האם איתן סטיבה הוא אסטרונאוט? והאם זה משנה בכלל?

בעוד מספר ימים צפוי הישראלי איתן סטיבה להמריא לחלל על גבי טיל של SpaceX, לשהות בתחנת החלל הבינלאומית ולבצע עשרות ניסויים ומחקרים עבור מוסדות ישראליים. האם מדובר ב"תייר חלל"? אסטרונאוט? ואיפה בכלל מתחיל החלל?

תחנת החלל הבינלאמית. מקור: נאס"א

פעם זה היה פשוט. גבר או אישה טסו לחלל וזכו לתואר אסטרונאוט או אסטרונאוטית. כן, אם היה לך דרכון רוסי, נקראת קוסמונאוט ואם אתה אחד מ-1.4 מיליארד הסינים זכית לתואר טייקונאוט, אבל העיקרון ברור. טסת לחלל? ברכות, אתה אסטרונאוט.

בשנים האחרונות אנחנו רואים פריחה של תעשיית החלל הפרטית עם פופולריות עולה של מיזמים ושירותים פרטיים בתחום, שבו שרר מונופול של סוכנויות החלל הלאומיות והבינלאומיות. אחד התחומים הבולטים בהפרטה הזו הוא ללא ספק תחום השיגורים לחלל ותופעת "תיירות החלל" – תחום שמובל על ידי שחקנים כמו היזמים המיליארדרים אילון מאסק, ג'ף בזוס וריצ'ארד ברנסון.

עם זאת, הגבולות המיטשטשים האלו גם מעלים שאלה נוספת, שתישמע אולי סמנטית וטרחנית, אבל מושכת לא מעט אמוציות ולהט – "מיהו אסטרונאוט?", כלומר מי רשאי לשאת את התואר הזה? ובניגוד למקרים אחרים, כאן לא תספיק הצצה במילון, וויקיפדיה או אפילו חיטוט בהגדרות של סוכנויות רשמיות כאלו או אחרות.

הדיון הזה, שנמשך ביתר שאת בשנה האחרונה, הפך שוב רלוונטי השבוע עם השיגור המתוכנן בעוד יומיים של איש העסקים הישראלי והטייס לשעבר, איתן סטיבה, לתחנת החלל הבינלאומית – במשימה הפרטית הראשונה שמגיעה לתחנה.

איפה מתחיל בכלל החלל?

על פי המילון השיתופי ויקימילון, אסטרונאוט הוא "אדם שטס לחלל, או שהקריירה שלו היא טיסה לחלל". לכאורה, פשוט והגיוני. אבל ההגדרה הזו, מתברר, רחבה למדי וגם לא כל-כך מעודכנת. האמת, שאפילו על השאלה מה זה בכלל חלל והיכן הוא בדיוק מתחיל יש חילוקי דעות.

הפיזיקאי ההונגרי-אמריקאי תיאודור פון קרמן חישב וקבע שכל פעילות שנעשית מעל לגובה של 80 ק"מ מעל כדור הארץ נחשבת לפעילות שנעשית בחלל. הגבול הזה, שעודכן בינתיים ל-100 ק"מ, נקרא קו קרמן. קרמן הסביר שמעל לגובה הזה, האטמוספירה הופכת לדלילה מדי ולא מתאפשרת פעילות אווירונאוטית מוכרת. במילים אחרות, מטוס שפועל בגובה של 100 ק"מ כבר לא יוכל לייצר לעצמו עילוי אווירודינמי, וכדי לא לצנוח כמו אבן ולהישאר במסלול, הוא יצטרך לנוע במהירות הגבוהה ממהירות הסיבוב של כדור הארץ (כ-1,700 קמ"ש). עכשיו, כמובן שמדובר בקו דמיוני, והוא אפילו לא ממש קו אלא תחום רחב, אבל לפחות יש מספר. 100 ק"מ. נכון?

אז איפה זה מתחיל?

אז זהו שלא. כי עד לאחרונה – ובניגוד לכל שאר העולם – החשיבו גופים אמריקאיים כמו מנהל התעופה הפדרלי של ארה"ב, חיל האוויר האמריקאי ומנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (כן, יש דבר כזה) את הקו המקורי – 80 ק"מ – כגובה שממנו מתחיל החלל. טייסי חיל האוויר האמריקאי בטיסות ניסוי למשל זכו בכנפי אסטרונאוט. מהצד השני, החמירה נאס"א וקבעה את הקו בגובה של 122 ק"מ, מכיוון שזה הגובה שבו החיכוך של האטמוספירה מפסיק להיות משמעותי (או מתחיל להיות משמעותי – תלוי בכיוון שלכם).

אגב, האטמוספירה עצמה מגיעה עד לגובה של כ-965 ק"מ, אז אם נחשיב חלל כמקום נטול אטמוספירה לחלוטין, תחנת החלל הבינלאומית, שמשייטת בגובה של כ-400 ק"מ, ובכן, היתה נקראית אז פשוט "תחנה בינלאומית", שזה הרבה פחות מלהיב.

בזוס מעניק כנפי אסטרונאוטים וההגדרה משתנה

בשנה שעברה השלימו בהצלחה הן ג'ף בזוס והן ריצ'ארד ברנסון את החלום הפרטי שלהם, והמריאו לחלל על גבי כלי טיס שפותחו בחברות שבבעלותם –  Blue Origin ו-Virgin Galactic בהתאמה. המיליארדרים נתנו בכך את האות לתחילה של עידן הטיסות המסחריות לחלל. אבל כמו ששניהם מיהרו לגלות – ההגדרה של אסטרונאוט לא מתייחסת רק לגובה הטיסה, אלא גם לפעולה אקטיבית לביצוע שלה. השיגורים של 2 החברות אגב מתבצעות בצורה אוטונומית לחלוטין – בדיוק כמו השיגור של SpaceX וטיל הפאלקון 9 שלה.

בתזמון לא מקרי פרסמה רשות התעופה הפדרלית עדכון להגדרות האסטרונאוט – בדיוק ביום הטיסה של בזוס ו-17 שנה לאחר העדכון האחרון – והוסיפה דרישה חדשה: "ביצוע משימות בזמן הטיסה שהן הכרחיות לבטיחות הציבור או שמהוות תרומה לבטיחות בזמן טיסה לחלל". כתוצאה מכך, נשלל התואר הרשמי משני המיליארדרים והם לא זכו בכנפיים. Blue Origin של בזוס אגב מיהרה לחלק כנפי אסטרונאוט משלה לכל מי שלקח חלק בטיסה – כולל כמובן הבוס ואחיו – ומאז 2 החברות מקפידות לחלק סיכות אסטרונאוט משלהן לכל לקוח שלהן.

במקום סלפי: עשרות ניסויים מדעיים

במקביל להחמרת התנאים, יצרה ה-FAA לראשונה גם תואר חדש ומעניין, שנועד כך נראה להיות מענה לזמנים המשתנים: "אסטרונאוט פרטי לשם כבוד". בניגוד לתואר אסטרונאוט, שניתן למי שבפועל מתפעל את מערכות הטיסה והחיים בכלי הטיס ובתחנת החלל, התואר החדש ניתן למי שהוכיח "תרומה יוצאת דופן ומעשים למען תעשיית החלל". כלומר, גם אם נוסע חלל כלשהו לא תרם למהלך הטיסה, הוא עדיין יכול לזכות בתואר רשמי של אסטרונאוט.

ביום שישי הקרוב, אם לא יידחה שוב השיגור, ישוגר לתחנת החלל הבינלאומית איש העסקים הישראלי והטייס לשעבר, איתן סטיבה, ששילם על הזכות הזו על פי ההערכות בין 50 מיליון דולר ל-60 מיליון דולר. במהלך השהות שלו בתחנת החלל צפוי סטיבה להקדיש כמעט את כל הזמן שלו לצורך ביצוע של עשרות ניסויים ומחקרים קליניים שונים. הניסויים הללו נבחרו בקפידה מתוך מאות הצעות שהגישו סטארטאפים וגופי מחקר אקדמיים ישראליים על ידי ועדה מדעית של קרן רמון. מכיוון שעלות של שעת אסטרונאוט על גבי תחנת החלל מוערכת במאות אלפי דולרים, מדובר בהזדמנות יוצאת דופן לגופים ישראליים, לבדוק את המוצרים והטכנולוגיות שלהם בתנאי מיקרו-כבידה.

משיחות שניהלנו עם כמה יזמים של סטארטאפים, ששלחו ניסויים עם סטיבה, ניכר שהעלות המופחתת היא רק חלק מהיתרונות. כך למשל מספר לנו דניאל רוקברגר, שותף-מייסד בסטארטאפ לווייני התקשורת הישראלי NSLComm, שהיתרון הגדול הוא בנגישות למי שיבצע את המשימות בפועל: "הנגישות לאיתן עצמו, האפשרות להדריך אותו ישירות איך לבצע את הניסוי, ואיך לטפל בבעיות אם יתעוררו – זה היתרון המרכזי" מספר רוקברגר, ששיגר במסגרת המשימה מערכת אנטנה מתקפלת שמיועדת לשייט במסלול שיוט נמוך (LEO) ולספק אינטרנט בפס רחב לכל נקודה בכדור הארץ. "וכמובן להיות איתו בקשר בשידור חי בזמן הניסוי, מה שלא היה יכול לקרות במסלול מסחרי רגיל" הוא מסכם.

אבל האם ביצוע של עשרות משימות מחקר במהלך השהות בתחנת החלל מספיק כדי "לזכות" בתואר של אסטרונאוט?

"מה שחשוב באמת זה מה נעשה שם"

סטיבה במתקן האימונים של SpaceX. תמונה: קרן רמון

מאז ההכרזה הראשונית על השיגור, מקפידים סטיבה עצמו והצוות שמלווה אותו שלא לכנות אותו אסטרונאוט. בכל הודעה וראיון מקפיד הצוות של סטיבה לכנות אותו "הישראלי השני בחלל" ולא "האסטרונאוט הישראלי השני בחלל". ניצלתי את הראיון האחרון שהעניק סטיבה לאמצעי התקשורת הישראליים לפני השיגור, ראיון שנערך ממקום הבידוד שלו בפלורידה, כדי להבין כיצד הוא רואה את התפקיד שלו ומה דעתו על ההגדרות השונות.

אני שואל את סטיבה האם הוא מגדיר את עצמו אסטרונאוט והוא עונה מייד שהוא לא מייחס להגדרות הללו חשיבות, "זה לא דרגה, זה לא תואר וזה לא תעודה. אין משמעות לאיך קוראים לזה. אני חושב שהטיסות הקצרות (הטיסות של תיירי החלל בחברות של בזוס וברנסון, י.א.) תורמות המון לתחום הטילים, לאפשרויות של הטסת חלליות וטילים, כל הרעיון של אילון מאסק של להנחית את הטיל חזרה, הנחיתה בים ואז ביבשה, הכל תורם לפיתוח של הטכנולוגיה הכללית, וכמובן את חקר החלל, אז מבחינתי אין לזה משמעות… מה שחשוב באמת זה מה נעשה שם, ואיך נעשה את זה".

כשסטיבה מדבר על "מה נעשה שם" הוא מדבר כמובן על עשרות המשימות שהוא יבצע בחלל. רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון, מספר לנו שהלו"ז של סטיבה כל-כך עמוס, שכדי לנצל כל שנייה יקרה בתחנת החלל, הלו"ז שלו מתוכנן בדקדקנות ברמה של רבעי שעה. סטיבה מצוייד מצויד במצלמת גוף ואוזניות שמחוברות למרכז בקרת הניסויים בנאשוויל וחדר הבקרה שהקימה קרן רמון בתל אביב, ויבצע בדקדקנות את הניסויים. גם ד"ר גארת רייזמן, אסטרונאוט נאס"א לשעבר שמשמש כיום כיועץ הכשרת אסטרונאוטים של SpaceX מספר לנו שהיה בהלם ממספר הניסויים שסטיבה יבצע בחלל עד כדי כך ששאל אותו "אתה לא רוצה לישון מתישהו?!" הוא נזכר בחיוך.

ניסוי גידול חומוס בחלל. צילום: Aviv Labs

מעבר לתוכן המשימה, מספר לנו סטיבה כי 4 הנוסעים של אקסיום עברו הכשרות מלאות: "נאס"א העבירה אותנו מסלול הכשרה מלא שהותאם לאסטרונאוטים פרטיים – כלומר לא אנשים שעושים קריירה של אסטרונאוטים – כדי שנוכל לעשות את המסע הזה אל תחנת החלל. ההכשרה הזו כוללת לא רק הדרכה לשימוש במטבח ובשירותים, אלא בכל המעבדות שבתחנת החלל וטיפול בתקלות. במקביל עברנו הכשרה מלאה כי אנחנו טסים לבד. אין מישהו מ-SpaceX שמלווה אותנו. זו הכשרה מלאה של תפעול ה-Dragon בהלוך ובחזור" מספר סטיבה.

על פי סטיבה, לו ולחבריו האסטרונאוטים הפרטיים יש יתרון חשוב בזמן השהייה בתחנת החלל – הזמן: "אם להשוות למה שאתה מכנה "אסטרונאוטים מקצועיים" של נאס"א או סוכנות החלל האירופאית, צריך לזכור שהם מקדישים 80 אחוז מהזמן שלהם לעבודות שוטפות של תחזוקה, טיפול בתחנה, התקנות ופירוקים, עבודות ניקיון. אנחנו משוחררים מזה". למעשה, סטיבה מקביל את התפקידים בתחנת החלל לתפקידים במכון מחקר או אוניברסיטה: "האם המהנדסים או החוקרים במעבדה, הם גם אלו שמנקים אותה, מטפלים בה, מתחזקים אותה, מנקים את השירותים, ויוצאים החוצה להתקין אנטנות? אני לא חושב. יש הפרדה". לדבריו, עד היום אסטרונאוטים נדרשו לעשות הכל, כשהחלק המדעי במשימה היה לדבריו "פרוסה קטנה ופחות ממוקדת עבורם". "אנחנו" מסביר סטיבה, " מקדישים 100 אחוז מהזמן שלנו לזה. לא היה דבר כזה. אנחנו ארבעה שהולכים לעבוד פול טיים וזה נדיר ומיוחד".

"כולם אסטרונאוטים"

אז כן, העניין מורכב יותר מגובה שיוט או תנאים אלה או אחרים, ונראה שגם השאלה מי שילם על הטיסה, לא תמיד רלוונטית. בואו ניקח לדוגמה מדינה כלשהי ללא משאבים או היכולת לפתח תוכנית חלל או יכולות שיגור משל עצמה. ונגיד שאותה מדינה רוכשת בכספי המיסים של אזרחיה מושב מ-Axiom או SpaceX למומחה מטעמה, שיבצע בחלל ניסויים מדעיים כדי לקדם את המחקר בשמה של אותה מדינה. האם עדיין מדובר בתייר חלל?

מייקל לופז-אלגריה. מקור: נאס"א

נדמה שמי שהיטיב לסכם את המורכבות של הנושא הוא מייקל לופז-אלגריה, אחד מהאסטרונאוטים המעוטרים והמוערכים ביותר של נאס"א. לופז אלגריה, שאגב מחזיק בשיא הליכות החלל (10 פעמים), מכיר את נושא החלל עם 2 הכובעים שלו: הן הקריירה בנאס"א, והן כסגן נשיא חברת Axiom, החברה שאחראית על המשימה וממסחרת למעשה את תחנת החלל. לופז אלגריה, שיהיה מפקד משימת AX-1 בה ייקח חלק סטיבה, אמר לאחרונה: "צריך להבין שישנם הרבה סוגים של אסטרונאוטים. אסטרונאוטים פרטיים, אסטרונאוטים מטעם מדינות, אסטרונאוטים מטעם חברות… ווטאבר… אבל המשותף לכולם הוא שכולם אסטרונאוטים".

אנחנו נמצאים בפלורידה וממתינים ביחד איתכם לשיגור, ונדווח עליו בשידור חי בגיקטיים. אז כדי לא לפספס כלום, הירשמו עכשיו לערוץ הרשמי שלנו.

יניב אביטל

עורך אתר גיקטיים. יש לכם רעיון לכתבה? טיפ סודי? הדלפה? מחכה לכם ב[email protected]

הגב

5 תגובות על "האם איתן סטיבה הוא אסטרונאוט? והאם זה משנה בכלל?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יהונתן
Guest

אני לא יודע להגדיר אסטרונאוט אבל אני יודע לזהות אחד כזה כשאני רואה אותו

אופיר
Guest

ואם אתה מיליארדר שטס לחלל אתה "כספומט"?

יהונתן
Guest

כספומאוט

Madonna
Guest

תיקון: החללית של Virgin Galactic של ריצ'ארד ברנסון אינה אוטונומית. בכל טיסה יש שני טייסים. החללית הקודמת שלהם התפרקה באוויר בגלל טעות טייס.

ניגל
Guest

הוא עושה ניסויים שם ולא הולך להצטלם בחוסר כבידה. הוא אסטרונאוט.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: