תשכחו מ”חדי-קרן”, המשקיעים עכשיו מחפשים גמלים

ספר חדש טוען שבתקופת משברים כלכליים משקיעים מבינים את מגבלות חדי-הקרן, אותם סטארטאפים ששווים יותר ממיליארד דולר. הפתרון: לאמץ מודל חדש של פעולה ולהיות חברות ”גמל”

מאת אביחי מיכאלי

המונח חד-קרן (יוניקורן) בו אנו משתמשים להגדיר חברות סטארטאפ, ששוויין מוערך בלמעלה ממיליארד דולר, נקבע בשנת 2013 על ידי משקיעה בשם אליין לי. שבע שנים מאוחר יותר, אלכס לזארו משקיע מאותה קרן של לי, מוציא ספר בשם Out-Innovate בו הוא מציע מודל חדש של סטארטאפ מוצלח, אותו הוא מכנה חברת “גמל”.

הספר נכתב בעקבות מחקר של כמה שנים, שכולל ראיונות ובדיקות של אלפי חברות ומשקיעים (מדלהי לדטרויט), ומציע דרך הסתכלות שונה על מציאות משברית. לזארו השווה סטארטאפים בכלכלות משגשגות אל מול נכשלות. חברות שעוברות משברים של “עשירים” לעומת אלו שעוברים משברים “אמיתיים” במציאות לא יציבה.

הספר פורסם לאחרונה (מרץ 2020), תוך כדי משבר הקורונה הנוכחי, והמסקנות שלו רלוונטיות מתמיד לתקופת הקורונה. בספרו משווה לזארו בין חברות יוניקורן, שרובן לדעתו מפסידות ודורשות הזרמת כסף תמידית, לסוג אחר של חברות – חברות שמצליחות לעמוד בזכות עצמן – אותן הוא מכנה חברות “גמל”. חברות שמצליחות להיעזר בהשקעות כדי לגדול ולהתאזן, ולכן יציבות יותר.

הקביעה נעשית על ידי בדיקה כיצד השתיים מתמודדות עם משבר בודד, וכיצד עם משברים רצופים. המסקנות שלו כמו צפו את המשבר שתחום הסטארטאפים וההשקעות בכלל, ועמק הסיליקון בפרט, עוברים כיום בעקבות הקורונה.

כדי להסביר את המסקנות וההבדלים בין שני סוגי החברות (“חדי-קרן” אל מול “גמל”) אתן את הדוגמה הבאה. “חדי הקרן” הם למעשה סוסים “נאורים”, וכמו כל סוס הם צורכים ביום ממוצע בין 50-70 ליטר של מים. מולם נמצא את הגמל, שיכול לחיות 5-7 ימים ללא שתייה, והעובדה המדהימה היא, כשהוא יפגוש מים הוא ישתה רק כ-100 ליטר של מים.

הנמשל פשוט: מים הם חיים. חברות “חד קרן” נשענות על משקיעים כבדים שיממנו אותן (חייבים “תדלוק” תכוף), מה שבתקופת משבר כלכלי חמור, כמו שאנו חווים כעת, מחייב את הקרנות להשקיע את מירב מרצן והונן בשימור במצב הקיים של חברות הפורטפוליו. אין להן אלא לבוא לעצמן בטענות, היות וחברות אלו, דוגמת Uber או WeWork כלל לא היו בתהליך של איזון או רווח כספי, ולמעשה אף פעם לא נדרשו להיות כאלה.

לעומתן, חברות “גמל” נבנו נכון, נדרשו לגדול באופן מדורג ולהגיע לאיזון ואף רווחיות. ואכן, הן נשענות בעיקר על ההכנסות והרווחיות שלהן. את גיוסי העבר שלהן ביצעו לא רק כדי להגדיל אחיזת שוק, אלא כדי למקסם הכנסות בדרך לאיזון פיננסי, או קרוב אליו. ובכלל, הגיוסים הרגילים שלהן נדרשו לשם צמיחה בהכנסות ולא לשם “הישרדות” יומית כמו אצל חדי-הקרן. והכי חשוב, בתקופות משבר חברות “הגמל” אכן נפגעות, אבל לא באופן טוטאלי – לחברות “הגמל” הגיוס אכן נחוץ בעיתות משבר אך לתקופה מוגדרת, ולא פחות חשוב, הוא אינו גיוס “מעכשיו לעכשיו”, שימנע מהחברה להתמוטט. בעוד שחד-קרן צריך “שתייה” יומית, חברות ה”גמל” יכולות להמתין עם הגיוס ולא דורשות מהמשקיעים לבטל תוכניות קודמות ולהזרים כסף מייד ובדיעבד.

רוב המפוטרים בסיליקון וואלי – מחברות חדי-קרן

ספרו של לזארו מתפרסם בתקופה שמאמרים רבים טוענים שעמק הסיליקון מסיים את תפקידו ההיסטורי כמוביל חדשנות עולמי, ושלמעשה חוסר התמודדותו עם המשבר הנוכחי מוכיחה שהוא אינו מודל לחיקוי גלובלי יותר. עובדתית מבדיקה שביצע אתר layoffs.fyi עולה כי מבין 50 אלף המפוטרים בסיליקון וואלי,  בעקבות הקורונה, הרוב פוטרו מחברות חד-קרן שאינן רווחיות. המשקיעים של אותן חברות נדרשו להזרים כספים מיידית כדי להחזיק אותן, כי פיטורים לא מספיקים כדי להביא אותן ליציבות פיננסית, הרי הן מעולם לא נדרשו להציג רווחיות או הוצאה מצומצמת.

על פי הספר, פנייה למשקיעים כאופציה יחידה הייתה הגישה של מנכ”לי חדי-הקרן, אך לא של המנכ”ל ב”חברת הגמל”. זאת משום שמנכ”ל החד-קרן מעולם לא התבקש לחיות מהכנסות החברה. וכך חוץ מלבקש עוד כסף מהמשקיעים ולשחרר עובדים, אין לו איך לסייע במשבר, ומבחינתו הכדור אצל המשקיעים “שיפתרו” את הבעיה. הרי אם אומרים שחוסר כסף בחברת סיד היא בעיה של היזם והמנכ”ל, הרי שבחברת “חד קרן”, החברה היא לגמרי הבעיה של המשקיעים.

על פי לזארו, בניגוד לחברות החד קרן, לחברות “הגמל” היה אורך נשימה בתקופת משברים. למעשה החברות הללו נבנו כדי לצלוח משברים שונים, ולא רק אחד. היות ובשוטף, החברה לא התרגלה להזרמת כסף תמידית, היא התארגנה בהתאם, וידעה שצליחת משברים, לא אמורה לכלול רק פניה למשקיעים להזרים כסף. המשקיעים הם בבחינת כלי אחד מתוך כמה אפשריים.

בכלל, חברות גמל ידעו באופן מבוקר להגדיר מה יידרש להן להמשך, ובכל מקרה, לא מדובר בכספי “השרדות” אלא יותר גשרים מוגבלים, שגם בלעדיהם החברה לא תתמוטט. האם יש “חד-קרן” שיכול להגיד את זה?

חוסר הוודאות שיצרה הקורונה, בלי לדעת מתי תחלוף, והאם לא צפויים נגיפים נוספים בעתיד הלא רחוק, הביאו משקיעים לצורך לשקול מחדש הנחות ייסוד בסיסיות.

תאוריית הגמל כבר הופכת לשיחת היום בין משקיעים אמריקאים. כי בסופו של יום, בזמן משבר, שמשול לסופות ורוחות עזות – מה עדיף: חד קרן או גמל?

ישראל וגמלים – שילוב טבעי

ומהי ההזדמנות עבורנו בסטארטאפ ניישן? במשך השנים הוגדרה ישראל כ”סיליקון וואדי”, אל מול ה”סיליקון וואלי” האמריקאי. אבל עכשיו, כשעמק הסיליקון נמצא באחד מהמשברים החמורים בתולדותיו, והתקופה היא תקופת “הגמל”, שלא דורש להגיע לשווי של מיליארד דולר, אולי עכשיו יהיה לנו הרבה יותר מה להגיד? אחרי הכל, יש יותר סיכוי למצוא גמלים בוואדי ולא בוואלי.

אז בפעם הבאה שמשקיע פוטנציאלי שואל אתכם “מתי תהיו יוניקורן” אולי כדאי שתראו לו שאתם בעצם – גמל.

הכותב הינו הנציג הישראלי של קרן ההשקעות האמריקאית Cityside Ventures

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

17 תגובות על "תשכחו מ”חדי-קרן”, המשקיעים עכשיו מחפשים גמלים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יוז\'ק בן קיפוד
Guest
יוז\'ק בן קיפוד

ואני רק אניח את זה כאן:

קרנף לבן
Guest

איזה כתבה שיטחית בכלל לא דיברתם על ג’ירפות וקרנפים
כולם יודעים שלשם השוק הולך למרות שיש מצב שכרגע שווה יותר להשקיע בארנבים וחרגולים

Michael Epstein-Lapid
Guest

מה לגבי להימנע ממטאפורות טרנדיות ומיותרות שמהר מאוד מאבדות כל תוכן שימושי והופכות למטרה וסמל סטטוס, ובמקום לבחון כל מקרה לגופו, להסתכל על החברה, המספרים, המשאבים, האנשים והתהליכים?

באמת שלא מובן לי הצורך בלהמציא כל כמה שנים מונח חדש למודל חברה ש”כולם צריכים לאמץ ולשאוף אליו”.. חוץ מאולי כדי למכור ספרים ולזכות באזכורים בכתבות מהסוג הזה.

ASD
Guest

הנה מודל: האם החברה מייצרת כסף אחרי שנה? האם אחרי שנתיים? האם אחרי 3? לא לא לא? היא לא שווה השקעה. כן? היא צריכה השקעה קטנה.

טא דאאאאםםםםם

gal
Guest

יש מוצרים/רעיונות שהפיתוח שלהם לוקח הרבה יותר מ 3 שנים..
יש כמה חברות שיצא לי להתראיין להם שמתעסקות בבלוקצ’יין וביזור מידע בצורה מאובטחת בהרבה תחומים – רפואה, ביטוח, פיננסים, ביטחון ועוד.
הפיתוחים עדיין בשלבים יחסית מוקדמים בשביל להבשיל לכדי מוצר אבל ההשקעות בתחום עצומות.. וזה תהליך שלוקח כבר לדעתי 10 שנים לפני שיש למשקיעים מוצר ביד כדי למכור. לא הכל מפותח מהרגע להרגע.

ASD
Guest

הייתי צריך לעצור איפשהו ובחרתי 3, אבל ברור שזה תלוי רעיון וחברה. הפואנטה היא לא לאפשר מריחה ולהחליט מראש תוך כמה זמן החברה אמורה לייצר כסף בחזרה. זה חשוב בשביל המשקיעים הראשונים (שיכולים להיות הציבור במסגרת קרן השקעות ממשלתית) ועוד יותר חשוב אם חברה מתכננת להיות מונפקת.

יקח לכם 10 שנים לייצר מליארד דולר בשנה? סבבה, בואו נגידו מראש ומי שיחליט להשקיע יעשה את החושבים שלו בעצמו. עכשיו זה הכל באוויר.

אדם
Guest

חוזרים אחורה?
עד עכשיו סיפרו לנו שכדי להתמודד עם הענקיות חייבים לרוץ כמה שיותר מהר וכמה שיותר גדול ולכן צריך לגייס הרבה ומהר. עכשיו הוא מדבר על לחזור למודל הישן של עסקים קטנים (שיכולים לגדול אחרי הרבה שנים) שבו בונים את העסק לאט לאט במטרה לייצר הכנסות ורק אם יש כסף גודלים, זה בסדר גמור אבל זה לא מודל גמל, סוס או נמר, נשמע שזה אותו מודל שהמכולת השכונתית עובדת בו. אם הולך טוב פותחים סופר ואם יותר טוב רשת סופרים.

ננס לבן
Guest

הוא מדבר על ההווה שבו קרנות הון-סיכון מעדיפות להיות קרנות הון-בלי סיכון
, העתיד בכל מקרה זה בגיוס מהציבור הרחב- התחום עוד טרי כיוון שרק בשנתיים האחרונות זה הותר ורק במדינות מסוימות אבל לדעתי לשם זה הולך

דינו
Guest

מכולת זה בוטסטראפ, זה שונה ????

אדם
Guest

השלב הבא: יוני-גמל
חברה של מליארד דולר אבל עם הכנסות החל מהחודש הראשון.
זו השקעה בטוחה :)

אדם
Guest

חד גמל חחח

יוסף הגמל
Guest

חברה שמרוויחה כסף? איך לא חשבו על זה קודם?
מזל שיצא ספר. גאוני!

בוב
Guest

אשטנקר === פועל ביוב וירטואלי

גיבור מעמד הפועלים הוירטואלי
Guest
גיבור מעמד הפועלים הוירטואלי

מה יש לכם אתם שניכם נגד פועלים ונגד העולם הוירטואלי?

קרליטו
Guest

כתבה מעולה,

או איך אומרים אצלנו בכפר: כשהגלים מתחזקים הגמלים מתגלים.
אין כמו משבר כלכלי, כדי לסנן את המוץ מהתבן.
להמשיך עם המטאפורות?

ביטון
Guest

סוס קרן, אנצל את הבמה ואגיד שבאופן כללי השם חד-קרן לא חכם במיוחד. הרי לסוס במצבו הרגיל אין שני קרניים, לא העובדה שהוא חד ייחודית. צריך לקרוא לו סוס קרן.

חנבציהו השלישי
Guest
חנבציהו השלישי

https://medium.com/@sexandstartups/zebrasfix-c467e55f9d96?fireglass_rsn=true

טרנד היועצים והגורואים והחרטטנים ומנסים להמציא באזוורדס ולייצר לעצמם שם וובינרים ועבודה ולכו לעזעזל כבר.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: