המשרות הגרועות והטובות בעולם המדע

8 המשרות הגרועות ביותר שתמצאו בעולם המדע ו-3 משרות שהייתם שמחים לאייש בזה הרגע.

 

תמונה: מדע פופולארי, אילוסטרציה: כריס פילפוט

תמונה: מדע פופולארי, אילוסטרציה: כריס פילפוט

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין Popular Science ישראל בגיליון 235 שראה אור בנובמבר 2013 ונכתבה במקור על ידי דאג קנטור.

1. אספן נתוני שוק בשר חיות בר

ברור שכולם אוהבים קופים. אבל מעטים בוחנים את האהבה הזו כמו ג’ייק אוונס, דוקטורנט למדעי הסביבה באוניברסיטת דרקסל. אוונס חוקר את האקולוגיה וההתנהגות של קופי דריל. בדרך כלל, המחקר כולל מסעות למקומות כמו ביוקו, אי הקרוב לחופה המערבי של אפריקה, שם הוא זוחל דרך צמחייה שורצת נחשים כדי לאסוף צואת קופים.

ב-2010 היה אוונס צריך לסקור שוק בשר חיות בר לא חוקי בגינאה המשוונית, שם סוחרים מוכרים בשר של פרימטים המצויים בסכנת הכחדה. בסרחון של בשר נרקב, הוא אסף מאות דגימות שיער ורקמות מהקופים לצרכי ניתוח איזוטופים. באמצעות הנתונים האלה, אוונס מתכוון לאתר את אתרי הציד הבלתי חוקי החמים. “רוב האנשים בשוק שנאו אותי או את המאמץ שאני מייצג, לעצור ציד בלתי חוקי, והם לא ניסו להסתיר את זה”, אומר אוונס. הסוחרים חבטו בו דרך קבע עם מטאטאים, ירקו על רגליו, ונופפו מבערים ומצ’טות בפניו כדי להרחיק אותו. התגמול על ההתמדה של אוונס? מחלה מסתורית שנמשכה חודש וגרמה לשיערו לנשור.

2. חוקרת Juggalo

בכל קיץ מתאספים אלפי אוהדים צבועים בגריז של להקת Insane Clown Posse או ICP בשדה מחוץ לעיירה קייב-אין-רוק, אילינוי, כדי להשתתף ב-Juggalos. במשך חמישה ימים, יצפו הג’גלוס, כפי שהאוהדים מכנים את עצמם, בהופעות ראפ, יבלעו כמויות מזעזעות של אלכוהול וסמים, ויפגשו באירועים כמו “המסיבה של הביצים החרמנים והתחתים הגדולים של די.ג’יי. קליי”. ראהימה שוונבק מתעדת את הכל.

שוונבק, דוקטורנטית באוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון, חוקרת את תרבות הג’גלו כדי ללמוד כיצד הפכה להקת ICP להצלחה כל כך פולחנית על אף שהיא נחשבת ל”להקה הכי שנואה בעולם”. לפעמים, משמעות העבודה היא לשבת שעות סביב שולחנות ולתעד הרגלי רכישה. פעמים אחרות, היא התלבשה כמו ג’גלו. לבושה בתחפושת, היא צופה בהופעות, משתתפת בקרבות האבקות וצופה ב”קריוקי פסיכופטי”. אבל יש דבר אחד שהיא פשוט לא מוכנה לעשות למען המדע: לטבול באגם השחייה המקומי, המוכר כאגם הפטיטיס.

Final_JuggaloResearcher

תמונה: מדע פופולארי, אילוסטרציה: כריס פילפוט

3. מנתח פגרים של איילי קורא

מעטים החוקרים בעולם שיש להם קיבה חזקה מזו של ג’ון ווצ’טיץ’. כפרופסור חבר לאקולוגיה באוניברסיטה הטכנולוגית של מישיגן, ווצ’טיץ’ חוקר את הדינמיקה של היחסים שבין זאבים אפורים ואיילי קורא בפארק הלאומי באגם סופיריור, הקרוב לקצה הצפון-מזרחי של מינסוטה. על אף שזה נשמע רומנטי, העבודה של ווצ’טיץ’ מסתכמת פעמים רבות במשימה עגומה למדיי – חיפוש אחר פגרי אייל קורא. בדרך כלל, החיפוש מתחיל במעקב אחר הריח המתוק באופן מחליא של בשר נרקב. מרגע שהם מוצאים את הפגר, ווצ’טיץ’ וצוותו מתחילים לחתוך אותו לחתיכות באמצעות גרזנים וסכינים. (טיפ מועיל מווצ’טיץ’: “יעיל להוריד את הלסת מהגולגות. קל יותר לשאת אותם ככה”). כדי להגיע אל העצמות שהם רוצים, ווצ’טיץ’ מנווט את דרכו דרך נחילי רימות וקרציות. פגר יכול לשאת יותר מ-50,000 קרציות, אשר כולן מחפשות בית חדש בעל דם חם.

ואז צריך לשאת את הכול. החוקרים גוררים עימם 18 ק”ג של עצמות, פעמים רבות דרך שלג עמוק, חזרה אל המעבדה לניתוח. הם צריכים גם לאסוף צואת זאבים שהם מוצאים באיזור הפגר למחקרים גנטיים ומחקרי אוכלוסין. “אתה כמו סנטה קלאוס”, אומר ווצ’טיץ’. “כשאתה מסיים, יש לך שק זבל גדול מלא במתנות”. עם חזרתם למעבדה בפארק, החוקרים מכינים את העצמות לאחסון על ידי השרייתם במכל ענק של מים חמים כדי שהבשר והפרווה הנותרים ישתחררו מהעצמות. הנתונים אותם אוסף ווצ’טיץ’ מסייעים לאקולוגים להבין כיצד מצב של תת-תזונה בשלבים מוקדמים של חייו יכול להשפיע על היכולת של האייל להתחמק מטורפים בשלבים מאוחרים יותר.

תמונה: מדע פופולארי, אילוסטרציה: כריס פילפוט

תמונה: מדע פופולארי, אילוסטרציה: כריס פילפוט

4. מהנדס רכבת תחתית

הרכבת התחתית של העיר ניו-יורק מסיעה 5.4 מיליון בני אדם ביום על פני 1,062 ק”מ של מסילות, שרובן נמצאות עמוק מתחת לעיר במנהרות לחות ועמוסות שרצים. בעוד רוב הנוסעים טסים דרך המעברים מבלי לדעת זאת, צבא קטן של מהנדסי תחבורה עמל שם, בוחן אותות ותמרורים ומבטיח שהמסילות תקינות. על אף שרשות תחבורת המטרופולין (MTA) מספקת הכשרה נרחבת, שום דבר לא יכול להכין כיאות את המהנדסים לעבודה במנהרות. בקיץ, הטמפרטורות יכולות להגיע להרבה מעל 38 מעלות.

חולדות נמצאות בכל מקום. גם מחוסרי בית, וכמובן גם המסילה השלישית המפורסמת, מקור הכוח לקרונות הרכבת, המעבירה 600 וולט בזרם ישיר, עוצמה המספיקה כדי לגרום לפציעה קשה או למוות. כל העת, רכבות תחתיות במשקל 400 טון חולפות על פניהם במהירות 50 של קמ”ש או יותר. “עבור מישהו שמעולם לא היה בסביבה שכזו, זוהי הפתעה גמורה”, אומר ג’ו לידר, הסמנכ”ל הבכיר בפועל של מחלקת הרכבות התחתיות במשרד התחבורה של העיר ניו-יורק. “קרה לנו שאנשים הגיעו אל המסילות וקפאו מפחד”.

5. מגדל פשפשים

פשפשים מעוררים תגובה צפוייה אצל רוב האנשים – קודם אימה, שמביאה לפרץ של זעם ואלימות. אצל סקוט האריסון, הם מעוררים סוג מוזר של אהבה. האריסון הוא סטודנט באוניברסיטת אוהיו סטייט וחברם של הפשפשים. בעוד עמיתיו למעבדה מבלים את ימיהם בניסיון להשמיד את המזיקים, תפקידו של האריסון הוא לגדל אותם לניסויים. המעבדה מאחסנת יותר מ-30 אוכלוסיות של פשפשים – שחלקן מונה עשרות אלפים – בדרגות שונות של עמידות לחומרי הדברה. בכל יום, האריסון מאכיל באהבה את החרקים בדם ארנבות, אפילו נושם עליהם ומחזיק אותם בידיו, פעולות שמעוררות את דחף האכילה של החרקים. ישנם ימים, כמובן, בהם האריסון מוצא את עצמו בתור המנה העיקרית של היום, אבל הצד החיובי שבעבודה עם פשפשים, הוא אומר, הוא שמעסיקיו מבינים את הצורך בליל מנוחה טוב, לכן הוא עובד בשעות משרד רגילות. אף אחד לא רוצה שהאריסון ייקח את העבודה שלו הביתה בלילה.

6. אסטרונום בקוטב הדרומי בעונת החורף

ב-2005 הייתה לסינת’יה צ’יאנג, אז סטודנטית לתואר ראשון בפיזיקה ב-Caltech, בפני הבחירה אם לעבוד על טלסקופ בהוואי או באנטארקטיקה. “זה היה מובן מאליו”, היא אומרת. “אפשר לרכוש כרטיס טיסה להוואי בכל עת שרוצים”. לכן היא טסה לתחנת הקוטב הדרומי אמונדסן-סקוט כדי לבלות קיץ בטמפרטורות של מינוס 23 עד מינוס 40 מעלות, עם תפריטים מוגבלים וימים ארוכים של בחינת קרינת הרקע הקוסמי מבעד לטלסקופ להדמיית הרקע של פולריזציה חוץ-גלקטית קוסמית. התנאים היו קשים אבל לא נוראיים. ב-2012, היא שבה לקוטב כדי לבלות בו את החורף.

בקוטב הדרומי, השמש שוקעת ב-21 במרס ואינה מופיעה שוב עד ספטמבר. טמפרטורות חורף נעות בין מינוס 55 למינוס 68 מעלות אבל צונחות פעמים רבות אל מתחת למינוס 73 מעלות. מדענים עדיין צריכים לצאת החוצה באופן קבוע כדי לבדוק את הציוד וכדי לשמן את מפרקי ההרמה של הטלסקופ; כשהם עושים את זה, פעמים רבות כשהם ממצמצים הריסים שלהם קופאים. כיוון שהאוויר הקר אינו יכול להכיל הרבה אדי מים, האקלים, אפילו בתוך התחנה, הוא כל כך יבש שצ’יאנג סובלת מדימומי אף ועור מתקלף. וכיוון שרק כ-50 חוקרים ואנשי צוות תמיכה בוחרים להתמודד עם החורף האנטארקטי (בהשוואה ל-170 בקיץ), משכי השהייה בודדים יותר. מקלחת חמה מעט מקלה, אבל למרות מספר החוקרים הנמוך בתחנה, הם מוגבלים לשתי מקלחות בשבוע באורך שתי דקות. למרבה המזל, אין הגבלות על השימוש בסאונה של התחנה.

7. רשם בוץ

“ניתוח ותיעוד הבוץ מצריך אנשים שמוכנים לבצע עבודה כפויית טובה”, אומר קורט ואנדרבילט, שמילא את התפקיד במשך שנה אחרי שלמד גאולוגיה במכללה. מכל המשרות על אסדת נפט, רשמי הבוץ הם הנמוכים בשרשרת המזון. “ואף אחד לא נותן לך לשכוח את זה”. העבודה היא סזיפית בצורה אכזרית: לאסוף ולבדוק דגימות סלע שחולצו מבאר במהלך הקידוח ולתעד את תרכובת המינרלים ופוטנציאל הפחמימנים בכל דגימה. זה הכל, שוב ושוב: 12 שעות של התבוננות דרך מיקרוסקופ, במשך חודשים. רשמי הבוץ עובדים פעמים רבות בזוגות, כך שבזמן שאחד מנתח נתונים, השני ישן; בשיטת המיטה החמה.

העבודה הסזיפית עצמה היא לפעמים בלתי נסבלת, כאשר סתימות מחייבות אותם להכנס עם כל גופם אל תוך מכל האיסוף של בוץ הקידוח, שנקרא קיבת האופוסום, כדי לשחרר אותן. אנדרבילט, כיום סגן נשיא מחקר בחברת Brigadier Oil & Gas, נתקל גם בתקלות מקצועיות אחרות. “מצאתי פעם רישום בוץ שהיו חסרים בו כמה מאות מטרים של פענוח”, הוא נזכר. “כשבדקתי את קטע ההערות, ראיתי שכתוב: ‘פרות אכלו את הדגימות'”.

תמונה: מדע פופולארי, אילוסטרציה: כריס פילפוט

תמונה: מדע פופולארי, אילוסטרציה: כריס פילפוט

8. ממדל מערכת עיכול

לומר שהעבודה של גלן גיבסון מסריחה היא לשון המעטה. גיבסון הוא פרופסור למיקרוביולוגיה באוניברסיטת בריטניה ברדינג, והוא חוקר חיידקים המצויים בקיבה האנושית כדי לפתח תרופות למחלות כמו מעי רגיז. לצורך המחקר, גיבסון שופך נוזל המורכב מדגימות צואה של מתנדבים אל תוך מודלים של חלקי העיכול האנושיים. אז הוא בוחן דגימות בקטריאליות באמצעות כרומטוגרפיה נוזלית. “הריח מתפשט במעבדה, בכל הבניין ובאזור שמסביבו”, הוא אומר.

גיבסון עושה כמיטב יכולתו להגן על עצמו מזיהומים באמצעות כפפות ומסכת פה, אבל המגע בלתי נמנע. פעם ניתזה עליו צואה שהכילה דם בזמן שפתח חבילה שנשלחה בדואר למעבדה. לשמחתו הרבה, לא כל המשלוחים לא נעימים עד כדי כך – לפחות לא בשבילו. “לפני כמה שנים, ציפינו למשלוח של מאות דגימות צואה מארצות הברית, אבל במקום זה קיבלנו ארגז סטייקים”, הוא אומר. “אני רק מקווה שהאדם שציפה לבשר לא קיבל את הארגז שלנו”.

תמונה: מדע פופולארי, אילוסטרציה: כריס פילפוט

תמונה: מדע פופולארי, אילוסטרציה: כריס פילפוט

שלוש המשרות הטובות ביותר בעולם המדע

1. מפתח טעמי גלידות

לכריס ריווארד יש תואר רשמי: מדען מזון ראשי, במחלקה למחקר ולפיתוח עולמי. אבל אצל בן אנד ג’ריס, הוא ידוע בתור “גורו טעמים”. ריווארד משתמש בידע שלו במדעי המזון והתזונה כדי לפתח טעמים עבור ענקית הגלידות. ביום ממוצע, הוא מבצע ניסויים בגרסאות ייצור חדשות של מטעמים קפואים קלאסיים, כמו גם עם כמה מוזרים – ריווארד אומר שקבוצת המחקר ופיתוח ניסתה טעמים כמו רוטב ראנץ’ לסלט, שום צלוי ופטריות. שיפור תערובת המרכיבים דורש סבלנות ותאבון בריא, אבל אלה הן ההקרבות הנדרשות בתעשיית הגלידה.

פעם בשנה, ריווארד ושאר הגורואים של הטעמים יוצאים לטיול שדה. סדר היום, הוא אומר, הוא “לאכול את דרכנו דרך עיר נבחרת כדי למצוא השראה לטעמים ומוצרים חדשים”. עם חזרתם, הם בונים אסטרטגיות עם צוות השיווק של החברה על פיתוח טעמים לשווקים זרים. “העבודה בצוות הגלובלי מוסיפה טוויסט מעניין”, אומר ריווארד. “עם שפות שונות, העניין יכול להיות אתגר ייחודי. בשלב מסויים היינו צריכים להסביר שאנחנו לא ממש שמים גושי קופים בגלידת ה-Chunky Monkey שלנו”.

2. מהנדס ביצועי קורבט

אלכס מקדונלד מקבל כסף כדי לנהוג במכוניות קורבט. כמהנדס ביצועים המתמחה בבקרת שלדה עבור ג’נרל מוטורס, וכמי שהיה נהג מרוצים חובב, מקדולנד בוחן מכוניות על פני שטח קיצוניים – קרח, חצץ וחול – כדי לאמוד את ביצועיהן של מערכות הבלמים באמצעות תוכנה המתעדת אלפי משתנים. בדרך כלל הוא מבצע את המבחנים שלו על מסלול מירוצים, בעוד מהנדס כיול שיושב במושב שליד מתעד את הזמנים ונתוני ההתרחשויות ומכניס הערות למחשב נייד. מקדונלד זוכה לבחון גם רכבי ביצוע אחרים של GM, כמו הקמרו, בדרך כלל שנתיים מלאות לפני שהם מוכנים לייצור. “ברוב הימים, זו העבודה הכי טובה בעולם”, הוא אומר. “הייתי משלם כדי לעשות אותה”.

3. בוחן מוצרים קיצוניים

על פני השטח, העבודה של מארק גמאג’ נשמעת קצת משעממת. בתור מנהל קבוצה במעבדת האמינות של Amway, גמאג’ מפקח על צוות של ארבעה מהנדסים שמתכננים ציוד ותוכנות מורכבים לבחינת מוצרים. אבל ההנחייה האמיתית של הקבוצה היא להמציא דרכים ל’ענות’ ולהשמיד כל דבר שהחברה מייצרת. מבחנים במעבדה, המוכרת בתור “חדר האבדון”, כוללים חשיפת ציוד בישול, מכשירים רפואיים ומוצרים אחרים לטמפרטורות קיצוניות וחישמולם ב-8,000 וולט כדי לחקות פגיעת ברק. לדברי גמאג’, המבחן האהוב עליו הוא זיהוי עמידות של מכלים להתפלת מים, אשר כולל הפעלת לחץ עד שהם מתפוצצים. “אתה יכול לשמוע ולראות את זה כשהוא מתפוצץ בתוך מארז הגנה שקוף”, הוא מסביר. “פעמים רבות, מבקרים זוכים לכבוד להגביר את הלחץ. זה תמיד מעלה חיוך על פניהם”.


אוהבים מדע ולא מקבלים מספיק ממנו בגיקטיים? Popular Science ישראל וגיקטיים יוצאים בשיתוף פעולה במיוחד במסגרתו יוכלו 100 הגולשים הראשונים להנות מגיליון חינם של Popular Science מתנה, ללא כל התחייבות.  לפרטים נוספים

מדע פופולארי

הגב

2 תגובות על "המשרות הגרועות והטובות בעולם המדע"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אילנה
Guest

המקצוע הכי שווה- ביולוגית ימית. משלמים לי בשביל לצלול! ועוד שולחים אותי לחו”ל לצלול עוד קצת

אני מיאו החתול
Guest
אני מיאו החתול

v

wpDiscuz

תגיות לכתבה: