לשחק 9 מיליון דמויות: זה מה שחשבנו על Watch Dogs: Legion

הכותר השלישי בסדרת המשחקים המצליחה של יוביסופט מאפשר לכם לשחק עם לא פחות מ-9 מיליון דמויות שונות. איך הגרפיקה, המשחקיות והעולם הפתוח?

אחרי הפרקים הקודמים, לא פלא שאחד המשחקים שהכי ציפיתי לו בחודשים האחרונים היה Watch Dogs: Legion. גם הפעם אנחנו מוצאים את עצמנו חלק מכנופיית האקרים, שנקראת כאן DeadSec, ומטרתה העיקרית היא להחזיר את לונדון לקדמותה אחרי שזו נפלה לידי שלטון עויין. כן, זה בהחלט נשמע כמו משהו שכבר ראיתם עשרות פעמים, אבל בואו – לא לשם העלילה המרגשת התכנסנו כאן. האקספוזיציה של המשחק, בלי לעשות ספויילרים, היא כל כך קצרה, שתוך דקות בודדות כבר מצאתי את עצמי חוקר את המפה, ויוצא לדרך להחזיר את לונדון לקדמותה. בדרך, תפגשו לא מעט אנשים. כמה זה לא מעט? ובכן.

מגייסים ונהנים: כך תוכלו לשחק את כל מי שתפגשו

פעם ראשונה שלך כאן? צילום מסך: גיקטיים

החידוש המשמעותי של Watch Dogs: Legion הוא גם האלמנט שבו UBISOFT מתגאה הכי הרבה. למעשה, היא אפילו מתייחסת אליו כהמצאה מחדש של ז’אנר גיימינג או אינטרפטציה למשחקי עולם פתוח שלא נראתה כמותה מעולם.

ב-Watch Dogs: Legion כל הדמויות שתפגשו במשחק ניתנות למשחק. מה הכוונה בכל הדמויות? ובכן, תוכלו לגייס את כל אוכלוסיית לונדון, כ-9 מיליון איש בקירוב, לכוחות ההתנגדות שאתם מובילים. כך, כל דמות שתראו ברחובות העמוסים היא כזו שתוכלו לסמן אם לשמור לגיוס בשלב מאוחר יותר, להתחיל בתהליך גיוס מיידי או פשוט להתעלם ולהחליט שהיא לא משמעותית עבורכם. UBISOFT, במאמץ אדיר וכזה שנראה כמעט בלתי הגיוני, הצליחה לאפיין מעל 9 מיליון דמויות שונות של אנשים, ולא רק שעיצבה אותם שונים ברמה הגרפית – אלא הגדילה לעשות ובנתה לכל אחד מהם פרופיל מסויים ושידרגה את אפיון הדמויות שנעשה בכותרים הקודמים בסדרה. הפעם אתם לא רק יודעים עליהן דברים, כי פרצתם לטלפון שלהן, אלא תוכלו ממש לנצל את מה שהדמויות האלו יודעות לעשות. כך, דמויות רבות שתפגשו יהיו בעלות יכולות ספציפיות – החל מפועלי בניין, שיכולים לזמן רחפני משא אליהם, האקרים שמתמחים בהשתלטות מרחוק, דבוראים שיכולים להתקיף אוייבים עם דבורים, מרגלים שיש להם גאדג’טים ייחודים, עורך דין שיעזור לשחרר דמויות מהכלא אם נעצרו, פנסיונרים מבוגרים שיתקשו לרוץ ספרינט אבל עם יכולות פריצה או אפילו שוטרים שיש להם גישה לתחנות משטרה ספציפיות, בהן תצטרכו לבצע משימות.

חלק מהמידע לגבי הדמויות האלו כולל אפילו את היחס שלהן אל קבוצת ה-DeadSec בה אתם חברים והאם הם תומכים בה או מתנגדים אליה. את הגישה הזו תוכלו לשנות בעזרת משימות שונות שתצטרכו לבצע על מנת לגייס את הדמויות הללו, וזה לא פשוט כמו שזה נשמע. במגוון רחב של מיליוני דמויות צצים גם מיליוני סיפורים קטנים ומשימות צד קטנות שאם תיכשלו בהן, לא תוכלו לגייס את הדמות הספציפית, ולא בטוח שיהיה לכם צ’אנס נוסף.

ומכיוון שמדובר בכל זאת ב-9 מיליון דמויות, המשחק דואג להסביר לנו לא פעם מה הקשר שלהן אחת לשנייה או לדמויות אחרות שכבר פגשנו. מפעם לפעם, המשחק יציע לכם בעזרת העוזר הקולי המלווה את העלילה לגייס דמויות שנמצאות לידכם מתוך ידיעה שהיכולות שלהן יכולות לעזור לכם בהמשך העלילה או במשימות הצד: מדריך ירייה ורובים, חובש, מתורגמן, נהג שודים, מתאבק, מתנקש מקצועי ועוד. אל הדמויות שתאספו תוכלו לגשת בכל עת וגם תפגשו אותן בכל מיני נקודות בעלילה, החל בשיחות בקשר ועד למפגשים במטה שלכם.

בכל מקרה, המשחק עצמו כולל 2 מצבים שונים לבחירתכם: מצב ראשון, במהלכו אם הדמות שלכם נהרגת או נעצרת במהלך משימה, היא “מתבטלת” מבחינתכם; ומצב שני, שיאפשר לכם להחליף את הדמויות ללא הגבלה. אני שיחקתי במצב השני ואני חייב לציין שהיכולת להחליף דמות בכל פעם שנפסלתי הייתה מרעננת מאוד, ובכל פעם שנהרגתי במהלך משימה, קצת שמחתי להחליף לדמות אחרת ולגוון.

עולם פתוח ומלא בהזדמנויות, אבל לאו דווקא חדשות

הרפרנסים והמונחים המוכרים, שמתכתבים עם התפיסה הטכנולוגית וההאקרית מהמשחקים הקודמים, חוזרים גם כאן: להוריד את המטא-דאטה; לפרוץ לשרתים; להשתלט על רחפנים; להוריד ולהעלות נתונים; לשחרר ספיידרבוטים; להשתלט מרחוק על מצלמות ולהשיג מידע על עוברי אורח דרך פריצה לטלפון שלהם; להשתלט על רכב מרחוק ולגרום לו לפנות לאיזה כיוון שתרצו; להסיח את דעתם של האוייבים שלכם דרך הודעות שהטלפונים שלהם יציגו; ולהתחקות אחר אירוע עבר בעזרת מערכת AR. הבעיה היא שהאלמנטים האלה, כאמור, פשוט חוזרים על עצמם ולא מקבלים כאן שום חידוש משמעותי. מלבד כמה סוגים של בוטים, שמקבלים כאן הרחבה קלה, וסוגים שונים של רחפנים – המשחק לא מציג גאדג’טים חדשים או יכולות חדשות שלא ראינו במשחקים הקודמים, ומותיר את רוב העיסוק במשחק רק בכל מה שקשור לגיוס אנשים לקבוצה שלכם, וזה קצת מבאס. למרות שיפורי הגרפיקה המעולים שנעשו כאן לספיידר בוטים ולרחפנים –  מוטב היה להציג לפחות איזה גאדג’ט חדש אחד וייחודי למשחק הזה. גם שלבי הפאזל בהם תשחקו כספיידרבוטים ותפתרו בהם חיווט כבלים או שחרור מנעולים נמצאים כאן, אבל לא מציגים שום חידוש משמעותי. הם עדיין כיפיים, אפילו מאוד, אבל חבל שלא מחדשים דבר.

הרחובות של לונדון

לונדון מינוס פריימארק. צילום מסך: גיקטיים

עיצוב המפה של לונדון הוא פשוט יפהפה ויחסית מדוייק, ברמה שמזכירה משחקים אחרים כגון ספיידרמן עם ניו-יורק. המפה מציגה עיר עתידנית לייט, והיופי האמיתי שלה מתגלה בשעות הלילה, בהן היא נצבעת בשלל תאורות צבעוניות ועתידניות. גם הפינות הכי חשוכות ומלוכלכות שלה נראות פתאום נהדר. בכלל, הריאליזם, גרם לי – אחרי מעל שנה בלי טיסה לחו”ל (ותודה לקורונה) – פשוט לצאת לטיולים במפה ולחקור את העיר עצמה.

המפה היא מפת עולם פתוח, בה תוכלו להתקשר עם כל עובר אורח (וכאמור גם לגייס אותו), להשתלט על כל כלי רכב ביבשה ובנהר (וגם כמובן, להרוס איתו את כל מה שמסביב), ולהיתקל בהזדמנויות מגניבות וקטנות כמו למשל לפרוץ למסך לדים בעיר ולשנות את המסר שלו. המפה לא גדולה מידי, ומעבר בין אזורים כאלה ואחרים בעיר מתבצע יחסית במהירות בנסיעה ברכב. לפחות סבלניים שביניכם – תוכלו להשתמש בסאבווי של לונדון כ-Fast Travel, שיהיה פתוח כבר מהרגע הראשון. בניגוד למפות עולם פתוח בכותרים רבים אחרים, נראה שמפתחי המשחק שמו כאן דגש משמעותי על זירות פנימיות גדולות ובעלות הרבה מאוד פרטים, כך שאתם תמצאו את עצמכם לא פעם נכנסים לבניין או לשכונה מסויימת בהם תצטרכו לבצע משימות ותיחשפו למיני מפות מפורטות ומגוונות שיוסיפו לריאליזם הכללי של המשחק.

הפיצ’ר הזה השפיע ככל הנראה על זמני הטעינה של המשחק שהם ארוכים במיוחד, בעיקר בקונסולה עליה בדקנו אותו (PS4). כמובן שההערה הזו עשויה להיות פחות רלוונטית אם וכאשר תשחקו במשחק על גבי הדור החדש של הקונסולות שכבר נמצא מעבר לפינה. בכל מקרה, הגרפיקה עצמה של המשחק היא מספקת באופן מפתיע, והתחושה הריאליסטית של העיר עומדת בסטנדרט המוכר של משחקי UBISOFT, שכבר הוכיחה שהיא יודעת לפתח משחקי עולם פתוח ריאליסטיים למדי. אבל לא רק הקונסולות עשויים ליהנות משידרוג גרפי, גם שחקני ה-PC יזכו בגרסה מיוחדת שתתאים את עצמה לכרטיס הגרפי RTX החדש של NVIDIA.

פתוח, נעים וקל יותר למשחק

מבחינת רמת הקושי של המשחק – לא תצטרכו לצבור יותר מידי סקילים או לעבור שלבים כדי להיות מסוגלים לצלוח משימות בתוך העולם הפתוח שבאמת כולל בתוכו אלפי אפשרויות שונות ומשימות שתוכלו לעשות בכל שלב במשחק וזה מבחינתי שינוי מבורך בגישה של UBISOFT למשחקים שלה.

שמחתי גם לגלות שאני לא נדרש להוציא עוד כסף על סקינים, שאת רובם תצליחו גם ככה להשיג בכסף וירטואלי, ולצייד את הדמויות שלכם אפילו במסכות כירורגיות בחינם, ברוח התקופה. אתם האחראים הבלעדיים על ההתקדמות שלכם במשחק, ותוכלו להחליט אם להתקדם בעלילה, במשימות הצד, בגיוס הצוות – מבלי שהם יהיו תלויים אחד בשני. הגישה המקלה הזו של המפתחת גורמת למשחק להיות לא רק פתוח יותר, אלא גם נעים וקל יותר למשחק, מה שמחדד את העובדה שבתכל’ס, באתם לעשות כאן בעיקר כיף.

כלי הנשק הראשונים מעטים יחסית אבל כל גיוס שיש בו דמות עם נשק ייחודי יזכה אתכם באפשרות להשתמש בו עם כל דמות אחרת בקבוצה שלכם, וכך אתם בעצם בונים את הנשקייה המשותפת שלכם. גם בכל מה שקשור ביכולות הייחודיות של סוגי דמויות שונים, המשחק סלחני ורק לעיתים רחוקות נתקלתי במשימה שדרשה דמות מסויימת שתענה על הדרישות המדוייקות שלה.

אבל אל תטעו, גם האוייבים במשחק, בין אם הם שומרים, שוטרים, עבריינים או כל מי שינסה לעצור בעדכם – הם בעלי רמת IQ או שמא AI גבוהה. הם יזהו בדיוק מה אתם עושים בזירה, וידווחו זה לזה מה קורה בשטח ומה אתם עושים כל הזמן. כך למשל, כשניסיתי לגנוב ניידת משטרה, הגיעו כוחות משטרה רבים לאזור; כשניסיתי להתחבא בצורה הכי מקורית שיש וקפצתי לתמזה – שמעתי את כוחות המשטרה מדווחים זה לזה בקשר שאני מתחבא בנהר. ריאליזם כזה ראיתי לאחרונה רק ב-The Last of Us 2 וזה בהחלט אלמנט ששידרג עבורי מאוד את המשחק ואת רמת הקושי והריאליזם שלו. זה עדיין לא אומר שיש רגעים לא מעטים בהם האוייבים לא שמים לב אליכם או מתנהגים בטיפשות יתר (“מחלה” מוכרת בהרבה כותרים גדולים), אך זה צעד קדימה מעולה של החברה המפתחת שמספקת אתגר ראוי כשהוא עובד טוב.

הכותר שתוכלו להתחיל גם ממנו

צילום מסך: גיקטיים

Watch Dogs: Legion הוא משחק עולם פתוח שאפתני למדיי, שלא לוקח את עצמו יותר מידי ברצינות, וככזה הוא שם דגש עיקרי על האקשן והכיף ופחות על אתגרים או קרבות מורכבים שתוכלו לעבור רק אם תתקדמו בסקילים שלכם. הוא מצליח להביא חידושים לשולחן לאו דווקא בשיפור האלמנטים הקיימים בסדרה, אלא בשילוב “אלמנט הגיוסים” והאפשרות לשחק כל דמות אפשרית שפותחה בו.

המפה המצוינת שלו, יחד עם הגאדג’טים האהובים, והיכולות של ההאקרים אותם תשחקו, עושים את העבודה ובעיניי זהו הכותר הטוב ביותר בסדרה, וזה שייזכר כמשחק השלם הטוב ביותר בה.

זה לא אומר שהמשחק מושלם. הכותר החדש מגיע ללא חותמת החדשנות של המשחק הראשון והוא ממעיט להפתיע או לפעור פיות. הסדרה ממשיכה גם להציג את עולם ההאקרים ויכולותיהם בצורה דיי שטחית ואפילו לעיתים קרובות דיי בדיונית. אם כי, היא עושה את זה בחן – גם 6 שנים אחרי הכותר הראשון שלה.

נכון לרגע זה, הספקתי לשחק רק במצב הקמפיין של המשחק, אך UBISOFT מבטיחה כי כבר בדצמבר 2020 המשחק יקבל עוד עדכונים – כולל תוכן אונליין, 2 הרחבות ולא מעט משימות שגם יקרצו למעריצי הסדרה, ויחזירו את 2 הדמויות הראשיות משני הכותרים הקודמים למשחק בצורה כזו או אחרת שעדיין אינה ידועה. המפתחים של המשחק מבטיחים גם מצב Co-Op בו תוכלו לשחק עם חברים ולהזמין אותם להשלים איתכם משימות.

אם אהבתם את הכותרים הקודמים אין ספק שתיהנו גם מהחדש, ואם זו דריסת הרגל הראשונה שלכם בעולם ההאקרים של UBISOFT, זה בהחלט כותר ראוי להתחיל לפרוץ איתו. ​

 

Avatar

עידו אלרון

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: