הרישיון למסחר במטבעות וירטואליים כבר ממש מעבר לפינה

אחרי החגים ייכנס לתוקפו הרישיון החדש למתן שירותים במטבעות וירטואליים, שיכול להציב את ישראל בין המדינות המובילות ברגולציה של מטבעות וירטואליים. מה זה אומר ואיך זה ישפיע על ענף הקריפטו?

מקור: Pexels

מאת תומר ניב

החלפה, פדיון, פריטה, המרה, מכירה, העברה, ניהול ושמירה – זוהי רשימת הפעולות המותרות על פי הרישיון החדש למתן שירותים במטבעות וירטואליים, שעתיד להיכנס לתוקף מיד אחרי החגים. נשמע כמו חלומו הרטוב של כל סוחר קריפטו? זו עשויה להיות המציאות המשפטית בישראל בקרוב, והיא יכולה למקם את ישראל בין המדינות המובילות בעולם לרגולציה של מטבעות וירטואליים.

כיום הרגולציה ברחבי העולם נעה בין שתי נקודות קיצון – מדינות כמו הודו, שבהן קיים איסור של הבנק המרכזי על מסחר במטבעות וירטואליים, איסור שאושר לאחרונה על ידי בית המשפט העליון במדינה; ומדינות כמו יפן, בהן קיים רישיון למסחר במטבעות וירטואליים תחת רשות פיקוח ממשלתית, וסטנדרטים ברורים מאוד שמנחים את חברות המסחר כיצד לפעול.

בישראל, אי שם בקיץ 2016, הועבר בכנסת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים. המטרות המרכזיות של החוק היו להסדיר את ענף נותני שירותי המטבע, הצ׳יינג׳ים, ואת ענף האשראי החוץ המוסדי, כלומר הלוואות חוץ בנקאיות תחת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. מטרות אלו מבורכות ומגיעות בעקבות המלצות ועדת שטרום, שניסתה לקרב את ענף הבנקאות בישראל לסטנדרט האירופי ולאפשר לחברות נוספות להעניק שירותים שכביכול נחשבים בנקאיים – שירותי תשלומים ואשראי.

בין עשרות הסעיפים השונים של החוק השתרבב לו סעיף מעניין במיוחד, סעיף 11א(7) ליתר דיוק, ובו נקבע כי נכס פיננסי יכול להיות בין היתר מטבע וירטואלי. המחוקק הישראלי לא הגדיר אז, וגם לא היום, מהו מטבע וירטואלי. בחוק היפני למשל ישנה הגדרה ספציפית מאוד למהו מטבע וירטואלי: ‎פריט בעל ערך קנייני אשר יכול לשמש אמצעי תשלום בין אנשים בתמורה לרכישה או קבלה של מוצרים או שירותים, אשר יכול להיסחר מול מטבעות רגילים (פיאט) ומועבר באמצעים אלקטרוניים ורשת מחשבים.

לנטר את הבלוקצ’יין

הקושי המרכזי במסחר במטבעות וירטואליים הוא הסכנות הקשורות בהלבנת הון, ולכן במאי האחרון פרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, את טיוטת צו איסור הלבנת הון בנוגע לחובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור. שם הצו כולל רק את נותני שירותי האשראי, אך מן הראוי שיכלול סטנדרטים לפיקוח גם על חברות שיקבלו רישיון למסחר במטבעות וירטואליים, כגון ניטור רשת הבלוקצ׳יין באמצעות מערכות טכנולוגיות מתקדמות.

כיום קיימים פתרונות טכנולוגיים שונים ומגוונים המאפשרים לנהל ולמזער את הסיכונים הקשורים לפעילות המטבעות הווירטואליים. העוסקים בענף מנהלים את הסיכון בדומה לבנקים – ביצוע הכר את הלקוח מחמיר, בדיקה מול רשימות שחורות, בדיקות אנשי ציבור, ואף באמצעות ניטור פעילות ארנקי מטבעות וירטואליים על ידי מערכות מתקדמות שמשמשות גופי ביון בינלאומיים גדולים. מערכות אלה מבצעות ניתוח התנהגות על גבי הבלוקצ׳יין ובזירות המסחר השונות. רצוי כי המחוקק יוסיף את טכנולוגיות ניטור הבלוקצ’יין לטיוטת הצו, בדומה לניטור המבוצע בדרכים המקובלות במערכת הבנקאית.

לאחר החגים, כאשר החקיקה תיכנס לתוקף, עשויה להיות נהירה של יזמים וחברות לקבל רישיון למסחר במטבעות וירטואליים, ועל רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, המאשרת את הרישיונות, תוטל אחריות גדולה להפריד את המוץ מהבר. עתיד ענף הקריפטו תלוי בשחקנים המסחריים שיידרשו לאמץ את התנאים המחמירים לאיסור הלבנת הון ושמירה על כספי לקוחות, ואלו שיעמדו בתנאים ישגשגו ויחזקו את הקהילה כולה.

הכתבה בחסות Bits of Gold

ביטס אוף גולד היא החברה המובילה בישראל למסחר במטבעות דיגיטליים, המשרתת עשרות אלפי לקוחות פרטיים ועסקיים. כבר מתחילת דרכם יזמו מייסדי החברה שיתוף פעולה עם הרשות לאיסור הלבנת הון על מנת לקבוע נהלי עבודה מקובלים בתחום. כתוצאה מכך, קיבלה החברה רישיון נותן שירותי מטבע מטעם משרד האוצר, אשר הוחלף לאחרונה באישור עיסוק זמני לפי הרישיון החדש של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לקראת כניסת החקיקה החדש לתוקף. בראש מערך הציות של החברה עומדת קצינת הציות לשעבר של בנק ירושלים, והחברה פועלת על פי סטנדרטים בינלאומיים לזיהוי ואימות לקוחותיה. לפרטים נוספים לחצו כאן.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

7 תגובות על "הרישיון למסחר במטבעות וירטואליים כבר ממש מעבר לפינה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
דודודותן
Guest

מה עוזר החוק הזה אם הבנקים מערימים קשיים ולא מסכימים לפתוח חשבונות בנק שיעסקו בעקיפין או ישירות בביטקוין?
שטויות

תומר - מחבר הכתבה
Guest
תומר - מחבר הכתבה

החוק יחזק מאוד את הטענות של החברות שיירצו לפתוח חשבונות בנק שקשורים לקריפטו, ויחליש את הטענות של הבנקים להתנגד לפתיחת חשבונות אלו, עבור חברות בעלות רישיון כמובן.

CTO
Guest

מעולה

תומר - מחבר הכתבה
Guest
תומר - מחבר הכתבה

תודה רבה :)

רם פרס
Guest
חושב שמן הראוי היה לציין לא רק שהכתבה בחסות ביטס אוף גולד אלא גם שנכתבה על ידי מנהל הפיתוח העיסקי של החברה – מה שהופך את ה”כתבה” לפרסומת פר אקסלנס. לגופו של עניין: אם נשאיר את הטירוף של 2017 מאחור (ע”ע “קניתי לך ביטקוין”) למטבעות קריפטו יש כמה משתמשים עיקריים: 1. כאלה שמעוניינים בהשקעה ארוכת טווח – ולא סומכים על שירותים מסורתיים כגון קרנות, קופות גמל, אג”חים וכו’. 2. כאלה המעוניינים לבצע מסחר בגלל המהירות והנוחות – לצערנו אין עדיין מספיק בתי עסק בארץ ובעולם שיצדיקו את עלות ההמרה הגבוה (לעומת העמלה בהמרה למטבע פיאט) 3. כאלה המעוניינים להנות מהאנונימיות… Read more »
תומר - מחבר הכתבה
Guest
תומר - מחבר הכתבה
היי רם, ברור שאם הכתבה בחסות ביטס אוף גולד אז מישהו מביטס אוף גולד יכתוב אותה, זה ז׳אנר שנקרא ״תוכן שיווקי״ ולהבדיל מפרסום טהור הוא כולל גם מידע חדשותי רלוונטי וגם זיקה ישירה לחברה שנהנית מחיבור בין התוכן החדשותי לערך המותג שלה. אנחנו בביטס אוף גולד עוסקים המון בתחום הרגולציה וחשוב לנו שכל האקוסיסטם יכיר את המצב הקיים והעתידי. לגבי קהלי היעד המרכזיים של הקריפטו – אתה יכול גם להוסיף תעשיות שלמות שקמו על בסיס הבלוקצ׳יין כתוצאה מההייפ, וטכנולוגיות חדשות שמתפתחות בקצב מהיר כתוצאה מגיוסי ICO (אלה שיש להן באמת מוצר אמיתי לפחות). הפרטיות במאה ה-21 היא שאלה ענקית ופחות… Read more »
מישהו מהתחום
Guest

טעות נפוצה ביותר זה לחשוב שמטבעות וירטואליים הומצאו לשם האנונימיות, זה ממש לא ככה.
ביטקוין ודומיו הגיעו אלינו לאחר שנים של ניסיונות פיתוח ומחקר בהן המטרה העיקרית הייתה הקמת תשתית פיננסית נפרדת ומבוזרת, כאלטרנטיבה למטבעות המונפקים על ידי הממשל. נושא האנונימיות זה פיצ’ר נחמד שמי שרוצה יכול לרכב עליו, ובתקשורת הממומנת על ידי הבנקים אוהבים גם לנפח את הנושא על מנת להדגיש את “הסכנות”…

wpDiscuz

תגיות לכתבה: