הישראלית שהספיקה להנפיק, להכפיל ולשבור את מחסום המיליארד דולר ביום שישי אחד

בשקט בשקט ומתחת לאף של כולם, ישראל יצרה אתמול עוד חברת מיליארד דולר. גם היא עוסקת באבטחת מידע, קוראים לה וורוניס וכדאי שתתחילו להכיר את השם.

אם את ההנפקה של וויקס כיסו בכל אמצעי מדיה ישראלי ואפילו חדשות ערוץ 2 הקדישו אייטם מיוחד לסיפור, הרי שההנפקה של וורוניס (או בשמה המלא Varonis Systems), אחת מחברות אבטחת המידע המצליחות בישראל, הצליחה לעבור כמעט מתחת לרדאר. אם אתם לא קוראים עיתונים כלכליים ואתם לא מנהלי רשת באחד מהארגונים הגדולים בארץ, סביר להניח שבדומה לרוב החברות שעוסקות בפתרונות תוכנה למגזר הארגוני (Enterprise) בכלל לא שמעתם על וורוניס עד היום.

אבל החלק היותר מעניין הוא שהחברה הישראלית, שגייסה היום 106 מיליון דולר בהנפקה ראשונית לציבור בבורסת הנאסד”ק לפי שווי של 524 מיליון דולר, הספיקה גם להכפיל את שווי החברה (עלייה של 100%) כבר ביום ההנפקה ולחצות רף המיליארד דולר.

varonis2

מטפלים בחוליה (האנושית) החלשה בשרשרת

וורוניס הוקמה ב-2005 על ידי יעקב (יקי) פייטלסון ואוהד קורקוס והציגה פתרון לבעייה ניהול הרשאות ושליטה על גישה ושימוש בקבצי מידע בארגון. לפי נסיון העבר של השניים (שהגיעו מ-NetApp ונטוויז’ן), חלק גדול מבעיות האבטחה של ארגונים לא נבעו מכשלי אבטחה בציוד או בתוכנה, אלא דווקא מאנשים שעשו שימוש לא מאושר במידע

לפיכך, החליטו השניים לנסות ולמצוא פתרון שיאפשר למפות ולנתח כמויות גדולות של מידע בארגון ולהחיל עליהם מדיניות מרכזית של ניטור, שליטה ובקרה. יש האומרים שהחברה הצליחה להקדים את השוק בשנה-שנתיים, אבל היום אין הרבה מנהלי רשת בארגונים גדולים שלא מכירים את חבילת ה-Datadvantage של החברה, וחלק לא קטן אף משתמש בהם.

הפתרון של החברה, מאפשר למנהלי מערכות מידע בארגונים לקבל תמונת מצב עדכנית ופשוטה לצפייה עבור כל אחד ממקורות אחסון המידע הקיימים בארגון וגם לנהל אותם בצורה מרכזית. בנוסף, המערכת מאפשרת גם לאתר קבצים ומידע (כגון מספרי כרטיסי אשראי, מידע רפואי או כל מידע רגיש אחר) לפי תבניות מוגדרות מראש ולהגדיר מדיניות והרשאות אבטחה אחידות לכולם.

יחד עם מערכת ניטור (Audit) יעילה במיוחד המספקת תיעוד מלא לכל סוג של גישה לקבצים ומידע, החבילה של וורוניס נחשבת למובילה בתחום, אף על פי שבתחום פועלות לא מעט חברות עם פתרונות מתחרים, ביניהם גם מספר סטארטאפים ישראלים.

תחום ה-Data Governance שבו נמצאת החברה, נחשב לאחד התחומים המתפתחים ובעלי פוטציאל הגדילה המשמעותיים ביותר בתחום ה-Enterprise, בייחוד עקב הדרישות ההולכות וגדלות לרגולוציה הדורשת תיעוד מלא של גישה למידע וניהול נוקשה של בעלי גישה למידע.

הדרך הארוכה אל המיליארד

מאז הקמת החברה ב-2005, הספיקו השניים לגייס קצת יותר מ-13 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון הישראליות אוורגרין פרטנרס ופיטנגו, כמו גם מקרן ההון סיכון האמריקאית Accel Partners ומחברת האחסון EMC לפני שהגיעה הצעת הרכש הראשונה.

ב-2008, קצת יותר מ-3 שנים מאז שנוסדה החברה, ניסתה EMC לרכוש את החברה תמורת סכום שהוערך כ-200 מיליון דולר, אך המהלך לא הצליח. אף על פי ניסיון הקנייה הכושל, EMC עדיין נחשבת היום ללקוח הגדול ביותר של וורוניס ואחראית, לפי הדו”חות שפורסמו לפני ההנפקה, לקרוב ל-10% ממכירות החברה ב-2012.

מאז ניסיון הרכישה, הצליחה וורוניס להמשיך ולהגדיל את המכירות (שהסתכמו ב-74.6 מיליון דולר ב-2013 לפי הדו”חות הציבוריים), לגייס עוד כ-20 מיליון דולר ולסיים את הדרך הארוכה בהנפקה שנערכה אתמול (ו’).

המרוויחים הגדולים מהמהלך צפויים להיות שלושת הקרנות הגדולות שתמכו בחברה, Accel Partners המחזיקה 25.6% מהמניות, קרן אוורגרין המחזיקה 23.1% ופיטנגו המחזיקה 17.7% מהון המניות כפי שהיה רשום לפני ההנפקה. נוסף אליהם, EMC עדיין מחזיקה כ-6.4% וכל אחד מהמייסדים מחזיק קצת יותר מ-9%.

אף על פי שמטה החברה פועל כבר כמה שנים מניו יורק, וורוניס עדיין מחזיקה את פעילות הפיתוח שלה (המונה נכון להיום כ-224 מהנדסים) כאן בישראל ולפי הפרסומים באתר החברה (ובאתרי הדרושים הישראלים) היא מחפשת מהנדסים נוספים.

יקי פייטלסון, מנכ"ל החברה, רונה שגב-גל, שותפה בקרן ההון סיכון פיטנגו ודירקטורית בחברה ואוהד קורקוס, סמנכ"ל הטכנולוגיות

[מימין לשמאל] יקי פייטלסון, רונה שגב-גל (דירקטורית בחברה) ואוהד קורקוס אחרי ההנפקה

האם עלייה של 100% במחיר המנייה ביום המסחר הראשון נחשבת להצלחה מסחררת?

באופן טבעי, התשובה הנורמלית לשאלה הזאת תהיה שכל עלייה בערך המנייה, בטח ובטח עלייה משמעותית שכזו, היא טובה לחברה ומשקף את העובדה שהציבור מאמין בערך של החברה. במקרה של חברת טכנולוגיה, האמונה היא גם ב-Roadmap של החברה ובערך שהיא עתידה לייצר למשקיעים שלה.

אף על פי כן, עלייה משמעותית של ערך מנייה בימים הראשונים לאחר ההנפקה, מעיד בדרך כלל שתמחור המניה המקורי כפי שהוצע ובוצע על-ידי החתמים לא נעשה כמו שצריך והחברה “השאירה על השולחן” לא מעט כסף שהיה יכול לשמש אותה בהמשך. לדוגמה, אם החברה הייתה מנפיקה לפי השווי אליו היא הגיעה בסיום יום המסחר הראשון, כ-44 דולר למנייה (לעומת ה-22 בו תומחרה המנייה במקור), החברה הייתה גורפת לקופתה סכום כסף כפול (קצת יותר מ-200 מיליון דולר) מזה שנכנס לקופה בעקבות הנפקה בפועל.

אף על פי כן, לתמחור המנייה של מרכיבים נוספים שנלקחים בחשבון על-ידי החתמים כאשר קובעים את המחיר הראשוני בו מוצעת המנייה לציבור. אחד מהאלמנטים הללו הוא גם ההשפעה של “דעת הקהל”, המורכבת בעיקר ממשקיעים ובנקאים אותם פוגשים מנהלי החברה במסגרת ה-RoadShow שלפני ההנפקה. לפי הדיווחים, התמחור הראשונה שנקבע לפי “דעת הקהל” המדוברת עמד על בין 17 ל-18 דולר למניה, עלה לפני ההנפקה ל-21 דולר למנייה, עד שלבסוף הוחלט על המחיר הסופי שבו היא הונפקה – 22 דולר למנייה.

במקרה כזה, במידה והחברה מאמינה שהיא יכולה לגייס סכום כסף גדול יותר, היא צריכה לנסות ולהנפיק לפי שווי מנייה גבוה יותר, מה שעלול לסכן את ההנפקה כולה (כי לא יהיה מספיק אנשים שירכשו את המנייה) או להוריד את מחיר המנייה באופן משמעותי במהלך ימי המסחר הראשונים, מהלך שישפיע באופן משמעותי גם על הציבור הרחב שיוכל כעת לסחור במנייה.

במקרה של וורוניס, נראה כי החברה העדיפה לא לקחת את הסיכון, לגרוף את הרווח הבטוח לקופת החברה ולהשאיר את ה-Upside למשקיעים.

יניב פלדמן

לשעבר העורך הראשי של גיקטיים ומייסד שותף של האתר. יזם, טכנולוג, כלכלן בהשכלה והיסטוריון חובב. התחביב האהוב עליו הוא מציאת פתרונות מסובכים לבעיות פשוטות במיוחד.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: