אקו ויוני בלוך נגד קוויבי: איך יכולים סטארטאפים ישראליים לתבוע חברות אמריקאיות בלי לשלם דולר?

הסטארטאפ הישראלי תובע חברה אמריקאית, שהוקמה על ידי מיליארדרים, וגייסה יותר ממיליארד דולר השקעות. אז איך דוד יכול לתבוע את גוליית בלי לשלם את הוצאות המשפט האסטרונומיות בארה”ב?

מקור: Quibi

מאת עו”ד איליי שולמן

השבוע דחה בית משפט בקליפורניה בקשה לצו מניעה שהגיש הסטארטאפ הישראלי Eko, נגד Quibi – אחת מהחברות המדוברות ביותר בתחום הבידור, אשר הוקמה על ידי ג’פרי קצנברג, לשעבר יו”ר אולפני וולט דיסני ומג וויטמן, לשעבר מנכ”לית HP ואיביי. Eko הגישה תביעה על גניבת סודות מסחריים והפרת פטנט שלה (לכאורה), הקשור ביכולת של מסך טלפון נייד להתאים את עצמו תוך כדי צפייה בוידאו ממצב מאוזן (פורטרט) לאנכי (נוף).

דחיית הבקשה לצו המניעה לא קבעה סופית את גורל התביעה. להיפך, זוהי רק היריה הראשונה, וייתכן שיעברו עוד שנים ארוכות – ויקרות – עד להכרעה חלוטה. לא מן הנמנע כי במרוצת הדרך וההליך, תרים אחת מן החברות ידיים ותחפש דרך מילוט מההליך. שלא לפרסום, אחת הסיבות העיקריות לנטישת התיק תהיה העלות הכבדה הכרוכה בניהול ההליך.

ואולם, בהכירה את העלויות הכבדות, פורסם כי Eko קיבלה מימון מקרן הגידור הניו-יורקית Elliott Management ובתמורה הקצתה לקרן חלק מההון שלה. צעד זה מעלה מגוון של סוגיות, שכל חברת הייטק, קטנה או גדולה, צריכה לשאול את עצמה, ובוודאי את עורכי דינה.

מיליוני דולרים לעורכי הדין

מעט רקע: מימון הליכים משפטיים, המכונה גם “מימון ליטיגציה” או “מימון צד ג'” הוא אמצעי מימוני בו יכול תובע לעשות שימוש, כדי לממן את העלויות של סכסוך משפטי. הגורם המממן, שאינו קשור כלל לסכסוך, בדרך כלל מתקשר בהסכם עם תובע או משרד עורכי דין. בחוזה בין הצדדים נקבע כי הגורם החיצוני ישקיע כספים לטובת העלויות המשפטיות של התובע, בתמורה לנתח מכספי הזכייה במקרה של ניצחון בתביעה. השקעת המממן היא בדרך כלל השקעת non-recourse, כלומר, במקרה של הפסד בתביעה, התובע אינו מחויב להחזיר למממן את את הכספים שהשקיע. במילים אחרות, המממן של התביעה נושא בסיכוני העלות בסכסוך במקום התובע – שבעבר היה לוקח על עצמו, או יחד עם עורך דינו, את כל הסיכונים והעלויות.

בלוך | Robert Scoble – Flickr, CC BY 2.0

גישה למימון חיצוני יכולה לשמש חבל הצלה עבור סטארטאפים, שאינם מעוניינים – או אינם מסוגלים – להקצות משאבים לתשלום שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט. בשנים האחרונות, התפתחה תופעת מימון ההליכים המשפטיים ממוצר נישה, שנועד לאפשר גישה להליכים משפטיים לתובעים מעוטי יכולת, למכשיר מימון מתוחכם שגם עסקים גדולים ומבוססים עושים בו שימוש, כדי לגדר סיכונים ולצמצם עלויות משפטיות שיכולות להגיע למיליוני דולרים בשנה. במילים אחרות, בעולם ה-litigation finance, רואים בתביעה איכותית כ”נכס” שיכול להניב תשואה על השקעה.

במקרה הנוכחי, נראה לפי הפרסומים כי Eko אף הלכה צעד קדימה, ולא הסתפקה בחלוקת כספי הזכייה (במקרה של ניצחון), ובתמורה להשקעה בתביעה, חברת הסטארטאפ, שגייסה יותר מ-37 מיליון דולר, הקצתה מניות והכניסה שותף של ממש לעסק. לא מן הנמנע כי היו לכך סיבות עסקיות מעבר להליך המשפטי הנוכחי, אך ביחס לעולם ה-litigation finance, מדובר בצעד מרחיק לכת.

בונים על התביעה שלכם

אמנם הכנסת שותף לעסק חוסכת בעלויות המשפטיות הגבוהות, אבל אין הכרח לוותר על הון מניות של החברה ולהכניס אליה שותף זר. כיום, ישנם עשרות גופי מימון (litigation funders), שכל ייעודם הוא הגשת מימון ותמיכה בניהול תביעות משפטית. מדובר בקרנות שמתמחות במימון הליכים משפטיים ובמקום להעסיק, לדוגמה, אנליסטים שבוחנים טכנולוגיות להשקעה, הן מעסיקות עורכי דין בכירים, ולפעמים גם שופטים בדימוס, שיודעים להעריך אם לחברה המבקשת מימון “יש קייס” ששווה להשקיע בו.

אמנם לא כל בקשה מאושרת, ובמקרים רבים הקרנות יסרבו להשקיע את המשאבים הללו, אולם חוות הדעת של הקרן בדבר סיכויי התביעה יסייעו לחברה לכלכל את צעדיה בהתאם. במקרים שבהם התביעה ‘חזקה’ מספיק, הגופים המממנים אף יכולים לשקול להזרים לחברה הון הנחוץ לה לצורך ניהול עסקיה השוטפים (working capital) מעבר להון המיועד לניהול התביעה. גם אז, הזרמת הכספים תבוצע בכפוף לשיקול דעת הקרן ובהתאם לשיעורי חלוקת הרווחים במקרה של זכייה בתביעה.

“דוד מול גוליית”

דבר נוסף שניתן ללמוד מהתיק של Eko מתייחס לניהול סיכונים. השקעה של קרן למימון תביעות היא, כאמור, השקעה “נון ריקורס” – פירושו של דבר שבמקרה של הפסד בתביעה, הסטארטאפ אינו חייב דבר לקרן המממנת. המשמעות: אפס סיכון לחברה. זהו הבדל של עולם ומלואו ביחס לחברה המקצה חלק מהון החברה על מנת לממן תביעה – צעד שבדרך כלל אינו מותנה בהצלחת התיק.

דברים אלו רלוונטיים במיוחד לסטארטאפים ישראלים הפונים לחו”ל ונאלצים להתמודד מול חברות ענק ברחבי העולם, העושות שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותן, גם במגרש המשפטי. בין אם מדובר בסכסוך חוזי עם שותף מקומי גדול, הפרת הסכם עם חברה טכנולוגיה גלובלית, או הפרת פטנטים על ידי חברה מרשימת Fortune 500 – מדובר בהליכים שעלותם מתחילה במספר מיליוני דולרים – סכום שיכול בקלות לעבור את סך כל ההשקעות בסטארטאפ. גוף מימון יכול להטות את הכף לטובת התובע תוך השקעת המשאבים הדרושים כדי שהתביעה תנוהל במחויבות הנדרשת. דוד לא צריך לפחד מגוליית.

ימים יגידו אם Eko תזכה בתיק ואם ההשקעה של Elliott תשרת את Eko גם מעבר לצורכיה בניהול התיק המשפטי. אך לחברות סטארטאפ כיום קיימות אפשרויות טובות להגן על קניין רוחני, ולהגיב על הפרות חוזה ועוולות אחרות – ולעשות זאת בדרך המקדמת, ולא מנגדת, את יעדיה העסקיים של החברה.

הכותב הוא בעל תואר למשפטים מאוניברסיטת הרווארד, ומשמש כנציג הישראלי של Validity Finance

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

4 תגובות על "אקו ויוני בלוך נגד קוויבי: איך יכולים סטארטאפים ישראליים לתבוע חברות אמריקאיות בלי לשלם דולר?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
איתן
Guest

כתבה מעולה, תודה רבה!

גמד פטנטים
Guest

מה הסטטיסטיקה של תביעות פטנטים?
כמה אפשר להרויח בתביעה כזו?
איך אפשר לחשב נזק שנגרם לבעל הפטנט?
זה שווה את הזמן והמאמץ בכלל?
סתם מתעניין…

אורי אליאבייב
Guest

מעניין מאוד. לא הכרתי את הצד הזה בעולם המשפטי

שחר
Guest

איך הם יכולים? בקלות, לתבוע וגם להפסיד בבקשה לצו המניעה כמו שקרה לאקו. אבל היי, עורכי הדין הרוויחו וגם קיבלו כתבת יח”צ, אז היה שווה את זה.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: