מתכנתים אוקראיניים בשירות חברות ישראליות: מרוויחים חצי מהישראלים אבל ”לא מרגישים מנוצלים”

כמעט חמישית מ-200 אלף המועסקים בהייטק באוקראינה עובדים עבור חברות ישראליות. הם אמנם נהנים מתנאים מפנקים ומשרדים מעוצבים שמזכירים את המשרדים ברמת החייל ובהרצליה, אבל מרוויחים חצי מעמיתיהם הישראליים. להם זה לא מזיז יותר מדי, ונראה שגם להבדלי המנטליות הם התרגלו

משרדים שמזכירים משרדי סטארטאפ בתל אביב. צילום: גיקטיים

על פי ההערכות בשוק, חסרים כיום בישראל אלפי מתכנתים ומהנדסים לתפקידי הפיתוח השונים. לא מפתיע אם כן, שלצד תופעות כמו זינוק בשכר של מתכנתים מקומיים, בולטת גם מגמה של הוצאה של פרויקטי פיתוח מחוץ לישראל, כשאחת מהמדינות המובילות במיקור החוץ הזה היא אוקראינה.

עכשיו, אם אתם כמוני, כשאתם שומעים “מיקור חוץ באוקראינה”, אתם ישר מדמיינים מרתף טחוב ובו עשרות מפתחים אומללים עובדים בדממה מתחת לניאונים צהבהבים. אבל האמת, כמו אוקראינה עצמה – יותר רחוקה ממה שחשבתם.

מספרם של אנשי תעשיית ההייטק האוקראינית מוערך בכ-200 אלף איש, כשהצפי הוא שתוך שנתיים מספרם יוכפל. בין היתר זוכים המתכנתים האוקראינים לביקוש גבוה בזכות רמה מקצועית גבוהה, יכולת תקשורת באנגלית והנכונות לעבוד מרחוק עבור חברות בינלאומיות. וכן, גם העובדה ששכרם הממוצע נמוך בהרבה משכרם של עמיתיהם במדינות המקור, לא מזיקה בכלל.

החברות הישראליות היו מהראשונות בעולם לזהות את הפוטנציאל במדינה הסובייטית לשעבר, כשחברות ישראליות גדולות כמו פלייטיקה, פלאריום, סימלארווב, אפספלייר ו-Wix פתחו בשנים האחרונות סניפים מקומיים בערים כמו חרקוב, לבוב ובעיקר בבירה, קייב. על פי ההערכות מועסקים במרכזי הפיתוח הישראליים כ-15 אלף אנשי הייטק מקומיים.

התרגלו לציד

עם זאת, באופן אירוני למדי, גם תהליך הגיוס של העובדים המקומיים הופך למאתגר עוד יותר. בזמן שמגייסי כח-אדם בישראל שולחים פניות ל-10 עד 20 מועמדים פוטנציאליים ביום, רכזי כח אדם בקייב למשל ישלחו במקרה הטוב פנייה אחת או שתיים. הסיבה לכך היא שלא רק הישראלים גילו את האוקראינים, וגם הטאלנטים המקומיים התרגלו ש”צדים” אותם. המתכנתים המקומיים לא מרבים לשלוח קורות חיים כמענה לפרסום מודעות “דרושים”, מה שגורם לכך שרוב החברות נאלצות לאתר טאלנטים בשיטה של הד-הנטינג, דבר המקשה מאוד על הגיוס ומעכב אותו.

כתוצאה מכך נעזרות חברות ישראליות בשירותיהן של חברות מקומיות, שמתמחות בגיוס והפעלה של מתכנתים מקומיים. אך מה לגבי הבדלי התרבויות? שלמה (סולומון) עמר, מנכ”ל ומייסד חברת AllstarsIT, אחת החברות הגדולות בתחום, ממהר להפריך את הדימוי של המפתח האוקראיני כלא יותר מרובוט מיומן: “העובדים מאוד מיומנים. הם אמנם ממושמעים, נאמנים ולא רודפי חדשנות כמו עמיתיהם הישראליים, אבל הם לא נופלים ברמתם, וההוכחה לכך היא עשרות שיתופי הפעולה המוצלחים בין צוותים מקומיים לישראלים שפועלים מהמשרדים כאן”.

“האוקראינים לא נופלים ברמתם”. שלמה (סולומון) עמר

חוץ מהבדלי התרבויות, קיים כמובן הבדל דרמטי בתנאים ועלויות השכר, הנמוכות באופן משמעותי מהשכר בארץ. כך למשל מתכנת מתחיל עם עד שנתיים ניסיון יעלה בארץ כ-4,000 דולר בחודש, בעוד שעמיתו האוקראיני יעלה למעסיק כ-2,000 דולר – כולל תנאים סוציאליים, תקורות משרדים, עלויות אחזקה ועוד. הוצאות השכר של מתכנת בכיר בארץ עם 5 שנות ניסיון ומעלה נעות סביב ה-13,000 דולר בחודש, לעומת 6,000 דולר אצל מקבילו האוקראיני.

לא מרגישים מנוצלים

אבל האם המפתחים המקומיים לא מרגישים מנוצלים? “ממש לא”, משיב ג’ניה, data scientist בן 30 שמועסק באחת מהחברות הישראליות שפועלות במרכז של AllStarsIT; “תסתכלי החוצה, חצי ממכוניות הפאר שאת רואה, שייכות להייטקיסטים”. לדבריו, למרות שבהשוואה למפתחים הישראליים השכר נמוך יותר, אחוזי המיסוי נמוכים משמעותית ועומדים על 5% בלבד. “חשוב לזכור שהמשכורת הממוצעת באוקראינה עומדת על פחות מ-500 דולר בחודש”. ג’ניה מוסיף כי בעקבות המאבק על כל מתכנת, חזרו לקייב אוקראינים רבים שעבדו בחו”ל, והם מרוויחים היטב ונהנים מתנאים טובים.

משרדים שמזכירים משרדים בארץ. צילום: גיקטיים

אולם לא רק המחסור המתקרב בטאלנטים דומה למצב בארץ. גם המשרדים. זוכרים את “המרתף החשוך”? ובכן, לפחות במתחם שבו ביקרנו, המשרדים, שמשתרעים על מספר קומות, מעוצבים ברמה שניתן למצוא כמותה במכרזי ההייטק הישראליים כמו הרצליה ותל אביב: חדרי ישיבות מודולריים שקרויים על שם להקות, חדרי שקט לשיחות סקייפ, הרבה אופן ספייס, מקררים עמוסי שתייה קלה, עמדת פלייסטיישן וביליארד, נדנדות ופינות קפה מצוידות, וכן, גם עמדת שף, שמכין ארוחות לעובדים. יתרון נוסף הוא המיקום המרכזי במרחק דקות ספורות מהרכבת התחתית, עניין משמעותי מאוד בעיר שקפואה חודשים רבים של השנה ופקוקה כמעט כל השנה.

לעבוד עם הישראלים זה כמו לעבוד עם גורמי הממשל הסובייטים

ג’ניה. לא מרגיש מנוצל. צילום: גיקטיים

אנחנו רגילים לשמוע על הבדלי תרבויות בין הישראלים לעמיתיהם באוקראינה, אבל כיצד נתפסים ראשי הצוותים הישראליים על ידי המתכנתים האוקראינים? “לישראלים יש מוניטין כאנשים קשוחים” אומר ג’ניה, “אבל לי זה ממש לא מפריע, במיוחד לאור העובדה שעבדתי הרבה בעבר עם גורמי ממשל, שעדיין לא השתחררו לגמרי מהמנטליות הסובייטית”. ג’ניה מוסיף כי הוא אוהב את דרך הניהול הישראלית, הריכוזית פחות, ומרגיש שניתן לו מרווח בעבודה לניסיונות ויוזמות שונות.

השף הפרטי של המתחם. צילום: גיקטיים

מרינה, מהנדסת QA בת 24 מקייב, מציינת גם היא לטובה את אי ההקפדה על היררכיה. “אני לא מרגישה שהתפקיד שלי מוגבל או תחום לנישה צרה בלבד, מעריכים פה יוזמה, ואני מרגישה שזה נותן לי יותר הזדמנויות להתפתחות אישית, יש נהלים כמובן, אבל הצוות שלי מאפשר ומעודד חשיבה מחוץ לקופסה”. לדבריה, היא לא היתה חושבת פעמיים וממליצה לחברים לעבוד עבור חברות ישראליות. “הרבה חברים שלי שעובדים עם חברות ישראליות מרוצים מאוד, זה היה נראה לי מוזר בהתחלה, אבל כשהתחלתי לעבוד כאן, הבנתי למה”.

אנטון, 35, מפתח ותיק, כבר הספיק לעבוד עבור מספר חברות מדנמרק וארצות הברית ומתאר שגרת עבודה יומיומית נוחה מאוד באמצעות scrum. לדבריו, הוא לא הופתע מהעבודה עם הישראליים בזכות ביקור שערך בישראל. “למדתי להכיר את החברה, התרבות, הנהלים וכן, גם את הטמפרמנט שלכם…  צריך לדעת לתקשר, אני התגמשתי, והצוות הישראלי גם התאים את עצמו אלי, כך שיש הבנה, וברמה העקרונית, שחשובה באמת, אין הרבה הבדלים ביננו”.

מה הפתיע אתכם לגלות בעבודה עם ישראלים? “יש הרבה יותר נשים בהייטק הישראלי משחשבתי שיהיו” אומר ג’ניה. “תמיד חשבתי עליכם כמדינה של גנרלים”, הוא צוחק.

לדברי עמר, קיימים לא מעט הבדלים בין סביבות הפיתוח הישראליות לאוקראיניות. כך למשל הפורמליות: בעוד שבעיניי ישראלים שיחות בפינת הקפה או במסדרון בענייני עבודה נחשבות ללגיטימיות, באוקראינה הדבר אינו מקובל. עמר מונה הבדלים נוספים בין התרבויות בשפת גוף ואפילו במספר המילים בו ראשי צוות ישראליים משתמשים כשהם מחלקים משימות, לעומת מספר המילים אצל מקביליהם המקומיים, שכוללים הרבה יותר מילות נימוס. מצד המקומיים, יש רצון בפורמליות גבוהה יותר, צפייה לקוד נקי יותר, לרישום טכני, ולאפשרות לשאול שאלות מנחות. אגב, כדי לצמצם את פערי המנטליות, המרחק הפיזי והתרבותי, מקיימות חברות כמו AllstarsIT תוכנית הכשרה מיוחדת למנהלים ישראליים.

כל חברה יושבת באופן ספייס משלה. צילום: גיקטיים

היי-טק, סטארטאפים וטכנולוגיה - רוצים להקדים את כולם? היי-טק, סטארטאפים וטכנולוגיה - רוצים להקדים את כולם? להורדת אפליקציית גיקטיים לאייפון ולאנדרואיד לחצו כאן

הכתבת היתה אורחת חברת AllstarsIT 

הדס ברק

הגב

30 תגובות על "מתכנתים אוקראיניים בשירות חברות ישראליות: מרוויחים חצי מהישראלים אבל ”לא מרגישים מנוצלים”"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
ביל
Guest

עלות המחיה באוקראיינה היא זולה ביותר, אתם יודעים מה זה להרוויח חצי מישראלי באוקראינה? אפשר לחיות כמו מלך שם!!

ניסן
Guest
מכיר את הנושא מקרוב. עבדתי בשתי חברות שהתחילו להחזיק צוותים באוקראינה. הנה מה שלא מספרים לכם: 1. צוותים שנמצאים רחוק – פחות מחויבים לעתיד של החברה ולמוצר. זה עובדה. לא הלך – חודש הבא כבר חברה אחרת ולא צריך העברת ידע. 2. העבודה עם צוותים רחוקים, זו שמצריכה אינטגרציה עמוקה מתסכלת את הצוות המקומי. הרבה זמן מתבזבז על שיחות סקייפ או שליחת נציג לשבוע לסינכרונים. זמן זה כסף אני מזכיר. אם לקוח אוקראיני מרוויח חצי ולוקח לו 3 ימים לבצע עבודה של יום מקומי – אז הוא עולה כסף ולא חוסך. 3. זו דעתי ולא עובדה. חברות משתמשות באופציה הזו… Read more »
אורן
Guest

ניסן, אני מסכים איתך במליון אחוז, וגם אני שמעתי כמה חוויות זהות לזו שתיארת.
אך אתה יודעת מה המכנה המשותף של כולן? ניהול לא נכון.
עם ניהול נכון, החוויה בעבודה מול מפתחים באוקראינה זהה ויש יגידו שעולה בהרבה אספקטים על עבודה עם מתכנתים בארץ הקודש, ואני אומר זאת מנסיון של שנים בסביבה עתורת אינטגרציות, תקשורת (באנגלית צחה) ואתגרים טכנולוגים מהגבוהים ביותר.

כל מה שצריך זה שאנחנו, נעשה את זה נכון. תמצתתי לא מזמן את המפתחות שמבדילים בין הצלחה גדולה (כמו של WIX, WAZE, MELLANOX, SIMILARWEB וכו) וחוויה פושרת/כישלון עם פיתוח באוקראינה, מוזמן לקרוא ואשמח להמשיך לשוחח אחד על אחד
https://www.linkedin.com/in/orenyakobi/

אורן
Guest
Mohammed
Guest

Contractor in Ukraine doesn’t pay taxes

חפר
Guest

מה שזול בסוף עולה ביוקר
מנסיון שעבר איתם, אני אעבוד איתם רק למשימות לא מורכבות בלבד
לא להתבסס עליהם לפתח מוצר מא׳ ועד ת׳!!!!!

אורן
Guest

אם מה שזול עולה ביוקר – תגייס מתכנתים אוקראינים מהסקלה הגבוהה של השכר (זאת שמוזכרת בכתבה) ולא מתכנתים אוקראינים מהסקלה הנמוכה.

תתנסה, ואז תחווה חוות דעת אובייטיקבית.

דני
Guest

כן, אבל לא, אבל כן, אבל לא…
בסופו של דבר מתכנתים גם באוקראינה, גם ברומניה ובכלל באזור מזרח אירופה הם ברמה אחת פחות מהישראלים (אלה שלמדו באוניברסיטה, לא מדבר על בוגרי קורסים למיניהם למרות שכנראה שלטווח הארוך זה יהיה גם כן נכון).
מה לעשות שרוב צוותי הפיתוח במזרח אירופה הם “ראש קטן” שכמו שכבר כתבו פה – פחות אכפת להם מהמוצר ומהחברה וזה משתקף גם בעבודה.
ישנם כאלה ממש טובים, נתקלתי בהם, אבל אם בחברה בישראל יש 1 גרוע על 10 טובים, שם זה הפוך, וחבל.

אלמונימוס
Guest

בתור ״בוגר קורס״ שאפילו לא סיים תיכון וכבר עובד 14 שנה בהייטק בתפקידי ניהול פיתוח אני יכול להגיד לך שאין קשר בין תואר אקדמי ליכולות פיתוח. לגבי מיקור חוץ – זה נכון לכל חברת מיקור חוץ ולא רק לאירופאים. פחות איכפת להם ולכן התוצאה הסופית תהיה פחות טובה. זה הכל. הם יעסיקו מתכנתים בזול וימכרו אותם ביוקר כי זה הביזנס ובני אדם הם המוצר שהם מוכרים. לא איכות לא בטיח.

ASD
Guest

אתה צודק חלקית כי אם האיכות לא טובה, הם לא יקבלו עוד “הזמנות” ולכן יש להם אינטרס לוודא שה”מוצר” איכותי מספיק כדי לדרוש עליו כסף.

אורן
Guest

על סמך מה אתה אומר את זה? כמה נסיון יש לך בעבודה עם מפתחים אוקראינים? כי לי יש לא מעט, והחוויה היא הפוכה ממה שתיארת.

רועי
Guest

הכתבות עם הניחוח הממומן האלה מורידות מאוד את איכות האתר שלכם. זה קורה יותר ויותר שאני מתחיל לקרוא וכעבור שלוש שורות עוצר ומחפש את ה”בחסות חברת X” או “הכותבת היא אורחת של”. לא מוסיף הרבה כבוד לאתר הזה. אני מפקפק אוטומטית בכל מילה בכתבה כזאת.

סתם אחד
Guest

אתה צודק.. אבל צריך להתפרנס איכשהו..

מתכנת
Guest

ואני מרוויח 7500 שקלים בערך…

בערך כמו האוקראינים

ארכיטקט
Guest

אין סיכוי שאתה מתכנת.

אני
Guest

בטח עובד 30% משרה…

גנדי
Guest

ששששששששששיבע שיייייקל !!!!!

מישהו
Guest

העיקר שלא יקבלו מקומיים כמוני כי אני רק הנדסאי ללא נסיון, במקום לתת צאנס לצעירים להתפתח מחפשים אנשים מבחוץ.

ארכיטקט
Guest

מה זה הנדסאי ? אין דבר כזה מקביל בשום מקום בעולם.

אתה טכנאי בוגר י”ג, י”ד ומה לעשות שהרמה שם נמוכה כ”כ שאפילו מתמטיקה בסיסית לא צריך.
במקרה שלך יותר קל להעסיק בוגר קורס שלמד תחום ספציפי לעומק מאשר “הנדסאי”

סתם אחד
Guest

כשאתה כותב שטויות לפחות תעשה את זה קצר..
הנדסאי מוכר מאוד בעולם ויש מקומות בעולם שיש לו הרבה יותר ביקוש מלבוגר הנדסה. הנדסאי מוכר בשם practical engineer אם תחפש משרות למשל בארה”ב או בקנדה או אפילו באוסטרליה לפי practical engineer תמצא שפע גדול מאוד של משרות והשכר אפילו לא רע.. החיסרון שלנו במדינה שלוקחים אנשים ללא קשר להשכלה או לכישורים העיקר למלא את המשרה וגם אם המועמד הוא אוברקייל למשרה. בעולם לא נהוג לערבב בין תחומי האחריות של מהנדס והנדסאי ולכן אם תהיה מהנדס שיתמודד על תפקיד של הנדסאי לא יקחו אותך.

ארכיטקט
Guest

הפוך גוטה הפוך. מי שכותב שטיות זה אתה.
כי אני מדבר אני מדבר רק על תוכנית הלימודים של “הנדסאי תוכנה”.

ההכשרה בארה”ב ובקנדה של practical engineer שונה לגמרי ממה שאתה מכיר ב”יג וי”ד שאתה עשית.
אין practical engineer בתום התוכנה בארה”ב ובקנדה.

בישראל, הרמה של ילד שסיים בגרות במדעי המחשב גדולה פי כמה מאחד שסיים “הנדסאי תוכנה”

Asaf S
Guest

למה צריך מתמטיקה לתכנות?

X=1+Y, Y=2
Guest

לא באמת צריך מתמטיקה אם אתה לא מתעסק באלגוריתמים מתמטיים- וגם אז לרב לא צריך כי גיטהאב

ניב
Guest
הכתבה לא מייצגת נאמנה את מה שקורה בשטח. כמנהל של כמה וכמה צוותים באוקראינה אני יכול להעיד שזה מאוד לא פשוט. האוקראינים באים עם מוסר עבודה אך עם יכולות כושלות של ניהול עצמי, יצירתיות היא מהם והלאה, הם מאוד עקשנים ומי שכתב שהם לא רודפים אחר טכנולוגיה טועה, השימושות הניתנות להם צריכות להיות לעוות עד הפיקסל האחרון כך שהאוברהד הניהולי מולם גבוהה ומכאן נגזרות עלויות משמעותיות שלא קיימות בניהול ישראלים. לגבי מה שנאמר על רגשי הנחיתות של האוקראינים, מאוד נכון, זה נובע מכך שהם יודעים היטב שהנטו שלהם גבוהה מזה של מקביליהם הישראלים היות ומס ההכנסה באוראינה למתכנתים שיודעים כמה… Read more »
ניב
Guest
הכתבה לא מייצגת נאמנה את מה שקורה בשטח. כמנהל של כמה וכמה צוותים באוקראינה אני יכול להעיד שזה מאוד לא פשוט. האוקראינים באים עם מוסר עבודה אך עם יכולות כושלות בניהול עצמי, יצירתיות היא מהם והלאה, הם מאוד עקשנים ומי שכתב שהם לא רודפים אחר טכנולוגיה טועה ומטעה, המשימות הניתנות להם צריכות להיות לעוסות עד הפיקסל האחרון כך שהאוברהד הניהולי מולם גבוהה ומכאן נגזרות עלויות משמעותיות שלא קיימות בניהול ישראלים. לגבי מה שנאמר על רגשי הנחיתות של האוקראינים, מאוד נכון, זה נובע מכך שהם יודעים היטב שהנטו שלהם גבוהה מזה של מקביליהם הישראלים היות ומס ההכנסה באוראינה למתכנתים שיודעים כמה… Read more »
אורן
Guest
ניב, כל מה שכתבת מדויק וזאת אכן המציאות לרוב כאשר פותחים מרכזים באוקראינה ולא משקיעים במשאבי ניהול מתאימים. עם ניהול נכון שכולל מספר פרקטיסים פשוטים, האוקראינים הם חומר גלם מדהים ביד היוצר הישראלי וניתן להגיע איתם לרמות זהות למתכנתים הישראלים ואך יותר. וזאת לפני שדיברנו על מחוייבות ועל מוסר עבודה. כל מה שצריך זה להיות יצירתי מספיק (הרי מדובר בפתרון מחוץ לקופסא לבעיות גיוס העובדים והשימור בארץ) בשביל לקחת את הפיתוח באוקראינה ברצינות הראויה. ניתן לשמר את הסטאטוס קוו ולבכות על המשאבים האינסופיים שחברות ישראליות משקיעות על גיוס איטי ושימור, או שניתן לשנס מתניים ולנתת צ’אנס כנה לפתרון שהוכיח את… Read more »
Asaf S
Guest

“כך שמראש רמת השכר של מתכנתים ללא תארים הוא נמוך יותר”
על סמך מה?

רונן
Guest

אוקריני שמקבל חצי ממה שמקבל ישראלי עשיר פי 4 מישראלי פה בארץ.
ממוצע המשכורות באוקריינה הוא 700 דולר לחודש

מנהל בנק מקבל 5000 דולר

כלומר מתכנת מרוויח פי 8 מהמשכורת הממוצעת

בהקבלה אם המשכורת הממוצעת בארץ היא 8000 שקל זה שווה ל 64000 שקל בחודש לתכנת שם

אבל!!

המס באוקריינה למתכנת עומד על 10 אחוז!

הרווח הוא כפול לעומת ישראלי שמפרנס “לא יצרניים”.

מיליון דולר
Guest

חחח בסוף מתכנתים ישראלים יהגרו לאוקראינה ויחיו שם כמו מלכים
זה יכול להיות פתרון גם לבעיות של המגייסים וגם לאלא של המתכנתים

יניב
Guest

האוקראיני יכולים לעבוד בפחות כי יוקר המחייה שם שליש מהארץ אם לא פחות מזה.

אצלנו הדיור יקר, הרכב יקר, הדלק יקר, המזון יקר, המיסוי יקר.

להם נשאר הרבה יותר משל ישראלי נשאר בסוף החודש

wpDiscuz

תגיות לכתבה: