היסטוריה: עברה בהצלחה הנסיעה המאויישת הראשונה בהייפרלופ

כלי הרכב העתידני מגיע לנקודת ציון היסטורית, כשנסיעת המבחן הראשונה שכוללת נוסעים אמיתיים עוברת בהצלחה

תמונה: Virgin Hyperloop

בזמן שאנחנו תקועים בפקקי ענק, או מחכים שוב בתחנה אחרי שאוטובוס מלא עובר בלי לעצור – יש מי שעובד על העתיד. פרויקט ההייפרלופ של חברת Virgin הגיע אמש לנקודת ציון משמעותית כשהוא קיים לראשונה נסיעת מבחן עם שני נוסעים אמיתיים בתוך תא הנוסעים.

עד 1,000 קמ”ש מתחת לאדמה


נסיעת המבחן התקיימה במסלול המבחן של החברה במדבר מחוץ ללאס וגאס, נבאדה. שני הנוסעים שהסכימו לשבת בתוך תא הנוסעים (הפוד) שנקרא פגסוס הם ג’וש גיגל, CTO ומייסד-שותף ב-Virgin Hyperloop, ושרה לוצ’יאן, ראש מחלקת חוויית נוסעים. לאחר שהתיישבו בקרון, הוא הועבר לצינור בוואקום, ומשם הם הפכו לבני האדם הראשונים בהיסטוריה שנסעו בהייפרלופ. הפוד הגיע למהירות של 172 קמ”ש על גבי מסלול של 500 מטרים בלבד.

הפוד שנבחר לניסויים מתוכנן לשני נוסעים בלבד, אך הפוד שהחברה מתכננת להשתמש בו במסגרת המסחור של הטכנולוגיה יוכל להסיע עד 28 נוסעים. אותו מסלול כבר נבחן יותר מ-400 פעם, אך זהו הראשון בהיסטוריה שכולל גם נוסעים אנושיים. בתיאוריה, ההייפרלופ של וירג’ין מסוגלת להגיע לעד כ-1,000 קמ”ש, אך החברה טרם שברה את השיא שלה משנת 2017 שעומד על כמעט 400 קמ”ש.

במסגרת הניסוי נכח גם פרופסור שי אפרתי, מנהל מרכז סגול לרפואה היפרבארית ומחקר בבית חולים אסף הרופא, שהגיע לבחון את ההשפעות הפיזיולוגיות של אמצעי התחבורה החדש על גבי הנוסעים. לאחר הניסוי אמר אפרתי כי: “מבחינה טכנית ומנקודת מבט של הביולוגיה האנושית, אמצעי תחבורה זה בטוח יותר ממטוס מ-2 סיבות: לתאוצה ולהאטה של ​​מטוס במהירות במהלך ההמראה והנחיתה יש השפעה על הגוף האנושי. בנוסף, ישנה השפעה גם כתוצאה מהלחץ בתוך רכב הנוסעים ומכמות החמצן הנמוכה מהסביבה האנושית הסטנדרטית. לעומת זאת, בתוך רכב ההייפרלופ הנוסע אינו נחשף לחוויה כזו. לכן, אנו יכולים ‘לעוף בבטחה’ ללא כל השפעה מזיקה פוטנציאלית על הגוף”.

פרופסור שי אפרתי בניסוי. תמונה: Virgin Hyperloop

הישראלי שבדק את הנסיינים

נזכיר כי הרעיון של הייפרלופ נולד במסגרת מאמר שפירסם אילון מאסק, האיש מאחורי טסלה ו-SpaceX, שכתב כי מדובר ב”הכלאה בין מטוס קונקורד, תותח אלקטרומגנטי ושולחן הוקי-אוויר”. בבסיס הרעיון עומד תא נוסעים, מעין קפסולה, שנמצא בתוך צינור רחב מימדים שבו לחץ אוויר נמוך. המתקן שואב את האוויר שנמצא לפני תא הנוסעים ומשחרר אותו דרך החלק התחתון שלו, כך שתא הנוסעים ינוע קדימה – ללא חיכוך עם הדפנות של הצינור, מה שיקנה לו מהירות רבה תוך צריכה מועטה ביותר של אנרגיה. למעשה, האנרגיה היחידה שתצרוך כל קפסולה היא רק ההתנעה והשיוט בחמשת האחוזים הראשונים של המסלול.

בשנת 2017 נודע כי חברת Hyperloop One בחרה בקו תל-אביב-אילת כאחד המועמדים הסופיים להקמת הקו הראשון שלה – אך נראה כי התנאים לא הבשילו במקרה הזה. מאז הספיקה החברה להירכש על ידי ריצ’ארד ברנסון, מייסד Virgin, ועברה שינוי מיתוג ל-Virgin Hyperloop. אחת השותפות בחברה, שהשקיעה בה גם יותר מ-100 מיליון דולר, היא DP WORLD, חברת לוגיסטיקת הנמלים מדובאי. סולטן אחמד בן סוליים, יו”ר החברה, מכהן גם כיו”ר Virgin Hyperloop.

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

5 תגובות על "היסטוריה: עברה בהצלחה הנסיעה המאויישת הראשונה בהייפרלופ"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
דותן
Guest

לא הבנתי איך בתוך הפוד הנוסעים לא יהיו חשופים להאצה ועצירה כמו במטוס? הגוף ירגיש בדיוק את אותה האצה/כבידה כמו בכל כלי אחר.

רועי
Guest

אבל אם המטרה היא נסיעה למרחקים ארוכים, לא חייבים להאיץ מהר. אפשר להגיע ל-1000 קמ”ש בכמה דקות, וזה לא יהיה מורגש.

אאא
Guest

בקיצור, רכבת.

ASD
Guest

חבל שלא דיברו איתך מההתחלה, נראה שאתה מבין את כל המורכביות.

גיורא
Guest

רכבות ביפן נוסעות 700 קמ״ש כבר היום. טסות על פס מגנטי. ולא צריך לחפור באדמה כלום. ישראל כבר 70 שנה בונה רכבת תחתית עדין לא סיימה… ישראלים לא טובים בתשתיות, גם האינטרנט פה גרוע מעולם שלישי.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: