טרנד הרחפנים: מאיפה הוא הגיע פתאום?

איך התפתח טרנד הרחפנים שכבש בשנים האחרונות את העולם הטכנולוגי וכיצד הוא קשור בעצם לצבא הישראלי?

צילום: Sky High Israel

צילום: Sky High Israel

מאת רן קליינר, מפעיל ומפתח מערכות כטב”מ למעלה מ-20 שנה, לשעבר מנהל חדשנות – מפעל “מלט” התעשייה האווירית. כיום פועל לקידום שימושים אזרחיים בכלי טייס בלתי מאויישים.

בשנת 1969, כשהמתיחות בין ישראל למצרים הייתה בשיאה, החלו הרוסים לספק למצרים מערכות נ”מ (טילים נגד מטוסים) מתקדמות. כתוצאה מכך נולד איום חדש על מטוסי הקרב של חיל האוויר הישראלי, וגיחות הצילום הפשוטות שנערכו עד אז מעבר לתעלת סואץ הפכו ליותר ויותר מסוכנות.

מיטב המוחות חיפשו פתרונות לבעיה – אך דווקא חבורה של חובבי טיסנאות, הגיקים של אותם ימים, הציעו פתרון מקורי שבאמת עבד. על טיסן ממונע שנשלט מרחוק הם הרכיבו מצלמת סטילס וכיוונו אותה לעבר הקרקע. אל מתג הצמצם הם חיברו סרוו שהופעל דרך השלט, וכאשר הטיסן היה מעל המטרה – המטיס היה מפעיל את מתג הצילום בשלט, והמצלמה בטיסן הייתה מצלמת תמונה ושומרת אותה על גבי פילם (זוכרים?). לאחר הנחיתה היו התמונות בפילם נלקחות לפיתוח ולהגדלה – ממש כמו שנעשה בגיחות הצילום המאוישות, אך הפעם בלי לסכן אף טייס.

ואכן, לאחר מספר ניסויים מוצלחים במרכז הארץ יצאו הטיסנאים למשימתם הראשונה. הטיסן נשלח אל מעבר למימי התעלה – ולמעשה הוא המריא מהגדה הישראלית, עבר מעל סוללות הטילים המצריות וקיבל את פקודות הצילום מהקרקע. לאחר שהטיסן שב בשלום לבסיסו והתמונות שבפילם פותחו, היה כבר ברור לכולם – המזל”ט (מטוס זעיר ללא טייס) נולד, ושיהיה במזל”ט!

ממציאים את המזל״ט

ממציאים את המזל״ט

המזל”ט מתבגר והופך לכטב”מ

פחות מעשר שנים לאחר מכן, בשנת 1978, כבר הוקמה יחידת המזל”טים הראשונה בצה”ל והוכפפה לחיל המודיעין. אם אותו מזל”ט ראשון על גדות התעלה טס למרחק של כמה מאות מטרים בלבד ונשא מצלמת סטילס סטטית השומרת תמונות על גבי פילם, הרי שכאן כבר דובר על דור העתיד: מזל”ט חדיש יותר – ‘סורק’ שמו, שפותח על ידי חברת תדיראן (כן, כן, זו של המקררים משנות השבעים) ושהופעל על ידי יחידת המזל”טים – כבר נשלח למרחק של עשרות ק”מ, טס באופן אוטומטי, נשא מצלמת וידאו מתכווננת וסיפק סרטים הנצפים בזמן אמת בקרון השליטה והבקרה. המערכת המפוארת הזו הייתה סודית לגמרי, ורק מעטים בחיל המודיעין ובצה”ל ידעו על קיומה. מיותר לומר שמדובר ברעיון ישראלי: לאף צבא בעולם לא היה אמצעי איסוף דומה.

בחלוף השנים, עם הצטברות הניסיון וההצלחות המבצעיות, הלך וגבר הביקוש למזל”טים, ובהתאם גם השתכללו יכולותיהם – החל מטיסות לטווחים רחוקים יותר, דרך מצלמות בעלות זום גדול יותר וכלה בצילומי צבע וצילומים בלילה (אינפרה אדום). יכולת הולידה הצלחה, וכל הצלחה הולידה צורך חדש – במעגל כמעט בלתי פוסק של שיפור והתפתחות. גם הצבא האמריקאי וצבאות זרים נוספים הוכנסו בסוד העניין, והמזל”טים הישראליים הפכו ללהיט עולמי. מאז הפך המזל”ט לכטב”מ (כלי טיס בלתי מאויש), וכיום היקף שוק המזל”טים לשימושים צבאיים מגלגל מעל חמישה מיליארד דולר בשנה.

הסורק, המזל״ט הראשון

הסורק, המזל״ט הראשון

הכטב”מ (כמעט) משתחרר לאזרחות

המעבר של הכטב”מ לעולם היישומים האזרחיים היה צפוי ומתבקש – ואכן, התעשיות הביטחוניות הישראליות השקיעו זמן ומאמצים כדי לחדור לשווקים אדירים אלו. עם זאת, יצרניות הכטב”מ נתקלו בשני חסמים עיקריים – ואלו מנעו ממערכות הכטב”מ הצבאיות להתפתח בשוק האזרחי.

הרגולציה הייתה החסם הראשון. אף על פי שחלפו למעלה משלושה עשורים מהיום שהכטב”מ הראשון נשלח למשימה צבאית, לא התפתחה באף מדינה חקיקה מסודרת לגבי הפעלתם החוקית של כלי טיס בלתי מאוישים במרחב האזרחי. גם כשכבר היה ברור לאן מועדות פניה של התעופה האזרחית, התהליך לא התקדם – ובירוקרטים כילו שנים רבות וטובות בדיונים אין קץ ובסוגיה איך מערכות אלו ישולבו במרחב האזרחי באופן שלא יסכן את ביטחונם של אזרחים תמימים. על דבר אחד הסכימו כולם: כל עוד זה לא מוסדר בחוק, כל עוד אין תשתית רגולטורית והשימוש במערכות אלו אסור, אין טעם להשקיע בפיתוח של מערכות אזרחיות.

המחיר היווה חסם משמעותי לא פחות. כל עוד מערכות הכטב”מ היו בגדר פנינה טכנולוגית ייחודית, וייצורן היה נחלתן של מדינות בודדות בלבד (ובראשן ישראל – החלוצה והמשתמשת המבצעית העיקרית באותן שנים), היו מערכות אלו וכל הטכנולוגיות הקשורות אליהן תענוג מאוד, אבל מאוד יקר. כמה יקר? ובכן, כטב”מ במשקל של חמישה ק”ג, המסוגל לטוס שעה אחת לטווח של עשרה ק”מ, עולה כמו שני רכבי מרצדס יוקרתיים… מחירן של מערכות גדולות יותר הגיע לעשרות ואף למאות מיליוני דולרים – לא משהו שחקלאי חובב צילום מהעמק יכול להרשות לעצמו.

נוכח האלטרנטיבות שהיו קיימות בתחום התעופה האזרחית (כגון מטוסים ומסוקים קלים לצילום אווירי), לא ניתן היה להצדיק כלכלית שימוש אזרחי בכטב”מ. שימוש בכתב”מ היה מייקר מאוד כל פרויקט, כמעט ללא מתן ערך מוסף אמיתי – והתוצאה הייתה שחדירה לשוק האזרחי נתפסה כחלום רחוק ויקר.

איתן - כטבמ של חיל האוויר. 27 מטר מוטת כנפיים.

איתן – כטבמ של חיל האוויר. 27 מטר מוטת כנפיים.

ומי הציל את המצב?

אך בינתיים, מחוץ לגדרות הגבוהות של המפעלים הביטחוניים – וממש מתחת לאפם – התחוללה מהפכה, די רועשת אך גם שקטה. ומי היו אחראים למהפכה? ניחשתם נכון – הגיקים. בדומה לאותם חובבי טיסנים שלפני 45 שנה המציאו את המזל”ט הצבאי חזרו הגיקים בגלגול אקסטרימי במיוחד, כיאה למאה ה-21, והמציאו אותו שוב – אך הפעם על אזרחי. הרחפן נולד.

כדרכם של גיקים, ובמיוחד הטיסנאים שבהם, הם לא עשו לעצמם הנחות: הם ישבו בבית, פירקו והרכיבו, ניסו ובדקו, הטיסו וריסקו – אך הפעם, להבדיל משנות השבעים, הם לא עשו זאת בסודי סודות, במחשכי סדנאות צבאיות ובמימון ממשלתי, אלא בשיתוף פעולה בין גיקים גאים מרחבי העולם, לאור יום, על חשבון דמי הכיס שלהם – רוכבים על רשת גלובלית במהירות האור, משתפים ידע וניסיון בזמן אמת, שואלים שאלות בפורומים משותפים, רוכשים רכיבים משוכללים וזולים בחנויות אינטרנטיות בהונג-קונג ומפתחים תוכנה בקוד פתוח.

הגבולות נפרצו. מנועים חשמליים זעירים, בקרים קטנטנים, טייסים אוטומטיים בגודל של קופסת סיגריות, אמצעי תקשורת דיגיטלית זולים, רכיבים שבתעשיות הביטחוניות היו חלומות רטובים ויקרים ושעלו עשרות ומאות אלפי דולרים – כל אלו הפכו בעולם הגיקים האינטרנטי לנחלתם של רבים.

הזמינות הבלתי נתפסת של ידע וטכנולוגיה הובילה מהר מאוד לפיתוחם של מזל”טים קטנים ומשוכללים ביותר, בעיקר מסוג הרחפנים. עלות הייצור והפיתוח של רחפנים אלו, הנחשבים נוחים ופשוטים יותר לשימוש ממטוסים בעלי כנף קבועה, הייתה אחוז בודד מעלותם של כטב”מים צבאיים – ולמעשה מחסום המחיר נפרץ בענק.

וכשהרחפנים החלו להימכר ברחבי העולם (עד היום, אגב, נמכרו כבר למעלה משלושה מיליון רחפנים) ונוצרה אלטרנטיבה אמיתית בשוק האזרחי, קרה דבר נוסף: נוצר ביקוש. הביקוש הוביל לשימוש, והשימוש יצר מציאות חדשה בשטח – מציאות שחייבה התייחסות וחקיקת חוקים מתאימים. ומי אם לא אנחנו, הישראלים, מתאימים להוביל את עולם התעופה החדש הזה ואת האופן שבו הוא מתנהל?

אז עכשיו, כשהרחפנים כבר כאן, כמה רחוק אפשר לחלום ולהעז? אילו שימושים מסורתיים ומהפכניים ניתן לעשות בעזרתם? על כך בפעם הבאה…

<<< להמראה, היכון, צא – טיפים בדרך לרחפן הראשון שלכם

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 תגובות על "טרנד הרחפנים: מאיפה הוא הגיע פתאום?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
עמית
Guest

אחלה כתבה

יהושפט
Guest

מעולה

wpDiscuz

תגיות לכתבה: