הבכיר הישראלי ב-WeWork: ”כמי שאוהב את החברה, לא היה קל לראות את התהליכים האלה”

און פרוינד התחיל בחברה כסמנכ”ל הנדסה בכלל, ופיץ’ מוצלח הוביל אותו להיות אחד הישראלים הבכירים בחברה כיום. בשיחה עם גיקטיים הוא מספר על הימים שאחרי אדם נוימן וההתמודדות עם הקורונה, איפה הטכנולוגיה של WeWork מתחבאת ויש לו כמה עצות חשובות לסטארטאפיסטים – שיכלו גם לעזור לחברה שלו

מקור: Pixabay

עוד לפני הקורונה, השנה האחרונה הייתה השנה הקשה ביותר בתולדותיה של WeWork.

חברת מתחמי העבודה המשותפים, שהקים ב-2010 אדם נוימן, קיבוצניק מניר עם, הפכה לחד-קרן. תוך זמן קצר היא נהנתה מצמיחה מהירה, גייסה מאות מיליוני דולרים מהקרנות והחברות הגדולות בעולם, הודיעה על פתיחה של עוד ועוד משרדים ולוקיישנים, ועטפה את כל הפעילות הנדל”ניסטית בהרבה טכנולוגיה וניו אייג’. אבל בדרך להנפקה בנאסד”ק, הכל השתבש.

זה החל דווקא בטוב, עם חיבוק חם מקרן סופטבנק היפנית, שהשקיעה בה לא פחות מ-18.5 מיליארד דולר תוך שלוש שנים. גיוסי הענק הביאו איתם גם הערכות שווי חסרות-תקדים ורכישות של חברות, חלקן עם קשר כלשהו למה שמציעה החברה, וחלקן קצת פחות – הכל כחלק מהחזון של נוימן להתרחב אל מעבר למרחבי העבודה המשותפים והקמת מתחמי לימוד משותפים ומתחמי מגורים משותפים.

עיצוב: גיקטיים

אבל החיבוק של סופטבנק הפך בסופו של דבר לחיבוק דוב. אחרי דיווחים רבים, הגישה החברה באוגוסט 2019 תשקיף ראשוני להנפקה בנאסד”ק שחשף הפסדים גדולים, מבנה ניהולי לא מובן ואת העובדה שנוימן, המייסד והמנכ”ל, המציא לחברה את השם “We”, ומכר לה אותו ב-5.9 מיליון דולר. ב-WeWork ניסו למזער נזקים, הגישו תשקיף נוסף, כדי לנסות ולחפות על הראשון – אבל בסופו של דבר ההנפקה בוטלה, ונוימן נאלץ, בלחץ כבד של משקיעים בראשות Softbank, להודיע על התפטרותו יחד עם פיטורים של 2,400 עובדים. נוימן, שזכה על פי חלק מהדיווחים למצנח זהב בדמות מניות בשווי 1.7 מיליארד דולר, השיב לקופת החברה את המיליונים עבור המצאת השם.

הנסיקה המטאורית של היזם הישראלי שמאחוריה, אדם נוימן, נגדעה, וה”איקרוס” של עולם הסטארטאפים נפל בדרכו אל השמש. בדרך דלפו דיווחים על תרבות ארגונית מורעלת, מהלכי מיתוג, פיטורים בגלל “אנרגיה”, וכמובן מעל לכל תחושה של בועה, שתודלקה על ידי הענקית היפנית.

עכשיו, כשכל העולם נסחף לדרמות בקנה מידה גדול הרבה יותר, והצרה הפכה לצרת רבים, ישבנו עם און פרוינד, אחד מהישראלים הבכירים בחברה, ומנהל התוכנית שלה לסטארטאפים – WeWork Labs, כדי להבין מה השתבש בדרך, האם משהו השתנה, מה נותר מהחזון המקורי ולאן הולכים מכאן.

רכבת ההרים שנמצאת עכשיו בלופ

און פרוינד, יזם ותיק שהגיע לחברה ב-2014 אחרי כמה תפקידים בכירים בתחומי המו”פ וההנדסה, מודה שהתנהלות החברה ב-6 השנים האחרונות שבהן הוא עובד בה היא ככל הנראה ההפך מרגועה: “זו רכבת הרים מטורפת, אבל השנה האחרונה היא כאילו השיא. עכשיו אנחנו בלופ, אני חושב – החלק הכי מסובך של רכבת ההרים”.

פרוינד לא מתכחש לתקופה הקשה שעברה החברה, שכללה את פיטוריהם של עובדים רבים בישראל ובעולם וכמובן את עזיבתו של נוימן: “מן הסתם, לי, כמי שאוהב את החברה, לא היה קל לראות את התהליכים האלה, לראות הרבה חברים שכבר לא בחברה, ולראות את כל הפאונדרים לא בחברה. זה לא פשוט ברמה האישית”.

אחרי חלומות ההנפקה שנשברו ועזיבתו של נוימן החברה עברה לתוכנית הבראה שהכניסה ההנהגה החדשה בראשות איש הנדל”ן לשעבר ומנכ”ל WeWork בהווה, סנדיפ מטרני. תחת הנהגתו עברה החברה להתמקד במעבר לרווחיות, אחרי שנים של מיקוד בגיוסי ענק וצמיחה בכל מחיר – גם במחיר הפסדים. בדרך, הגדיר מטרני את WeWork כ”חברת נדל”ן המונעת ע”י טכנולוגיה” בשינוי שנראה סמנטי, אבל מסמן תפיסה מפוכחת יותר ומחוברת יותר למציאות של החברה.

התפיסה הקודמת, שהוביל נוימן היתה ש-WeWork היא חברת טכנולוגיה, ופרוינד מסכים: “יש סוגים של חברות טק וכל הסיפור הזה הפך להיות מאוד בינארי – או שאתה טק או שלא. אני לא מאמין בזה כי מהר מאוד אתה מגיע לעולם שבו גם Uber לא חברת טק, Airbnb לא טק, ורק מי שבונה מוצר SaaS הוא חברת טק”.

אבל החברה לא הסתפקה בשינויים הסמנטיים, ותחת הנהגתו של המנכ”ל החדש, היא חוזרת להתמקד בתחומי הליבה שלה. מאז הפרידה של החברה מנוימן הספיקה WeWork להשיל מעליה לא מעט משקל עודף כמו סטארטאפ המפגשים והכנסים Meetup, חברת ניהול המבנים Managed By Q, שנמכרה בהפסד של כמעט 200 מיליון דולר, חברת השיווק Conductor שנמכרה בחזרה לבעליה המקוריים, את סטארטאפ מתחמי העבודה המשותפים הממוקד בנשים – The Wing, ואת חברת התוכנה Teem.

און פרוינד | צילום: לורן קלן (Lauren Kallen)

שנה קשה, תוצאות חיוביות

עם גלי פיטורים, תביעה חדשה של נוימן כנגד המשקיעה הדומיננטית והקורונה – כל מי שעוד הצליח להישאר בספינה של WeWork בזמן הסערה הזו צריך להתרגל לעולם החדש. הציפיה המרכזית היתה שבעידן של עבודה מרחוק, חברות דוגמת WeWork יהיו הראשונות להיפגע – בוודאי אחרי התקופה הלא-רגועה. אולם על פי פרוינד, המצב לא נורא כמו שהיה יכול להיות: “החברה בטרנד מאוד חיובי. אין ספק שהקורונה השפיעה עלינו, כמו שהיא השפיעה על כולם. אבל לא ראינו צניחה דרמטית באחוזי תפוסה, בטח שלא ב-Labs – שם אנחנו נותנים ערך מוסף גם מעבר לספייס, ואפילו ראינו איך הערך הזה משאיר אנשים אצלנו בספייס”.

פרוינד גם מפנה לתוצאות הרבעון הראשון של 2020 של החברה, שלראשונה חוצה את רף מיליארד הדולר בהכנסות. פרוינד גם לא מודאג מאספקת החמצן: “החברה מספיק איתנה, יש לנו גם כסף, וגם קרדיט שיכול להחזיק אותנו להמון זמן אז אנחנו לא מודאגים”. עם זאת, בימים אלו מפרסמות החברות השונות את תוצאות הרבעון השני שלהן, “רבעון הקורונה”, ואז אנחנו גם צפויים לראות ביתר שאת ההשפעה של המגפה העולמית על חברות דוגמת WeWork.

אילו צעדים יכולה WeWork לנקוט, כדי להתגונן מהמיתון והמשבר שנקלענו אליו? 

פרוינד: “שום דבר לא הכין אותנו למה שקרה עכשיו, ולא הכין אף אחד. כן, אנחנו תעשייה שמושפעת מהמצב, אבל אנחנו בסה”כ במצב טוב לעומת תעשיות אחרות. איך אנחנו מתכוננים? אנחנו לא מתגוננים, אנחנו תוקפים – בונים ספייס לעידן החדש, הכי אטרקטיביים שיש עבור חברות וזו האסטרטגיה שלנו”.

פרוינד אולי אופטימי, ומשוכנע כי סיכויי WeWork לשרוד את המשבר הם גבוהים, אולם על פי מחקר של ResearchAndMarkets – שוק מרחבי העבודה המשותפים צפוי להתכווץ השנה בכ-13%, מ-9.27 מיליארד דולר ל-8.24 מיליארד דולר. למרות זאת, המחקר מנבא לשוק עלייה בשלוש השנים הקרובות, עד לשווי של יותר מ-11 מיליארד דולר ב-2023. חשוב לזכור כי במקביל להתאיידות של חברות ממתחמי העבודה המשותפים, ישתמשו בהם חברות שירצו לפצל משרדים – עקב דרישות דוגמת “התו הסגול” בישראל – וכן שכירים ופרילאנסרים שמתקשים טכנית לעבוד מהבית. בכל מקרה, חברות מתחמי העבודה ייאלצו לעשות לא מעט התאמות בדרך – החל מביטול התרחבויות עתידיות, דרך תוכניות נגישות יותר כלכלית, פנייה לעסקים נוספים וגמישות באורך תקופת ההשכרה.

כך למשל WeWork ישראל החליטה להציע מוצר חדש בעקבות המשבר: תוכנית מיוחדת לפרילנסרים שתאפשר להם לקבל הנחה בשכירות. פרוינד מציין כי התוכנית הושקה בעקבות משבר הקורונה: “אבל לא בגלל הפגיעה בנו בקורונה, אלא הפגיעה בפרילנסרים בקורונה. מבחינתנו אנחנו מחוייבים להם. אלו אנשים שחיים הרבה פעמים מחודש לחודש ואנחנו רוצים לתמוך בהם, למלא את החלק שלנו ולהחזיר את התעשייה הישראלית לאיפה שהיא צריכה להיות”. התוכנית, כך אומרים בחברה, תחסוך לפרילנסרים בין 50% ל-70% בעלויות והיא נכון לעכשיו תופעל לארבעה חודשים.

פרוינד אומר כי למרות שאנשים הפסיקו להגיע למשרדים בזמן הקורונה, ב-WeWork רואים כעת חזרה עם פתיחת השוק (בערך): “אנחנו רואים שאנשים חוזרים, זה גם חופש גדול אז קשה לדעת אם אנשים לא באים כי הם בבידוד או שצריכים להישאר עם ילדים בבית. בסופו של דבר אנחנו רואים אנשים חוזרים לפה, אנשים חוזרים לעבודה, אנשים צריכים לעבוד, צריכים פרנסה”. הוא אומר כי המצב בישראל גם שונה לעומת שאר העולם, כשבסין הפעילות של החברה ענפה מאוד בגלל ההתמודדות שלה עם הקורונה, בזמן שבארה”ב ערי החוף נפתחות אבל מרכז המדינה מושבת בגלל התפרצויות.

מקור: WeWork

רק אל תקראו לנו אקסלרטור

פרוינד הוא המנהל הגלובלי של תוכנית WeWork Labs, תוכנית הנותנת לסטארטאפיסטים לשכור שולחנות או משרד, ולקבל תמיכה המתבטאת בסדנאות, מפגשים עם מומחים וקישור למשקיעים. על פניו, התוכנית הזו נשמעה לנו כמו עוד אקסלרטור – אבל בתשלום. פרוינד מתנגד לאבחנה הזו, וטוען כי Labs היא ממש לא אקסלרטור מוגבל בזמן, אלא תוכנית מתמשכת. “לא ‘בוא ל-3 חודשים וניתן לך תוכנית מרוכזת’, אלא ‘בוא לכמה זמן שאתה רוצה, ואנחנו נתמוך בך לאורך כל הדרך'”, לדבריו.

בניגוד לאקסלרטורים, סטארטאפים הלוקחים חלק ב-Labs לא נותנים Equity בתמורה לישיבה במתחם או הייעוץ, אלא רק משלמים על השכירות במבנה. “זה משהו שחשוב לנו. לא באנו לגנוב מההצלחה שלהם בשום צורה, אנחנו רוצים שיישארו פה כמה זמן שהם רוצים – לכן מודל אקוויטי קצת פחות מתאים”, מסביר פרוינד על המודל של התוכנית.

במובן מסויים, תוכנית ה-Labs היא “הבייבי” של פרוינד, והוא זה שעשה את הפיץ’ יחד עם כמה חברים להנהלה הבכירה של WeWork. בתחילת הדרך, פרוינד חושף כי התמיכה של נוימן הייתה קריטית למדי: “אין ספק שהאמונה שלו בתוכנית עזרה לנו לקדם את זה ביחד עם האמונה שלו שסטארטאפים הם חלק חשוב מבסיס הלקוחות שלנו”.

יותר מ-150 מיליון דולר גיוסים לסטארטאפים

עם הצעדים האחרונים של המנכ”ל החדש, וההתמקדות באפיקי רווח ברורים ומיידיים יותר, אפשר היה לחשוב ש-Labs תהיה התוכנית הבאה שתבוטל. עם זאת, פרוינד טוען שלא כך הדבר: “אני רואה גם היום שהמנכ”ל החדש מאמין בזה ורוצה שנגיע לקהל אפילו יותר גדול. אז כן, הנוכחות של אדם בהתחלה הייתה מאוד חשובה כדי להתניע את זה והנוכחות של סנדיפ חשובה כדי לקחת את זה לשלב הבא”.

לדברי פרוינד, התוכנית מייצרת מחויבות גדולה יותר מצד משתתפי ה-Labs בקהילה של WeWork, והיא פותחת עוד אפיק הכנסות לחברה: “אנחנו רואים שחברים בלאבס הרבה יותר לויאלים למותג וזה הסוג שאנחנו הכי אוהבים שיש לנו. אנחנו רואים חברים בלאבס שהופכים להיות אח”כ לחברים משלמים ב-WeWork”. כחלק מהניסיון להתמודד עם נזקי הקורונה, פתחו בישראל גם תוכנית Labs למשתמשים מרחוק, שלא רוצים להגיע למשרדים, אבל כן לקבל את מה שמציעה התוכנית.

מאז השקת התוכנית, נפתחו 85 מרכזים ב-50 ערים שונות ברחבי העולם, ולוקחים בה חלק יותר מ-4,600 סטארטאפים. פרוינד אומר כי עד “היום גייסו הסטארטאפים של Labs בעולם קרוב ל-150 מיליון דולר ובישראל קרוב ל-10 מיליון דולר – וזה עוד על סמך מידע חלקי שיש לנו”. לדבריו, חלק מהסטארטאפים מוותרים לעיתים על משרדים שמוצעים להם בחינם באקסלרטורים ובמסגרות אחרות, כדי להמשיך ליהנות מיתרונות התוכנית, והכוונה היא שהסטארטאפים הללו יישארו לטווח הארוך, ומי יודע, אולי יהפכו לתאגיד הבא ששוכר מהם בניין שלם.

כל העדכונים מחכים לכם בערוץ הטלגרם של גיקטיים כל העדכונים מחכים לכם בערוץ הטלגרם של גיקטיים להצטרפות לערוץ הטלגרם שלנו לחץ כאן

חברת טק או נדל”ן?

נחזור רגע לסוגיית הטכנולוגיה. אם אתם באמת חברת טכנולוגיה, איפה היא? 

פרוינד: “זה מתבטא בכל דבר. לחברים יש אפליקציה שאפשר לעשות בה הכל, החל מהזמנת חדרי ישיבות ולביצוע אקטיבציה לכרטיסים שלהם באמצעות הנייד, טכנולוגיה מסובכת מאוד בפני עצמה – שעובדת חלק. מזמינים אותנו לכנסים של מלונאות על הטכנולוגיה הזו, ואיך בנינו את זה. זה באופרציה השוטפת והרשת החברתית שיש לכל חברי WeWork. אבל זה גם להבין מתי חדר ישיבות בשימוש או לא בעזרת IoT, ולבנות את הספייסים שלנו בצורה יותר חכמה”.

עם זאת, בחברה מתגאים בטכנולוגיה שבה היא עושה שימוש כדי לאתר את הנכס הבא אותו תשכור והמיקום הבא בו ייפתח מתחם שלה. החברה נעזרת בנקודות דאטה רבות מכמה מקורות מידע ובעזרת האלגוריתמים שהחברה פיתחה היא יכולה לראות היכן כדאי לה לשכור נכס – החל מרמת העיר ועד לרמת פינת הרחוב. בנוסף, נעזרת החברה במערכת בפיתוח עצמי לצורך התכנון הפנימי של כל מתחם שהיא פותחת, וכדי לפתח אותו בתהליך אופטימלי אשר יאפשר הכלה של מקסימום אנשים, תוך כדי מניעה תחושה של צפיפות.

פרוינד מציין בנוסף כי WeWork נשענת על אותן טכנולוגיות במיוחד עכשיו בזמן הקורונה, כשאנשי IoT עוברים לא רק להתעסק במספר האנשים בחדר כדי להתאים להנחיות אלא גם עוסקים בנושאים של איכות אוויר במתחמי החברה בימי החזרה מהסגר.

כעת משקיע עם נוימן באותה חברה

“אני זוכר את הפתיחה של ישראל. גם אדם וגם אני היינו גולים בניו יורק בשלב הזה וזה עשה לנו טוב בלב אדם”, אדם נוימן | מקור: wikipedia-cc0

לא תמיד היה פרוינד שכיר. הרבה לפני WeWork, הוא היה מהשותפים בסטארטאפ בשם Handy ולאחר המכירה שלו, החל להשקיע ולייעץ לסטארטאפים ישראליים: “זה משהו שאני עושה המון זמן, הרבה לפני לאבס, ולכן זה היה כ”כ אינטואיטיבי כשהקמנו את לאבס – זה מה שאנחנו רוצים לעשות כי זה מה שאנחנו יודעים ואוהבים. לכל אחד יש את הדברים שהוא אוהב לעשות, אני נהנה לנגן בגיטרה ולעזור לסטארטאפים”. בין ההשקעות של פרוינד ניתן למנות את חברת ה- Infrastructure-as-Code, הישראלית env0, והסטארטאפ EquityBee, שהקים מרקטפלייס לאופציות של עובדים, בו השקיע יחד עם החבר-בוס לשעבר, אדם נוימן.

אותו נוימן היה גם זה שקיבל אותו לתפקיד סמנכ”ל ההנדסה של WeWork: “אני זוכר את הפתיחה של ישראל, שהייתה השוק השני אחרי ארה”ב.  גם אדם וגם אני היינו גולים בניו יורק בשלב הזה, וזה עשה לנו טוב בלב לראות את הבניין הזה נפתח”. את הניהול של תוכנית ה-Labs הוא עושה ישירות מישראל וללא טיסות כרגע: “יש לי יום שמתחיל מהבוקר בסינגפור וסין ועד הלילה לחוף המערבי”.

הלקחים מ-WeWork: לבחור את השותפים והמשקיעים לטווח ארוך מבלי להסתכסך

כשאנחנו שואלים את פרוינד מה העצה המשמעותית ביותר שלו לסטארטאפים הוא עונה: “הדבר אולי הכי חשוב זה לבחור את השותפים שלך, בין אם זה קו-פאונדרים או משקיעים, שאתה מאמין שתמשיך איתם לטווח ארוך, ושלא יהיו סכסוכים כאלה, אבל זה Easier Said Than Done”.

עוד עצה, שנראה ש-WeWork עצמה לא יישמה, היא לא לגייס כי החברה יכולה או כדי לנפח את שווי החברה, אלא כדי לתת למיזם עוד מרווח נשימה כלכלי שהוא זקוק לו. “אני רואה שהמון סטארטאפים מרחיבים גיוסים, מכריזים על גיוס ואחרי חודש-חודשיים מוסיפים עוד מיליון או שניים כדי שיהיה להם יותר מזומנים ואני מאמין בזה”, הוא אומר.

בתור אדם שמשקיע בסטארטאפים, אתה היית משקיע עכשיו ב-WeWork?

“אנחנו אולי לא משקיעים כסף, אבל משקיעים את הזמן שלנו – ואני נמצא בחברות שאני מאמין שאני כמשקיע מאמין בהן”. לדבריו, גם אחרי התקופה הקשה של החברה הוא אופטימי ומוסיף “אם לא, לא הייתי פה”.​

 

Geektime Code

Avatar

עידן בן-טובים ואושרי אלקסלסי

הגב

9 תגובות על "הבכיר הישראלי ב-WeWork: ”כמי שאוהב את החברה, לא היה קל לראות את התהליכים האלה”"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
איתי
Guest

קודם כל אתם לא חברה טכנולוגית!
שנית תוריד את החיוך אתם קבוצה של פונזי נוכלים שקרנים מחכים לראות איך אתם סוגרים הכל

בובו הבועה
Guest

אני מבין שהתפקיד והטייטל שלו זה “ישראלי בכיר”? כי הוא התחיל רק בתור סמנכ”ל הנדסה שזה כנראה עובד זוטר אבל אז התקדם עד לתפקיד “הישראלי הבכיר”.

רק בwework יש את הנפלאות האלה.

כבר נכתב יותר מדי על החברה הזו אז רק אוסיף שאם היה איזשהו סיכוי להבריא אותה ולהביא אותה לרווחיות, עכשיו עם הקורונה זה מקרה אבוד. חברות מצמצמות נדל”ן בטירוף, משרדים מתרוקנים, וחברת ההי-טק שהן הליבה של מתחמי הco הולכות לכיוון של עבודה מהבית גם לטווח הארוך, ע”ע פייסבוק ודומיהן.

גם חברות נדל”ן אמיתיות שהיו רווחיות בעבר נמצאות כרגע במשבר. בהצלחה שיהיה בכל מקרה.

ASD
Guest

“הישראלי הבכיר ב-x” זו מחלה של התקשורת הישראלית. לא קשור לווי וורק.

בובו הבועה
Guest

כן אבל בדרך כלל זה מגיע לפחות עם תפקיד רשמי כלשהו. במקרה הזה הדרדרנו למחוזות האבסורד.

ASD
Guest

הלוואי שהיו בונים מחדש את המשרדים כדי לתת אפשרות לעבוד בריחוק בלי מאמץ מאנשים אחרים ובלי להרגיש חנוקים במשרדים. יש להם יכולות עיצוב משרדים מאוד גבוהה והייתי מצפה מהם לדעת לתת פיתרון.

מעבר לזה, להנפיק כרטיס 10ביס סטייל לשימוש יומי בספייסים הנ”ל ולמכור אותו לחברות שמוכנות לוותר על המשרדים שלהם. עובדים יעופו על האפשרות לצאת מהבית למשרד קרוב לבית שלהם מתי שבא להם.

ישראלית זוטרה
Guest

נשמע כמו מכבסת מילים. הולכים לקראת הפרילנסרים בתקופת הקורונה עם “תוכנית”כי אתם מאמינים בהם? נו באמת. כולנו שמענו על תלונות של שוכרים נואשים שלא הצליחו לקבל תגובה ועזרה ממכם.אז עכשיו נזכרתם, כי כל הנדלן המסחרי שוקע.

נגמר עידן הפתי מאמין לכל אדם.
אתם חברה אטומה, שמינפה עצמה לדעת. אל תשלחו אלנו ישראלי בכיר כדי לייחצן אותה.

גילי
Guest

מיצינו את החברה הזו ואת הבילבולי שכל שלה. הלקוחות שעוד משום מה משתמשים בשירותיהם, משלמים מחירים גבוהים הרבה יותר ממחירי השוק. מתי הצ’אפטר 11?

עלילה
Guest

לא כל מכירה של דבר פיזי באינטרנט או באפליקציה הוא אינו טק!
אם זה היה ככה אז גם איביי , בוקינג, ועוד כמה חברות הם לא טק.
ההבדל הוא פשוט, אם בחברה מסויימת, אתה יכול לתת לפרילנס לפתח לך את האתר ועדיין תמכור אז אתה לא חברה טכנולוגית.

רמי
Guest

הבחור הנחמד אהב לחלוב את החברה כמו שאר הבכירים שם. אין טכנולוגיה ולא חדשנות, רק כספים שעברו מכיסי המשקיעים לכיסי הבכירים.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: