ישראל צריכה ללמוד משוויץ איך לפתור את בעיית כוח האדם בהייטק

ההייטק הישראלי פורח אבל סובל מבעיה חמורה של מחסור בכוח אדם מקצועי, למרות בית הספר וההכשרה הצבאית. סברינה כהן-דומני, נשיאת קרן Nomads השוויצרית העוסקת בחדשנות במדיניות ציבורית, סבורה שכדי לשמר את היתרון של ישראל כסטארטאפ ניישן, כדאי ללמוד כמה דברים מהמודל השוויצרי

 Michael H/ Getty Images Israel

צלם/תמונה: Michael H/ Getty Images Israel

מאת רועי כהן

נראה שמצב תעשיית ההייטק בישראל הוא טוב, אולי יותר מאי פעם, ועם זאת נושא אחד נמצא בעוכריה ומקשה על הקמת חברות ענק ישראליות שיתפתחו לאורך זמן עם פעילות מבוססת בישראל: למרות מערכת ההשכלה הגבוהה המתקדמת והמערכת הצבאית שמכשירה ומקנה ניסיון למועסקים פוטנציאליים רבים בתעשיית ההייטק, עדיין חסר כוח אדם מנוסה ומיומן שיאפשר את התפתחות התעשייה לאורך זמן.

סברינה כהן-דומני, מייסדת ונשיאת קרן Nomads השוויצרית, סבורה שיש כמה דברים שישראל צריכה לעשות אחרת. כהן-דומני מובילה בארבע השנים האחרונות את המשלחת השוויצרית שמגיעה לאירועי ה-DLD בתל אביב. היא מגיעה מרקע במשפטים ועשייה ציבורית ועוסקת בשנים האחרונות במדיניות ציבורית, או ליתר דיוק בחדשנות בעולם המדיניות הציבורית.

היא גם עומדת מאחורי קידום חוק לחינוך מקצועי בשווייץ, שבמסגרתו מבוצעת תכנית חונכות לתלמידים, ולדבריה לישראל יש הרבה ללמוד ממנו. “אחד היתרונות של שווייץ הוא כוח אדם מיומן מאוד בכל הרמות”, היא אומרת, “בישראל יש כוח אדם מיומן מאוד שמגיע מאוניברסיטאות ומתכניות שונות של הצבא, אבל שאר ההכשרות הן ברמה נמוכה. לדוגמה, תעשיית התיירות”.

מימין לשמאל – יריב נורנברג, סברינה כהן-דומני והשגריר ז’אן-דניאל רוש | צילום: יח”צ

בשווייץ המסלול העיקרי הוא חינוך מקצועי. 80% מתלמידי התיכון בגיל 15 בוחרים בו והוא מחליף את מסלולי הלימוד לבגרות ולמעבר לאוניברסיטה. בניגוד לישראל, בה החינוך המקצועי מתקיים בניתוק כמעט מוחלט מהתעשייה, התלמידים בשווייץ לומדים מקצוע תוך כדי עבודה (On the Job Training) בחברות עסקיות שמלוות אותם באופן צמוד. “השוויצרים לא חושבים שהם מפספסים משהו כשאינם הולכים ללימודי השכלה גבוה באוניברסיטאות”, היא מספרת.

כהן-דומני מוסיפה כי התכנית השוויצרית כוללת גם לימודים במקצועות כמו הנדסת תוכנה, הנדסת חשמל, רובוטיקה ואוטומציה: “בוגרי התכניות האלה מקבלים השכלה והכשרה תוך כדי עבודה ברמה הגבוהה ביותר, ואם יבחרו יוכלו להמשיך גם ללימודים אוניברסיטאיים”, היא אומרת, “בישראל צריך להתבצע שינוי, יש התקדמות אך היא עדיין לא מספקת. לדוגמה, סטף ורטהיימר הנהיג ב’ישקר’ תכנית חונכות ברמה גבוהה מאוד, ואין סיבה שאת המודל שהוא הוביל מטעמים פילנטרופיים המדינה לא תוביל בעצמה כחלק מהאג’נדה של חינוך מקצועי ברמה גבוהה. ב’אורמת’ עשו דבר דומה והובילו תלמידים מהכשרה בתיכון, לצבא ולאחר מכן”.

“להכשיר גם את כוח האדם התומך בהייטק”

לדבריה, מערכת החינוך צריכה להמציא את עצמה מחדש היות שמודל ההכשרה הקיים בה התאים לצורכיהן של תעשיות במאה ה-18 וה-19. “אנחנו הולכים לעידן הבינה המלאכותית והרובוטיקה, בו עבודות שדורשות כישורים טכניים מסוימים כבר לא יבוצעו על ידי בני אדם, ואילו העבודות שימשיכו להתבצע על ידי בני אדם ידרשו סט מיומנויות אחר”, אומרת כהן-דומני, “המיומנויות שיידרשו בעתיד יהיו יכולת התאמה ואימוץ חידושים באופן מהיר, פתרון בעיות מורכבות ועבודה בקבוצה ובארגון. אני חושבת שאת כל הכישורים האלה לא ניתן ללמוד בבית הספר אלא במקום העבודה. אנחנו צריכים לחשוב מה היתרון של האדם על המכונה ולחזק את הכישורים הללו”.

כהן-דומני מדגישה כי ישראל יכולה להמשיך לשמר את יתרונה כאומת החדשנות לא רק באמצעות הכשרת מהנדסי תוכנה ועובדים מקצועיים לתעשיית ההייטק, אלא גם בעזרת הכשרת כוח אדם תומך ברמה גבוהה. “אם יש לך אנשי מכירות, מזכירה מיומנת או רואה חשבון עם הכשרה ברמה גבוהה יותר העבודה מבוצעת באופן יעיל יותר ובפחות עלויות”, היא אומרת, “החברה כולה מסוגלת לעשות יותר בפחות זמן. חברות טכנולוגיה לא מתבססות רק על טכנולוגיה, יש אדמיניסטרציה, שירות לקוחות, מכירות – כולם צריכים להתבצע ברמה גבוהה, ובזה לדעתי הישראלים קצת פחות טובים”.

במשך השנים תעשיית ההייטק הישראלית התבגרה והתפתחה, וחלו בה שינויים שכהן-דומני מציינת לטובה. “החברות הישראליות כבר לא נמכרות כל כך מהר, וזה מייצר השפעה חיובית על הכלכלה הישראלית, אבל הדבר המדאיג הוא עדיין הפער בין תעשיית ההייטק לשאר התחומים בכלכלה, ובסוף גם סקטור ההייטק סובל ממנו”. היא מציינת עוד כי הסטאטרטאפ ניישן לא הושרש עדיין בביורוקרטיה ממשלתית: “הסקטור הציבורי צריך להשתפר ולתמוך טוב יותר בכלכלה. למשל באלבניה, סלובניה וסלובקיה ניתן לנהל את כל הקשר עם המגזר הציבורי אונליין ובאופן יעיל ונטול ניירת. שיפור בתחום הזה יעזור לכלכלה הישראלית”, היא מסכמת.

 

הכתבה בחסות Julius Baer

סברינה כהן-דומני הובילה את המשלחת השוויצרית לאירועי ה-DLD בתל אביב. באירוע המרכזי של המשלחת אשר התקיים בשיתוף פעולה עם הבנק השוויצרי יוליוס בר, הציגו 15 סטארט-אפים שוויצרים את רעיונותיהם לקהל ולפאנל שופטים שהוביל יריב נורנברג, ראש הנציגות של יוליוס בר בישראל, אשר כלל את בכירי ההון סיכון בישראל.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

1 תגובה על "ישראל צריכה ללמוד משוויץ איך לפתור את בעיית כוח האדם בהייטק"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
מ1.
Guest

אין פה שום דבר קונקרטי.
רק סיסמטות בלי הסברים.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: