עשיר ברגע: צ’אנגפנג ז’או הפך למיליארדר תוך שנה אחת בלבד

בעולם המטבעות הווירטואליים, שבו אפשר לייצר הון עצום כמעט בין רגע, מהירות היא הכל – וצ’אנגפנג ז’או, מייסד זירת המסחר בייננס הוא המהיר מכולם. בתוך חודשים ספורים הפך מיזם ממוצע למיליארדר

קרדיט צלם\תמונה: Bloomberg, Getty Images Israel

מאת פמלה אמבלר

בייננס (Binance) לא היתה קיימת עד לפני שבעה חודשים. אבל מאז, היכולת שלה לעבד 1.4 מיליון עסקאות בשנייה משכה מעל שישה מיליון משתמשים, והפכה אותה לזירת המסחר במטבעות קריפטו השנייה בגודלה בעולם. “אין זירת מסחר מבוזרת שיכולה להתמודד עם נפח העסקאות שלנו, ואין אף אחת בטוחה כמו שלנו”, אומר המייסד צ’אנגפנג ז’או, הידוע גם כ־CZ. נדמה שהשוק קונה את זה: מאז ההנפקה המקורית שלו ביולי האחרון, המריא המטבע של בייננס, BNB, מ־10 סנט ל־13 דולר, מה שיצר לו שווי שוק של 1.3 מיליארד דולר. ז’או, 41, לובש סווטשירט שחור ונראה כמו שילוב בין מארק צוקרברג וסטיב ג’ובס, והוא מי שמחזיק בנתח הגדול ביותר של המטבעות.

האיש שהפינוק היחיד שלו הוא טלפונים סלולריים (יש לו שלושה), מכר את ביתו בשנגחאי ב־2014 כדי להשקיע את כל הונו בביטקוין. אין לו אף מכונית, יאכטה או שעון מפואר.

CZ נולד בג’יאנגסו, סין. שני הוריו היו מחנכים: אבא שלו, פרופסור, תויג כ”אינטלקטואל פרו־בורגני” ונשלח לגלות זמנית זמן קצר אחרי ש־CZ נולד. בסופו של דבר, היגרה המשפחה לוונקובר, קנדה, בסוף שנות ה־80. כנער, CZ תרם לכיסוי הוצאות הבית, כעובד במקדונלד’ס ובמשמרות לילה בתחנת דלק.

אחרי שלמד מדעי המחשב באוניברסיטת מקגיל במונטריאול, ז’או בילה זמן בטוקיו ובניו־יורק. בהתחלה הוא בנה מערכת לתיאום הוראות מסחר בבורסה בטוקיו ואז פיתח תוכנה לסחר בחוזים עתידיים בבלומברג טריידבוק. אבל אפילו אחרי שגאון התכנות בן ה־27 קודם שלוש פעמים בפחות משנתיים וניהל צוותים בניו ג’רזי, בלונדון ובטוקיו, ז’או היה חסר סבלנות. אז ב־2005 הוא התפטר ועבר לשנגחאי כדי להקים את Fusion Systems, חברה שנודעה בהמשך ביכולתה לבנות את מערכות הסחר המהירות ביותר עבור ברוקרים.

אז, ב־2013, ז’או שמע על הביטקוין משותפו למשחק פוקר, משקיע הון סיכון, והחל לשחק עם פרויקטי קריפטו בולטים. הוא הצטרף ל־blockchain.info בתור החבר השלישי בצוות של ארנק המטבעות הדיגיטליים, ושם, במשך שמונה חודשים שבהם היה ראש צוות הפיתוח, עבד עם מובילי ביטקוין, כמו רוג’ר ור ובן ריבס. במשך פחות משנה הוא עבד גם כמנהל הטכנולוגיה הראשי ב־OKCoin, פלטפורמה לסחר בין מטבעות סטנדרטיים לנכסים דיגיטליים.

ביג אין ג’פאן

כל הזמן הזה חשב ז’או להקים בורסה שתעסוק אך ורק בחילופי נכסים דיגיטליים, ללא מעורבות של מטבעות רגילים – וגם בלי החיבור למוסדות פיננסיים, הסיכון והסיבוכים הרגולטוריים שלגביהם הזהיר אותו הקולגה שלו לשעבר, ור. אבל רק בשלהי השנה שעברה, עם טירוף ה־ICO (הנפקת המטבעות הווירטואליים) שצבר תאוצה והנפחים שהתחילו להאמיר, הוא החליט לפעול. הוא גייס 15 מיליון דולר תמורת 200 מיליון מטבעות בייננס שהציע למכירה ביולי האחרון.

קרדיט צלם\תמונה: Bloomberg, Getty Images Israel

היום 38% ממשתמשי בייננס פועלים בארצות הברית, כשהשוק השני בגודלו נמצא ביפן. בייננס לא הוכרה ביפן כעסק בצמיחה, מה שהקשה עליה מאוד למצוא משרדים גדולים להשכרה. וכך היא נדחקה לחלל של חדר אחד בלבד, עם עמדות עבודה צפופות. “יש לנו שולחנות ממש מחוץ לשירותים”, מצהיר ז’או. בזמן ירידת העיתון לדפוס, הוא הודיע ל־33 אלף העוקבים שלו בטוויטר שביייננס שוכרת מפתחים וצוות שירות לקוחות בטייוואן. CZ אומר שהוא מתכנן להכפיל את גודל הצוות הקיים שלו ולהגיע ל־300 עובדים בשלושת עד ששת החודשים הקרובים.

בייננס תומכת כיום בכ־120 מטבעות ועובדת עם למעלה ממאה ארנקים ו־240 צמדי מסחר של מטבעות. הספקולנטים שסוחרים במטבעות האלה באמצעות בייננס הכניסו לחברה כ־200 מיליון דולר ברבעון האחרון. “קיבלנו למעלה מ־5,000 בקשות לרישום מטבעות”, מתפאר ז’או ומסביר שהצוות שלו מקבל רק פרויקטים עם אמינות גבוהה, בסיס משתמשים ונזילות. עם הנתון הקשוח של 3% קבלה בלבד, קשה יותר להגיע לבייננס מאשר להרווארד.

עם קריצה לאידיאליסטים – אלו שמאמינים שהבלוקצ’יין ישתלט על האינטרנט וייקח אותה מידי הענקים תאבי הכוח, כמו גוגל, אמזון ופייסבוק, ואז יוליד עידן חדש של חדשנות דיגיטלית ושגשוג, גישה חופשית לכל – בייננס אימצה הצבעות של הקהילה לרישום מטבעות.

אבל אל תטעו. היוזם של כל זה, ז’או, משתתף בבהלה לזהב הקריפטו כדי לנצח. העסקאות שלו מהירות ואמינות יותר, ושלא כמו רוב המטבעות, הוא מציע ערך ממשי למחזיקים, בדמות הנחה של 50% על עמלות הסחר. בתור המחזיק הגדול ביותר במטבעות בייננס, התוכנית שלו היא להשתמש בכל רבעון ב־20% מהרווחים שלו כדי להפחית את ההיוון של מטבעות בייננס.

מוזרים, מאוד

ז’או לא בדיוק לבד בהתעשרות המטורפת והמיידית הזאת מקריפטו. כריס לארסן, מנהל ותיק בהייטק שנודע בזכות שורת אפליקציות הפינטק שהקים, חזה בהונו מאמיר ל־20 מיליארד דולר בשיא הקריפטומניה, בתחילת ינואר. החישוב הזה נסמך על 5.4 מיליארד XRP שבבעלותו, המטבעות של ריפל, החברה שייסד. מאז התרסק ה־XRP ב־65%, אבל לארסן עדיין מוביל את רשימת עשירי הקריפטו של פורבס, הדירוג (הלא מדויק בהכרח) של 20 האנשים העשירים בעולם בקריפטו.

קיימים כיום כמעט 1,500 נכסי קריפטו בשווי כולל מוערך של 550 מיליארד דולר, עלייה של 31 מיליארד מאז תחילת 2017. בזמן שהמחירים של מטבעות קריפטו אינדיבידואליים ממשיכים להתנודד בפראות, ברור שמטבעות מבוססי בלוקצ’יין כאן כדי להישאר וברור שלנכסים הווירטואליים האלה יש ערך ממשי, גם אם נפיץ וספקולטיבי. סחר בשוק השחור, הימנעות מתשלום מסים על ידי אנשים פרטיים והתחמקות מסנקציות ממשלתיות במדינות כמו צפון קוריאה מזינים חלק מהדרישה, אבל כך גם ההתרגשות הכללית מהטכנולוגיה והתשוקה האידיאולוגית לשחרר את הכסף מגחמות של מדינות לאום.

המנצחים בלוטו הדיגיטלי הזה שונים מאלו של בועות קודמות. ההתחלות המפוקפקות שלהם, שהן בעת ובעונה אחת אנרכיסטיות, אוטופיות וליברטריאניות, משכו אוסף משונה של חלוצים, החל בסייבר־פאנקס מתנגדי ממשל, דרך “כורי מטבעות” זוללי חשמל, עד לאנשי הון מלוקקים מהסיליקון ואלי וקובץ גדול מהרגיל של “מחזיקים” בני מזל (סלנג קריפטו למשקיעים שקונים וממשיכים להחזיק במטבע, בלי למכור). כמו בכל בהלה לזהב, הדרך האמינה יותר לעושר עוברת במכירת כלי העבודה – במקרה הזה, ניהול בורסות חליפין. כמובן שכסף קל מושך נוכלים וגנבים.

יורש הבנקאות מתיו מלון, שהשקעתו ב־XRP – 2 מיליון דולר – הפכה ללמעלה ממיליארד דולר, למד את זה על בשרו בחודש ינואר האחרון. בבוקר שאחרי מסיבה גדולה סיפר הגרוש בן ה־54 שהוא גילה ארבעה אנשים בבית המסיבות שלו בלוס אנג’לס, שאותו הוא שוכר תמורת 150 אלף דולר לחודש. הוא לא דיווח על הפריצה למשטרה. האורחים הלא רצויים חיפשו, כנראה, את מטבעות ה־XRP שלו וגנבו ארבעה לפטופים ושני טלפונים סלולריים. הם לא הצליחו לשים את ידם על הון הקריפטו של מלון – שכן כל אחד מאלה שמחזיקים מספיק נכסים כדי להיכלל ברשימה הארוכה שלנו כבר הבין מזמן איך לאבטח את כספו.

ביטקוין bitcoin. צילום: גיקטיים

ביטקוין bitcoin. צילום: גיקטיים

ניסיון ראשון

זיהוי הזוכים הגדולים בקריפטו והערכת שוויים אינה משימה פשוטה. המטבעות הווירטואליים קיימים באופן כמעט מוחלט מחוץ למערכת הפיננסית העולמית, ועשירי הקריפטו החדשים חיים בסביבה משונה, שמערבת חשאיות פרנואידית עם תצוגות עושר מרהיבות. קחו את בורסת בייננס של CZ למשל. אין לה משרדים של ממש. העובדים מפוזרים במספר מדינות, ונדמה ש־CZ עצמו מחליף מדינות כשם שאנשים אחרים מחליפים בגדים. “אנחנו לא רוצים להיות כרגע במקום אחד, בגלל חוסר הוודאות הרגולטורית”, אומר CZ. בפעם האחרונה ששמענו, הוא והסווטשירט המפורסם שלו בדיוק הגיעו לטייוואן.

במונחים של מיליארדר קריפטו, CZ הוא בין הנורמלים. ברוק פירס, שהתפרסם כשחקן בילדותו, מתלבש כמו ג’וני דפ ב”שודדי הקריביים” ונוהג לצאת בהצהרות גרנדיוזיות ממרפסת הפנטהאוז שלו בסנטה מוניקה, קליפורניה. בנקודה מסוימת גייס פירס 60 מיליון דולר מגולדמן זאקס בסיוע סטיב בנון, לשעבר האסטרטג הראשי של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, כדי להקים חברה שמוכרת חרבות וירטואליות וסוסים לגיימרים. הוא גם הסתבך עם שותפיו בעידן הדוט.קום של שנות ה־90, אחרי שהם נתבעו, בתביעות אזרחיות, על התעללות מינית בנערים קטינים (פירס הכחיש את הטענות ומעולם לא הורשע. אחד משותפיו הודה בהעברת קטינים בין מדינות למטרות מין).

פירס היה מהראשונים במשחק הקריפטו. בהתחלה הוא כרה ביטקוין ואחר כך מימן סטארט־אפים של בלוקצ’יין והשקיע בעשרות הנפקות מטבע ראשוניות. על אף שבאופן פומבי הצהיר שהקדיש מיליארד דולר לצדקה, הוא מסרב לספק מסמכים שמוכיחים שיש לו סכום שמתקרב למספר הגדול הזה.

בהתחשב באופיו המעורפל ובנפיצות הגבוהה של הקריפטו, אנחנו מציגים את הערכות השווי שלנו בטווחים. ביססנו את המספרים שלנו על הערכות של החזקות במטבעות קריפטו (בודדים סיפקו הוכחות), רווחים אחרי מס מסחר בנכסי קריפטו והחזקות בעסקים שקשורים לקריפטו.

כמעט בטוח שפספסנו כמה אנשים, ושחלק מההערכות שלנו רחוקות מהמציאות. אבל זה גם היה המצב כשפרסמנו לראשונה את רשימת 400 האנשים העשירים באמריקה, ב־1982. בזמנו, רבים אמרו שאנחנו לא יכולים – או לא צריכים – לפרסם אותה. עשינו את זה בכל זאת, ואנחנו מאמינים שהפכנו את העולם למקום טוב יותר כשהארנו זרקור על העשירים הבלתי נראים. בדיוק כפי שהקריפטו התפתח מימי אתר הסחר בסמים Silk Road (“דרך המשי”) והחטיפות הדיגיטליות בבורסת Mt. Gox, אסור לאפשר להון בממדים האלה להישאר בצללים.

הכתבה פורסמה לראשונה בפורבס ישראל

אל תפספסו:

פורבס ישראל

הגב

2 תגובות על "עשיר ברגע: צ’אנגפנג ז’או הפך למיליארדר תוך שנה אחת בלבד"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אריה
Guest

מחזיק ברוב המטבעות= הונאת פונזי קלאסית… הוא מליארדר, על הגב של האהבלים שנותנים לו כסף… אין שום תמורה כלכלית לעולם בשרות שלו… מטבעות קריפטו זה בועה אחת גדולה ומטחנת כסף… המליארדים הם ווירטואלים ויעלמו באותה מהירות שנוצרו… ביטקויין בצניחה חופשית… היה k20 עכשיו 7k… ובהתחשב שעד לא מזמן לפני שנה היה בכלל ב700 דולר… זה אם אם אמה של הבועה… כל מי שעושה כסף מהיר זה על הגב של מישהו אחר… לא כולם יכולים להרוויח, רק במידה וביטקויין יחליף את הפיאט וזה לא יקרה בעידן שלנו אם בכלל…

יובל
Guest

אני לא חושב שאנשים בכלל מבינים עד כמה הבנקים הם מונופול (בכל העולם לא רק בישראל) והם בשנייה אחת סוגרים תברז לכל החברות האלה (סגירת חשבונות הבנק שלהם באותו הסניף, הערמת קשים בקבלה והוצאת כסף, תיחקור, KYC ועוד ועוד)

המטבעות הוירטואלים זה טרנד, אין אימוץ של המטבע ע”י עסקים בצורה שהופכת את ההחזקה שלהם לכדאי ואין להם שימוש בשוטף.

וכל עוד ההתעסקות עם מטבעות וירטואלים נחשבת ל “מביני עניין” זה לא יקרה.
רוב הציבור לא מבין בכלל על מה מדובר כשזה נוגע למטבעות וירטואלים (לא רק בארץ אלא בעולם)

wpDiscuz

תגיות לכתבה:

נותרו עוד
00
ימים
:
00
שעות
:
00
דקות
:
00
שניות
לכנס המפתחים הגדול בישראל