מעבדות לחירות? אז זהו ש-72 אחוז מהעובדים מתחרטים שהתפטרו

מדוע 72% מהעובדים שעזבו במהלך ההתפטרות הגדולה מתחרטים? מה המעסיקים יכולים ללמוד מכך ויכולים לעשות בתגובה? ומהן השאלות שכדאי לשאול לפני שמחליטים לעזוב כדי לא להתחרט אחר-כך?

מקור: Unsplash

מאת: נעמה זלצמן

בתחילת 2021 התחלנו לשמוע על ה״ההתפטרות הגדולה״ (The Great Resignation), מגמה כלכלית חדשה, שהתרחשה דווקא בעיצומה של מגפה עולמית. במהלך חודש אחד התפטרו למעלה מ-4 מיליון אמריקאים מרצון. על פי ההערכות, במהלך 2021 עזבו 47 מיליון אמריקאים מרצון את עבודתם. מהלך חסר תקדים בעשרות השנים האחרונות. 

הדעות לגבי המשך השפעתה של מגמה זו, חלוקות, אך לעת עתה המציאות מראה שהיא כאן כדי להישאר. לפי דוח של משרד העבודה האמריקני, קרוב ל-4.3 מיליון איש עזבו את עבודתם בינואר האחרון. הנתונים בדו״ח מצביעים על כך שעדיין קיים ביקוש גבוה לעובדים, והחברות אף העלו את השכר, ובכך תורמות להימשכות המגמה. 

דווקא עכשיו, המחויבות למקום העבודה מתערערת

עזיבה של עובדים היא תהליך טבעי ובריא בעיקרו. היא מאפשרת צמיחה, הכנסת ידע חדש לארגון, ומאפשרת לעובדים שנתקלו בתקרת זכוכית להגשים את עצמם במקום עבודה אחר. אבל כשהיא מתרחשת בקצב מהיר ולא פרופורציונלי, יכולה להיות לה השפעה שלילית על תרבות החברה, הפרודוקטיביות, ותחושות העובדים. מתחילות לצוץ שאלות וספקות שגורמים לנו לשקול מחדש את הישארותנו (״למה היא בחרה לעזוב? מה הוא יודע שאני לא? מה אני לא רואה שיש בצד השני?״). 

אילו פעולות שימור מנהלים וארגונים יכולים לעשות בתגובה? נהלו את הסיטואציה בצורה אקטיבית 

  • אל תחכו לשיחת העזיבה, אלא נהלו מראש שיחת שימור. שאלו את העובדים מה גורם להם להישאר בחברה, דווקא בתקופה שאנחנו חווים כעת בשוק העבודה, כשמיטב החברות מתחרות על מיטב העובדים. תראו לאנשים שאתם מושקעים בהם והקשיבו הקשבה פעילה
  • שאלו את העובדים שלכם מה הם הכי פחות אוהבים בעבודה ובחברה כיום? מה היה גורם להם לשקול לעזוב את מקום העבודה? 
  • נסו להבין מה מניע אותם? מאילו אלמנטים הם הכי נהנים בעבודה שלהם? באיזה אזורים הם רואים את עצמם מתפתחים?

שינוי קטן יכול להשפיע עמוקות על התרבות והפרודוקטיביות שלכם. אל תפחדו לערוך שינויים מהותיים בשיטות העבודה, או לפחות לנסות ליישם כמה מהם

האימפקט החשוב ביותר יתקיים כאשר תיקחו את הרשמים מתוך השיחות הללו ותפעלו לייצר מציאות חדשה מיטיבה יותר. חלקם ישתפו אתכם בתחום בו ירצו להתפתח, יעלו את הצורך בגמישות, או יישתפו בהצעות לייעול כמו להפחית את הררי המצגות או כמות הפגישות שהצוות נדרש להגיע אליהן (או לכל הפחות לבחון האם כולן הכרחיות? האם אין דרך יעילה יותר לקיים אותן?). 

~

אבל למרות הכל. לא תמיד ניתן לשמר את העובדים בכל מחיר. ייתכן שעשיתם ככל שביכולתכם, ללא הועיל. זה הזמן לפרגן מכל הלב, ובוודאי לא לראות זאת כ״בגידה״. חשבו יחד איך אתם מתכננים ומתקשרים את העזיבה בצורה המיטבית ביותר לשני הצדדים. העובדים שלכם ממשיכים להיות השגרירים שלכם שנים קדימה, גם כשהם ממשיכים לאתגר הבא. חלקם יכולים אף לחזור לעבוד בעתיד בחברה, ולא מן הנמנע שישאלו על ידי חבריהם האם כדאי לעבוד בה. 

ולכם העובדים ששוקלים לעזוב את מקום העבודה 

כמה מאיתנו בחרו לעבור מקום עבודה וגילו שאותם הדפוסים שלא אהבנו בחברה הקודמת, חוזרים על עצמם במקום העבודה החדש, נוסף לבעיות נוספות שלא היינו מודעים אליהם בעת תהליך הגיוס? מסתבר שלא מעט. 

מסקר שנערך לאחרונה, נמצא כי למעלה מ-70% מהעובדים שהתפטרו במהלך ״ההתפטרות הגדולה״, התחרטו על כך. הסיבה המרכזית נעוצה בעיקרה בעובדה כי אותם העובדים גילו שהתפקיד וסביבת העבודה שתוארו במהלך הגיוס, היו שונים בתכלית מהמציאות. 

איך יודעים שהגיע הזמן לחפש מקום עבודה חדש? 

לפני קבלת ההחלטה על עזיבה, ממליץ אדם גרנט, פרופסור לפסיכולוגיה ארגונית מאוניברסיטת פנסילבניה, לשאול את את השאלות הבאות: 

  1. האם יש לכם אפשרות ויכולת לשפר את המצב שלכם כיום? האם קיימת אפשרות להגדיר מחדש את העבודה שלכם מעט אחרת ולהחדיר בה יותר משמעות ועניין? או לכל הפחות לזקק את האלמנטים המשמעותיים שמפריעים לכם, ולשוחח על כך עם המנהלים הישירים?  
  2. עד כמה אתם מחוברים לחזון, ייעוד וערכי החברה? עד כמה הערכים של החברה אמיתיים ונאמנים למציאות היומיומית? והאם אתם מרגישים מחויבים לקולגות שלכם? 
  3.  מה מושך אתכם בהצעות בחוץ? האם מדובר בתפקיד יותר מעניין, מנטורית שיכולה לקחת אתכם לשלב הבא או תרבות למידה משמעותית?

כדי לצמצם עוד יותר את סיכויי החרטה על המעבר, מומלץ לשוחח עם עובדים בחברה, או כאלו שעזבו אותה, כדי לקבל תמונת מצב שלמה יותר, והגיעו מוכנים לראיון עם שאלות טובות גם מצידכם. שהרי קשה להעריך תרבות של חברה בזום. 

החלטתם לעזוב?

עשו זאת בצורה מכבדת עד כמה שניתן. חברות ומנהלים עורכים בדיקת רקע על מועמדים, נסו להימנע ממצב בו תתחרטו על הדרך בה דברים הסתיימו, בוודאי בהנחה והתייחסו אליכם בצורה הוגנת. נסו אתם לשלוט במסר עד כמה שניתן ודאגו שאנשים ישמעו את החדשות מכם. 

נראה אם כך שיציאת מצרים עליה מסופר בהגדה, משתקפת במציאות של זמננו, והעובדים של היום, ממשיכים לתרגל יציאת מצרים שבשגרה. בוודאי כש-80% מבני דור ה-Y וה- Z לא יהססו לעזוב את מקום העבודה לאחר 6 חודשי עבודה בלבד, אם לא תתאם את המציאות שתוארה להם. אז לפחות שנעשה זאת בכבוד, שקיפות ורוח טובה.  

הכותבת מלווה סטארטאפים בשלבי צמיחה בישראל ובארה״ב, מרצה ויועצת בחטיבת People, Process and Organizations ב-PwC 

כתבת אורחת

הגב

14 תגובות על "מעבדות לחירות? אז זהו ש-72 אחוז מהעובדים מתחרטים שהתפטרו"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יניב
Guest

אנחנו עוזבים במטרה למקסם את כושר ההשתכרות שלנו,. כדי שלאלהשאיר על השולחן עשרות אלפי שקלים מדי חודש , כשיש מעסיקים שכן מוכנים להעריך אותנו ואת הנסיון המקצועי שלנו בהתאם….

יש מעסיקים ארכאיים שחושבים שעם סיפורים הולכים למכולת, יתקלו בגלי נטישה…..

כשצריך לשלם מליונים על קורת גג במדינה הארורה הזו, המליונים האלה צריכים לבוא מאיזה מקום…..

קורקינל
Guest

שיפור תנאים זה שם המשחק.
אם עבדתם עלי בין השורות בחוזה אני אלך כל עוד אני עדיין מבוקש, ואין סימפטיה למנהלים גרועים שחיכו לאיזושהי נאמנות לפני שהראו את פרצופם האמיתי.
התפטרתי ועברתי לעבודה מהבית כי המקום הקודם היה סבבה אבל אכלתי פקקים וזה שיפור תנאים רק מבחינה זו ששווה לרענן בשבילו.
אז יום אחד המנהל אומר שהוא דורש עוד שעות עבודה בנוסף ל 9 על חשבון הפקק לכל כיוון.
הבנתם? שעות, לא תפוקה. וזה מנהל שלא מבין פיתוח. חתיכת אפס.
אז מצאתי מקום אחר והיברידי ששילם יותר וגם משם אשתדרג בשמחה.

יואב
Guest

תכלס
כמה שמנהל הוא פחות טכני, ככה הא יותר סופר שעות ומסתכל על תפוקה כמספר יחסי לשעות שהוא רואה אותך "עובד". אלה גם נורא רוצים ש"תראה נוכחות" במשרד ושתבוא לכל הימי כיף השטותיים והחגיגות

עצה שלי, אף פעם אל תעבדו תחת רש"צ שלא כותב בעצמו קוד. ועדיף שגם המנהל שמעליו יהיה גיק ולא מנהל קלאסי שאתמול הוא מנהל פיתוח, מחר הוא מנהל פרודקט ומחרתיים הוא מנהל כספים.

גאמפא
Guest

אם לרש"צ שלך יש זמן לכתוב קוד, אז או שהצוות מאוד קטן או שאין הרבה שינויים ותכנונים עתידיים => כלומר פחות פגישות.
או שטוחנים אותו ומצפים ממנו גם וגם(ואז הוא צריך לרענן). הוא לא צריך לכתוב קוד אבל כן בהכרח אחד שכתב. או אחת, ולא שנה שנתיים.

יואב
Guest

תתפלא, יש חברות לא ליצניות שבהן ההנהלה מתערבת כמה שפחות

הייטקס
Guest

חברים טיפ – אם אתם שומעים את המילה צבירן בהקשר של משכורות, תעזבו. פשוט קומו מהראיון תגידו תודה רבה ולכו. צבירן זה מדד משכורות שחברות פח משתמשות בו שנמצא איפושהו 30 שנה אחורה בזמן ומנותק מהמציאות בקטע הזוי. חברות שמשתמשות בו זה דגל אדום עצום, יציעו לכם משכורות חצי מהשוק.

אם אתם חושבים שאני טועה תעשו ניסוי – כל חברה שמציעה לכם קצת מידי כסף, תשאלו אותם אם הם במקרה משתמשים במדד של צבירן. 100% שיגידו כן.

נתי
Guest

נסיון נחמד אילומינטי

עידו
Guest

למה כולם מדברים על משכורות בברוטו, כשכולם יודעים שההבדל בנטו בין 40000 ל50000 הוא 3000 ש"ח?
מה עושה מי שכבר הגיע למשכורת גבוהה שבשביל 10000 נוספים בנטו הוא צריך כמעט לשפר שכר ב 50%?
מי אתם אלה שמחליפים עבודה בשביל עוד 2000 ש"ח בנטו?

מאור
Guest

בחיים לא התחרטתי שעזבתי מקום עבודה.
תמיד היה לי נוח איפה שהייתי ולא חשבתי שיכול להיות טוב יותר ואז כשכבר עזבתי גיליתי שעזבתי מקום שנראה לי מעפן יחסית למקום החדש.
אף אחד לא חוזר למקום שאותו הוא עזב, ובצדק.
חברה שלא מנסה להתחרות עם השוק – תאבד את העובדים שלה!

מאור
Guest

מה עושים כשמרוויחים כבר די טוב (נגיד, 45000) וחברות אחרות מציעות לי 55000 גג? זה כולה עוד 3000 ש"ח לנטו. איזה עוד דברים אפשר לבקש מהחברה החדשה במקום כסף? הם יכולים לשכור לי דירה?

אייל
Guest

אם הגעת כבר למדרגת המס העליונה, אתה יכול לבקש רכב ליסינג – זה בערך 5000 ש"ח הבדל בברוטו אבל בנטו זה משהו כמו 2000 ש"ח ויש לך רכב שאתה יכול לקרוע כמה שבא לך, בלי לדאוג לביטוח, טסט ומוסך.
אצלי לקחתי 2 רכבי ליסינג, אחד לי ואחד לאשתי. עדיין משתלם לי מבחינת הנטו

מחכה לעברית
Guest

"אל תחכו לשיחת העזיבה…"
ובבקשה, אל תשלחו לעובדים טפסי משוב בגוגל פורמס במקום שיחה אישית.
והכי חשוב: אל תעסיקו עובדות HR עם רגישות ועניין של צ'אטבוט.

Ben Carp
Member

1 12

ליאור ב.
Guest

איזו כותרת מטעה, המחקר מדבר על זה ש70% התחרטו בגלל שהראיון עבודה היה בזום והוצגו להם תנאי עבודה מסוג אחד והם קיבלו משהו אחר.
זה כבר יותר בכיוון מהלך מסריח של מעסיקים שמחפשים עובדים.
ההתחרטות לא נובעת מבעיה אצל העובדים השכירים אלא המעסיקים שמציגים את מקום העבודה כdream job ובסוף זה רחוק פלאים ממה שהוצג.

יותר מתאים "כ70% מהעובדים שהחליפו עבודה התחרטו עקב יצוג כוזב של תנאי העבודה"

wpDiscuz

תגיות לכתבה: