כולם מדברים על DevOps, אף אחד לא מדבר על FinOps

מקצוע חדש נולד והוא זה שיהיה אחראי שחשבונות הענן שלכם לא ירקיעו שחקים

מקור: Unsplash

מאת סאם באב”ד

ככה, מבלי שנשים לב, נולד לו מקצוע חדש ומגניב בעולם ה-IT, ואני מדבר על FinOps, קיצור של Financial Operation. כן, כולם נכנסים לענן. אין מגבלת אנשים בפנים, וענן זה בכלל נחשב בחוץ. העניין הוא שלמרות שהכניסה חינם, ואף יתכן שישלמו לכם כדי להיכנס, השהות בענן יכולה להיות יקרה. לכן, יותר ויותר ארגונים נדרשים לאייש את תפקיד ה-FinOps בארגון. זה האדם שתפקידו להוריד את עלויות השהות בענן, עכשיו ולאורך זמן. חברות מגייסות שוכרות או מכשירות אנשים לתפקיד. אבל מדוע התפקיד הזה נולד, אילו כלים עומדים לרשותו ומה אתם צריכים לצפות לקבל ממנו.

אז מה זה FinOps?

לאלו מכם שעדיין לא מכירים ולא נתקלו ב-FinOps, זה שילוב בין יכולות DevOps ליכולות והבנה פיננסית. סוג של אולר שוויצרי: גם מבין טכנולוגית כיצד הארגון משתמש בענן, וגם מבין את מבנה העלויות, והתמחורים השונים. וכשהאולר חותך, הוא חותך עלויות ע”י אוטומציה. בקיצור אולר שוויצרי חשמלי. ובתכלס, ניצול מיטבי של תוכניות התמחור השונות, אופטימיזציה של שימוש ומשאבים. החיסכון המשמעותי בעלויות הענן זה כסף שהולך, כמובן, ישר לשורה התחתונה ומוריד את ה-Burn rate.

למה זה טוב?

בעיקר כי הענן הפך לטיקטוק של ה-IT. כולם שם, ורק מגדילים את השימוש והצריכה. כרגיל בחדשנות, היא מציבה לפני הארגונים אתגרים חדשים. אין יותר תהליכי רכש מסודרים וארוכים שבהם נרכשות טכנולוגיות לתקופות ארוכות. אין איש רכש מחוספס, המנהל משא ומתן ומתווכח אם הוא יקבל 89 או 91 אחוז הנחה. הכסף לא שם. האתגר  הכלכלי הוא אחר ומעניין. כדי להבין קצת יותר  לעומק נסתכל על שני היתרונות הבולטים ביותר של שימוש בענן: זריזות (Agility) וגמישות (Elasticity).

הזריזות מקצרת את תהליכי הפיתוח והפרישה של מערכות חדשות. למעשה כל גורם יכול לקבל משאבי מחשוב גדולים מאוד בזמן קצר מאוד, לתקופת שימוש קצרה או ממושכת. כל תוכניתן שלוחץ על כפתור, הפך להיות איש רכש. אלא שלרוב לא ממש מעניין אותו גם כמה זה עולה.

הגמישות מאפשרת להתאים את תשתיות המחשוב לדרישות העסקיות בזמן אמת. לדוגמה, עשיתי מבצע, אז יש קפיצה משמעותית בכמות המבקרים באתר האינטרנט שלי. המערכת תוסיף שרתים באופן אוטומטי כדי לעמוד בקצב. שימו לב השליטה בעלויות הענן עברה מהרכש ללקוחות. עכשיו נוסיף לסלט את העובדה שהענן מתמחר את מוצריו לפי שימוש ומשתמש בתוכניות תמחור רבות ומגוונות, וברור למה הרכש הארגוני הפך מפרואקטיבי לריאקטיבי, ולמה במקום אנשי רכש נדרשים טכנולוגים מיומנים.

הרכב הפרטי והענן הציבורי

אני מאוד אוהב את האלגוריה של הרכב הפרטי. תשאלו את עצמכם כמה רכבים יש לכם וכמה שעות ביום אתם באמת משתמשים בהם. ולא, לא כדי לאגור שטויות בבגאז’. שירותי אחסון אינם נחשבים לשימוש ברכב. באופן לא מפתיע, אחוז הניצול של רובן המכריע של המכוניות הפרטיות קטן מ-10%. גם כאשר מסתכלים על שרתים בדאטה סנטרים גדולים מגלים שהשימוש בהם מבחינת ניצול  מעבד, זיכרון  ודיסק נמוכים מאוד ועומדים למשל על כ-12% בממוצע עבור המעבד. אם כן, תפקידו הראשון של ה-FinOps הוא לדאוג לניצול מיטבי של המשאבים בשימוש ולהתאים את כמות המיחשוב שמשתמשים בו לצורך העסקי בכל רגע נתון.

התפקיד השני הוא לנצל בצורה אופטימלית את תוכניות התמחור השונות וההנחות שמציעים העננים. כן, סוג של “קומבינטור” חוקי. אחד שמבין את התמחור, יודע איזה הנחות ניתן לקבל ואיך, מכיר את ה-Roadmap ומשתמש בכל אלו כדי להוזיל עלויות בכלים פיננסים. לדוגמה, העננים נותנים הנחות על התחייבויות מראש. אם אתה יודע להתחייב מראש לתקופות ארוכות, בדרך כלל שנה או שלוש שנים – תקבל הנחות נאות, המשתנות בהתאם למוצרים השונים. ה”קומבינטורים” הטובים יודעים כמובן לנצל את ההנחות גם מבלי להתחייב לתקופות ארוכות, או לצאת מהתחייבויות ארוכות טווח. אחרת הם לא היו “קומבינטורים”. אלא שפה זה עניין של ידע, ניסיון, ובעיקר… כלי אוטומציה.

התפקיד השלישי של ה-FinOps הוא הארכיטקטורה של המערכת. אולר שוויצרי שיודע לעוף כמו ציפור. למעשה הוא צריך להביא את פרספקטיבת העלויות, ממבט הציפור, לתכנוני ה-Roadmap, לישיבות הארכיטקטורה, ולבחירת הטכנולוגיות העתידיות של המוצר. ראיתי מספר מקרים שבהם בחירה אחת של הטכנולוגיות הפכה את כל הביזנס ללא כלכלי, ובבחירה אחרת הביזנס משגשג.

שני צדדי המטבע

מצד אחד, יש לנו את הצד הטכנולוגי. אוטומציה של חיסכון היא שם המשחק. זה ברור שלא ניתן להשתלט על עשרות-אלפי שרתים, דיסקים, דטהבייסים ושירותים בצורה ידנית. הדרך היחידה להתמודד עם בעיית אופטימיזציה בסדר גודל הזה היא באמצעות אוטומציה. נחזור לרגע לדוגמת הרכב שהזכרנו קודם. אנחנו לא אוהבים לחלוק את הרכב המפונפן שלנו עם אחרים כאשר אנחנו לא משתמשים בו. אלא בענייני מחשוב, ובעיקר בענן, אנחנו פחות מעורבים רגשית. צריך ללמוד להתייחס למחשבים שלנו כמשאבים נדיפים ו”להחזיר” אותם מיד כאשר איננו צריכים אותם. כשנצטרך שוב, ניקח אחרים. קחו את הדוגמה הקלאסית, סביבות פיתוח צריכות לעבוד כ-55 מתוך 168 שעות שבועיות פוטנציאליות. זה מייצג 67% הנחה. כמובן שזה רק אספקט אחד. חשוב גם שכל סביבה תהיה גם בגודל המתאים ותנצל היטב את המעבד, הזיכרון והאחסון שלה, אחרת זה בזבוז. תחשבו על זה ככה: קטנוע לעיר, רכב ספורט לסופ”ש, ו-ואן כשאתם נוסעים לטייל עם המשפחה. כל זה דורש אוטומציה משוכללת וכלים מתקדמים ויש לא מעט כאלו.

מהצד השני, יש לנו את הצד הפיננסי. כאמור, הבנה עמוקה של מודלי התמחור של העננים השונים היא הכרחית. זה בד”כ פשוט כסף על השולחן. ניצלת את ההטבות? חסכת; לא ניצלת? יצאת פראייר. ואם יש משהו שאנחנו שונאים זה לצאת פראיירים. אבל המודלים אינם פשוטים כלל ועיקר. יש הנחות על שימוש מוגבר, הנחות על מוצרים חדשים, הנחות לפי תנאי תשלום, הנחות השוואתיות, הנחות צולבות… טוב, אני חושב שהרעיון מובן. החיובים, כצפוי, הרבה יותר מורכבים. כל הרעיון של חיוב לפי שימוש כאשר יש עשרות אלפי משאבים המחוייבים לפי מספר פרמטרים יגרום סחרחורת גם למנוסים שבאנשי הכספים. בקיצור חשבונית של מיליוני שורות. הניתוח, ההבנה והבדיקה של החשבונית, מהווה אתגר בפני עצמו. גם הנושא של עלות אלטרנטיבית באה לידי ביטוי שירות מנוהל או לא, מכונה מסוג כזה או אחר ועוד… בשורה התחתונה מתקבלות כאן החלטות פיננסיות מורכבות עם השפעה כלכלית משמעותית, תוך כדי תנועה, שדורשות מקצוענות ברמה גבוה. מעניין ומאתגר. אולר שוויצרי מבוסס AI.

איך הופכים ל-FinOps?

למרות שיש מספר מקומות שמציעים הכשרות FinOps, בפועל אין באמת הכשרות. ולכן יש שני נתיבים עיקריים להגיע ל-FinOps. האחד עובד דרך הכשרות של DevOps. הכשרות כאלו מועברות ע”י מספר גופים בישראל. לאחר שאתה דבאופס, הדרך לפינאופס היא עניין של בחירה והתמקצעות. הנתיב השני מגיע מהצד של הכספים. בנתיב זה עוברים בד”כ אנשי כספים בעלי יכולות טובות בניתוח נתונים, שלומדים להכיר את הענן ועוסקים יותר בצד הניהול הפיננסי ופחות באוטומציה. אנחנו נמצאים למעשה בנקודת ההתחלה של מקצוע ה-FinOps, וזה זמן טוב להצטרף. יש לא מעט ידע ברשת על התחום. יש חברות המתמחות בנושא שגדלות עכשיו במהירות. ניתן להצטרף אליהן כמו גם לחברות גדולות רבות שמאיישות עכשיו את משרות האולר השוויצרי מבוסס ה-AI שלהן.

הכותב הינו מנכ”ל חברת CloudHiro

 

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

רוצה להיות הראשון להגיב?

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: