אלינו ושואל. אבל שיטת המחקר כאן נכפתה על שאלת המחקר כי זה מה שהחוקר ידע לעשות, ולא להיפך. ההתייחסות הנורמטיבית כמובן היא הכי מגוחכת – מה זה תרגום טוב ומה זה גרוע. לפי ההנחה המובלעת כאן גוגל טרנסלייט יעשה עבודה טובה יותר בתרגום ספר מאשר מתרגם מקצועי. כי מתרגם מקצועי ישנה קצת. והטעות הכי גדולה היא ההנחה שלסרט יש שם “אובייקטיבי” בשפת המקור. שמו של סרט, בדומה לכותרת בעיתון שמרבית ע”י… Read more »
ganove
Guest

עובדים בתעשיית הפצת הסרטים דווקא מצוטטים פה הרבה

שמוליק
Guest

כתבה מעולה! תודה!

אוסיף ואציין את הסרט Ugly Coyote שתורגם ל….. חופשיות על הבר

דיבידנדים מאז 2006
Guest
דיבידנדים מאז 2006

תודה על הכתבה, היה מעניין מאוד

עדן
Guest

הקסם הכי גדול בעניין הזה הוא כמובן “אבודים בטוקיו”. במקור – lost in translation.
זאת פשוט הדגמה בלייב של השם – איך זה הולך לאיבוד בתרגום.
היקום קרס לתוך עצמו.

גיא
Guest

מקסים השקעה מפוארת. אין על התרגום של ‘הקול בראש’

wpDiscuz

תגיות לכתבה: