איך סטארטאפים יכולים לשרוד את המשבר? הנה כמה טיפים

סטארטאפים בהגדרתם מצויים בתחילת הפעילות העסקית שלהם, ועל כן עלולים לקרוס מהר יותר מחברות גדולות ומבוססות. אך למנהלי הסטארטאפים יש כמה כלים שיכולים לעזור לעבור את הגל הנוכחי. עשינו לכם סדר בכל מה שצריך כדי שתמשיכו לפעול גם אחרי הקורונה

קרדיט תמונה micheile henderson, unsplash

מאת ערן שינדלר, מייסד חברת Schindler – Your Finance Team ו-CFO בחברת Nuvo Group

המשבר שהגיע עם התפרצות הקורונה פוגע ברוב החברות במשק, אך עבור סטארטאפים רבים – שגם בימים רגילים תלויים במימון ממקורות חיצוניים – מדובר באתגר מורכב במיוחד. אם נכליל ייחודיות ההתנהלות הפיננסית של סטארטאפים לעומת חברות ותיקות בעלות פעילות מסחרית ארוכת שנים, הרי שלטעמי היא באה לידי ביטוי בעיקר בהתמקדות ביצירת נכסים, המאפשרים גיוס מתמשך למימון התקדמות החברה (Fundable Assets).

עד הגעה לרווחיות או רווחה פיננסית משמעותיים, הפעילות של סטארטאפ נעה רוב הזמן בפער בין היעדר הכנסות מספקות (אם בכלל) ובין המשאבים הנדרשים למיצוי התוכנית העסקית. תנאים כאלה מחייבים את מנהלי החברות הללו לתמרן תמידית בין משאבים וסדרי עדיפויות ואינם מאפשרים מרווח גדול לטעויות.

כך, הנהלת חברה מחויבת, באופן מובנה, להתמקד ביישום היעדים המינימליים, כמו MVP, שימקסמו את ערכה ויכשירו את הנכסים לקראת השלב הבא. כפועל יוצא, מתנהלות החברות מגיוס לגיוס, בניסיון לשמר 18-12 חודשים run way, ובתנאים כאלו התכנון התקציבי והמעקב אחר ניצולו משמעותיים במיוחד.

משבר הקורונה מאיים על המודל הזה, אך מנהלי הסטארטאפים עדיין יכולים להתמודד ולצלוח אותו, אך את זה יכריעו בנייה וניהול נכון של התקציב.

סטארטאפים רגילים לזה

ברור לחלוטין שכל חברה במשק נדרשת כעת לבחון מחדש את התקציב לשנת 2020, ולא משנה אם הוא רק אושר לפני חודשים אחדים. מייסדי סטארטאפים מכירים את ההתמודדות עם אי ודאות והמון סימני שאלה, עם בחינת סדרי עדיפויות באופן יומיומי כשהיקף המשאבים מצומצם מתחילת דרכם, אך עכשיו עליהם להידרש אליה ביתר שאת ולשכלל אותה. איך עושים זאת? יש כמה עקרונות מובילים.

– גיבוש יעדי החברה. התכנון התקציבי חייב להתחיל בגיבוש יעדי החברה העיקריים לתקופת התקציב, כמובן על ידי צוות ההנהלה. היעדים יהוו את הבסיס לתכנון מחלקתי, שיאוחד בסופו של דבר לתוכנית מבוססת ומסונכרנת. בניית התקציב ללא הסכמה על אותם יעדים תפגע בהצלחת התוכנית ובעמידה בתקציב.

– שקיפות היעדים. היעדים צריכים להיות שקופים ומקובלים על ידי המשקיעים באמצעות נציגיהם בבורד. בדרך זו תוכל החברה לרתום אותם ולייצר אחידות אינטרסים, ההכרחית בתנאים הקיימים. ללא הכשרת תנאים אלו תתקשה החברה לקבל המשך מימון ממשקיעיה.

– להתכונן לכל התרחישים. התקציב עצמו צריך לכלול תרחיש בסבירות גבוהה, תרחיש אופטימי ותרחיש פסימי (או פחות אופטימי), כדי שהחברה תהיה מוכנה לכל התפתחות במשבר.

– גמישות גם בתקציב. יש לקבוע מבחנים (Triggering Events) מוסכמים מראש, אשר בהתקיימם או בהיעדרם התקציב משתנה ועובר לתנאי פעולה – פחות אופטימיים יכללו התייעלות עמוקה והאופטימיים יכללו התרחבות מבוקרת.

– מעקב מלא. הנהלת החברה חייבת להקפיד על מעקב תקציבי מלא, ועדיף על בסיס חשבונאי צובר ולא על בסיס מזומן.

– עדכונים תכופים. אם עד עכשיו חברה הייתה יכולה להסתפק בעדכון שנתי של התקציב, בימי משבר כאלה חייבים לעדכן אותו בפרקי זמן קצרים יותר, כלומר כל רבעון לפחות.

תמונה: Pexels

מימון התקציב

כאמור, סטארטאפים תלויים במימון חיצוני עד שיגיעו למימוש מלא של פוטנציאל הפעילות שלהם, ויתחילו להרוויח. תמיכה של המשקיעים היא הכרחית ומתבקשת, ועדיף כי בעיתות משבר כאלה תתבטא בגיוס הון פנימי מבעלי מניות קיימים. מדוע? יש לכך שתי סיבות עיקריות:

תהליך גיוס פנימי קצר בהרבה מגיוס כספים מבעלי מניות חדשים, וגם כרוך בהרבה פחות תשומות מצד המנכ”ל (בעיקר) ומשאר חברי ההנהלה. החיסכון בתשומות הנדרשות יקל על הוצאת התקציב לפועל ויישום תוכנית העבודה וכן ימקד את החברה כולה. הצלחתה אמורה בכל מקרה לאפשר גיוס עתידי נוסף בתנאים עדיפים, כך שמדובר ב-win win situation.

בנוסף, גיוס פנימי לרוב פשוט וזול בהרבה מבחינת תהליך בדיקת הנאותות (Due Diligence) והתשתית המשפטית, וכן מפשט את הדיון בסוגיית שווי החברה. עם זאת, ייתכנו מצבים בהם השתתפות חלקית של בעלי המניות הקיימים מייצרת מנגנוני Pay To Play, שבכל זאת יגררו את המשקיעים לדון בסוגיה. המנגנונים המקובלים, כמו SAFE ו-Convertible Loans (הלוואות המירות) מוכרים ומקובלים.

הון חוזר והלוואות מסחריות מבנקים

חברות שהחלו במכירות משמעותיות של מיליון דולר ומעלה לשנה ולא בחנו קבלת אשראי בנקאי עד היום, בהחלט צריכות לפעול בכיוון, שכן יתרת לקוחות יכולה לשמש כבטוחה מסחרית רלוונטית לקבלת אשראי כמקור מימון Non Dilutive, שלא מדלל את אחזקות היזם ושאר בעלי המניות, בניגוד להנפקת מניות.

בהקשר זה מומלץ לבחון את הזכאות להלוואות הבנקאיות בערבות מדינה (85% מגובה ההלוואה ותנאי ריבית נוחים), שמוצעות בעקבות המשבר. ההלוואות ניתנות לתקופה של 5 שנים, כולל גרייס של חצי שנה ראשונה, לתשלום קרן ההלוואה בסכומים של 500 אלף שקלים ומעלה.

כל חברה, לפי שיקול דעתה, יכולה לפנות לספקים משמעותיים ולבחון איתם אפשרות של פריסת תשלומים בהסכמה. חשוב להדגיש שזהו פתרון מקומי שיכול לעזור בגישור הלחץ התזרימי, ולא שיטה להתחמק מחוב כמובן.

תמונה: Unsplash

עובדים ושכר בעין הסערה

אמנם כולנו רוצים שהמשבר הזה יעבור, ואף אחד – מנהל או עובד – לא ייחל לאירוע כזה, אך זה לא אומר שהוא לא יכול לתרום לחידוד ולדיוק של מבנה עלויות החברה.

תשומת הלב הראשונית מופנית כמובן לעלויות השכר, ולהיקף עלות המשכורות בכלל – סעיף ההוצאה המוביל ברוב המוחלט של הסטארטאפים (עד 70% מסך ההוצאות התפעוליות ברוב המקרים). זה הזמן לבחון שוב את המבנה הארגוני ולתת את הדעת על יעילות העובדים, המשרות שניתן לאחד והמשרות שאסור לוותר עליהן בשום מקרה. נכון, זה לא פשוט וגם לא נעים, אבל בזמנים כאלה אין ברירה. כיצד תצליחו בכל זאת? הנה כמה כלים עיקריים שיעזרו לכם.

– מהלכי הפחתת שכר כבר ננקטו בעבר בחברות סטארטאפ, במשברים לאומיים, עולמיים או נקודתיים בחברות ספציפיות. לרוב נעשית הפחתה רוחבית, תוך קביעת אחוז הפחתה גבוה יותר לשכר המנהלים. ובמספרים: עד כ-10% לעובדים ועד כ-20% למנהלים ברוב המקרים.

לדעתי, נכון לפצות על הפחתה כזו בהקצאת אופציות, שכן קשה להתחייב על החזר רטרואקטיבי וכן מדובר בצעד משמעותי ובעל משקל אצל העובדים. הקצאת האופציות לא מהווה נטל על תזרים החברה ומנגנון הקצאתן מצוי לרוב בחברות, כך שאך טבעי לפעול באמצעותו. זכרו שהפחתת שכר מחייבת אישור בכתב מצד העובד.

– פיטורים הם דרך קשה אך במציאות הנוכחית מדובר במהלך בלתי נמנע. ניסיוני לימד אותי שהמבחן הדומיננטי לגבי החלטה על פיטורים והעדפת משרה אחת על אחרת, עובר דרך יעדי החברה (ופה אני מחזיר אתכם לתכנון התקציב) והבנה של ה-Core Competence שלה בהקשר זה. אם מדובר בהיקפי פיטורים משמעותיים, מומלץ להיעזר באנשי ה-HR במציאת מקומות עבודה חדשים למפוטרים.

– חל”ת נראית על פניו כפתרון קסם: אנחנו לא מפטרים את העובד, נמנעים מלשאת בעלות ההודעה מראש – שנעה בין חודש ל-3 חודשים – חוסכים את עלות ההעסקה ושומרים את האופציה להעסיק מחדש בתום תקופת החל”ת. במקביל, העובד זכאי לדמי אבטלה.

אך הרשו לי להיות ספקן לגבי יעילות הפתרון בהיקפים רחבים. דמי האבטלה להם זכאים יוצאי החל”ת מוגבלים היום בתקרה של כ-10,500 שקלים בחודש, בעוד המשכורת הממוצעת של עובד הייטק מקצועי נמצאת בפער משמעותי מהתקרה. לדעתי, העובדה הזו מעמידה את מידת האפקטיביות של הפתרון בסימן שאלה.

הכתבה בחסות Schindler

Schindler – Your Finance Team הינה חברה המספקת שירותים פיננסיים לחברות סטרטאפ, חברות רב לאומיות ומרכזי פיתוח טכנולוגיים. לאורך 15 השנים האחרונות העניקה החברה באמצעות צוותה המנוסה הכולל סמנכ"לי כספים וחשבים, פתרון מלא של מחלקת כספים ללקוחותיה הכולל שירותי CFO, חשבות, הנהלת חשבונות ושכר. לקוחות החברה פרוסים משלבי ה-Seed, הצמיחה ועד ה-Exit ונמנים על מגוון מגזרי High Tech:
Cyber, Fintech, Software, Autonomies Car, Medical Devices, Digital Health, Mobile ועוד.
לפרטים נוספים, לחצו כאן.

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: