ראיון עם שבי קורזן, מנכ׳׳לית הסדנא לידע ציבורי [she codes]

כחלק מסדרת הכתבות של she codes; על נשים מובילות וראויות לציון בהייטק, מרי לויצקר משוחחת עם שבי קורזן, מנכ”לית הסדנא לידע ציבורי

מקור: Shutterstock

מקור: Shutterstock

הראיון נערך על ידי מרי לויצקר מ-she codes.

הסדנא לידע ציבורי הינה עמותה שנוסדה ב-2011, במטרה לתמוך בכלים המנגישים מידע ציבורי. הסדנא עצמה פועלת להגברת ההשתתפות הציבורית בישראל על ידי איסוף, פתיחה והנגשה של מידע המצוי ברשותם של גופי ממש והמגזר הציבורי. הודות לטכנולוגיות וקוד פתוח, קהילת המתנדבים והפעילים מפתחים מגוון כלים להפיכת המידע לידע, במטרה להעצים את החברה האזרחית.

בראיון ל-she codes מסבירה שבי קורזן, מנכ״לית העמותה, אודות המטרה האמיתית מאחורי הסדנא וכיצד, אם בכלל, משתלבת קהילת המפתחות בפרוייקטים השונים.

ספרי לי בבקשה על הסדנא, איך זה עובד ואילו פרויקטים יש בה.

הסדנא לידע ציבורי הוקמה על ידי אזרחים שרצו להבין איך הכנסת והממשלה עובדים באמת. בגלל שהם היו מפתחי תוכנה אז באופן טבעי הם השתמשו ביכולות הטכנולוגיות שלהם כדי לעשות זאת. למעשה הם רצו לחשוף ולנתח מידע על פעילות פרלמטרית של ח”כים ועל כל המתרחש במליאות וועדות הכנסת, מידע שלא היה זמין לאזרח הפשוט. כך קמה כנסת פתוחה, ואח”כ בשיתוף פעולה עם השר לשעבר מיקי איתן נולד גם התקציב הפתוח, שהציג את פילוח והשתנות התקציב לפי תחומים. עם הזמן הצטרפו עוד מתנדבים שהקימו יוזמות נוספות לפתיחת מידע ציבורי.

אנחנו מפתחים אתרים ואפליקציות בקוד פתוח שפותחים ומנגישים מידע ממשלתי לכלל הציבור, במטרה להגביר שקיפות ומעורבות ציבורית בישראל. בנוסף להנגשת פעילות הכנסת ותקציב המדינה, האתרים שאנחנו מפתחים כוללים גם מידע על תקציבי רשויות מקומיות, תוכניות בנין עיר, מדד הדיוק של רכבת ישראל, מיפוי תאונות דרכים, ספר החוקים של המדינה, פירוט השקעות של קרנות הפנסיה שלנו ועוד. כמו כן יש לנו פרוייקטים העוסקים בהנגשת מידע היסטורי ותרבותי, כגון מאגר העיתונות היהודית של הספרייה הלאומית. הכלים שלנו כבר נמצאת בשימוש, בין היתר בידי ח”כים ועיתונאים הנעזרים בהם לעבודתם.

איזה סוג של אנשים מגיעים להתנדב בסדנא? ומהו שיעור הנשים בקרב חבריה?

הסדנא מושכת מגוון של אנשים, וזה כולל לא רק מפתחים אלא גם מעצבים, כלכלנים, עיתונאים, חוקרים ואקטיביסטים. אבל בבסיסה מדובר בעמותה טכנולוגית. הייחוד שלנו הוא ביכולת לרתום את הידע, המומחיות ורוח היזמות שמאפיינת את קהילת ההייטק בישראל לטובת יצירת כלים שישרתו את הציבור.

הצד השני של המטבע הוא שאנחנו משקפים את מה שקורה בהייטק בארץ, וקהילת המתנדבים שלנו נוטה להיות הומוגנית מבחינה דמוגרפית. במיוחד בולט לעין המחסור בנשים מתכנתות בקרב המתנדבים. זאת למרות שיש אצלינו נשים שפעילות בתחומי העיצוב והתוכן.

זמן קצר אחרי שהתחלתי לעבוד בסדנא יזמתי פגישה עם מובילי הפרויקטים שלנו. ישבנו מסביב לשולחן, 15 גברים ואשה אחת, ואחד המובילים העיר שזה משהו שחייבים לשנות. אני שמחה שזה בא מהמתנדבים שלנו ומרגישה שיש המון נכונות, פתיחות ורצון טוב לשנות את המצב. יחד עם זאת,  זה עוד לא אומר שזה פשוט, או שאנחנו בטוחים מה הדרך הנכונה לגרום לשינוי הזה לקרות.

זו הסיבה שהחלטנו לשתף פעולה עם she-codes. בראש ובראשונה כי זה ארגון של נשים יוצאות מן הכלל ובגלל שאנחנו קיבלנו החלטה מודעת לעודד נשים לקחת תפקידים מובילים אצלנו ולהן יש קבלות בשטח.

למה לדעתך לנשים כל כך קשה למצוא את דרכן לקהילות הקוד הפתוח? ולמה תחום האקטיביזם הטכנולוגי, מה שנקרא ה- civic tech , מובל על ידי גברים?

אני לא בטוחה שבעולם תנועת ה-civic tech אכן נשלטת על ידי גברים, אבל אין ספק שבעולם ההייטק, ועל כמה וכמה בקהילות קוד פתוח, השיעור הנמוך של השתתפות נשים מדאיג. אפשר למנות הרבה מאד סיבות, ואני מעריכה שאין תשובה אחת נכונה, אלא שילוב של כמה גורמים. חלק מהנשים מתארות מצב של בדידות לא מזהרת כאשה יחידה בין גברים, מה שגורם לתחושה תמידית של “אני לא מספיק טובה”, יש בעיה של “חבר מביא חבר” ופחות מדי “חבר מביא חברה”, אחרים תולים את האשם בכך שלא מעודדים מספיק נערות לבחור בתחומים טכנולוגיים עוד בגיל צעיר, וחלק מזה נובע אולי גם מכך שההיסטוריה שאנחנו לומדים ומכירים לא נותנת מקום מספיק בולט לנשים שקידמו את התחום.

אצלנו, חלק מהנשים דיברו על כך שאנחנו מחלקים למתנדבים בירה מיוחדת שמבשלים עבורנו (ה”חשמביר”) במפגשי הפיתוח ובדף הויקי שלנו אפילו כתוב שבלי בירה אי אפשר לכתוב קוד. מצד אחד, כולן הסכימו שהבירה מדליקה ומשמחת, ומצד שני זה לא מדבר למרבית הנשים ומשדר תרבות גברית. זה לא אומר שנוותר על החשמביר שאנחנו כל כך אוהבים, אבל כדאי אולי לחשוב האם נכון שזה יקבל מקום כל כך מרכזי בייצוג של הסדנא, ואולי גם על כך שצריך סמלים נוספים.

שבי קורזן. מקור: she codes

שבי קורזן. מקור: she codes

איך מצאת את עצמך עומדת בראש ארגון שהוא גברי ברובו?

זה באמת קצת מפתיע, ואולי עוד יותר מפתיע הוא שאם תסתכלי על תחום המידע הפתוח בעולם תגלי שרוב מנהלי הארגונים הם דווקא מנהלות.

הרקע שלי מגוון. מצד אחד, החיבה שלי עוד מילדות לתחומים ה”ריאליים” הובילה אותי לעשות בגרות בפיסיקה ומתמטיקה ולהשלים תארים במדעי המחשב, כלכלה ומנהל עסקים. מצד שני, כמו נשים לא מעטות שלמדו מדעי המחשב, לא ראיתי את עצמי מתכנתת כל היום לפרנסתי. בתקופת הלימודים נסחפתי להרפתקאה הגדולה של הקמת “מוקד סיוע לעובדים זרים”, שם כיהנתי כמנכ”לית עד 2010. זה היה פרק מאד משמעותי בחיי והבנתי שהמקום של שינוי חברתי הוא המקום הנכון בשבילי. אבל הצד הגיקי שבי בכל זאת הרגיש שהוא לא בא לידי ביטוי וחיפשתי לעשות עבודה ציבורית בדרך אחרת. בחופשת לידה עם בתי הייתי עסוקה בלפתח יוזמה משלי וכששמעתי על המשרה שנפתחה בסדנא מייד נדלקתי. אין ספק שמדובר בארגון עם תרבות ארגונית מאד שונה מהמקום הקודם בו הייתי, שם היה רוב לנשים. זה מאתגר, אבל גם מרענן, וצריך לומר שהקהילה קיבלה אותי מאד יפה.

מה לדעת ניתן לעשות כדי למשוך יותר נשים לפעילות בסדנא? ולמה זה בכלל חשוב? האם את חושבת שהקהילה מוכנה לשינוי הזה?

זה מובן מאליו בעיני שחשוב שנשים יקחו חלק בהובלת פרויקטים בסדנא. ראשית, הרי מדובר ב 50% מהאוכלוסיה, ואיך יתכן לייצג את צרכי הציבור כאשר מחציתו אינו מיוצג אצלנו!? האם היו נבחרים פרויקטים אחרים אצלנו אילו נשים היו מובילות אותן? יתכן מאד שכן. לא נדע, עד שלא ננסה.

שנית, אנחנו מפספסים כשרונות ויכולות. נהוג בקהילות קוד פתוח לדבר על כך שאלה קהילות מריטוקרטיות, אבל קהילות שבהן אין ייצוג ראוי לנשים ומיעוטים אינן יכולות בהגדרה להיות מריטוקרטיות. הן פשוט הגמוניה,  אלא אם כן מאמינים שכל הכשרון נמצא אצל גברים לבנים ממעמד הביניים. כדי להבטיח מריטוקרטיה אמיתית צריך ליצור סביבה שבה אנשים מוכשרים מכל המינים והמגזרים יוכלו להצליח ולהוביל.

ולבסוף, כארגון שרוצה לתרום לחברה, אנחנו צריכים בראש ובראשונה ליישם על עצמנו את הערכים להם אנחנו מטיפים. אנחנו לא יכולים לטעמי לקבל את הסטטוס קוו שקיים בתעשייה אלא להראות שאפשר וניתן ליצור שיוויון אמיתי.

איך עושים את זה? אחד השיעורים החשובים שלמדתי בשנותי בתחום העשייה החברתית הוא שלא די לומר “אנחנו פתוחים לכל, וכל אחד או אחת יכול/ה להצטרף אלינו”. צריך להיות מודעים לחסמים הלא כתובים והלא מודעים, שמדירים קבוצות שונות, בין אם מדובר בנשים, או במיעוטים. בעיני הדבר הכי חשוב הוא להחליט שעושים צעדים פרו-אקטיביים לעודד כניסה של קבוצות מגוונות ולא להניח שזה יקרה מעצמו.

בהאקתון הקרוב שאנחנו מקיימים ב 24-25 לאוקטובר, החלטנו שאנחנו שמים דגש על עידוד השתתפות של נשים מתכנתות. אנחנו בקשר הדוק עם she-codes, הזמנו נשים משם להציג את הפרויקטים שלהן בהאקתון ולקחת בו חלק פעיל. עשינו גם עבודה פנימית, התיעצנו עם מתנדבות ותיקות אצלנו כדי להבין מה יכול ליצור אוירה מעודדת נשים ושמענו עצות מאד מועילות. למשל, שזה מאד עוזר אם יש כבר מישהו בתוך הקהילה שמכירים ויכול לתת יד בהשתלבות.

לכן יצאנו בקריאה למתנדבים להזמין קולגות נשים. בנוסף, רצינו להגדיל נראות של נשים בפעילות שלנו. יזמנו סדנת פייתון ביום הראשון של ההאקתון, שתועבר על ידי אישה. העיתונאית והבלוגרית המוערכת טל שניידר תהיה מרצה אורחת באירוע. אנחנו אפילו מנסות לארגן פעילות לילדים – משהו שגם הגברים אצלנו מאד ביקשו.

גילוי נאות: מרי לויצקר מועסקת על ידי הסדנה לידע ציבורי.

אנחנו מודעות לכך שאלה רק צעדים ראשוניים ואנחנו פתוחות להצעות ולמשוב ובעיקר יוצאות בקריאה לכל הנשים המקודדות – בואו בהמוניכן, אנחנו רוצות אתכן!


האקתון הסתיו של הסדנא לידע ציבורי, שיערך ב-24-25.10, מארח את she codes, לסוף שבוע של מידע פתוח, קוד פתוח וממשל פתוח. אנחנו מזמינות מפתחות ומפתחים, מעצבות ומעצבים, עיתונאיות ועיתונאים, וכל האזרחיות והאזרחים שאכפת להם ורוצים לקחת חלק בקידום שקיפות הממשל ושיתוף הציבור באמצעות כלים טכנולוגיים. לפרטים ולהרשמה לאירוע.

מפגשי הפיתוח השבועיים של הסדנא מתקיימים באופן קבוע בגוגל קמפוס (יגאל אלון 98, בניין אלקטרה, ת”א) בימי שני בין השעות 18:00-24:00, ובהאב הפתוח שבספרייה הלאומית (קומה מינוס 1 ליד הקפיטריה), קמפוס גבעת רם מידי יום רביעי בין השעות 19:00-23:00.

SheCon, ההאקתון השנתי של she codes; לציון שנה לארגון יתקיים ב20-22.11, להרשמה.

מפגשי הפיתוח השבועיים של she codes; בתל אביב מתקיימים באופן קבוע בגוגל קמפוס (יגאל אלון 98, בניין אלקטרה, ת”א, קומה 34) בימי ראשון בין השעות 18:30-22:00, בקלרנה (יגאל אלון 98, בניין אלקטרה, ת”א, קומה 13) בימי רביעי בבוקר בין השעות 10:00-15:00; בירושלים בהאב הפתוח שבספרייה הלאומית (קומה מינוס 1 ליד הקפיטריה), קמפוס גבעת רם מידי יום שני בין השעות 19:00-22:00, וכן מדי שבוע בסניפים נוספים ברחבי הארץ (אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון, בטכניון בחיפה, והסניף החדש במודיעין אשר יושק השבוע ביום שלישי!).

מקור תמונה ראשית: Shutterstock / Business woman pointing programming script

she codes

;she codes היא קהילת נשים, מפתחות תוכנה ששואפות להרחיב את מעורבותן של נשים בתחום פיתוח התוכנה. הקבוצה מארגנת מפגשים שונים בתל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע ומפעילה בין היתר תוכנית חינוכית לנערות צעירות מהפריפריה. כיום מונה הקהילה למעלה מ-2,000 מפתחות ומטרתה להגיע ל-50% נשים מבין מפתחי התוכנה בתוך עשור.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: