אפקט הבומרנג: החברות האוקראיניות גילו את שוק ההייטק הישראלי

העובדה שחברות IT ישראליות פונות למפתחים באוקראינה ואפילו פותחות שם מרכזי פיתוח אינה חדשה, אך בזמן הזה החברות האוקראיניות גילו את הלקוחות הישראלים. לשני הצדדים יש קשיים לפעול במדינות זרות, ולפעילות ההדדית כבר יש השפעות ניכרות. אז מה צפוי לקרות בעתיד?

 Michael Runkel / robertharding/ Getty Images Israel

צלם/תמונה: Michael Runkel / robertharding/ Getty Images Israel

מאת עומרי רייסמן, מנהל פעילות אירופה, Ignite Outsourcing

שני ישראלים, מנהלי חברות IT במיקור חוץ, שותים קפה בארומה. נשמע כמו התחלה של פגישת עסקים רגילה לחלוטין, אלא שהמיקום אינו תל אביב או הרצליה, אלא קייב, בירת אוקראינה, ואותם מנהלים הגיעו כדי למצוא פתרון ללקוחות שלהם, המחפשים נואשות כוח אדם זול, מיומן ובעיקר זמין. השניים רואים באוקראינה מדינה שמציעה אוצר: מעל ל-100,000 מפתחים מיומנים, זמינים לעבודה ויחסית זולים להעסקה, והם הגיעו כדי לטוות קשרים עם מקומיים ולנסות להקים מרכז פיתוח עצמאי באחת הערים הגדולות במדינה. אך זה לא יהיה פשוט כל כך, כי קייב הופכת למעין תל אביב קטנה והביקוש למפתחים אוקראינים בקרב חברות הייטק ישראליות הולך וגדל.

כבר לא כלכלת לוויין

עד לפני מספר שנים אוקראינה הייתה כלכלת לוויין של רוסיה; הרמה הגבוהה של האוניברסיטאות, השכר הנמוך (יחסית לרוסיה), הקירבה הגיאוגרפית והשפה המשותפת גרמו לכך שהמון חברות IT אוקראיניות עבדו כחברות בינלאומיות מול שוק אחד ועיקרי – רוסיה. אך לפני כמה שנים, עם הפלישה של רוסיה לחבלי ארץ באוקראינה, סחר הגומלין בין המדינות פסק כמעט לחלוטין, ושוק ה-IT בה נאלץ לחשב מסלול מחדש.

כך קרה שחברות ה-IT הישראליות והאוקראיניות גילו את השוק המקומי זו של זו בערך באותה תקופת זמן. המנהלים הישראלים מגיעים לאוקראינה כדי לגייס מפתחים ואף להקים מרכזי פיתוח, ובאותו הזמן המנהלים האוקראינים מגיעים לתל אביב כדי לגייס לקוחות ישראלים. אבל זה לא הדבר היחיד שמשותף להם: כל המנהלים הללו נתקלים בקשיים להשיג את מה שהם רוצים.

חברות ה-IT הישראליות כמו NESS, א.מ.ת מיחשוב, א.מ.ן מחשבים וקבוצת יעל תוכנה, הבינו שכבר לא קל לגייס מפתחים אוקראינים, במיוחד כשהמותג שלהן אינו מוכר במדינה וכשהתחרות היא מול חברות כמו Ironsource, Lemonade, Intel, Wix, ואפילו אמזון, פייסבוק או גוגל שהקימו באוקראינה מרכזי פיתוח וגייסו המון מפתחים בעצמן. החברות האוקראיניות מצדן מגיעות לשוק הישראלי עם מותג ידוע באוקראינה, מפתחים מקומיים, אופרציה מקומית, יכולות גיוס ובעיקר Brand Awareness, אבל חסרה להם ההבנה של הדרך הנכונה לעבוד עם לקוחות ישראליים.

כך קרה שחברת מוצר ישראלית, שמנסה להקים כיום מרכז פיתוח באוקראינה, מתלבטת בין עבודה עם חברת IT ישראלית או אוקראינית. ופה נשאלת השאלה מה חשוב יותר: ההבנה של הלקוח (ישראל) או היכולת האופרטיבית במדינת היעד (אוקראינה)?

gilaxia/ Getty Images Israel

חברות ה-IT הישראליות מביאות קירבה ללקוח, שפה משותפת ותרבות זהה לדנ”א הארגוני. מנהלי המכירות והתפעול הישראלים יודעים בדיוק למה הלקוח מתכוון כשהוא אומר “תביאו לי Full Stack עם ראש גדול שלא מפחד לעסוק בטכנולוגיות חדשות”. לעומתן, חברות ה-IT האוקראיניות מביאות גישה למאגר הטאלנטים המקומי והבנה של המפתחים.

אבל מה חשוב יותר? אם מנהל פיתוח או VP R&D רוצה להקים צוות פיתוח שחייב Delivery מעולה כי מדובר בלקוח אמריקאי גדול עם פוטנציאל התרחבות, עם מי כדאי לו לעבוד? האם לבחור בחברה ישראלית שתכיר טוב יותר את צורכי הסטרטאפ הישראלי, יהיה קל יותר לוודא את האמינות שלה ואת בסיס הלקוחות והעובדים? או אולי דווקא עדיפה חברת IT אוקראינית שנמצאת בשוק האוקראיני כמה שנים ויש לה ניסיון בגיוס וניהול עובדים אוקראינים?

ביקוש עולה למפתחים אוקראינים

אין תשובה חד משמעית לשאלה הזו, וחברות שונות בוחרות בפתרונות שונים, אבל מה שברור הוא שהשפעת הפעילות הישראלית באוקראינה והפעילות האוקראינית בישראל כבר ניכרת. בשנה-שנתיים האחרונות מנהלי מכירות ומנכ”לים של חברות IT אוקראיניות מגייסים נציגים ישראלים בארץ, ושוק פיתוח התוכנה באוקראינה עובר למצב של עודף ביקוש מול ההיצע: ב-2017 הביקוש למתכנתים אוקראינים עמד על פי שלושה לעומת ההיצע. הנתון הזה משפיע בשני אופנים מיידיים: העלאת המשכורות של המתכנתים האוקראינים וזמן גיוס ארוך יותר. כך למשל מפתח פייתון בעל 3 שנים נסיון ציפה להרוויח 3,500 דולר ב-2016 ואילו כיום ציפיות השכר שלו הן 4000 דולר – עלייה של יותר מ-15%.

בשנים הקרובות מגמה זו צפויה להימשך, אבל ייקח זמן רב עד שהמשכורות באוקראינה יתקרבו לרמת המשכורות בישראל. מגמה מעניינת נוספת היא עלייה בביקוש למשרות שאינן פיתוח קלאסי, כמו QA ו-Devops, בהן ניתן להכשיר כוח עבודה פחות מיומן ולכן אפשר די בקלות להכניס עובדים זוטרים למעגל העבודה.

אז מה עומד לקרות בעתיד בין ישראל ואוקראינה? סביר שבשנים הקרובות נראה רכישות של חברות IT אוקראיניות על ידי חברות IT ישראליות וגדולות, במטרה להוות מכפיל כוח, כלומר ניהול מקומי אוקראיני ויכולת שיווק ומכירה ישראלית. חשוב לזכור שאין צד שבהכרח מביא ערך רב יותר לשולחן ולכן יש סבירות גבוהה שנראה גם יותר שיתופי פעולה צמודים בין מיזמים או חברות IT.

הכתבה בחסות Ignite Outsourcing

חברת איגנייט (Ignite Outsourcing) הינה חברה ישראלית שמספקת פתרונות גיוס וניהול ציוותי פיתוח תוכנה באוקראינה. החברה הינה היחידה שהינה ישראלית ומנוהלת ע"י צוות שכולל ישראלים, מנכ"ל ובעלות ישראלית. החברה פועלת באוקראינה זו השנה ה-12 וסיפקה פתרונות פיתוח תוכנה למאות לקוחות במהלך שנים אלה. לפרטים נוספים לחצו כאן.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

7 Comments on "אפקט הבומרנג: החברות האוקראיניות גילו את שוק ההייטק הישראלי"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
למה אתם מפרסמים את זה?
Guest
למה אתם מפרסמים את זה?

היות ואתם מוחקים תגובות לא אוהדות לכתבות שלכם- אני מניח שכולם היו כאלה
אתם פשוט מעודדים ללא הרף תמיכה בכלכלה של מדינה פשיסטית לאומנית אנטישמית והרס ההיטק הישראלי
גם ככה אין שום כתבה מעניית על טכנולוגיה כאן- פשוט נמאסתם!!!

ירון
Guest

איזה שטויות – איך חברה ישראלית שמעסיקה אוקראינים ומשלמת מס בישראל + עוזרת לחברות ישראליות לצמוח – הורס את ההייטק הישראלי?

הסבר פשטני
Guest

תסתכל על הכדורסל הישראלי ותבין איך “שילוב של זרים” מוביל להפסקת ההשקעה במקומיים ולהתדרדרות של כל הענף
הדרישות יעלו- המשכורות ירדו – מהנדסים ישראלים יעשו רילוקייט לארה”ב ויפתחו שם את הסטארטאפים שלהם
ובמקביל הביקוש ללימודי תואר במדעי המחשב ירד…

ירון
Guest

אח שלי, אתה טועה. כמות קבוצות הכדורסל בישראל – מוגבלת, כמות הקבוצות הבכירות – מוגבלת וכמות השחקנים – מוגבלת. בתעשיית ההייטק אם היו עוד 10,000 מהנדסים – היו עוד 1500 חברות.. השוק אינו מוגבל

אם כבר אז עדיף סין
Guest
אם כבר אז עדיף סין

מסכים איתך לגמרי- ובגלל זה אם באמת חסר אז צריך לייצר עוד 10,000 מהנדסים ומהר
צריך לחשוב מה יהיה כאן עוד 10-20 שנה למרות המנטליות של “אכול שתה כי מחר…”
אני גם לא מסכים שחסרים מהנדסים פשוט הדרישות שקיימות מישראלים מאיזושהיא סיבה לא קיימות במיקוד חוץ( 8200 שנות נסיון וכ”ו )
כל העניין כאן זה להוזיל עלויות
לבסס את הייטק הישראלי על כוח אדם זר כלשהוא נראה לי לא בריא.
אמנם אני יכול לחשוב על תחומים בהם זה קרה ועזר לתחום כמו בניין וחקלאות אבל הייטק זה קצת אחרת שכן הפועלים הם אלו שהופכים אח”כ למקימי החברות שממנפים את ההייטק הישראלי

חפשו אותי בפייבר
Guest
חפשו אותי בפייבר

חחח רק עכשיו שמתי לב שהתגובות מתקצרות כדי שלא נוכל להמשיך לחפור (-:

אלמוני
Guest
לדעתי האישית הכל מסתכם בסופו של יום ב-“ברירה טבעית” מנקודת מבט כלכלית, וזה לא בהכרח קשור דווקא לישראל או למשק הישראלי. אני חושב שגם יותר ויותר חברות באירופה ובמיוחד בצפון אמריקה מבינות את זה יותר ויותר. הכוונה פה, שחברות יעדיפו לשלם פחות ולקבל כמה שיותר. הרמה הטכנולוגיתמדעית של מהנדסים אוקראינים, בלרוסים או של הרוסים היא רמה מאד גבוהה (במיוחד של החבר’ה הרוסים). כן, יכול להיות שלא גבוהה כמו של מהנדסים ישראלים בוגרי תואר ראשוןשני מהטכניון או העברית. אבל, גם לא מאד רחוקה ממנה כמו שאנחנו אוהבים לחשוב. וזה שאנחנו אומרים לעצמנו “אנחנו הרבה יותר איכותיים מככה וככה ולכן אנחנו מקבלים… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: