ואולי כל חדרי הכושר, המשחקים והחופשות בהייטק דווקא פוגעים בזמן הפרטי של העובדים?

חברות הייטק מתגאות בחדרי כושר וחופשות במהלך שבוע העבודה, אבל כל אלה דווקא פוגעים בזמן הפרטי של העובדות והעובדים – ולכן גם בקשב שלהם. אז מה עושים?

חוויה הוליסטית היפר-טכנולוגית טוטאלית (מתוך "Silicon Valley")

מאת מלי בנטאטה, HR Business Partner ב-LSports

כלכלת הקשב היא מונח שמשקף את הרעיון לפיו הקשב שלנו הוא משאב מוגבל ומתכלה. לכן, בזמן שאיכות הקשב שלנו בחיים הפרטיים ובעבודה התדרדרה עם השנים, ערכו של מטבע הקשב נמצא בעלייה מתמדת. כאשר חברות הייטק מציעות לעובדיהן חוויה הוליסטית היפר-טכנולוגית טוטאלית המתקיימת רק בתוך גבולות שבוע העבודה (מכוני כושר, חדרי משחקים, קייטנות, חופשות עובדים) נוצרת ירידה מתמשכת בערך הזמן הפנוי של העובדים (כלומר, ירידה חדה בערכו של מטבע הקשב), או במילה אחת: אינפלציה.

כאן אתם עשויים לשאול את עצמכם: משלמים לי על זמן האימון בחדר הכושר של החברה, אז איפה הבעיה? התשובה היא שבמקביל לעלייה הדרמטית בזמינות האנרגיה הפיזית והנפשית, מתקיימת פגיעה מתמשכת באיכות הזמן הפנוי שלכם. עובדים שמתאמנים עם טלפון ביד או שעון חכם, ממשיכים לקבל התראות מרשתות חברתיות, סלאק, אאוטלוק וג'ימייל במהלך האימון. גרוע מכך, עובדים רבים מרגישים חובה לפצות על הזמן שבילו בחדר הכושר בעשרות שעות נוספות של זמינות למקום העבודה לאחר האימון.

במילים אחרות, הפגיעה באיכות הזמן הפנוי היא פגיעה בקשב של העובדים, למרות סחף המעסיקים אחר עיצוב מתחמי העבודה כמקומות הוליסטיים שבהם ניתן לקיים "שגרת עבודה" חופפת ל"שגרת חיים".

קריסת מטבע הקשב של העובדים היא רק עניין של זמן, כאשר פלואו שבוע עבודה קבוע כולל מאות עדכונים במייל, תזכורות לפגישה ופושים מאפליקציות חיצוניות. תוסיפו לזה כמה שעות תמימות של מסכים בבית וקיבלתם מתכון לאסון: אינפלציה וקריסתה של כלכלת הקשב במקום העבודה.

השאיפה לפתרונות טכנולוגיים בלבד עבור כל אתגרי הניהול והתפעול בחברות הייטק היא מדומיינת. כי בזמן שהרשתות החברתיות ואפליקציות הניהול והתפעול נעשות מתוחכמות ומהירות יותר, אנחנו – כעובדים וכבני אדם – נשארנו אנושיים מאוד. יש לנו כמות קשב מוגבלת מאוד ביחס ליכולת ההעמסה וההאבסה הטכנולוגית. נשאר לנו מעט מאוד "זמן אמיתי" בשבוע העבודה, זמן שבו אף אחד לא ינסה לפגוע לנו בקשב.

הדרך לתקן את המצב הזה היא לכאורה פשוטה וברורה: סימון גבולות ברורים למנהלים הישירים שלנו בין האישי לבין העבודה. אבל הלכה למעשה, אנחנו חסרי אונים. כישלון במשימה בעבודה, ויכוח פוליטי בטוויטר או תמונה לא מוצלחת בסטורי הופכים בן רגע לבליל מיילים, התראות, פושים ותגובות שיכולות לחסל 24 שעות קשב תוך שנייה אחת.

הצעד הראשון בדרך לפתרון

האחריות על שינוי המצב המתואר מוטלת כולה על המעסיק, והמשימה שלו פשוטה: פינוי זמן איכות אמיתי עבור עובדיו, מנותק ומרוחק ככל האפשר מגבולות המשרד. זמן נטול פושים, התראות ומיילים.

המעסיק הוא הריבון האידיאולוגי, בין אם מדובר ביצירת מודעות אישית אצל עובדים מכורים לעבודה או מכורים לאינסטוש, ובין אם מדובר בהכרת החשיבות הרבה של ערך הקשב של העובדים. האחריות היא גם מסר עבור כלל חטיבות החברה, בדגש ראשוני על חטיבת ה-HR (גיוס ותקשורת פנים חברה). כל מעסיק ומעסיקה צריכים לאמץ לעצמם כמה קווי פעולה ומחשבה חדשים:

  • הגדירו היטב למגוייסים ולעובדים את המחוייבות שלכם כמעסיק ליצירת זמן איכות אמיתי, שמנותק לחלוטין מסביבת הלחץ הדיגיטלית של מקום העבודה. למדו אותם על הנזקים האפשריים לגוף ולנפש כתוצאה מהתמכרות דיגיטלית לעבודה או לרשתות החברתיות. בסופו של תהליך, אחרי שהתפנתה מסת קשב איכותית אצל העובדים – תוכלו גם לעזור להם להגדיר טוב יותר מטרות ויעדים מקצועיים.
  • טכנולוגיה היא גם גורם מעכב שיכול לפגוע בחברה, כזה שעלול להחריב את ערכו של מטבע הקשב. מאות המיילים וההודעות שנשלחים במהלך יום העבודה הם רק רכיב אחד בכלכלת הקשב. ומה לגבי מאות ההתראות וההודעות ברשתות החברתיות? כולם יחד יוצרים עומס מנטלי לא אנושי על העובדים – עומס שיוביל לשחיקה, ובהמשך למחיקת ערך קשב טוטאלית וסיום העסקתו של העובד, ביוזמתו או בפיטוריו.
  • אל תנסו לנטר או לשלוט בזמן הפנוי שאתם מעניקים לעובדים. סמנו, שבצו והכריחו את העובדים שלכם לא לעבוד. ממש לא לעבוד, ואם אפשר – שכנעו אותם להפקיד את הטלפון והמחשב במשרד טרם יציאתם למתחם זמן האיכות. זהו המקום שבו ערך מטבע הקשב שלהם יעלה, ואתם כמעסיקים תתחילו להרוויח מחדש.

לירידה בערך מטבע הקשב האישי ישנה עוד השפעה שלילית: עובדות ועובדים רבים בהייטק מפתחים תסמינים גופניים שעשויים להיות קשורים לכך במקרים מסוימים. ד"ר אילן טל, פסיכיאטר שחקר את הנושא, כתב כי "מלבד פגיעות גבוהה למחלות כגון וירוסים ושפעת למיניהם, רבים מאנשי ההייטק מדווחים על כאבי ראש, עייפות, מתיחות ודאגה, עצבנות, התפרצויות כעס וחוסר סבלנות".

הוא הוסיף כי למצבם הרגשי והפיזי של העובדים יש השלכות גם על משפחתם ועל תחושת הרווחה האישית שלהם. "לא פעם ניתן למצוא כי למרות הטבות השכר והיוקרה, עובד ההייטק יידווח על תחושת דיכאון, חרדה, חוסר כוחות וחוסר שביעות רצון כללית", כתב. "מחלקות משאבי אנוש בחברות הייטק מודעות להשפעות המתוארות, ולרוב משקיעות במסגרת האפשרויות של החברה, בפעילויות הוויי ונופש שמצליחות באופן חלקי, אם לא למראית עין בלבד, להפיג את נזקי הסטרס של עובדיה". החשש הקבוע מפני פנייה למנהל הישיר בדרישה לפנות יותר זמן אישי או משפחתי מוביל בסופו של דבר ליצירת עומס רגשי, שחיקה וירידה משמעותית בתפקוד.

נקודת האיזון המתבקשת בניסיון לייצר מציאות חדשה והגיונית יותר היא הכרת המעסיק בחסרונות המובהקים של הרצון לנטר, לנהל ולשלוט באמצעות עזרים טכנולוגיים גם על שעות הפנאי של העובדים במסגרת יום העבודה. העלייה באיכות וערך מטבע הקשב של העובדים היא מתכון לעולם חדש ויציב יותר במערכות היחסים של מגוייס-עובד-מעסיק בעולמות ההייטק, ולא רק בהם.

הכתבה בחסות Lsports

חברת Lsports מיישמת את עקרונות כלכלת הקשב, במטרה ליצור סביבת עבודה משפחתית ואותנטית עבור עובדיה. זמן אישי-משפחתי ניתן לעובדים בהגדרה מחוץ לשעות ומתחם העבודה, במטרה להעלות את ערך מטבע הקשב הפרטי. עובדי החברה באשקלון מפתחים מדי יום את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום הביג-דאטה-ספורט מול מאות לקוחות בעולם, תוך טיפוח ושמירה אדוקה על מסגרת חברתית-משפחתית אותנטית.
Lsports חרתה על דגלה ערכי מקצועיות ומשפחתיות. הם אינם ערכים סותרים, הם ערכים משלימים.


כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

אין תגובות

התגובות לפוסט סגורות.

תגיות לכתבה: