מה רוב החברות לא בודקות לפני שהן מעבירות את הפיתוח למיקור חוץ?

העלויות הגבוהות של כוח האדם המקצועי והמיומן מוביל סטארטאפים להעביר את מרכזי הפיתוח שלהם למדינות אחרות, אך לא כל חברה חיצונית עומדת בתקינות ורגולציה בינלאומיות, ויש לכך השלכות מהותיות על המוצר ופעילות המיזם

Bloomberg/ Getty Images Israel

מאת מיכאל סטאר, מנהל מכירות אזורי, חברת Ciklum

הקושי בגיוס מפתחים ואנשי תוכנה ישראלים, שנובע עקב הביקוש האדיר למקצועות הללו ועלויות השכר שרק הולכות וגדלות, הניע חברות הייטק רבות להעתיק חלק מפעילות הפיתוח שלהם לחו”ל. מדובר בהחלטה אסטרטגית בעלת השלכות משמעותיות על פעילות החברה, ולכן חשוב לבצע בדיקה מעמיקה לפני בחירת החברה המתאימה לניהול הפיתוח ב-offshore.

השיקולים הבולטים הם איכות כוח האדם, יכולות הפיתוח והיכרות עם הסביבה הטכנולוגית שבה פועלת החברה, בחירת המדינה המתאימה וכמובן הידע והניסיון של הספק בתחום הספציפי שבו החברה עוסקת. אך קיים שיקול נוסף ומכריע שרוב החברות הישראליות כיום עדיין לא מייחסות חשיבות מספקת, והוא היכולת של חברת ה-offshore לעמוד בדרישות הרגולציה הבינלאומיים.

הדרישה לעמידה בסטנדרטים רגולטוריים, במיוחד על רקע פריצות למאגרי מידע וחשיפת פרטיהם האישיים של לקוחות בשנים האחרונות, הופכת ליותר אקוטית, ודאי עבור חברות שהעבירו את פעילות הפיתוח שלהן למדינה מרוחקת. ספק שאינו מסוגל לעמוד בתקנים עלול לגרור עיכובים בחדירה לשווקים מסוים, במיוחד בארה”ב ובאירופה, ולגרום לפגיעה, לעיתים בלתי הפיכה, במוניטין של החברה שלא יכולה להציג עמידה בתקינות בינלאומיות, כי חלק מהעבודה על המוצר מתבצעת על ידי ספק שאינו מוסמך ולא עומד ברגולוציות הנדרשות בשוק היעד.

אך מעבר למוניטין ולמוצר, גם ממשלות וגופי רגולציה גלובליים העלו בשנים האחרונות את הדרישות בכל הקשור לתקינה הבינלאומית בכלל, ולשמירה על חיסיון המידע של המשתמש בפרט, כך שחברה שלא מסוגלת להציג עמידה בתקינות תצטרך להפסיק את פעילותה.

GDPR ותקינות נוספות

עמידה בתקנות הרגולציה החדשות דורשת מחברות הטכנולוגיות היערכות מחודשת והקצאת תקציבים ומשאבים שיאפשרו עמידה בתקנים החדשים. אי עמידה בתקנות אלה משמעה פגיעה בליבה העסקית של החברה וביכולת שלה לתת מענה לדרישות השוק, וזה נכון פי כמה לחברות שבוחנות חברת offshore המתאימה למשימה. מה חשוב לבחון בחברה כזו? ישנם כמה גורמים מרכזיים.

כשמדובר בהעסקה של שירותי פיתוח מחברות offshore, המשמעות של עמידה בסטנדרטים של תקינה ותאימות היא בראש ובראשונה מחויבות של הספק לרמת איכות גבוהה. העובדה שחברה מוסמכת מטעם גופי התקינה הגבוהים ביותר מבטיחה ללקוח רף גבוה ברמת העבודה ואיכות המוצר.

אחד התקנים המשמעותיים ביותר כיום לחברות הוא General Data Protection Regulation – GDPR של האיחוד האירופי, אשר אמור להיכנס לתוקף במאי 2018 וישפיע מהותית על כל חברה שתהיה לה גישה למידע האישי של אזרח אירופי, ללא קשר אם היא ממוקמת באיחוד האירופי או מחוצה לו. ה-GDPR הוא ללא ספק שינוי משמעותי בקשר שבין חברה, הלקוחות שלה והמידע האישי שלהם, והרשויות האירופיות כבר הכריזו כי יטילו קנסות כבדים על חברות שלא יעמדו בתקנות החדשות, וכדי שחברה תעמוד בהן, גם ספק ה-offshore שלה צריך להיות מחויב להן.

נוסף על GDPR חשוב לבחון סטנדרטים נוספים, כמו תקנות אבטחת המידע ממשפחת ה-ISO/IEC כגון 27001, הנחשבות למתקדמות ביותר בתחום ה-Information Security Management System-  ISMS. תקנות אלה מסייעות לחברות להבטיח כי נכסי המידע שלהן נמצאים בסביבה העומדת בתקני אבטחה מחמירים, כולל מידע פיננסי, מידע קנייני, פרטי עובדים וכן מידע אשר נחשב כצד שלישי.

בשוק יש הרבה חברות לניהול פיתוח ב-offshore, אך רק מעט מהן מסוגלות להציג עמידה בתקנים הגלובליים המחמירים ביותר. כיום, כשהדרישה לכך מגיעה הן מצד הרגולטור והן מצד הלקוחות, הנושא הופך לבעל חשיבות עליונה בתהליכי הפיתוח, וחשוב שיותר ויותר חברות יתייחסו לנושאי התקינה והרגולציה כמרכיב מרכזי בבחירת החברה המתאימה לביצוע פרויקט הפיתוח, ולהבטחת ההצלחה של המוצר בשווקים השונים.

הכתבה בחסות CIKLUM

מה רוב החברות לא בודקות לפני שהן מעבירות את הפיתוח למיקור חוץ? העלויות הגבוהות של כוח האדם המקצועי והמיומן מוביל סטארטאפים להעביר את מרכזי הפיתוח שלהם למדינות אחרות, אך לא כל חברה חיצונית עומדת בתקינות ורגולציה בינלאומיות, ויש לכך השלכות מהותיות על המוצר ופעילות המיזם.
רוצים לדעת עוד? לחצו כאן.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

להגיב

5 תגובות

  1. סולם יעקב הגיב:

    אמ;לק אבטחת מידע

  2. הקמתי חברה בישראל שרובה offshore הגיב:

    אני יתייחס לניסיון שלי עם מזרח אירופה.
    כול מה שתיארת בטל בשישים ביחס לבעיות שקיימות בחברה שהיא offshore:
    * הפער בתרבות שגורם להמון חוסר הבנה בין הצדדים ולתסכולים שפוגעים בקצב העבודה ובמרקם בין הצדדים
    * הפער בשפה – כן כן, גם היום במאה ה 21 אנשים במזרח אירופה חושבים שהם מדברים אנגלית – חלק כן – וחלק ממש לא!
    * לנהל אנשים זה אתגר, לנהל מרחוק אנשים זה אתגר בחזקת 2 בחזקת 2, דברים שאפשר לסגור בשיחת מסדרון או בין ישיבות בעשר דקות, מתמשכים על גבי שעות ואף ימים עם אינספור מיילים והתכתבויות.
    * אין מה לעשות, תקשורת 101 לא יכולה להיות מוחלפת בשיחות וידאו, הרבה דברים נופלים בין הכסאות כי הדברים לא הובנו כמו שצריך *עד הסוף*
    * עבודה אסינכרונית בהגדרה – יש לה הרבה יתרונות, אבל לכוח קומנדו שרוצה להתקדם וצריך להמתין לצד השני, זה מפריע מאוד בקצב ודברים הופכים להיות בירוקרטיים
    * ברמה האישית אתה חושב שאתה מבין את הלך העיניינים במשרד מעבר לים – אבל יש שם דינמיקה שרחוקה מאוד כשאתה לא חלק ממנה, ואתה לרוב נתקל בתוצאות של הדינמיקות הלא בריאות במקום להיות חלק מ ולפתור בזמן את הפלונטרים.

    אני יכול להמשיך, אבל כבר כואבת לי האצבע, הרעיון לתת כיוון מחשבה. בכול אופן אני ממליץ בחום לכול מי שחושב שהוא יקבל מתכנתים זולים יותר כי בארץ זה יקר, ובקצב מהיר יותר כי אי אפשר למצוא אנשים טובים בארץ בגלל ההיצע המשוגע – תעשו טובה לעצמכם ודברו לא עם מי שמרוויח כסף מלייצר כזה גישור בין היבשות, אלא ממישהו שחי בחברה כזאת כמה שנים מההתחלה בשביל לספר את כלל התמונה, ואז תחליטו אם זה נכון לכם.

    • ערן הגיב:

      לפי דבריך אין לך ניסיון ממשי ובטח לא עדכני.
      מאות (!) חברות ישראליות מנהלות בהצלחה מרכזי פיתוח במזרח אירופה בעלויות נמוכות ותפוקה מעולה.
      תבדוק מה שאתה כותב כי זה בפירוש לא נכון

  3. הקמתי חברה בישראל שרובה offshore הגיב:

    אני יתייחס לניסיון שלי עם מזרח אירופה.
    כול מה שתיארת בטל בשישים ביחס לבעיות שקיימות בחברה שהיא offshore:
    * הפער בתרבות שגורם להמון חוסר הבנה בין הצדדים ולתסכולים שפוגעים בקצב העבודה ובמרקם בין הצדדים
    * הפער בשפה – כן כן, גם היום במאה ה 21 אנשים במזרח אירופה חושבים שהם מדברים אנגלית – חלק כן – וחלק ממש לא!
    * לנהל אנשים זה אתגר, לנהל מרחוק אנשים זה אתגר בחזקת 2 בחזקת 2, דברים שאפשר לסגור בשיחת מסדרון או בין ישיבות בעשר דקות, מתמשכים על גבי שעות ואף ימים עם אינספור מיילים והתכתבויות.
    * אין מה לעשות, תקשורת 101 לא יכולה להיות מוחלפת בשיחות וידאו, הרבה דברים נופלים בין הכסאות כי הדברים לא הובנו כמו שצריך *עד הסוף*
    * עבודה אסינכרונית בהגדרה – יש לה הרבה יתרונות, אבל לכוח קומנדו שרוצה להתקדם וצריך להמתין לצד השני, זה מפריע מאוד בקצב ודברים הופכים להיות בירוקרטיים
    * ברמה האישית אתה חושב שאתה מבין את הלך העיניינים במשרד מעבר לים – אבל יש שם דינמיקה שרחוקה מאוד כשאתה לא חלק ממנה, ואתה לרוב נתקל בתוצאות של הדינמיקות הלא בריאות במקום להיות חלק מ ולפתור בזמן את הפלונטרים.

    אני יכול להמשיך, אבל כבר כואבת לי האצבע, אני ממליץ בחום לכול מי שחושב שהוא יקבל מתכנתים זולים יותר כי בארץ זה יקר, ובקצב מהיר יותר כי אי אפשר למצוא אנשים טובים בארץ בגלל ההיצע המשוגע – תעשו טובה לעצמכם ודברו לא עם מי שמרוויח כסף מלייצר כזה גישור בין היבשות, אלא ממישהו שחי בחברה כזאת כמה שנים מההתחלה בשביל לספר את כלל התמונה, ואז תחליטו אם זה נכון לכם.

    • ערן הגיב:

      לא מדויק ורחוק מהמציאות , חבל שאתה מטעה.
      מדובר בפתרון מעולה (לא לכולם) לחוסר המשווע במפתחים שמוריד לטמיון יצירתיות וכספים שגויסו (הערכות זהירות מדברות על כ 30 אלף מתכנתים שחסרים בישראל )

תגיות לכתבה: