הסטארטאפים רוצים להפוך את חיזוי מזג האוויר למדע מדוייק יותר

עולם חיזוי מזג האוויר נהנה מפריחה אינטנסיבית בשנים האחרונות, עם עלייתן של טכנולוגיות הבינה המלאכותית וצמיחתם של סטארטאפים יצירתיים שזוכים למימון נדיב; האם אנחנו בעיצומה של מהפכה שתשנה לחלוטין את אחד התחומים הוותיקים בחיינו?

מקור: Pixabay

מאת: סוזן אדאמס, פורבס ישראל

“מרושע” זאת הדעה המקצועית של ג’ואל מאיירס, מנכ”ל AccuWeather, לגבי מזג האוויר בניו יורק ביום האם האחרון, כשהגשם הכה ללא הרף על המדרכה, והטמפרטורות צנחו אל מתחת ל־4 מעלות. מפינת רחוב 50 בשדרה השלישית, הוא שולח הודעה להנהלת החברה בסטייט קולג’, פנסילבניה, ומציע שהעובדים ישתמשו במילה הזאת בתחזית היומית שלהם לעיר. “אני תמיד מחפש דרכים לתקשר את המידע שלנו בצורה טובה ומדויקת יותר”, הוא אומר.

בגיל 79, שדוף ושרירי, עם רעמת שיער צבועה חום, מאיירס מנהל את חברת החיזוי הפרטית הוותיקה ביותר בארה”ב. הוא ייסד אותה ב־1962 כשלמד לתואר שני במטאורולוגיה באוניברסיטת פן. הלקוח הראשון שלו, חברת גז מקומית, שילמה לו 150 דולר כדי לחזות את מזג האוויר לשלושה חודשי חורף, על מנת שיוכלו להיערך לצריכת החימום הביתית באותה שנה.

היום, על פי הערכות שמרניות, ההכנסות השנתיות של AccuWeather עוברות את רף ה־100 מיליון דולר. על לקוחותיו נמנים תחנות רדיו וטלוויזיה ברחבי ארה”ב, וגם עיתונים מודפסים כמו הניו יורק טיימס, הוול סטריט ג’ורנל ו־USA Today. למעלה מאלף חברות משתמשות בתחזיות פרטיות של AccuWeather כדי לשפר את השורה התחתונה שלהן. אלו כוללות את המובנות מאליהן – כמו חברות רכבות ופארקי שעשועים – ודברים צפויים פחות – כמו משטרת הקמפוס של אוניברסיטת קלמסון וסטארבקס.

בסך הכל, ייתכן שהעסק שלו שווה כ־900 מיליון דולר, ומאיירס מחזיק במחצית מזה. את השאר מחזיקים מנהלים בחברה ועובדיה, ביניהם אחיו הצעיר, אוון, שמשמש כסמנכ”ל התפעול. אחיו הנוסף של ג’ואל, בארי, שהיה מנכ”ל החברה עד ינואר האחרון, מכר לאחרונה את הנתח הקטן שלו תמורת 16 מיליון דולר, אחרי שמונה על ידי הנשיא טראמפ להוביל את התקציב השנתי של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA) שעומד ב־2019 על 5.4 מיליארד דולר.

הסערה המושלמת

במשך עשורים, ענף החיזוי הפרטי היה תעשייה נינוחה שנשלטה בארה”ב על ידי AccuWeather, Weather The Company (שהוקמה ב־1982 כ”ערוץ מזג האוויר” ונרכשה על ידי IBM ב־2016 תמורת 2.3 מיליארד דולר) ו־DTN, שמתמקדת בסוגיות תעשייתיות ונרכשה על ידי חברת אחזקות שוויצרית ששילמה לה 900 מיליון דולר ב־2017.

אבל עכשיו נוצרה סערה מושלמת של מאקרו־טרנדים – כוח עיבוד זול מאי פעם, מיחשוב ענן, אינטליגנציה מלאכותית משופרת וריבוי של סנסורים זולים. כל אלו פתחו את התחום ליבול חדש של סטארטאפים חדורי אמביציה. כולם יחד גייסו מאות מיליוני דולרים ממשקיעים שמאמינים שהחברות הקיימות בשוק פגיעות למודלים עסקיים חדשנים ויצירתיים.

הם נאבקים על נתח שוק שהולך וצומח. קשה להשיג מספרים מעודכנים, אבל מאמר מ־2013 מבית הספר למנהל עסקים וורטון מעריך שההכנסות הכוללות של חברות חיזוי מזג האוויר עומדות על כ־3 מיליארד דולר, ובסך הכל שווה התעשייה 6 מיליארד. דוח של שירות מזג האוויר הלאומי מ־2017 כולל תחזית שהמגזר יחמש את גודלו.

“בכל פעם שאנחנו מסובבים את הראש, נפתח שוק חדש”, אומר גלן דני, ראש מחלקת פתרונות תאגידיים ב־Baron Services. החברה בת ה־29, שפועלת מאלבמה, מייצרת יחידות של מכ”ם דופלר (מכשיר שנעשה בו שימוש בתחום המטאורולוגיה) במחיר של מיליון דולר לאחת, ומתגברת את שירותי החיזוי לפי הזמנה.

היישומים האפשריים נדמים אינסופיים. קחו לדוגמה את מרוצי המכוניות של נאסקאר, שנעצרים במקרה של גשם. במקרה שאירע לאחרונה במישיגן, הנהג אוסטין דילון דילג על עצירה והגיע למקום הראשון כשהמירוץ נקטע בגלל גשם פתאומי. הנשק הסודי שלו? מערכת חיזוי פרטית של IBM הזהירה אותו בנוגע לסבירות הגבוהה של ממטרים. “אנחנו מקבלים תחזית מדויקת בכל סיבוב, בטווחים של חצי קילומטר על המסלול”, אומר פט סואי, מנהל צוות התחרויות של שברולט, שמשלם מעל 100 אלף דולר בשנה למנוי החיזוי הזה.

ההשפעה צומחת במקביל לחששות. Xcel Energy, חברת תשתיות ממיניאפוליס עם מכירות שנתיות של 11.5 מיליארד דולר וחטיבה גדולה של מנועי רוח, חסכה ללקוחותיה מעל 60 מיליון דולר בעלויות דלק במשך שבע שנים, באמצעות שימוש בחברת חיזוי פרטית מקולורדו, Global Weather Corporation.

כל חברת חיזוי פרטית מתחילה מהמידע הזמין שמסופק על ידי שירותי מזג האוויר הלאומיים, ואז מוסיפה את מקורות המידע שלה, שנאספים בעזרת סנסורים זולים שמותקנים בכל מקום – רחפנים שמרחפים מעל הים, או, במקרה של Xcel, על טורבינות הרוח. המידע הזה מוזן לאלגוריתמים שהותאמו לצרכים המסוימים ולמודלים של מזג האוויר, שמשתנים בתכיפות רבה בזכות הפיתוחים המהירים ולמידת מכונה.

“לא רק שנהיה קל יותר לאסוף כמויות עצומות של מידע במהירות הולכת וגוברת, ולהריץ מודלים על המידע הזה, קל גם יותר להפיץ את התוצאות”, אומר אריק פלוהר, 49, המייסד והמנכ”ל של ForecastWatch, חברה נוספת לחיזוי. “יש פה רק יותר ניסויים”.

בים וביבשה

בין הסטארט־אפים הרבים שעוסקים במזג האוויר, בולטים שלושה במיוחד בגלל סכומי הכסף שגייסו, השיטות החדשניות שבהן הם אוספים, מעריכים ומוכרים מידע בנוגע למזג האוויר – והשאיפות שלהם.

הבולט מכולם הוא כנראה Saildrone, שהוקם על ידי ריצ’רד ג’נקינס בקליפורניה ב־2012. ג’נקינס, 42, מהנדס ומלח, נולד בבריטניה להורים אוסטרלים. הוא נע בין היבשות, עובר בין האחוזה שלו שליד מעגן היאכטות בסאות’המפטון, לבין החווה של סבו באוסטרליה.

לפני שלמד הנדסה בלונדון, בילה שנה בים הפתוח, כולל תפקיד כאיש צוות ביאכטה בבעלות הטייקון האיטלקי ג’יאני אניילי. אחרי שנתיים של לימודים התחיל לבנות משהו שנקרא “יאכטה יבשתית”, עם תא טייס ושלושה גלגלי מכונית מירוץ, ועליהם מפרש של 12 מטר. במרץ 2009, הוא חצה איתה אגם יבש במדבר מוהאבי במהירות של 200 קמ”ש: שיא עולם במהירות לכלי מונע ברוח.

החוויה הולידה בראשו את הרעיון ליצור רובוטים ימיים עם תכנון דומה ליאכטה היבשתית שלו. הוא הקים את Saildrone כפרויקט מחקרי שייצר צי של כלים לא מאוישים באורך 7 מטר ובגובה 4.5 מטר. כל אחד מהם מצויד בכ־20 חיישנים מטאורולוגיים ואוקיאנוגרפיים. בהתחלה, הוא אומר, הרעיון היה לאסוף מידע על התחמצנות הימים, טמפרטורה ומליחות – לטובת הכלל. הלקוחות הראשונים שלו היו סוכנויות ממשלתיות.

ב־2017, ג’נקינס הבין שהרובוטים שלו אוספים מידע ייחודי וחשוב שיוכל לשמש בשקלול תחזיות מזג אוויר. אחרי הכל, רוב מזג האוויר נוצר מעל האוקיינוסים, שם פועלות מעט מאוד תחנות חיזוי. למרות שיש לו רק 25 רובוטים פעילים, הוא אומר שהוא מוכר תחזיות לקבוצות ספורט, חברות ביטוח וקרנות הון סיכון.

למעלה מחצי תריסר משקיעים, ביניהם הקרן שמוביל אריק שמידט, המנכ”ל לשעבר של גוגל, מממנים את החברה עם הון סיכון בגובה 90 מיליון דולר. Pitchbook מעריכה את שווי החברה ב־260 מיליון דולר. היא מעסיקה כיום כמאה עובדים, והמספר הזה כל הזמן עולה. בינואר האחרון השיקה החברה אפליקציה חינמית לחיזוי מזג האוויר, וכעת היא מתכננת לגבות כסף תמורת גרסת פרימיום. רוח המחשוב הזול מאפשר ל־Saildrone לבחון במהירות מודלים של מזג אוויר. אבל המידע הרב שהיא מפיקה מהחיישנים הופך אותה למתחרה משמעותית ל־ AccuWeather ודומותיה. “יש לנו מאגר מידע ייחודי שלהם אין”, אומר ג’נקינס.

ניסיון שני

סטארטאפים אחרים לוקחים את המידע על מזג האוויר כמה צעדים קדימה, מעבר לחיזוי פשוט. Jupiter Intelligence, חברה בת שנתיים מקליפורניה, משלבת בין מידע לגבי מזג האוויר עם מידע סביבתי כדי ליצור “הערכות לסיכונים אקלימיים”. היא מוכרת שני שירותים: תחזיות קצרות טווח שנעות בין שעה לחמישה ימים, ותחזיות לטווח הארוך שמסתכלות 50 שנה קדימה, אל העתיד.

ב־Jupiter מקווים שערים מרכזיות שנערכות להוריקנים, שטפונות ושריפות, כמו יוסטון ולוס אנג’לס, יהפכו ללקוחות. אבל בטווח הקצר קל להם יותר להציע את שירותיהם לעסקים שמושפעים ממזג אוויר קיצוני. כל חברה עם מחסן באזור נמוך רוצה לדעת כמה ציוד היא תאבד במקרה שגובה פני הים יעלה – ומתי האסון הזה עשוי לקרות. החברה המבטחת רוצה גם היא את המידע הזה. חברת הביטוח האוסטרלית QBE היא כבר לקוחה של Jupiter, כמו גם Nephila, חברת השקעות שמתמקדת בביטוח. שתיהן גם משקיעות שהוסיפו להונה של החברה 33 מיליון דולר. “IBM ו־AccuWeather חוזים את מזג האוויר”, אומר ריץ’ סורקין, המייסד והמנכ”ל של Jupiter. “אנחנו חוזים את ההשלכות של מזג האוויר הזה”.

Jupiter גובה 200־500 אלף דולר כדי לעשות פיילוט ללקוחות חדשים. מינויים שנתיים עולים מיליון דולר ומעלה. ההכנסות עד כה עומדות על כמה מיליונים ספורים, אבל הוא צופה שהן יצמחו פי עשרה ב־2019.

סורקין, 57, בוגר ייל עם M.B.A מסטנפורד, התחיל את הקריירה שלו כיועץ. הוא ניהל את Zip2 של אילון מאסק, שפתחה מדריכי אונליין לערים לפני שנמכרה ל־Compaq ב־1999 תמורת 300 מיליון דולר. ב־2008 הוא ניסה להקים סטארט־אפ ראשון ולמכור תחזיות מזג אוויר לעסקים. הרעיון שלו היה לקחת מודלים פומביים, לנפח אותם בכוח מיחשוב ולמכור תחזיות של 30 יום לסוחרים בסחורות אנרגיה. אבל התחזיות לא היו טובות משל המתחרים. הוא הצליח לגייס רק מיליון דולר לחברה הזו שנקראה Zeus Analytics והיא פשטה רגל ב־2011.

אבל Jupiter נראית מבטיחה יותר. הצוות, שמונה 50 איש, כולל טאלנטים מהמרכז הלאומי למחקר אטמוספרי ומ־NOAA. כמו זאוס, Jupiter משתמשת במידע מזג האוויר שהונפק על ידי הממשלה, אבל סורקין אומר שבינה מלאכותית ומידע מפורט לגבי השטח מייצר תחזיות סיכון שלקוחות מוכנים לשלם בעבורן. בלי מיחשוב ענן, הוא אומר, Jupiter לא תתקיים.

תחזית דקה־אחר־דקה

עוד מתחרה מגיעה למגרש עם אמביציות עצומות: ClimaCell, שהוקמה ב־2015 על ידי שמעון אלקבץ, 32, טייס לשעבר בחיל האוויר, בזמן שלמד לתואר שני במנהל עסקים בהרווארד. כשהיה בצה”ל, הוא כמעט איבד שליטה על המטוס שלו אחרי שהתחזית לא הזהירה שהוא עומד לטוס לתוך עננים. בזמנו, הוא חשב לעצמו, “מישהו צריך להמציא כלי חדש”.

ביחד עם שני שותפים, הוא פיתח את מה שהוא מתאר כתחזית דקה־אחרי־דקה, היפר־לוקאלית, שלדבריו מדויקת ב־60% מזאת של המתחרים. היתרון של ClimaCell, לדברי אלקבץ, הוא שבנוסף למידע הממשלתי שבו משתמשים כל החזאים הפרטיים, הוא מושך מידע לגבי מזג האוויר ממקורות חדשים כמו טלפונים סלולריים ומצלמות רחוב. “אנחנו קוראים לזה מזג האוויר של הדברים”, הוא אומר. “אנחנו הופכים כל דבר לחיישני מזג אוויר”.

החברה גייסה 77 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, על פי שווי מוערך של 217 מיליון. בשנה החולפת פתח אלקבץ משרדים בתל אביב ובבולדר, קולורדו, כדי לתגבר את המשרדים הראשיים בבוסטון. הוא מכוון היטב לרבות מהתעשיות ש־AccuWeather משרתת היום. “אנחנו נהיה גדולים יותר מ־AccuWeather”, הוא אומר. “אנחנו רוצים להפוך לחברת הטכנולוגיה המטאורולוגית הגדולה בעולם”, הוא אומר.

ClimaCell כבר מייצרת תחזיות קרקע לחברות תעופה, ביניהן JetBlue, שגם משקיעה בה, ותחזיות לימי משחקים עבור קבוצת הפוטבול ניו אינגלנד פטריוטס. Via, חברת הנסיעות השיתופיות, משתמשת בתחזיות שלה בחמש ערים, ביניהן לונדון ואמסטרדם. ביום ראשון באמצע מאי, Via קיבלה התראה מ־ClimaCell בנוגע לגשמים כבדים בניו יורק, שיימשכו מהבוקר ועד הצהריים בעוצמה משתנה, בחלקים שונים של העיר. Via, שידעה שהדרישה לשירות שלה תגבר, וידאה שיהיו מספיק נהגים באזורים הרטובים. “יש ערך כספי משמעותי לשימוש בפלטפורמה של ClimaCell”, אומר ארי לוקס, המנהל הגלובלי של כלכלת שוק ב־Via.

האם תצליח ClimaCell לגבור על כל המתחרות? מרשל שפרד, מנהל התוכנית ללימודי אטמוספירה באוניברסיטת ג’ורג’יה, והנשיא לשעבר של החברה האמריקאית למטאורולוגיה, אומר שהוא רואה שפע נתונים סטטיסטיים שתומכים בטענות החברה, אבל מוסיף שדאטה נוספת תוכל לייצר תחזיות מדויקות אף יותר. “אני אופטימי בנוגע למה שהם עושים”, הוא אומר.

אחרים חשדניים יותר. “ל־ClimaCell יש הרבה טענות, אבל מעולם לא ראיתי הוכחה לכלום”, אומר קליפורד מס, פרופסור ותיק למדעי האטמוספירה באוניברסיטת וושינגטון. “מצלמות רחוב לא ישפרו את חיזוי מזג האוויר”. אלקבץ משיב שלקוחות פוטנציאלים מקבלים הוכחה לטענותיו.

אריק פלוהר מ־ForecastWatch הוא הדבר הכי קרוב למומחה עם פרספקטיבה רחבה בנוגע לעסקי החיזוי הפרטיים. הוא אומר שטרם התגבשה הדעה הכללית בנוגע לשלושת הסטארט־אפים האלו. ומה בנוגע לטענותיה של ClimaCell לפיהן התחזיות שלה מדויקות יותר ב־60% מהמתחרות? “טענות יוצאות דופן דורשות הוכחות יוצאות דופן”, הוא אומר.

“הכל מואץ”

הביקורת כלפי AccuWeather מתגברת מאז שטראמפ מינה את בארי מאיירס להוביל את NOAA. דיווחים נרחבים טוענים שהחברה עוסקת במאמץ רב ממדי למנוע מהממשלה לספק תחזיות בחינם. על רקע הדיווחים העוינים, ג’ואל מאיירס מכחיש בזעם את הטענות. “זאת ערימת שטויות”, הוא רושף. “אף אחד לא מנסה להגביל את תפקיד מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי”.

הוא גם מכחיש בתוקף את הטענות בקשר להטרדה מינית בחברה, למרות ש־AccuWeather שילמה 290 אלף דולר כדי ליישב חקירה של משרד העבודה האמריקאי שמצאה “הטרדה מינית נרחבת ב־AccuWeather”. “אנחנו מכחישים מכל וכל”, הוא אומר. “אין שום הוכחות להטרדה”, אומר בארי, שניהל את החברה בזמנו.

קשה יותר להתעלם משורת המתחרים הרעבים שממתינים לבלוע את ארוחת הצהריים של AccuWeather, למרות שג’ואל מנסה. “אני לא אשב פה ואדבר על המתחרים שלי”, הוא אומר, לפני שהוא מרשה לעצמו, בריאיון נוסף, לציין ש”הכל מואץ. כל מנהיג עסקי שחושב שהוא יודע איך העולם ייראה בעוד 20 שנה – פשוט משקר”.

איפה תהיה AccuWeather ב־2039, כשג’ואל בן 99? כולנו מוזמנים לנחש. החברה לא מוכנה לדון בפרטים של תוכנית הירושה שלה, ואף אחד משבעת ילדיו של ג’ואל לא מעורב בעסקי היומיום של החברה. בני משפחת מאיירס אופטימיים להפתיע בנוגע לעתיד. “80 זה ה־60 החדש”, אומר בארי. “ג’ואל בחור אנרגטי. הוא עובד 24/7, והוא אוהב את מה שהוא עושה”.

“ראיתי הרבה חברות חדשות מגיעות”, אומר ג’ואל. “חלקן ימצאו נישה, וחלקן יכשלו”.

פורסם במקור בפורבס ישראל

לקריאה נוספת:

הסטארט-אפ הישראלי ששווה כמעט 2 מיליארד דולר

הסוף לוויכוחים? המושב האמצעי במטוס עובר מתיחת פנים

פורבס ישראל

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: