אלטרנטיבות גיוס העומדות בפני סטארטאפ בתחילת דרכו

יזמים צעירים לא תמיד מודעים לכל החלופות העומדות בפניהם כאשר הם מחפשים כסף, ריכזנו כמה מאלטרנטיבות הגיוס הבולטות בשוק

shutterstock money

הפוסט נכתב על ידי אלה אלפסי, מנהלת שיווק ומכירות, אלטשולר שחם בנפיטס; רונן סולומון, עו”ד, יו”ר פעיל אלטשולר שחם בנפיטס

אז יש לך רעיון מדהים, אתה חושב שתשנה את פני כדור הארץ? וויז הולכת להיות קטנה עלייך? המצגת שלך פשוט מושלמת. אבל מה, לאחר שהשתמשת בכל אגורה שגייסת מהחברים ומהמשפחה, אתה עדיין צריך לגייס עובדים, להשקיע בטכנולוגיה ולגבש אסטרטגיית חדירה לשוק – העבודה מרובה ומצריכה משאבים רבים, בקיצור אתה צריך כסף.

נראה שיש לסטארטפיסטים הרבה אפשרויות לגיוס כספים, אך לפעמים לא כולם יודעים מה הן ומיד חושבים על אנג’לים וקרנות הון סיכון. שתי אפשרויות גיוס אלו רלוונטיות מאוד אך ביחס לחלופות שנציג להלן, קשה יותר לחדור אליהן והמחיר הרבה יותר “כבד” בייחוד אם אתה מחפש כסף ראשוני (סיד).

אז אתם שואלים איזה עוד אופציות גיוס עומדות בפניכם?

אז טוב ששאלתם:

מימון אשראי מהבנק

בעוד שבחו”ל הרבה יותר נפוץ לגייס דרך הבנק, בארץ אפיק זה התחיל לתפוס תאוצה רק בשנים האחרונות. הבנקים מקימים מחלקות ייעודיות המתמחות בסטרטאפים. היתרון המובהק בלקיחת הלוואה מהבנק נעוץ בעובדה שאתה לא משלם הון מניות בתמורה לסכום הכסף שתקבל, על אף שתצטרך להעמיד ערבויות ובטחונות להלוואה (אם בכלל יתנו לך) שכן זוהי תהיה הלוואה בסיכון גבוה.

מימון ממשלתי

מי לא שמע על המדען הראשי? ניתן לנסות להתקבל לחממה טכנולוגית המגייסת אליה חברות הזנק בתחומים מסוימים לתקופה של עד שלוש שנים. כל חממה מתמחה בתחום מסוים. לדוגמא, חממת דה טיים מתמחה בניו מדיה, חממת נילסן מתמחה באינטרנט, תקשורת, טלקום ומדיה, בעוד שחממת משגב שבבעלות טרדליינס מתמחה במכשור רפואי וטכנולוגיות רפואיות. חברה יכולה לגייס סכום שבין 2-4 מיליון שקל, סכום ההשקעה תלוי בתחום התמחות החממה ומיקומה (בפריפריה ניתן לגייס יותר). היתרון המובהק בחממה הוא שהיזמים מחזיקים ב 50%-70% אחוז ממניות החברה שתוקם במסגרת החממה, ללא כל השקעה כספית מצידם. יתרון נוסף, החממה מספקת מעטפת שלמה לחברה, לרבות ליווי טכנולוגי ועסקי צמוד, שירותים אדמיניסטרטיביים וייעוץ משפטי ושיווקי. וכמובן כחלק מישיבה במשרדי החממה (שזהו בד”כ תנאי מחייב לחברות החממה), יש פוטנציאל לסינרגיה עם החברות הנוספות בחממה. נראה שחממה מתאימה יותר לחברות שזקוקות לזמן פיתוח ארוך יחסי.

ניתן גם לקחת הלוואה מהמדען הראשי, מכוח החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה. רואים במענקים אלה הלוואה זולה, עם תנאי החזר נוחים אך לא תמיד. מתי זה מסתבך? כאשר החברה מעוניינת לבצע עסקה הקשורה בידע שפותח מכספי המענק הכוללת את העברת הידע מחוץ לישראל. במקרה כזה זכאי המדען הראשי לחלק מהתשלום על העסקה, באופן שהופך את המענק להלוואה יקרה מאוד. ובנוסף, ישנן תוכניות רבות של מענקים מהמדען הראשי, בין הבולטות היא תוכנית תנופה המעניקה תמיכה בשיעור של עד 85% מהתקציב המאושר למיזם, וזאת עד לתקרת מענק של 200,000 ₪. חשוב לציין כי היזם איננו נדרש לוותר על חלק מזכויותיו במיזם, או להקצות מניות למדינה בתמורה למענק. מענק התוכנית מוחזר בתשלומי תגמולים מתוך הכנסות עתידיות (במידה ויש).

אקסלרטורים

המבנה הקלאסי של אקסלרטור הוא השקעה של סכום כסף קטן יחסית (5,000 – 25,000 דולר) בנוסף ל-3 חודשי ליווי והנחיה, בתמורה ל-6%-15% ממניות החברה. ישנם סוגים רבים ושונים, דבר המוביל לפעמים לאי הבנות בקרב היזמים. האקסלרטורים מותאמים בעיקר לצרכים של מיזמי אינטרנט צרכני ומובייל שזמן הגעתם לשוק הינו קצר ביותר ועיקר המאמצים בהם נתונים לפיתוח עסקי ושיווקי.

גיוס המונים

אתר קיקסטארטר נכנס לחיינו בשנת 2009, וגייס סכומים יפים להרבה מיזמים בפורמט שכל אחד יכול ל”תרום” כמה שהוא רוצה והכסף יגבה אם וכאשר יגיעו ליעד הגיוס, בתמורה למוצר החברה או מוצר אחר כלשהו. כמובן שאנחנו כישראלים גאים בסטרטאפניישן שיכללנו את הפורמט לגיוס יותר קונקרטי. בין הפלטפורמות הבולטות בשוק כיום הן iAngels שמגייסת לחברה את הסכום הנדרש לה, אך החברה צריכה להגיע עם משקיע מוביל (Leading Investor). אם סכום היעד גויס, המשקיע מחויב בסכום שביקש להשקיע ובתמורה הוא מקבל הון בחברה. חברה נוספת המובילה בשוק היא ExitValley פלטפורמת מימון המונים המאפשרת לכולם להשקיע בחברה פרטית בתמורה למניות. החברה מספקת תשתית עסקית ומשפטית כוללת ומאפשרת גיוס לחברות בסכומים של בין 25,000 דולר למיליון דולר. גם היא עובדת במתכונת שמאפשר השקעה אך ורק אם המיזם הגיע לסכום היעד הכולל.

מיקרו VC

הן קרנות הון סיכון קטנות אשר משקיעות בעיקר בחברות עתירות טכנולוגיה בשלב סיד. באופן כללי, כשמדברים על מיקרו קרנות טווח סכומי ההשקעה נע בין 0.5 עד 2.5 מיליון דולר. אך באמת שבעניין הזה אין כללים ברורים. דוגמא לקרן הון סיכון שהתחילה כמיקרו VC ממש מצליחה היא גלילות קפיטל.

אנג’לים

הם משקיעים פרטיים המשקיעים בחברות פרטיות, לרוב בשלבים מוקדמים של פעילותם. בדרך כלל נמצא כי האנג’ל היה בעברו יזם סידרתי ולרוב משקיע בתעשייה ממנה הגיע. בשל כך, הוא יכול להביא לחברה רווח נוסף בזכות ניסיונו וקשריו (“smart money”) בתמורה לאחוזים מהחברה והשתתפות ברווחים העתידיים הצפויים. בשנת 2011 ניתן ע”י הממשלה תמריץ בדרך של התרת השקעה של יחידים בחברות עתירות מחקר ופיתוח כהוצאה מוכרת, מהלך אשר עודד והטיב עם המשקיעים הפרטיים, וזכה לשם “חוק האנג’לים”.

קרנות השקעה פרטיות

קרנות אלו הינן קרנות משפחתיות או קרנות פרטיות, כדוגמת קיידן קפיטל אשר השקיעה בחברות פלייטיקה וטיוינצי, רודיום של משפחת רקאנטי אשר השקיעה בחברות כגון פייס דוט קום, האוטבריין זוז ועוד. בשל היותן קרנות פרטיות ומשפחתיות גובה סכום ההשקעה והן תחומי ההשקעה מאוד מגוונים.

קרנות הון סיכון

הן קרנות השקעות פרטיות אשר מגייסות את כספם ממוסדיים (התחייבויות) ומשקיעות בחברות הזנק בד”כ בשלבים יותר מאוחרים משלב הסיד, תוך כדי מינוי דירקטור מטעמם. לקרנות יש תחומי עניין ספציפי לרוב לפי התמחויותיהם של השותפים הכלליים וכך הם גם יכולים לסייע למיזם מניסיונם האישי ומרשת הקשרים הרחבה שלהם. לרוב קרן “חיה” במשך 8 שנים, משמע אינה יכולה להשקיע במיזמים אשר לא יכולים להגיע למימוש המניות בתום תקופה זאת. השקעות של קרן הון סיכון בחברה בתמורה למניות “בכורה” הינם נפוצות מאוד בקרב גיוס הכספים בעולם, גיוס מקרן הון סיכוי נתפס כ”כסף יקר” בשל הדרישות של הקרנות בד”כ לאחוזים ניכרים בחברה. הכנסותיהן העקריות של קרנות הון סיכון נובעות מתשואות יתר על ההשקעות בחברות ולכן “ידחפו” את החברות להצלחה הן בעזרת הניסיון והן בעזרת קשריהם. ישנן קרנות ישראליות אשר בשנים האחרונות הביאו תשואות גבוהות למשקיעהן כמו פונטיפקס, פיטנגו, מאגמה, ורטקס, JVP ועוד.

לסיכום מעבר לאמור לעיל, ישנם עוד כמה אלטרנטיבות גיוס כמו שיתופי פעולה עם חברות ענק, הכנסת משקיע אסטרטגי, זרוע השקעות של תאגידים (למשל אינטל קפיטל), גיוס מקרנות ואנג’לים מחוץ לישראל וכמובן גיוס בשלב מאוחר וסופי מהציבור (IPO). מעבר לרעיון מדהים וחדשני, על כל יזם להכיר את האלטרנטיבות העומדות בפניו לגיוס כסף, שהרי באקזיט כל אחוז באחזקה יהיה שווה הרבה. אז אל תשכחו לעשות שיעורי בית לפני שאתם רצים לגייס.

קרדיט תמונה: money via shutterstock

הכתבה בחסות אלטשולר שחם בנפיטס

אלטשולר שחם בנפיטס מתמחה במתן מגוון שירותי ניהול ונאמנות של תכניות תגמול הוניות לעובדים ולמנהלים ובנוסף, מספקת שירותי נאמן משלם ונאמן אסקרו. בחברה ישנו צוות מקצועי בעל ניסיון עתיר שנים המתבטא במגוון רחב של שירותי נאמנויות ופתרונות לצד תודעת שירות גבוהה. מנהלי תיקי לקוחות בחברה מספקים ללקוח את מלוא המידע הנדרש ויהוו עבורו One Stop Shop. כל נתוני החברה מנוהלים על ידי אלטשולר שחם בנפיטס דרך תוכנה מתקדמת מבוססת ענן המאפשרת גישה נוחה ללקוחותיה לקבלת מידע ולביצוע הוראות שונות.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 תגובות על "אלטרנטיבות גיוס העומדות בפני סטארטאפ בתחילת דרכו"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
עומר
Guest

הקובץ של עדן שוחט, אין כמוהו ליזמים.
תזהרו מ”הכסף הזול” של החממות, הן משלמות בעצמן מעט מאוד, 80% מההשקעה עוברת מהמדען והן דורשות נתח גדול מדי מהחברה.

דן
Guest

למה כל כך הרבה אנשים ״מזהירים״ מחממות? אפשר לחשוב שקל לגייס חצי מיליון דולר היום, ככה שתמיד יש לך את הפריביליגיה לבחור מי אתה רוצה שישקיע…
במיוחד אם החברה שלך לא בתחום שבו אנג׳לים וקרנות אוהבים להשקיע כרגע (כלומר cyber security ו-ad tech).

wpDiscuz

תגיות לכתבה: