היכן ה”וואבי-סאבי – הזֵן של הדברים” – עיצוב ממשק משתמש באסיה

עיצוב ממשק המשתמש שונה לא רק לפי הצרכים של הלקוח, אלא גם בהתאם למאפיינים התרבותיים של קהל היעד. מבט אל עיצוב ממשק משתמש באסיה.

מהו וואבי-סאבי

וואבי-סאבי (wabi-sabi), “פשטות צנועה” (humble simplicity), הוא מונח בסיסי באסתטיקה היפנית. מגדיר הכותב לאונרד קורן: “וואבי-סאבי הוא התכונה הבולטת ביותר המאפיינת את אידיאל היופי היפני המסורתי, התופס את אותו מעמד בפנתיאון היפני של ערכים אסתטיים כשם שתופסים האידיאלים היוונים של יופי ושלמות בפנתיאון הערכים האסתטיים של המערב. הוא מבטא הערכה לפרטים הקטנים של חיי היומיום ותובנות לגבי יופיים של ההיבטים המובנים מאליהם, ללא יומרות של הטבע, [כטיפת טל על עלה או כאזוב בסלע]. כך מקבלת הפשטות הטבעית והצנועה של הטבע משמעות חדשה כבסיס ליופי טהור”. באמנות הזן היפנית בא הוואבי-סאבי לידי ביטוי בעיקר במינימליזם, “הזֵן של הדברים”.

בדיון ער בבלוג של המעצב והסופר האמריקאי ג’פרי זלדמן, מומחה-על לעיצוב אתרי אינטרנט וטכנולוגיות ווב, מעמיד המעצב הוותיק לדיון את השאלה, כיצד ייתכן כי ערכי האסתטיקה של הוואבי-סאבי, אשר במשך דורות היו נר לרגלי האמנים, המשוררים, הארכיטקטים והמעצבים היפנים, נעלמו כליל בעיצוב אתרי האינטרנט היפנים, אשר ברובם מעדיפים עומס, צפיפות מידע וגלילה ממושכת לאורכו של העמוד הראשי באתר, על פני בהירות, פשטות ומינימליזם.

צפיפות ועומס באתרים היפנים

לשם המחשה, הנוכחות המקוונת של משרד הבריאות, העבודה והרווחה היפני, אופיינית לסגנון צפוף זה. דומים לו אתר יפן איירליינס, לשכת הסטטיסטיקה היפנית, אתר הורדות המוזיקה הפופולרי mora.jp ועוד רבים אחרים. גם חברות ייעוץ המתמחות באינטרנט ביפן, כדוגמת נט-טן, מציגות לראווה (בגלילה אינסופית) את יכולות העיצוב שלהם באתרים מהדגם העמוס באופן “מוזר” זה. העיצוב העמוס מתקבל במשנה פליאה, מאחר ודגמים אלו מגיעים מתרבות אסתטית אשר הוקירה את ערכי הפשטות האלגנטית במשך אלפי שנים.

מקור: תמונת מסך מאתר Mora.jp

משתתפי הדיון העלו נקודות רבות לסיבות בעטיין משתמשים המעצבים היפנים (והאסיאתיים בעקבותיהם) במגמת העיצוב העמוס. מדבריהם של מספר לא מועט של משתתפים עולה הטענה, כי האתרים מייצגים את מרחבי המחיה הצפופים של היפנים בסביבות האורבניות העמוסות שאליהן הן רגילים. למבקרים ברחובות וסמטאות טוקיו לא נראה מוזר, למשל, שחנויות, בתי קולנוע, ברים ומסעדות ממוקמים לגובה ביעילות ובצפיפות מירבית.

הועלתה גם ההשוואה לעיתונות הכתובה היפנית, המרכזת את המידע המירבי בחלל הקטן ביותר. הדבר נכון גם לגבי מודעות פרסומיות ביפן. אלו הן נורמות מקובלות במדיה האינפורמטיבית והמסחרית. מצד שני, הוסיף וטען אחד המשתתפים בדיון, הרי שגם האמנות המסתמכת על אידאל היופי של הוואבי-סאבי, משקפת אמירה מרוכזת של דברים רבים ככל האפשר בדרך המינימלית ביותר. ולכן, זהו בעצם צד אחר של אותו המטבע. אמנם סוג שונה של צפיפות מידע, אך צפיפות מידע הנוכחת גם באמנות.

טענה נוספת שהועלתה בשבח הצפיפות היא בשימוש שבו עושים היפנים באתרים. בניגוד למערב, הגלישה באינטרנט ביפן החלה דווקא במסכי הטלפונים הסלולריים הקטנים ולכן אריזת המידע הרבה ביותר בצורה הקומפקטית ביותר, ללא צורך בגלילה לרוחב במסך קטן, הועדפה על מעצבים ומשתמשים כאחד. בדיקת מספר אתרים יפנים במכשיר האנדרואיד מעידה, כי ניתן לראות ולקרוא את המידע בגלילה מינימלית.

שונות קוגניטיבית ותרבותית

אולם, הטענות הסבירות ביותר בדיון, מעלות את הסיבות העיקריות לדילמה העיצובית. לתדהמה המערבית מהניגוד שבין תפיסת המינימליזם באמנות היפנית לעומת העומס בעיצוב ממשקי המשתמש היפנים יש סיבה פשוטה. הסיבה (המובנת כל-כך מאליה עד כי לכאורה אינה מתקבלת על הדעת) היא, כי האתרים אינם מעוצבים למשתמשים מערביים, הם מעוצבים למשתמשים יפנים. פליאת המעצבים המערביים, אם כן, אינה מפתיעה בהקשרה לעולם העיצוב המערבי ולמשתמשים מערביים, אך היא אינה רלוונטית כלל לגבי תפיסתם של מעצבים יפנים ולמשתמשים היפנים. השונות הקוגניטיבית והתרבותית בין המשתמשים היא איפוא משמעותית ורבה ביותר.

מקור: תמונת מסך מאתר חברת Japan Airlines

אם נקח בחשבון את אופן הקריאה של היפנים, היינו, מלמעלה למטה ולא מימין לשמאל, ניווכח לדעת כי בעבור המשתמשים היפנים, בניגוד למשתמשים המערביים, גלילת המסכים והתפריטים האנכיים אינם מהווים מטרד של ממש כפי שאולי מצטייר בדמיונם של המעצבים המערביים. מחקרים קוגניטיביים שנערכו בקרב 160 נבדקים סינים הוכיחו בדיוק את אותה טענה גם לגבי הסינים.

נוסף על כך, אותיות הקאנג’י המרובעות נראות אולי עמוסות או “שמנות” מדי למתבונן המערבי, אך הן כמובן אינן נראות כך לעיניו של המתבונן היפני, המורגל בסוג זה של כתב. אם נשווה את אתר הבית של חברת התעופה היפנית בתרגומו לאנגלית עם אתר הבית של חברת התעופה אייר פראנס לדוגמא, נווכח כי ההבדלים בין שני האתרים, מבחינת צפיפות ועומס המידע אינם כה גדולים.

אתרים חוצי תרבויות

בכן, כיצד אם כן על המעצב המערבי לתכנן ממשקים המיועדים לקהל ביפן? המעצב והסופר אדם גרינפילד, ארכיטקט מידע (IA – Information Architect) בחברת המיתוג רייזורפיש (RazorFish), העובד כיום בטוקיו, ושימש במשך שנתיים (2008-2010) כמנהל מחלקת העיצוב של ממשקי המשתמש בנוקיה, טוען בפשטות במאמרו “כיצד לעצב אתרים חוצי תרבויות מבלי לאבד את הראש“, כי בסופו של דבר, מי שחשוב הוא המשתמש והמשימות אותן הוא רוצה לבצע באמצעות הממשק, ולא הערכים האסתטיים בהם מאמין המעצב. העיצוב אמור לשקף את יכולתו של המשתמש לבצע את המשימות בהן הוא מתמקד בזמן הקצר ביותר.

ביצים אונליין – רק בראקוטן

הדוגמא היפה ביותר לכך, היא סיפורו ועמדתו הנחרצת של שון הוסיי, מעצב באתר המסחר המקוון היפני ראקוטן (Rakuten), שהוא אתר המסחר המקוון התשיעי בגודלו בעולם. לדברי הוסיי, הכל בעיני המתבונן. בעיניו של המערבי הממוצע, האתרים היפניים נראים עמוסים אך לא כן למתבונן היפני. תקשורת קוגניטיבית ועיצוב יעיל, מסתבר על-פיי הוסיי, אינם מושגים אוניברסליים. הוסיי עבד כמעצב עבור ראקוטן-ארה”ב, החטיבה האמריקאית של התאגיד. המעצבים האמריקאים ניסו לפתח מוצרים בעיצובים “נקיים”, אשר תמיד עמדו בסתירה לגישת החברה האם. כיום כאשר מנסים לגשת לאתר ראקוטן מחוץ ליפן, מיד מועבר המשתמש לאתר האמריקאי, המעוצב בסטנדרטים מערביים.

מקור: תמונת מסך מאתר Rakuten

האתר היפני של ראקוטן, לעומת זאת, עמוס בטקסטים, תמונות, אנימציות, צבעים מנוגדים, וגלילות אינסופיות. אולם, מעל 50% מצרכני יפן הם משתמשים פעילים בכל אתרי ראקוטן, “הקניון המקוון של המדינה” ביפן. רבים מהם משתמשים בו כדי לקנות מצרכים יומיומיים כגון ביצים. אחד מסיפורי ההצלחה המפורסמים של ראקוטן, למשל, היה הצלחתו המסחררת של סוחר במסחר מקוון בביצים מתרנגולות מיוחדות…

לסיכום הדיון, טוען הוסיי, כי מה שנתפס כעיצוב בלתי-מוצלח בעולם המערבי (אם המטרה המוצהרת שלו, למשל, היא מעורבות המשתמש בלחיצה על כפתור ‘קנה’) בבירור אינו פוגע בחברות רבות שתרבותן שונה.

החלטות עיצוביות

ומהן ההחלטות העיצוביות שעל המעצב המערבי לקחת בחשבון בעיצובים לקהלים אסיאתיים נוספים? בראש ובראשונה – הניווט הראשי. מומלץ לבחור נכון את כיוון ומיקום הניווט הראשי, לפי כיוון השפה. בבחירת השפה הגרפית – לשקול את הדימויים החזותיים ולוודא את משמעותם ההיסטורית לגבי קהל היעד (לדוגמא, עיצוב בסגנון השואל דימויים מאירופה של אמצע המאה ה-19 עשוי לפגוע בסינים, אשר עבורם מסמלת התקופה את מלחמות האופיום). אך במהות התכנון העיצובי – קלות השימוש צריכה להיות הגורם המנחה. אין להניח כי משתמשים באשר הם מעדיפים עיצוב עשיר או פשוט כזה או אחר, על פני קלות ונוחות שימוש, זמינות וגישה מהירה וקלה למידע ולביצוע פעולות.

כתבה זו פורסמה במקור ב-iasia.co.il

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

1 תגובה על "היכן ה”וואבי-סאבי – הזֵן של הדברים” – עיצוב ממשק משתמש באסיה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
שלום
Guest

סתם כתבה.

הפונט שונה אז זה נראה לנו עמוס

אין הבדל אמיתי

wpDiscuz

תגיות לכתבה: