מה ההבדל בין אורבן-טק לערים חכמות, ולמה זה צריך לעניין גם סטארטאפיסטים?

כבר תקופה שאתם שומעים שערים חכמות הן העתיד של כולנו, אבל מה דינן של טכנולוגיות שלא משתייכות לתחומים הקלאסיים (חנייה, תשתיות וכן הלאה) אבל כן משפרות את חייהם של האזרחים בתחומים השונים? הכירו את האורבן טק

צילום/ תמונה: pixabay

מאת גבי קמינסקי, מנהל CityZone

כבר כמה שנים שהמונח ״ערים חכמות״ שגור בפי ראשי ערים, חברות טכנולוגיה ומשקיעים, אך למעטים ברור מה זה בדיוק אומר. עיר חכמה, היא עיר אשר עושה שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת על מנת לשפר ולייעל את עבודת הרשות ואת השירות לתושבים.

התעוררות שוק הערים החכמות מהווה כר פורה להזדמנויות עבור יזמים וסטארטאפים, אך משך תהליך המכירה הארוך, הביורוקרטיה המתישה ודרישות הרגולציה, עלולים להרתיע. הליכי הרכש במגזר הציבורי לא תוכננו כדי לרכוש מסטארטאפים, אלא כדי לצמצם את הסיכון ולשמור על הקופה הציבורית, ולכן לחברות גדולות ומבוססות יש יתרון מובנה בפניה ללקוחות אלו.

עד לאחרונה היו קרנות ההון סיכון ספקניות בנוגע להשקעות בתחום הערים החכמות מסיבה זו בדיוק, אך בתקופה האחרונה ניתן לזהות שינוי בולט. ערים מתחרות האחת בשנייה על שימור התושבים הצעירים בתחומן, על הכלה של תושבים מבוגרים החיים בקרבן, וכמובן על התיירים. כל אלו מצפים לחוויית משתמש קלה, מהירה ומחוברת, אליה הם מורגלים מחיי היומיום. גם הדור הצעיר של העובדים ברשויות המקומיות מצפה להתנהל ולנהל את העיר לפי אותם סטנדרטים.

30 מיליארד מכשירים מחוברים

על פי דיווחים שונים, בעוד כ-3-5 שנים צפוי לנו עולם ובו מעל 30 מיליארד מכשירים מחוברים לרשת, כאשר יותר ממחצית תעבורת התקשורת בעולם תהיה בין מכשירים. חלק משמעותי מאותם רכיבים יותקנו ויופעלו על ידי ערים, כתשתיות עירוניות – ומישהו צריך לשלם על החומרה, התקשורת, אחסון המידע, עיבודו וניתוחו. תחזיות אלה הובילו את חברות הענק לזהות כבר לפני מספר שנים את הפוטנציאל הרב של ערים להפוך ללקוחות גדולים. עכשיו הטרנד מחלחל גם לסטארטאפים הפונים ישירות אל הערים או משתפים פעולה עם חברות מבוססות המספקות מוצרים ושירותים במרחב האורבני

חברות רב לאומיות הן פעמים רבות ספקיות של הערים, וחבירה אליהן כספקי משנה מסייעת לקצר תהליכים, ולהגיע מהר יותר אל השוק ולהכנסות ממכירות. הערים עצמן, מצידן, מנגישות כלים דוגמת תכניות ליווי, שדות ניסוי וגישה לנתונים עירוניים, על מנת לסייע לסטארטאפים להיכנס לתהליך מואץ מול העיר, ולבחון יישום של טכנולוגיות חדשות כפתרון לאתגרים שונים עמם מתמודדת העיר.

עיקר הפעילות בתחום הערים החכמות מתפתחת סביב ערים בהן ניתן למצוא ריכוזי סטארטאפים וחברות טכנולוגיה, דוגמת לונדון, ברלין, מדריד, מוסקבה, מילאנו וסינגפור. בישראל ניתן לראות מספר ערים המובילות פעילויות מסוג זה, דוגמת תל אביב, חיפה, אילת, כפר סבא, הרצליה ואחרות. יותר ויותר סטארטאפים וחברות צעירות מישראל כבר מגייסים השקעות ופועלים בערים רבות בארץ ובעולם.

התרומה הישראלית

חברת Siklu, למשל, המספקת תשתית תקשורת מהירה ברחבי העיר; Juganu ו-Tondo המציעות פתרונות תאורה חכמה המסייעים לחיסכון האנרגטי, לתיפעול טוב יותר של מערך תאורת הרחוב, ולשיפור תחושת הביטחון האישי; NoTraffic ו-Axilion המבצעות אופטימיזציה של רמזורים; Parkam המאתרת עבור התושבים מקומות חנייה פנויים ו-SaferPlace המסייעת למערכי האכיפה העירוניים לאתר עבירות תנועה דוגמת נסיעה בנתיבי תחבורה ציבוריים או בשוליים.

חלק מהפיתוחים הדגישו את הצורך בהגדרה בעלת יריעה רחבה יותר, שתכלול בתוכה גם חידושים שחורגים מתחום הפרויקטים של רשות מקומית מסוימת. מתוך כך התפתח מושג חדש יחסית – אורבן טק – שהופך בעת האחרונה שגור יותר ויותר. הכוונה היא לטכנולוגיות אשר הופכות ערים למחוברות יותר, יעילות יותר, כאלה שטוב יותר לחיות בהן.

הטכנולוגיות שמשתייכות להגדרה הזו לא בהכרח נרכשות על ידי הרשות המקומית או מופעלות על ידה, הן יכולות להשתייך גם למיזמים בעולמות ה-Enterprise או ה-B2C. לשם המחשה, חניוני אופניים וקורקינטים רובוטיים, המותקנים במגדלי משרדים או מרכזים מסחריים פרטיים ומעודדים רכיבה על כלים אלה על חשבון הרכב הפרטי, או תיבות דואר חכמות המותקנות בבנייני מגורים ומאפשרות לכל מערכי השליחויות לבצע חלוקה בשעות הלילה, הם פתרונות המכוונים אל השוק הפרטי או העיסקי, אך תורמים להפחתת הגודש בכבישי העיר.

גישה זו מגלמת בתוכה הזדמנויות חדשות רבות. אמנם התחומים ה״קלאסיים״ כגון חנייה, תשתיות, תברואה או תאורת רחוב הם באופן בלעדי באחריות הערים, התאגידים העירוניים והרשויות המקומיות, אך אתגרים רבים מקבלים מענה באמצעות טכנולוגיות מהסקטור הפרטי – תקשורת, בנייה ונדל״ן, רובוטיקה, רכב, אנרגיה, תיירות, ראייה ממוחשבת, חקלאות אורבנית, AR, רחפנים, IoT ו-Edge – כולן רלוונטיות לחזון הרחב יותר של אורבן טק. השאלה אינה ״מיהו הלקוח״ אלא מהי מהות המוצר או מהו האתגר שהמיזם מנסה לפתור.

הכתבה בחסות CityZone

CityZone היא מעבדת חדשנות ושדה הניסוי החי הראשון בישראל לטכנולוגיות אורבניות, אשר הוקמה בשותפות בין עיריית תל אביב יפו, אוניברסיטת תל אביב ופארק עתידים תל אביב, במטרה לרתום חדשנות טכנולוגית לשיפור החיים בעיר. CityZone מפעילה תוכנית לסטארטאפים צעירים, במסגרתה היזמים זוכים למשרד מאובזר ומסובסד בלב המעבדה, לחניכה על ידי מומחים בתחומים שונים המלווים את היזמים לאורך שנה שלמה, וכן לגישה לשדה הניסויים התל אביבי לטכנולוגיות עירוניות, על מנת לפתח את מוצריהם על בסיס נתוני אמת של עיר אמיתית. בנוסף, תכנית CityZone חושפת את הסטארטאפים לרשויות מקומיות נוספות בארץ ובעולם, עמן יש לה הסכמי שיתוף פעולה, ובאופן זה מסייעת לסטארטאפים לצמוח בשווקי היעד שלהם. לפרטים נוספים, לחצו כאן.

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: