הרשת החברתית – האם אנחנו חיים בסרט?

“הרשת החברתית” נועד להיות סרט על פייסבוק. במקום זה הוא הפך להיות סרט על מארק צוקרברג. מתוך הסיפור האישי, המעניין (אם כי כנראה שלא לגמרי מדויק), אפשר גם להסיק כמה מסקנות על האתר על המשתמשים שלו.

מקור: אתר IMDB

הסרט “הרשת החברתית”, אשר הוצג השבוע בהקרנת טרום-בכורה מיוחדת עבור הבלוגרים של אתר Creamdela.com, מתיימר להציג בפני קהל הצופים שלו את הסיפור האמיתי מאחורי ההצלחה הפנומנלית של אתר פייסבוק. במילים אחרות, הסרט מציג בפנינו גרסה אפשרית ל”איך הכל התחיל”. אבל אפשר לבחון את הסרט (והסיפור) בכמה רבדים נוספים מעבר לכך.

פייסבוק כמשל

מארק צוקרברג, בן ה-26, הוא יליד שנות ה-80. המחקרים האחרונים קוראים לדור שלו דור ה-N, והמאפיין הראשי שלו, לטענתם, הוא “נרקיסיזם המוני” שמתבטא, בין השאר, בהעדר אמפתיה לאחר ובקשיים חברתיים. טענה זו, בהחלט מתכתבת עם הסרט, אשר מציג את צוקרברג כספק רשע, ספק חסר מודעות, אשר מתעלם, לכאורה, מקשרים חברתיים על מנת להשיג את מטרתו.  אך האות N אינה מצביעה רק על קיצור המילה “נרקיסיזם”, אלא גם על מדיום התקשורת העיקרי של הדור הזה – ה-NET. גם בשנת 2003, החיים שלנו סבבו יותר ויותר סביב רשת האינטרנט – החל משימושים משרדיים (דוא”ל), דרך עדכונים שוטפים (אתרי החדשות והעיתונים המקוונים) וכלה בחיים האישיים שלנו (בלוגים, צ’אט, מסנג’ר). פייסבוק, וכך גם נטען בסרט, רק גרם לנו לעבור לשלב הבא.

השלב הבא הוא השלב בו נוסף לאישיותנו גם המימד הדיגיטלי. פייסבוק הוא לא רק עוד אמצעי ליצירת קשר בין אנשים. האתר הופך להיות מייצג של האישיות שלנו, ובשביל יותר ויותר אנשים – אם אתה לא שם, אתה באמת לא קיים. לכאורה, פייסבוק נותן מענה לצרכים פסיכולוגיים חשובים אשר העולם המודרני מתקשה לתת עליהם מענה. התפרקות המסגרות הקהילתיות מגבירה את תחושת הבדידות והניכור של האינדיבידואל מצד אחד, והתרבות החומרנית ורדופת הפרסום מעצימה את הצורך של בתשומת לב מצד שני. זה הוואקום שפייסבוק ממלא – קישור מיידי לעשרות, מאות ואפילו אלפי אנשים אשר יודעים מה קורה איתך בכל רגע. בשביל הגיק הבודד, כפי שצוקרברג מוצג בסרט, זהו בהחלט חלום שהתגשם.

מה יצא לנו מזה?

הסרט, כאמור, מתמקד בהתחלת ההיסטריה. למרות שמוזכרים שם השינויים החברתיים שקורים בעקבות השקת האתר באוניברסיטאות האמריקאיות ובאנגליה, הסרט לא מתמודד בכלל עם השינויים שחולל האתר בעולם העסקי. גם ההסבר לנהירה ההמונית של המשתמשים לאתר נשאר, לדעתי לפחות, ברמה די שטחית. את התשובות האמיתיות, ואת ההסברים למה דווקא פייסבוק הצליח לפצח את הדי.אנ.איי של משתמשי הרשת, נקבל כנראה רק בסרט התיעודי עוד 20 שנה.

מבחינה קולנועית זהו סרט טוב. התסריט מרתק, המשחק מצוין ואין לי שום ביקורת על הבימוי או הצילום. יש לו אפילו יופי של פסקול. אבל בסופו של דבר, השאלות (והתשובות) בסרט (וככל הנראה גם בספר של בן מזריק, עליו הוא מבוסס), נשארות, אפשר לומר, ברמת הרכילות, ולא באמת מנסות להתחקות אחר דברים עמוקים יותר. למשתמש הפשוט, למפרסם או לאיש השיווק המצוי, זה לא באמת משנה האם מארק צוקרברג גנב, לכאורה, את הרעיון של פייסבוק מהאחים ווינקלבוס. הם גם לא חייבים לדעת מה הייתה התרומה המדויקת של אדוארדו סברין או שון פרקר להתפתחות האתר. מה שחשוב להבין זה איך אתר אחד, מתוחכם ו”קולי” ככל שיהיה, הצליח לשנות את תפיסת העולם של מיליוני אנשים.

עדי לשם

כותבת על ובתוך רשתות חברתיות, נהנית מגאדג'טים חדשים וממשחקי מחשב קלאסיים. עוסקת בתכנון אסטרטגיית דיגיטל במחלקת הפלנינג של JWT_DIGITAL, וזאת אחרי 4 שנים של ניהול תוכן באתרי אינטרנט מסחריים ושיווק דיגיטלי של מותג מתחום ההשכלה הגבוהה. בעלת תואר ראשון בניהול ומדעי המדינה של האוניברסיטה הפתוחה.

הגב

1 תגובה על "הרשת החברתית – האם אנחנו חיים בסרט?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
מי כסף
Guest

בתור אחד שראה את הסרט אני לא מרגיש שמארק יצא נבל מרושע, אפילו להיפך, הוא לא הגיע בשביל הכסף אלא בשביל התהילה. בשביל העתיד שלו. הוא לא הבין שזה יהיה העתיד שלו.

קשה לאדם לתפוס בכלל שהוא בונה משהו שכל כך הרבה אנשים יכירו וידברו עליו.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: