מחקר חדש בדק מיהם האנג’לים הישראלים וכיצד הם מעורבים בהייטק הישראלי

מחקר חדש של אוניברסיטת רייכמן – הבינתחומי הרצליה – מגלה מיהם האנג’לים הישראלים וכיצד הם מעורבים באקוסיסטם המקומי; וגם – מה הם עשו בזמן הקורונה

מקור: Unsplash, Pixabay, עיבוד תמונה

מאת: פרופסור דפנה שורץ ועדן ניסן, בית ספר אדלסון ליזמות, אוניברסיטת רייכמן – הבינתחומי הרצליה

אנג’לים הם משקיעים פרטיים אשר בדרך כלל משקיעים בשלבים המוקדמים של פרה-סיד וסיד ובכך יש להם תרומה מהותית להנבטה של חברות חדשות. אולם מיהם אותם אנשים? מה מאפייניהם ותרומתם לאקוסיסטם של החדשנות בישראל? האם בעידן הקורונה חל שינוי בתפקידם ותפקודם, ואם כן – מה ניתן לעשות לשפר את מצב השקעות הסיד? מחקרן של פרופ’ דפנה שורץ ועדן ניסן בבית ספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן-הבינתחומי הרצליה עסק בשאלות האלה.

כדי לגלות זאת, ביצענו סקירת ספרות, ניתחנו מגמות של השקעות של אנג’לים באופן כללי והתמקדנו בקבוצה ספציפית של אנג’לים סדרתיים אשר ביצעו לפחות 15 השקעות בין השנים 1997-2020. נעזרנו לצורך כך בשני מאגרי מידע: Start-Up Nation Finder ו- IVC.

תעשיית ההון סיכון

שורשי תעשיית ההון סיכון הישראלית בשנות ה-90′ בתוכנית ‘יוזמה’, תוכנית של שיתוף פרטי וציבורי בהקמת קרנות. במשך שנים, קרנות ההון סיכון הן שלקחו את הסיכונים הגבוהים ביותר והשקיעו שיעור גבוה יחסית במיזמים בשלבים הראשונים.

עם התבגרות תעשיית ההון סיכון והתבגרותן של הקרנות, הן החלו לצמצם את רמת הסיכון על ידי הגדלת החלק שהשקיעו במיזמים בשלבים מאוחרים יותר, ולזירת ההשקעות בשלבי הפרי-סיד וסיד עם רמת הסיכון הגבוהה יותר נכנסו גם שחקנים חדשים. התפתחות זו העלתה את חשיבותם של משקיעי סיד – שהאנג’לים נמנים עליהם ומכאן חשיבותם לאקוסיסטם היזמי הישראלי.

האנג’לים

האנג’לים מתמחים בהשקעה בשלבים המוקדמים – פרה-סיד וסיד. הם אנשים פרטיים בעלי משאבים כספיים, אשר משקיעים ישירות בחברות אשר לא נסחרות באופן ציבורי, ואשר מתופעלות ובבעלות אנשים שלא בהכרח יש להם קשר מוקדם איתם. בשנים הראשונות לצמיחת ההייטק הישראלי חלק ניכר מן ה”האנג’לים” היו משקיעים פיננסים שתרומתם למיזמים היתה מוגבלת.

עם התפתחות זירת החדשנות הישראלית, לרבות צמיחת סטארטאפים שעשו אקזיטים וכניסת חברות רב לאומיות, צמחה בישראל שכבה של אנשים, שצברו ידע וניסיון בתעשיית ההייטק, לצד נכסים פיננסיים. אלה הם האנג’לים של הגל השני, שאליהם משתייכים גם האנג’לים של העידן הנוכחי.

לאנג’לים של הגל השני קשרים וניסיון והם מעוניינים להמשיך למלא תפקיד פעיל בהצמחת מיזמים חדשים. יש להם משאבים כספיים גדולים, ולמרות או בגלל שיש להם כבר רקורד מוכח בהייטק – הם רוצים להמשיך ולקחת חלק פעיל בזירת החדשנות הישראלית.

במחקר מצאנו כי למרות שהם התעשרו ולא באמת היו צריכים להמשיך לעבוד, האנשים הללו ממשיכים לחפש אפיקים למעורבות בתהליכי היזמות בישראל. בחלק מהמקרים הם משקיעים ומובילים מיזמים משלהם, במקרים רבים אחרים, לצד השקעתם הם מספקים גם “כסף חכם” – ידע, מידע, נגישות למשאבים נוספים, ניסיון וקשרים.

בדרך כלל משקיעי אנג’ל מבצעים השקעה ביותר ממיזם אחד, והם גם נשארים פעילים לאורך זמן. לפי מאגר המידע IVC, מחצית מהאנג׳לים בין השנים 1997-2020 השקיעו עד 5 השקעות ומחצית למעלה מזה.

בבחינה של קבוצת ה”אנג’לים המובילים” או “הסדרתיים”, בהתאם למאגר המידע Start-Up Nation Finder, אשר ביצעו למעלה מ-15 השקעות – מצאנו ש-46% מהם ביצעו ״אקזיט״ בחברות שייסדו לפני שהפכו לאנג’לים. חלק מהם הקימו קרנות הון סיכון בעבר או שותפים כיום בקרנות הון סיכון בנוסף להיותם אנג׳לים פרטיים.

קרוב לעין, קרוב לכיס

מדובר במעגל שמזין את עצמו – יזם והצוות הבכיר שאיתו עושים אקזיט  – ואת הכסף שצברו כמו גם כל המשאבים האחרים שצברו (נסיון, ידע וקשרים), הם משקיע במיזמים חדשים, בד”כ במדינה שבה הם נמצאים, ובמקרים רבים גם בטווח סביר ממקום מגוריהם.

אנג׳לים מוצאים עסקאות השקעה באמצעות קשרים אישיים, חברים ומקורבים עסקיים. אף שחלקם  השקיעו באופן פרטני ועצמאי, במקרים רבים האנג’לים משקיעים יחד עם עוד גורם אחד או יותר, שהם מכירים. יש אנג’לים שהפכו עם הזמן לצומת להתארגנויות לא פורמאליות, כפי שעולה ממפת האנג’לים בישראל – או רשימת האנג’לים המעודכנת של 2021. עבור רובם – כ-93% מהם – תחום ההשקעה העיקרי זהה לתחום עיסוקם. עוד עולה מהמפה שיש אנג’לים שמהווים צומת מרכזית להשקעות, והם כנראה מקנים למיזם את הקרדיטציה בקהילה. בנוסף, תופעה שעדים להתהוותה בעולם וגם בארץ בשנים האחרונות, היא היווצרות מועדוני משקיעים, מסגרות פורמאליות לאיתור מיזמים להשקעה וליווי שלהן בשלבים הראשונים.


רשימת המיליונים: הנה 200 האנג’לים הפעילים בישראל ואיך תגיעו אליהם


תורמים גם לאקסלרטורים

בשנים האחרונות נכנסו לזירה של השלבים המוקדמים שחקנים נוספים, לרבות אקסלרטורים (של חברות או גורמים פרטיים) האבים לחדשנות, מסגרות במוסדות אקדמיים,  ומסגרות נוספות למיזמים בראשית דרכם. כל המסגרות מציעות חבילות שירות שוות כסף למיזמים, חלקן גם מציעות גם מימון בדרך של השקעה תמורת אקוויטי. לאנג’לים יש תפקיד גם במסגרות אלה. שיעור ניכר מהם משולבים גם במסגרות אלה, במקרים רבים בהתנדבות – כמנטורים, מדריכים, יועצים ועוד.

ניתן לסכם ולומר שממצאים אלה מצביעים כי לאנג’לים יש תפקיד חשוב ומהותי באקוסיסטם הישראלי, והם גורם מהותי בשלבים הראשונים של הצמחת חברות.

השלכות הקורונה

סקר של רשות החדשנות הראה קיפאון קשה בהשקעות בחברות צעירות בתקופת משבר הקורונה: ואנג׳לים ומשקיעים נוספים בכל העולם משקיעים פחות במקביל לכך שעברו להשקיע בעיקר במדינה בה הם חיים.

אנו מעריכים שגם לאחר חלוף המגפה, חלק מהדפוסים וההשפעות יישארו לטווח הארוך וההתנהלות תהפוך למעשה ל-״נורמלי החדש״, ירידה בניידות בין מדינות תוביל לכך שכסף יישאר לרוב בגבולות המדינה, פחות כסף יושקע בישראל מגורמים זרים בשלבי הסיד, ולכן להשקעות מקומיות משקל חשוב.

מתוך הבנת הערך הנרחב שמעניקות קבוצות אנג׳לים לאנג׳לים פרטיים, לקידום האקוסיסטם בכללותו, ולקידום ופיתוח כלל המשק והמדינה, אנו ממליצות לשקול ולבחון בניית מנגנונים וכלי סיוע לקבוצות אנג׳לים ע״י גופים ממשלתיים או גופים פרטיים רלוונטיים במדינה.

 

כתבת אורחת

הגב

2 תגובות על "מחקר חדש בדק מיהם האנג’לים הישראלים וכיצד הם מעורבים בהייטק הישראלי"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
וואט
Guest

אשמח לשמוע מאנשים שבקיאים בתחום, כמה בערך אנג’לים לוקחים לעצמם באחוזים בשלב הפרה סיד?
כמובן שזה תלוי במיזם ובאילו מייסדים מדובר, ואיזה סכום מגייסים.
אבל הממוצע בהערכה גסה על כמה הוא עומד?
30%?
האם יש אנג’ל שיהיה מוכן להכניס סכום קטן עבור 5%?

תודה לעונים

שלומי
Guest

תלוי בגובה ההשקעה והשווי אבל בגדול אנג’ל ירצה נתח של 10-20% וינסה להכניס מנגנון אנטי דילול מה שעשוי לגרום לקושי בשלבים מתקדמים

wpDiscuz

תגיות לכתבה: