חווית משתמש: 7 מומחי UX מסבירים מתי ואיך הם משתמשים ב׳פרסונות׳

מהן פרסונות, מתי משתמשים בהן, מתי זה לא ממש הכרחי ומהן החלופות – 7 מומחי חווית משתמש מספרים על ההעדפות שלהם

painter PD

מאת שי בן-ברק, מאפיין UX בכיר למערכות מורכבות ולמערכות בעלות משמעות, מנהל UXD.

הלכתי פעם לפגישת הכרות עם מנהלי המוצר של אחת מחברות התוכנה הגדולות והעשירות בארץ. “פרסונות” הם אמרו לי, “אנחנו מבססים את איפיון חוויית המשתמש על פרסונות של המשתמשים שלנו”. כששאלתי על מה מבוססות הפרסונות, המבוכה היתה רבה; היא גברה עוד יותר, כשאמרתי שברוב הפרויקטים שלי אני לא “עושה פרסונות”.

המושג של פרסונות התפתח בצורה לא רשמית החל משנות השמונים עלי-ידי אלן קופר, כשיטה להזדהות והפנמה של הלך הרוח של האנשים, שבסופו של דבר ישתמשו במוצרים אותם אנחנו מפתחים. מתמחה של קופר מעיד שהוא נהג לראיין משתמשים פוטנציאלים בצורה כל כך מעמיקה, עד שהוא הצליח להעמיד פנים שהוא הם, כשהשתתף בתהליכי סיעור מוחות והערכת מוצרים. אם נאמין ואם לאו, משני המאמרים שהזכרתי כאן, עולה כי יצירת פרסונות היא תהליך יקר מאוד שצורך זמן ומשאבים רבים – שני דברים שברוב הפרויקטים שרובינו עושים נמצאים בִּמְשׂוּרָה. כשעושים פרסונות ברצינות צריך להכיר את המשתמשים ממש טוב. זה צריך להיות מבוסס על מחקר עומק של ראיונות ותצפיות, כשהמטרה היא לצור פרסונה מתועדת היטב כך שבאמת נוכל להזדהות איתה, להבין אותה, לגלות אמפטיה כלפיה ו”לדעת” מה היא צריכה, מה היא רוצה ולמה.

בפועל, ברוב המקומות בהם “עושים” פרסונות, מדובר על עשייה של “יש מאין” – המצאה של הפרסונות על בסיס דימיונם העשיר (או העני) של בעלי העניין במוצר. נו טוב, בחלק מהמקרים זה מתוּבּל גם במעט ההכרות, שאנחנו חושבים שיש לנו, עם המשתמשים, אבל אין מחקר עומק. זה למעשה מה שגיליתי, עד מהרה, בחברה ההיא מהפגישה המביכה. “על מה אתה מבסס את האיפיון שלך?” הם שאלו אותי. “על מחקר משתמשים, שמורכב בעיקר מראיונות ומתצפיות. אם אפשר להשיג גם ניתוחי לוגים (analytics), מה טוב,” אמרתי. טוב מחקר משתמשים, בתקציב צנוע ובלוח זמנים הדוּק, מפרסונות ריקות מתוכן, שאינן מבוססות על ראיות. כדי לבצע ניתוח תפקיד טוב ומועיל של תהליכי השימוש במוצר, לא צריך לדעת איזה מותגים המשתמשים אוהבים, איפה הם מבלים בשעות הערב ובאיזו שעה הם מסיעים את הילד לגן. הרבה יותר חשוב להבין את הקשר השימוש המסויים במוצר ולפענח את תהליך השימוש הנדרש. בהרבה מאוד מקרים ובנוגע למרבית המוצרים די במידע הזה, כדי לאפיין מוצר טוב, ואין צורך “להכנס לוורידים” של הפרסונה בתהליך ארוך ויקר.

שאלתי עמיתים שלי – מומחים לאיפיון חוויית משתמש – האם ומתי הם מייצרים פרסונות, ומה הם עושים כשהם לא משתמשים בפרסונות, כדי לבסס את האיפיון שלהם על ראיות ולא על מחשבות. להלן העצות שלהם.

paris PD

1. חן שקדי, IBM MobileFirst cloud Services–Design Lead

מבססים את הפרסונות על סדנה עם בעלי העניין בארגון ועל מחקר משתמשים

מניסיוני השימוש בפרסונות מאוד חשוב בפיתוח תוכנה בסביבה מרובת בעלי עניין ובארגון מפוזר בעולם כמו IBM. בעולם שלי לא נדיר פרויקט שהעיצוב נעשה בישראל, פיתוח beck end בהודו ופיתוח UI בצרפת. הפרסונות נותנות בסיס משותף לכל בעלי העניין בפרויקט בכל מקום בעולם, ועוזר לכל הצוות למקד את הפתרון להיות פתרון ממוקד משתמש (UCS). הפרסונות הן חלק מהותי מהמתודולוגיה בה אנו משתמשים. מתודולוגית design thinking, כפי שאנו ב-IBM מפרשים, מבוססת על 4 שלבים: understand, explore, prototype and evaluate.

הפרסונות מהוות את אחד התוצרים של שלב ה-understand, אך בשביל שלתוצר זה יהיה ערך אמיתי (ובטח בשביל שלא יוביל אותנו לשגיאות) התהליך חייב להתחיל במחקר משתמשים מקיף. ללא מחקר כזה, הפרסונות עלולות “לשקר” לנו ולהביל אותו לפתרונות עיצוב שאינן נותנות מענה אמיתי למשתמש אמיתי.

בחירת הפרסונות והגדרתן מתבצעת בסדנת עיצוב. אנו ב-IBM מתחילים כל פרויקט בסדנת עיצוב בה מרכזים את כל בעלי העניין בפרויקט ומגדירים את המשתמשים, את הפרויקט ואת מטרותיו. בשלב ראשון, אנו מציגים את המחקר למשתתפים בסדנה (מעצבים, מנהלי מוצר, מפתחים, ארכיטקטים ומשתמשים אמיתיים או לקוחות) אנו ממשיכים לשני תרגילים חשבים בשלב הunderstand-, השלב הראשון ב-design thinking. בתרגיל הראשון אנו ממפים את בעלי העניין בפרויקט – בעולם שלי מדובר על סביבת פיתוח באנטרפרייז ויכולים להיות עשרות בעלי עניין כאלה. אנו מבצעים תרגיל של stakeholder mapping, ובוחרים את 3-4 הפרסונות המרכזיות שלנו, אלו המושפעות ביותר מהפתרון שאנו מפתחים. לכל אחת מהן אנו עושים empathy mapping – תרגיל שעוזר לנו להבין את המשתמשים לעומק ולהזדהות עם הכאבים ועם הצרכים שלהם.

לאחר הסדנה אנו מרכיבים מתוצרים אלו (מחקר משתמשים, empathy mapping ו-stakeholder mapping) את הפרסונות שלנו. אלו יהיו פרסונות מתוקפות מחקרית, רלוונטיות למוצר, ולנו צוות המוצר תהיה אמפטיה מעמיקה לכאבים שלהם ולבעיות אותן הם חווים. בהמשך ולאורך כך הפרויקט, פרסונות אלו יהיו הבסיס שאליהן נבנה את התרחישים (scenarios) שלנו אבל זה כבר נושא אחר…

2. ארז פדרו, ארכיטקט UX וראש מחלקת UI/UX בחברת קודווליו

פרסונות ככלי לשיפור המיקוד של הגדרות המוצר

עובדה ידועה ברבים היא שבכדי לאפיין ממשק משתמש ראוי למערכת יש צורך להבין את המשתמשים ואת צרכיהם. תוצאה של ניתוח יכולה להיות קטנה ופשוטה כאשר מדובר על אפליקציה המותאמת לקהל משתמשים הומוגני, אך בהרבה מקרים נוטה להיות מורכבת וסבוכה כאשר יש קהלים שונים ומגוונים של משתמשים. אלן קופר הציע, כאמור, לנתח את משתמשי המוצר ו- “לתת בהם סימנים” על מנת להקל על הדרך בה מתקשרים אותן לצוותי הפרויקט. קל לנו יותר לזכור ולהתייחס לדמויות אנושיות מאשר לדף מאפיינים מופשט. דמויות אלה בעלות השם והחזות – נקראות פרסונות.

לא אתייחס כאן לשימושים שגויים וחסרים שראיתי בניתוח פרסונות, אלא אסביר היבט שבו אני מתמקד שניתוח שאני מבצע: ניתוח מטרות.

אנחנו מאתגרים את הניתוח, שבוצע ע”י התבוננות במשתמשים ובחינת התנהגותם, ומנסים לאפיין את המטרות של אותם “משתמשים טיפוסיים מייצגים”. מטרות אלה יכולות להיות ברורות כמו “למצוא את השיר המבוקש ולהשמיע אותו” או ברורות פחות כמו “להפחית את המעמסה של לזכור לחזור למי שחיפש אותי כשהייתי בשיחה”.

כאשר אנחנו אוספים את הפרסונות ואת המטרות שלהן, מתבררים לנו במקרים רבים, קווי דמיון ומשתפר אצלנו המיקוד של הגדרת המוצר והדרישות ממנו שיסייעו להגיע לחוויית משתמש משובחת.
לסיכום, מומלץ לבצע ניתוח סוגי משתמשים לכל מוצר שאתם מאפיינים וכדאי לבחון את קווי הדמיון בין הטיפוסים שעולים מהניתוח גם מהיבטי מטרות השימוש שלהם במוצר.

תמונה: CC0 by Wilfred Iven

תמונה: CC0 by Wilfred Iven

3. רוית בר-נור, מומחית בכירה לתכנון חוויית משתמש אסטרטגית, GDE ומנהלת RavitBarNur Strategic UX

פרסונות ככלי לחיזוק המעורבות של בעלי העניין בפרויקט

פרסונות הן בסך הכל עוד כלי בארגז הכלים של מאפייני חווית משתמש וככאלה, הן לא בהכרח כלי מוצלח במיוחד. מחקר פרסונות רציני מצריך משאבים פיננסיים ופרקי זמן שרוב הפרוייקטים בשוק הטכנולוגיה המטורף של היום פשוט לא יכולים להקצות. בכלל, מחקר מעמיק, כמו שכל איש חוויית משתמש חולם לבצע, הוא פנטזיה לא ריאלית בקצב ההתקדמות של הטכנולוגיה העולמית, כך שגם פרוייקטים מתוקצבים, שיכולים להרשות לעצמם מימון של מחקר נרחב ומעמיק, בוחרים בשיטות גרילה מגוונות, כדי לעמוד ביעדי המוצר ולא לפספס את השוק שטס קדימה בלי להתחשב באף אחד ובשום דבר.

אז למה אנחנו עדיין מדברים על פרסונות כחלק משמעותי מתהליך האפיון של מוצרים ושירותים? קצת, כנראה, בגלל שהתרגלנו וקשה לנו לשחרר ולהבין שהמתודולוגיה, כפי שלמדנו והפנמנו אותה, כבר לא לגמרי רלוונטית וצריכה להתקדם ולהתעדכן יחד עם השוק שעבורו נבנתה.

אבל יותר מזה, מפני שבניה וניתוח פרסונות, הוא כלי חווייתי ממדרגה ראשונה, שיכול להביא לתוך פרוייקט טכנולוגי הרבה מאד ערך, גם במקומות שבינם לבין מתודולוגיה מחקרית, אין כל קשר.
לפני כמה שנים, במהלך ישיבת אפיון בחברה טכנולוגית גדולה, קרה משהו מעניין: הדיון היה תקוע והסתובב במעגל אינסופי, עד שהמאפיין הראשי שלי קם ואמר – “אתם יודעים מה, ספרו לי על איש התמיכה ההוא שיש לכם בסין” – והתחיל לבנות את הפרסונה של האיש, מתוך המידע המועט שהיה למשתתפי הישיבה. מה שלא ידעו, השלימו מדמיונם והחדר נדלק והתעורר לחיים. כך נבנתה עוד פרסונה ועוד אחת. כולן על גבול המציאות וכולן שטחיות להחריד. אף אחת מהן לא עזרה לנו ממש, בסופו של דבר, אבל המעורבות שיצר התהליך בתוך הצוות, החזיקה מעמד חודשים מאוחר יותר ושמרה על מיקוד ומעורבות, שתרמו משמעותית להשלמה האיכותית של הפרוייקט.

רוצה לומר: פרסונות הן לא כלי מחקרי חשוב אם אין לך הזמן והכסף לחקור אותן לעומק, אבל העיסוק בהן יכול לשמש אותנו לחיזוק והעמקה של הקשר והמעורבות של צוותים עם המוצר עליו הם עובדים ובכך, להגברת המוטיבציה והפיכת בעלי העניין בפרוייקט – לבעלי עניין אמיתיים, שמרגישים את המוצר ואת משתמשיו.

4. רן לירון, Varonis Systems Head of UX

פרסונות – מסמר בקיר או מסמר באוזן?

מניסיוני, פרסונות יכולות להיות כלי עבודה מועיל מאוד. כמו כל כלי, ערכן נגזר מאופן השימוש. פטיש עשוי להיות כלי מושלם לנעיצת מסמרים בקיר, אבל ממש לא מומלץ להשתמש בו בכדי לגרד באוזן. כך גם פרסונות – בשימוש שגוי הן עשויות לגרום הרבה יותר נזק מתועלת. ניתן לעשות שימוש בפרסונות בשתי דרכים אפקטיביות: הראשונה, ככלי לניתוח מצב קיים ולתכנון תהליכי עבודה ותיעדופים. השנייה – ככלי לחשיפת הנחות העבודה שלנו ולהגדרת החזון המוצרי. הצרות מתחילות כשמבלבלים בין השניים.
הדרך הראשונה מבוססת מחקר, ומניסיוני לא דורשות השקע אדירה. נדרשים רק שבועות בודדים בכדי לראיין כמה עשרות לקוחות פוטנציאליים ולתעד את הממצאים. חולקים את הממצאים עם מנהלי המוצר, השיווק, מנהלי הפיתוח וכל מי שמעורב בפרויקט. על בסיס זה מגבשים יחד פרסונות ברורות, המייצגות פלחים מהותיים בקהל היעד. שיטה זו מאפשרת להגיע לתובנות אופרטיביות, לקבוע סדרי עדיפויות וליצור מעורבות של כל משתתפי הפרויקט בתכנון אסטרטגיית המוצר.

הדרך השנייה היא כלי לגיבוש וחשיפת הנחות העבודה. בגישה זו אוספים את ההנחות של כל המעורבים בפרויקט לגבי קהל היעד, מגבשים אותן כפרסונות מובהקות, לעיתים סטראוטיפיות, ואז, במסגרת העבודה על ה-MVP, בודקים: האם זה באמת הקהל שמגיע למערכת שלנו? האם המאפיינים שהגדרנו באמת הולמים את המשתמשים? במה והיכן טעינו? וכן – תמיד מגלים שטעינו, במידה כזו או אחרת. צורת עבודה זו מאפשרת להציף הנחות סמויות על פני השטח, לדון בהן, לבדוק אותן ולתקן בהתאם לממצאים.
לסיכום, הטענה ש”אין זמן למחקר פרסונות” נכונה בערך כמו הטענה ש”אין זמן לבדיקות שמישות” או “אין זמן ל-QA מסודר”. היא הולמת, אולי, בפרויקטים קטנטנים, אבל במוצרים שדורשים חודשי עבודה רבים, כדאי מאוד לוודא שמתאימים את המוצר במדויק למשתמשים. חשוב מאוד לוודא שכול הגורמים המעורבים בפרויקט מסכימים על קהל היעד. פרסונות מבוססות מחקר עונות בדיוק על צרכים אלו. פרסונות מומצאות יכולות להיות אפקטיביות ככלי לחשיפת הנחות עבודה, אולם הנחות אלו דורשות אימות. מי שמשתמש בפרסונות מומצאות כאילו הן הגדרה תקפה של קהל היעד, בלי לאמת אותן מחקרית מזיק למוצר. הוא מכוון באופן ממוקד מאוד – למקום הלא נכון.

תמונה: CC0 by Wilfred Iven

תמונה: CC0 by Wilfred Iven

5. אבי פרוש, פרופ’, הפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון

פרסונה: מסכימים על העיקרון – מתמקחים על המחיר

עיקרון ראשוני ובסיסי באפיון ועיצוב ממשק וחוויית משתמש הוא: “דע את המשתמש” *. אני מניח שעל זה אין וויכוח. כלומר, בצורה זו או אחרת, כל אחד מאתנו משתמש באיזשהו מודל לייצג את המשתמש. חלק מאתנו קוראים לו פרסונה, או פרופיל המשתמש, או סתם המשתמש. זה העיקרון שאנחנו מסכימים עליו.
ופה מגיע החלק של ההתמקחות. זו יכולה להוביל אותנו למספר שאלות והייתי רוצה להתמקד בשתיים:

  1. איך להכיר ולהבין את המשתמש?
  2. לאיזו רמת פירוט אנחנו צריכים להגיע בהכרת והבנת המשתמש?

במילים יותר פורמליות, מהי המתודולוגיה (או מתודולוגיות) להכרת והבנת המשתמש, ומהו הפורמט (או פורמטים) להצגת הכרה והבנה זו.

לגבי שאלת המתודולוגיה. צר לי לאכזב, אבל אינני מתכוון להיכנס לסקירה של מתודולוגיות, ולא להטפה לשימוש במתודולוגיה זו או אחרת. אני בוחר להתמקד בשאלה הזו כדי להדגיש דבר אחד מרכזי: חייבת להיות מתודולוגיה! במילים אחרות, חייבת להיות שיטה מסודרת של איסוף נתונים וניתוחם בבסיס הכרה והבנת משתמשים. יש הרבה גישות ושיטות לאיסוף נתונים על משתמשים, ויש מגוון של דרכים לארגן ולנתח את הנתונים. החוקר והמאפיין יבחרו את השיטה על פי קריטריונים פרגמטיים. אבל הדבר החשוב ביותר הוא יישום הליך שיטתי להכרה והבנת המשתמש. וכדי שזה לא יישאר פה בגדר של רמז אז אני רוצה להדגיש: הכרה והבנת משתמשים חייבת להתבסס על נתונים אמפיריים וניתוחם.

לפני שאני מדבר על הפורמט אני רוצה להגדיר פרסונה. ההגדרה שאני נוטה להשתמש בה היא שפרסונה זה ארכי-טיפוס המייצג פלח באוכלוסייה, משהו מעין פרופיל משתמש. חלק מעבודת המחקר האמפירי שאנחנו צריכים לעשות זה להגיע להגדרת הפלחים הללו באופן שהם הומוגניים כמה שיותר, ואז אכן ניתן לייצג פלח נתון על ידי פרסונה. אבל פרסונה לא אמורה לייצג משתמש אמיתי כלשהו. פרסונה זה כמו מודל של המשתמש האופייני.

לגבי הפורמט. יש כאלו המרגישים שרמת הפירוט אליה מגיעים בהגדרת פרסונה בחלק מהמקרים היא מוגזמת ואין בה צורך. ויש כאלו המוכנים להשקיע המון זמן בדיונים לגבי פרמטרים כמו השם שניתן לפרסונה או באיזו תמונה להשתמש. הוויכוח על רמת הפירוט היא וויכוח על המחיר. גם פה אני הולך לאכזב ולא להיכנס לסקירה של פורמטים שונים להצגת פרסונה, ולא לאופי הפרמטרים ורמת הפירוט שלהם. השאלה החשובה היא: מהי רמת הפירוט שאנחנו זקוקים לה? מהי רמת הפירוט שתהיה אפקטיבית ותסייע בתהליכי האפיון, העיצוב, והבדיקה? וגם פה, ההחלטה של החוקר והמאפיין על הפרמטרים המתארים את הפרסונה ורמת הפירוט שלהם צריכה להתבסס על שיקולים פרגמטיים. לעיתים, הבחנה מאד גסה בין סוגי משתמשים (למשל, מתחיל לעומת מומחה) יכולה להספיק לצורכי האפיון, העיצוב והבדיקה. ולעיתים אחרות, אנחנו זקוקים לרמת פרוט גבוהה יותר לצרכים שלנו. מכיוון שאני משתמש באנלוגיה של מחיר, אז בסופו של דבר, ההחלטה הפרגמטית היא החלטה של עלות לעומת תועלת.

* “Know Thy User” by Hansen, W. (1971) User engineering principles for interactive systems. American Federation of Information Processing Societies Conference Proceedings, 39, 523-532.

6. נעמה שפירא, מאפיינת בכירה ומובילת תחום חווית משתמש למוצרי ALM בחברת PTC

פרסונות אותנטיות ולא סטראוטיפים מחודדים

לא פחות חשוב מלבנות פרסונות, חשוב גם לדעת מתי לנפץ אותן. כמי שעובדת בעיקר על מוצרים מורכבים ולאורך זמן, אני נתקלת לעיתים קרובות בגורמים שונים בתהליך הפיתוח (למשל אנשי פיתוח, מנהלי פרויקטים, אנשי שיווק) שיש להם תפיסות ברורות, שהתקבעו עם הזמן, לגבי המשתמשים.
את התפיסות האלה אני מקפידה לאתגר מדי פעם. המשפט הידוע “אתה לא המשתמש” הוא רק חלק מהעניין. כדאי להבהיר שגם המשתמשים המוכרים לנו לא בהכרח מייצגים את מכלול משתמשי המערכת.
כדי לבסס הבנה מציאותית יותר של המשתמשים, אני ממליצה לבחון במשך כל תהליך הפיתוח את התפיסה הקיימת לגביהם. למשל, לזכור שגם משתמשים אינטלגנטיים הם אנשים רגילים, שמעדיפים לא לעבוד קשה כדי לתפעל את המערכת. למשל, לקחת בחשבון מצד אחד משתמשים צעירים ובלתי מנוסים המגיעים עם ציפיות משלהם לגבי טכנולוגיה, ומצד שני משתמשים ותיקים שלעיתים חוששים מתהליכי שיפור ורענון של המערכת המוכרת להם. באחד הפרויקטים המתמשכים שלי, השתמשו בפרסונות מהסוג הקלאסי שהוגדרו מזמן (דוגמת המנהל הנחוש, המהנדס שעובד בהתלהבות, אשת העסקים האפרו-אמריקאית). אספתי את כל התמונות והכותרות, והצגתי אותן לצד תמונות של אנשים שהשתתפו בבדיקת שמישות שערכתי: מהנדס צעיר שסיים לאחרונה את הלימודים, מנהל שמנמן ומקריח לבוש בחולצת פלנל מקומטת, ומשתמש ותיק אחד עם מבט מתוסכל בעיניים. ההבדלים הבולטים בין הפרסונות המחודדות לבין התמונות האותנטיות פילסו את הדרך לשיח פתוח ונוח יותר על המשתמשים שלנו, ולביסוס ההבנה שההסתכלות עליהם דורשת בחינה מחדש.

דרך נוספת להראות את מגוון המשתמשים היא להציג מדי פעם תמונות או סרטונים של אנשים אמיתיים מתוך הראיונות ובדיקות השמישות, ועוד. משתמשים אמיתיים הם מורכבים יותר מפרסונות שחיות על הנייר. ההיכרות שלנו איתם היא תהליך דינמי שנמשך לכל אורך חיי המוצר, ומנסיוני, הוא משלים את התכנון האסטרטגי ותומך בהתאמה איכותית של המוצר למי שבסופו של דבר משתמש בו.

7. שולי גילוץ, ד”ר, מומחית במחקר משתמשים ובטכנולוגיות לילדים

פרסונות הן כלי להצגת מידע שצריך להתבסס על ראיות ולא על מחשבות

בפגישה ראשונה עם אחת החברות לה ייעצתי, עברנו על הגדרת המטרות, ההקשר, בעלי העניין וקהל היעד, כמו בכל התחלת תהליך UX. כשאר הגעתי להגדרת קהל היעד, אמרו לי ש”אין לי מה לדאוג, כי יש לנו כבר פרסונות”. הוצגו הפני מספר פרסונות מעוצבות להפליא, עם תמונות, נתונים דמוגרפים, וציטוטים. לשאלתי מהיכן הגיעו הנתונים לבניית הפרסונות, ענו לי שזה קהל היעד! הבנתי שנכנסתי לשיח מעגלי. הפרסונות הומצאו על ידי צוות ה-UX, בהתאם להגדרות של אנשי השיווק והמוצר, כדי להיות כלי עזר בתהליך האיפיון של המוצר החדש. אף אחד לא טרח לבדוק האם ההנחות נכונות, והאם אלו באמת בעלי העניין של המוצר הזה? המשתמשים? הצרכנים? הלקוחות?

פרסונות הם כלי נהדר להצגת מידע של משתמשים. למרבה הצער, רבים משתמשים בכלי זה בצורה שגוייה, ובמקום להציג מידע של משתמשים, הם ממצאים פרסונות, וגורמים לכל תהליך האיפיון והעיצוב להיות מבוסס על ניחושים תאורטיים, דבר שגורם יותר נזק מתועלת.

שיטת השימוש בפרסונות, הומצאה כחלק מכלי העבודה של תהליך עיצוב מונחה משתמש (User Centered Design), בהמשך להנחה שתכנון מוצר סביב הכרות מעמיקה עם צרכי המשתמשים, הרגליהם, וכאבם, יביא למוצר טוב יותר. לשם יצירת פרסונות שאכן יעזרו בתהליך הזה, עורכים מחקר מקדים עם קהל היעד האמיתי, סביב ה”כאבים” שלהם והדרך בה הם פותרים כיום את הבעיות שהמוצר העתידי אמור לפתור. תצפיות, שאלונים, וראיונות, הם הכלים הנפוצים לקבלת המידע מקהל היעד. בסיום המחקר המקדים מתקבלים הרבה נתונים על המשתמשים: מי הם בדיוק (דמוגרפיה), והאם הם מתפצלים לקבוצות שונים באופן שהם מתמודדים עם הבעיה ופותרים אותה. במקום לבנות דו”ח/מצגת של גרפים וטבלאות, הומצאה שיטת הפרסונות. בה מסכמים את הממצאים בצורה סיפורית וויזואלית. הצגת דמות עם סיפור והקשר, מאפשרת הבנה ו”התחברות” לסוגי המשתמשים בקהל היעד האמיתי בצורה קלה, עבור כל בעלי העניין: מאפיינים, מעצבים, אנשי פיתוח, שיווק, וכו’.

לסיכום, הפרסונות הן כלי להצגת מידע, כמו גרף. המצאת פרסונות ללא הישענות על נתונים אמיתיים ממשתמשים יוצרת בסיס שגוי לאיפיון המוצר, ועלולה להגביר את חוסר ההתאמה בין הממשק העתידים לקהל היעד האמיתי.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

Be the First to Comment!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
wpDiscuz

תגיות לכתבה: