מהחדר שלו במעונות הקים פרנק וואנג את DJI (ועל הדרך הפך למולטי-מיליארדר)

פראנק וואנג היה סטודנט סיני חובב קומיקס, שאהב להרכיב מסוקים על שלט, עד שהחליט להפוך את התחביב למקצוע. עשור אחרי שהקים את חברת DJI, היא חולשת על 70 אחוזים משוק הרחפנים העולמי והוא עצמו שווה כבר יותר מ-3.2 מיליארד דולר

מקור: DJI

רחפנים כיום הם גאדג’ט פופולארי ונחשק עם יכולות צילום ותעופה מרשימות ותג מחיר נגיש יחסית בכל העולם. אבל לפני עשור בערך, הכל היה שונה. רחפנים היו בעיקר מוצר נישתי ויקר שמיועד בעיקר למשוגעים לדבר או לחובבי טיס שבנו בעצמם כלים שונים. מי שזיהה את ההזדמנות היה סטודנט סיני צעיר בשם פרנק וואנג, שלמד אז באוניברסיטה למדע וטכנולוגיה של הונג-קונג. כיום, 11 שנים לאחר שהקים את חברת DJI, חולשת החברה של וואנג על כ-70 אחוז משוק הרחפנים העולמי והונו העצמי מוערך ב-3.6 מיליארד דולר.

המסוק הראשון שלו התרסק מהר מדי

מקור: DJI

וואנג, בנם של מהנדס ומורה מהעיר אנגג’ואו, התעניין מגיל צעיר בכלי טיס. אחרי שקרא ספרי קומיקס שגיבורם מסוק אדום, החל להרכיב וואנג טיסנים ומודלים של כלי טיס זעירים. ב-1996, בהיותו בן 16, זכה לקבל לראשונה כלי טיס שמופעל בעזרת שלט מהקרקע. עם זאת, בתוך זמן קצר, סיים המסוק את חייו הקצרים בהתרסקות מרשימה. בזמן שהטיס את המסוק עלה בראשו של וואנג הרעיון של מכשיר עם מצלמה שעוקב אחרי המשתמש ומצלם אותו.

וואנג החל בלימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת מזרח סין שבשנגחאי, אולם החיידק של כלי הטיס הנשלטים מרחוק גבר עליו והוא חיפש מסלול לימודים עם רקע טכנולוגי יותר, וכך מצא את עצמו לומד הנדסת חשמל באוניברסיטה למדע וטכנולוגיה של הונג-קונג. במסגרת פרויקט הגמר ותחת הדרכתו הצמודה של המרצה לרובוטיקה שלו הצליח לבנות וואנג מסוק זעיר ולא מאוייש שנשלט ממחשב. לצערו של וואנג, כשל המסוק יום לפני הפרזנטציה החגיגית לכיתה, אבל בסופו של דבר העבודה הקשה השתלמה, כשוואנג הצליח להטיס אותו ב-2009 מסביב להר האוורסט, והפך כך לכלי הטיס הבלתי מאוייש הראשון שהצליח להגיע להישג זה.

צפו: קטע חדשות מ-2009 שמדווח על ההישג של הסטודנט הצעיר וואנג

אחרי ההישג המרשים החליט וואנג להקים סטארטאפ שיפתח כלי טיס בלתי מאויישים, וקרא לו Da-Jiang Innovation Technology או בקיצור DJI. אל וואנג הצטרפו עוד שלושה מכרים שהאמינו בחזון שלו ועזבו לצורך כך את החברות בהן עבדו. צ’יוז’אנג צ’ן – אחד מהשותפים – אף נקנס ב-5,000 דולר על ידי מקום העבודה הקודם שלו, מפני שעזב לפני תום תקופת ההתחייבות שלו ולכן השכר ההתחלתי שלו ב-DJI הוקדש כולו לתשלום הקנס.

בהתחלה עבדה הרביעייה מחדרו של וואנג במעונות האוניברסיטה, אולם לאחר זמן קצר הם שכרו דירת מגורים בשנזן, בירת ההייטק של סין, והעבירו אליה את פעילותם. בחודשים הראשונים התקיימה החברה מכספי המלגות בהן זכה וואנג, אולם לאחר מכן הצטרף חבר של המשפחה והשקיע בחברה 90 אלף דולר, מה שהעניק לה את החמצן להמשך הפעילות. בעזרת הכספים הללו הצליחה DJI לבנות ולמכור בקרי שליטה בכלי טיס וכן מסוקים נוספים הדומים לאב הטיפוס שבנה וואנג במסגרת פרויקט הגמר שלו.

הנחיתה באמריקה

לאט לאט החלה החברה לפתח בקרי שליטה חכמים ומתקדמים יותר עם אפשרויות טיסה אוטונומית בסיסית ופנתה לקהלי נישה כמו עיריות למשל. לאחר ששלושת המייסדים הנוספים פרשו, החליט וואנג להשיק פעילות גם בצפון אמריקה ולצורך כך הוא החל לשתף פעולה עם קולין גין, ויחד הם הקימו חברת בת חדשה בשם DJI North America. במקביל החלה החברה לייצר את ‘כל החבילה’, כלומר, בקרי שליטה, רחפנים, מייצבי מצלמה (גימבל) ואת התוכנה. הרכיב היחיד שהחברה לא ייצרה בעצמה היתה המצלמה – וגם זה ישתנה בהמשך. בינואר 2013 השיקה החברה את רחפן הדגל שלה הפאנטום, שהציג לראשונה בשוק הצרכני רחפן גדול ועמיד, עם יכולות טיסה מרשימות ותג מחיר נגיש יחסית. השנה המוצלחת הסתיימה ברכישת חלקו של גין בחברה המאוחדת, תהליך פרידה מכוער שכלל גם תביעות בבית משפט, אבל גם הצגת הכנסות שנתיות בגובה 130 מיליון דולר.

הקרנות הגדולות משקיעות ב-DJI

מספר חודשים לאחר מכן נכנסה החברה לליגה של הגדולים עם השקעה של אחת מהקרנות הנחשבות ביותר בסיליקון וואלי, קרן Sequoia, הקרן שהשקיעה בחברות כמו Unity, Jawbone, Eventbrite, Dropbox וסנאפצ’ט. ההשקעה בוצעה על פי הערכת שווי של 1.6 מיליארד דולר, מה שהקפיץ את DJI למעמד יוניקורן, כלומר, חברה ששווה מעל למיליארד דולר. את 2014 כבר סגרה החברה עם הכנסות בגובה 500 מיליון דולר.

שנה לאחר מכן הצטרפה גם קרן Accel Partners, עוד קרן נחשבת, שכבר השקיעה בחברות אלמוניות כמו פייסבוק, סלאק, דרופבוקס, Etsy, Kayak וספוטיפיי והשקיעה ב-DJI כ-75 מיליון דולר – השקעה שהתבצעה על פי שווי של 8 מיליארד דולר.

המתחרות מאבדות גובה

ברחבי העולם נמכרו ב-2016 כ-2.2 מיליון רחפנים כשמתוכו חולשת DJI על נתח שוק מרשים של כ-70 אחוזים ברחפנים ברמות המחירים השונות. בנוסף, לא נראה שיש חברה שיכולה לאיים על ההגמוניה של DJI. כך למשל 3D Robotics, החברה שנמצאת במקום השני, שאף שכרה את בכיר DJI לשעבר קולין גין, כדי לנצח אותה בשוק לצרכנים הביתיים… ובכן, היא בכלל הודיעה השנה כי בכוונתה לצאת משוק הרחפנים לצרכנים הביתיים ולהתמקד בשוק הארגוני ובתוכנה לרחפנים. כריס אנדרסון, מנכ”ל 3DR אף צוטט באומרו: “DJI היא החברה הכי טובה שבה נתקלתי בחיי”.

גם חברות מתחרות נוספות כמו Yuneec הסינית, שמשתפת פעולה עם אינטל וחברת Parrot הצרפתית, שאוחזות ביחד ב-14 אחוזים מהשוק, נמצאות בקשיים ונאלצו לפטר עובדים. המקום היחיד בו הנוכחות של DJI לא מורגשת הם הרחפנים הזולים – שעולים פחות מ-500 דולר, שם נשלט השוק על ידי עשרות יצרנים קטנים יחסית. עם זאת, לאחרונה השיקה החברה את רחפן הספארק שעולה כ-499 דולר והוא הרחפן הזול ביותר שלה, מה שעשוי אולי לקרב אותה גם לקהלים חדשים.

ה’אפל’ של הרחפנים

הכי iDrone. מקור: DJI

לא מעט קווי דמיון קיימים בין המעמד ואופי הפעילות של DJI בתחום הרחפנים לאלו של אפל בתחום המחשבים או הסמארטפונים. כך למשל החברה בחרה לשלוט בצורה מלאה בכל רכיבי הרחפן, והחל מדגם הפאנטום 3, היא משלבת את המצלמות שלה ברחפן ולא מסתפקת במייצב מצלמה עליו אתם מרכיבים את המצלמה שלכם. בנוסף, סביב מוצרי החברה נוצרות קהילות משתמשים, שמוכנים לשלם לא מעט כסף עבור מוצריה. בנוסף, החברה מפעילה גם מדיניות קשוחה מאוד של שליטה ברחפן גם לאחר הקנייה – בדומה לאפל – בין היתר כדי לאלץ משתמשים לעדכן את הרחפנים לגרסאות התוכנה והקושחה המעודכנות ביותר וכן, כדי לכפות טיסה רק באיזורים מותרים. גם סגנון הניהול של וואנג מזכיר ללא מעט אנשים את סגנון הניהול הריכוזי של סטיב ג’ובס, המנכ”ל האגדי של אפל.

במפתיע או לא, הרחפנים של DJI הם היחידים שתוכלו לרכוש גם בחנויות האפל סטור בעולם ואפילו עיצוב הקופסה של DJI נראה לא פעם כאילו נעשה בקופרטינו.

מה עכשיו?

וואנג ממשיך להוביל את החברה בדרך שלו ושוק הרחפנים העולמי ממשיך לצמוח. למרות ששווי אחזקותיו בחברה כבר חצה את 3.2 מיליארד הדולר, לא נראה שהוא בדרך לפרוש.

על פי דוח של גרטנר, יימכרו השנה כ-3 מיליון רחפנים בעולם, כשחלק הארי שלהם מורכב מרחפנים ביתיים. עד 2020 מעריכה גרטנר ששוק הרחפנים העולמי יגיע למכירות של 11 מיליארד דולר. למרות שחלקם של הרחפנים הארגוניים, שממלאים משימות כמו מיפוי, אבטחה ומשלוחים, קטן כמותית, הרי שמחירם (עד 100 אלף דולר ליחידה) יכול להשפיע רבות על שורת ההכנסות של החברות וב-DJI לא מתכננים לוותר על אף אחד מהשווקים האלו. לצורך כך מעסיקה החברה כיום לא פחות מ-1,500 עובדים במחלקת המחקר והפיתוח שלה – מחלקה שכבר הציגה יכולות מרשימות ביותר בתחומים כמו ראייה ממוחשבות וטיסה אוטונומית.

יניב אביטל

עורך אתר גיקטיים, ובזמנו החופשי גיק, קופירייטר, אבא, חולה על גאדג'טים וקוד, לא בהכרח בסדר הזה

הגב

3 תגובות על "מהחדר שלו במעונות הקים פרנק וואנג את DJI (ועל הדרך הפך למולטי-מיליארדר)"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
בןן
Guest

נראית כמו כתבה ממומנת שנכתבה ע”י החברה הנ”ל

עדן
Guest

סה”כ חברה מוצלחת שנמצאת בצמיחה, את כל הפרגון הם מגבים במספרים וציטוטים.
לא כל כתבה מפרגנת חייבת להיות ממומנת

אהרון
Guest

“לא נראה שיש חברה שיכולה לאיים על ההגמוניה של DJI. ”
מקווה שDji לא שאננים כמו הכתב…

אהרון
Guest

“לא נראה שיש חברה שיכולה לאיים על ההגמוניה של DJI. ”
מקווה שDji לא שאננים כמו הכתב…

wpDiscuz

תגיות לכתבה: