כש-100 שווה יותר מ-1,000: מה אתם חייבים לדעת על האופציות שלכם

אחד הנעלמים הגדולים ביותר בתנאי התגמול של עובדות ועובדי הייטק רבים הן האופציות. למה חשוב לשים לב, על מה כדי להתמקח, ואיך גם אתם תחייכו כשההנפקה או הסקנדרי יגיעו

מקור: Unsplash

מאת: עופר פלדמן

אופציות הפכו לשיח המרכזי בין העובדים בחברות הסטארטאפ. גל ההנפקות, ההשקעות הגדולות בהייטק  ורכיבי הסקנדרי שהן מביאות איתן, מטפחים חלומות רבים בקרב עובדי הסטארטאפ ניישן. למרות התחרות העזה על העובדים והרצון לשים אותם במרכז, כשזה מגיע לאופציות, שהן חלק מהותי מתנאי השכר,  בהרבה מן החברות חסרה שקיפות בנושא  והעובדים אינם יודעים למה הם נכנסים. העמימות הזאת מאפשרת לחברות גמישות אבל לעובדים זה אינו סימן טוב. הרבה מהם יגיעו ליום בו החברה תצליח – אבל החלום של אלו שלא קיבלו את המידע, ולא ידעו להעריך את השווי של ההטבה שברשותם – עשוי להתרסק כאשר יפגש עם עם קרקע המציאות. 10 יכול להיות שווה הרבה יותר מ-10,000.

WTF איז וסטינג וקליף?!

אופציות מייצגות את הזכות שהחברה נותנת לעובדיה לרכוש בה מניות. כל אופציה שמוקצית לעובד שקולה לאפשרות לרכישת מניה אחת (“לממש את האופציה” כמו שאוהבים להגיד בשוק). מספר המניות בחברה נקבע ע”י החברה וכל חברה יכולה לבחור כמה מניות היא מעוניינת להנפיק, כך בחברה אחת 100 מניות יכולות להוות אחוז אחד מהחברה ובחברה אחרת 10,000 מניות יכולות להוות אחוז אחד מהחברה. מספר האופציות המוענקות לעובד נקבע ומאושר בדירקטוריון החברה. בדרך כלל בחברות מסודרות נקבע מפתח בהתאם למקובל בשוק, לפי התפקיד והניסיון של העובד. לאופציה מוצמד מחיר מימוש, שנקבע בעת הקצאתה לעובד, שנמוך ממחיר המניה אותה רכש המשקיע בסיבוב. מחיר זה קבוע ולא ישתנה.

אחת משאלות המפתח היא מתי עובד יכול לממש את האופציה, כלומר מתי האופציה “תבשיל” והוא יוכל להפוך אותה למניה. תשובה לשאלה זו נקבעת במסגרת תוכנית וסטינג (Vesting). תוכניות אלו משתנות בין חברה לחברה אך לרוב אורכן כארבע שנים. התוכנית קובעת ראשית מתי העובד יוכל להתחיל במימוש האופציות, מה שמכונה “קליף” (Cliff) – תקופה, לרוב של שנה, שרק לאחריה העובד יוכל לרכוש את החלק היחסי הראשון של המניות. לאחר מעבר ה”קליף” יבשילו בהדרגה גם יתר האופציות בתקופות קבועות מראש (מדי חודש, רבעון או שנה) בהתאם לתנאי הווסטינג.

איך מרוויחים מהאופציות?

הרווח מהאופציות מתרחש בעת מכירת החברה, הנפקה בבורסה או גיוס משני (סקנדרי).

מכירה בד”כ תאפשר המרת מניות לכסף, ואופציות שלא הבשילו לאופציות בחברה החדשה (יש עוד אפשרויות בהתאם להסכם מכירת החברה) . אם נלך לאופציה של הנפקה, תתאפשר מכירת מניות בשוק הציבורי לאחר הפיכת החברה לחברה ציבורית (בבורסה הרלוונטית). כחלק מסיבוב גיוס של חברה לעיתים יתבצע גם סקנדרי,  שאינו מהווה השקעה חדשה בחברה, אלא רכישה ישירה של מניות קיימות מבעלי מניות קיימים (כולל עובדים, עפ”י קריטריונים מסוימים של זכאות והיקף מאושר).

כלומר, הרווח הנגזר מהאופציות נמדד בפער בין מחיר מימוש האופציה לבין מחיר המניה, שנגזר משווי החברה במועד המכירה.

איך ניתן להעריך שווי אופציות בעת הענקה?

בעת ההענקה ניתן לעובד מספר אופציות מסוים. כדי להעריך את הערך הכספי של האופציות ואת הפוטנציאל שלהן צריך לדעת היכן החברה נמצאת היום מבחינת התקדמות ושווי, מהו הפוטנציאל שלה ומהו השווי הנוכחי של האופציות המוצעות. כמובן שככל שמקבלים אופציות בשלב מוקדם יותר הסיכון גדול יותר והסיכוי לרווח גדול, גבוה יותר.  כדי להעריך את שווי האופציות המוצעות לעובד, כל מה שצריך לדעת זה כמות האופציות המוצעות, מחיר המימוש שלהן ומה הוא המחיר ששילמו המשקיעים עבור מניה בסיבוב האחרון (מחיר ה”פרפרד”). ניתן לפענח את הנ”ל גם ע”י הכרת מספר סך המניות בחברה ושווי מוערך בסיבוב האחרון.

כדי להבין את הפוטנציאל של האופציה (כלומר לא רק מה הערך הכספי שקיבלתי עתה אלא מה יכול להיות הערך העתידי עם התפתחות החברה והצלחתה) יש להבין מהו השווי הנוכחי של החברה, ולחפש חברות דומות שנמכרו לאחרונה או הונפקו והינן ציבוריות ולאיזה שווי הן הגיעו. אפשר גם לרדת יותר לעומק ולבחון את היחס בין המכירות לשווי של החברה וחברות דומות שכבר הונפקו (מידע זמין עבור חברות ציבוריות) ולמצוא יחס (“מכפיל”) סביר שמצדיק את השווי הנוכחי ומאפשר להבין היכן נמצא הפוטנציאל האופטימי, והיכן נמצאת תקרת הזכוכית. לא כל מעסיק ייתן את המידע הזה לכל עובד. יש חברות שיתנו את המידע לכל עובד ויש שיתנו רק לעובדים בכירים, אבל בלי המידע הזה אין שום דרך לכמת את שווי האופציות או את הפוטנציאל שלהן, ולהשוות בין הצעות. ההמלצה שלי – תתעקשו לקבל את המידע.

“תרגילים” שכדאי לשים לב אליהם

סוגיה מרכזית שכדאי לעובדים לשים לב אליה קשורה להשוואה בין חבילות אופציות. טעות נפוצה שעובדים נוטים לעשות היא להשוות בין החבילות שמוצעות להם בידי מעסיקים לפי מספר האופציות בחבילה. בפועל, למספר האופציות לבדו אין משמעות, והוא תלוי לחלוטין במחיר המניה (כפי שבא לידי ביטוי בסיבוב האחרון) ומחיר המימוש של האופציה. חברה יכולה שרירותית להגדיל את מספר המניות בחברה פי 10 (פעולה הנקראת “ספליט”) ואז בן רגע עשרת אלפים אופציות שוות כמו 1,000 אופציות לפני. חברות לעיתים משתמשות ביכולת הזאת בכדי לסנוור עובדים שאינם מכירים את הנושא ולהראות שהן מציעות מספר “רב” של אופציות.  חשוב להבין – זה לא משנה אם מציעים לעובד 1,000 אופציות בשווי של 20 דולר למניה, או 10,000 אופציות בשווי של 2 דולר למניה – השווי של כלל החבילה הוא זהה: 20,000 דולר. שאלת המפתח היא מהו המחיר המוערך, מהו מחיר המימוש והאם למניה של החברה יש בכלל סיכוי להגיע לשווי גבוה מספיק, כדי שהעובד יוכל למכור אותה ברווח משמעותי. וכאן, הדברים מתחילים קצת להסתבך.

השווי הגבוה מרחיק את העובד מהאקזיט

בזמן הענקת האופציות, ככל שהחברה הינה בעלת שווי גבוה יותר, כך גם השווי העתידי שאליה החברה צריכה להגיע כדי שהעובדים יוכלו למכור את המניות ברווח משמעותי, נדרש להיות גבוה יותר. לכן, כשעובד מתלבט באיזו חברה לבחור הוא צריך לשאול את עצמו מה השווי הנוכחי של החברה ומה פוטנציאל הצמיחה שלה. כשחברה מגייסת הון בשווי גבוה משמעותית מעל לערך הריאלי הנוכחי של החברה (מכפיל בשוק הציבורי, קצב צמיחה וכו), יש לזה יתרונות וחסרונות רבים, וכל מקרה צריך להיבדק לגופו, אבל מה שבטוח – זה לא קורה בחינם. הזינוקים בשווי (שחברות סטארט-רבות מציגות לאחרונה כבר בשלבים המאוד מוקדמים בחייהן), מגיעים עם הרבה לחץ וציפיות להדבקת הפער, וכן יחד עם מנגנוני הגנה מתוחכמים על כספי המשקיעים במידה והחברה תיאלץ בעתיד לגייס בשווי נמוך יותר או שתימכר בשווי נמוך יותר  – הגנות שברוב המקרים מי ש”יממנו” אותן הם העובדים באמצעות דילול כבד או השתתפות בחלק קטן יותר מה”עוגה” בעת מכירה. כלומר – העובדים עשויים למצוא את עצמם עובדים קשה מאוד, במשך שנים, רק כדי לאפשר לחברה להצדיק את השווי הגבוה המוקדם, ואם החברה תימכר או תנפיק לבסוף בחסר או שלא הצליחה להעלות את השווי משמעותית, עיקר הרווחים ילכו למשקיעים והעובדים יישארו עם מעט מאוד ביד.

שוק ההיטק הישראלי עובר אבולוציה מהירה בימים אלו, ועובדים בסטארטאפ הנם משקיעים לכל דבר, וכדי לקבל החלטות נכונות כמשקיעים עליהם לדעת לשאול את השאלות הנכונות, לעשות חקר שוק בעצמם ולהתעקש לקבל את התשובות לשאלות אלו, כדי שיוכלו להעריך נכון את כדאיות ההשקעה שלהם. לשמחתי, גם רוב המעסיקים עוברים את אותה אבולוציה ברמת ההסבר והמידע שניתן לעובדים ולומדים להתייחס אל העובדים כמשקיעים, לספק מידע וידע, יחד עם נתונים מספקים, בשקיפות דומה לנעשה עם משקיעים חיצוניים.

לפני חתימה ומתלבטים האם יש לסטארטאפ פוטנציאל?

כבר נכתבו ספרים רבים בנושא, אז אני אתייחס לזה בקצרה מאוד. אני אתייחס פה לתחום ה-B2B, אך גם תחומים אחרים בעלי מאפיינים דומים. קודם כל, חשוב להבין שזה מאוד משתנה ותלוי בשלב שבו נמצא הסטארטאפ (אין דין חברה עם 3 עובדים כדין חברה עם 100). בהתחלה סטארטאפ צריך למצוא את “מקומו”, למצוא את המוצר או הפתרון שהלקוחות צריכים ויסכימו לקנות. זהו אתגר ענק ומורכב, בו רוב הסטארטאפים נופלים. לאחר מכן, הסטארטאפ צריך להוכיח התאמה לשוק. זה כבר לא מכירות בודדות, אלא התאמה רחבה יותר לקהל גדול יותר. כאן הסטארטאפ נדרש בעיקר לשכלל את שיטות ויכולות המכירה שלו, לשפר תהליכים ארגוניים ע”מ לתמוך בתהליכים מורכבים יותר, ולגדול בכוח האדם. בשלב הבא, החברה צריכה להוכיח יכולת לגדול, Scale. זה השלב שבו סטארטאפ כבר מתחיל “לראות את הסוף”, כלומר דרכו לאקסיט כבר ברורה (גם אם לא מובטחת), ונותר לו “רק” להראות יכולת לשכפל ולהגדיל את “המכונה”, ולהגדיל אותה שוב ושוב.

בכל מקרה, בכל השלבים נרצה דברים רבים – מוצר חדשני, הפונה לשוק גדול מספיק (במונחים של הצלחה כיום – זה אומר שוק גדול מאוד, עם כסף לבזבז),  שוק בו הפתרון המוצע נדרש, וחסר. חברה עם יכולת ממשית לייצר אותו פתרון, ומאוד חשוב – למכור אותו. כמובן שאת כל זה מאוד קשה לדעת בוודאות, בטח מבחוץ. אבל לכן נחפש קודם כל שקיפות, איתה נוכל לברר את הנתונים שיעזרו לנו להבין באיזה שלב החברה, מה האתגרים העומדים מולה, ומה הצוות הקיים עושה או מתכנן לעשות כדי להביא את החברה קדימה. נחפש הבנה עסקית (לא רק טכנולוגית), יכולת תקשורת טובה, מקצועיות, והבנה עמוקה של האתגרים ושל הלקוחות, וכמובן, ככל הניתן, לקוחות מרוצים. כמובן, שאין דבר שיכול להבטיח הצלחה, אבל אלו “סימני המים” שכדאי לחפש.

הכותב הוא מייסד-שותף ו-CTO ב-Stampli

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

4 תגובות על "כש-100 שווה יותר מ-1,000: מה אתם חייבים לדעת על האופציות שלכם"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
הייטקס
Guest

ניתן להוציא פרטי חברה מרשם החברות ב http://www.gov.il בסכום סמלי של 10₪, וכך לדעת כמה מניות הונפקו לחברה, באיזה שווי, מי הבעלים, שעבודים ועוד.
חובה לכל מועמד לסטארט אפ שקיבל הצעה ורוצה לקבל הערכה כללית לשווי תיאורטי בגרסה האופטימית

רם
Guest

להייטקס – אתה יודע איפה מוצאים את המידע על החברה באתר שנתת?

קציצה
Guest

https://www.gov.il/he/service/company_extract
הפקת נסח חברה בתשלום

קציצה
Guest
קחו כמה שאלות חובה לפעם הבאה שאתם מתראיינים בסטארטאפ עם המייסדים – מי המשקיעים? (חפשו בגוגל top 10 VC) מידע על סבבי גיוס ב-crunchbase – כל כמה זמן? האם יש גדילה בין סבבים? האם אתם יזמים סדרתיים או שזה פעם ראשונה? כמות מניות סופית? (כולל כאלה שעוד לא הוקצו) מה השווי חברה האחרון? (חפשו 409A בגוגל) מה גודל השוק שהחברה מנסה לכבוש? האם השוק רווי מתחרים? מה הצפי גדילה של החברה? פי 10/100/1000 מה הכיון הכלכלי של החברה? אקזיט או הנפקה מטרת כל השאלות הנ”ל היא להבין מה שווי חבילת האופציות היום ולא לפי אגדות שיספרו לכם, ולהבין האם החברה… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: