המשחק המלוכלך שמאחורי הקלעים בעמק הסיליקון

מסמכים משפטיים חדשים שנחשפו לאחרונה מגלים בצורה ברורה את אחת הפרשות המלוכלכות ביותר בהיסטוריה של ההייטק האמריקני: גוגל, אפל, אינטל, מיקרוסופט, נובל, אורקל וסאן מככבות ברשימת חברות-ענק שתיאמו ביניהן, לכאורה בניגוד לחוק, גיוסי עובדים – ובכך פגעו קשות בתחרות, במשכורות העובדים, חופש העיסוק וההגבלים העסקיים

shutterstock secret

הפוסט נכתב על ידי אורי ברייטמן.

סטיב ג’ובס רתח מזעם. המגייסים של גוגל פנו לצוות המפתחים של דפדפן ‘ספארי’ וניסו לגייס את הטובים שבהם כדי לפתח דפדפן מתחרה, ‘כרום’. ג’ובס הרים מיד טלפון למר סרגיי ברין, אחד משני מייסדי גוגל, וצרח עליו: “אם אתם תקחו לעבודה את אחד האנשים שלי, זה אומר מלחמה”.

לאחר השיחה עם ג’ובס, הורה ברין לצוותו להקפיא את הגיוסים הללו.

brin-email-500x249

מג וויטמן, מנכ”לית איביי (eBay), הרימה טלפון זועם למנכ”ל גוגל (באותה התקופה), אריק שמידט. “למה אתם מנסים לגייס את אחד מהעובדים הבכירים שלי?”, היא תהתה. שמידט הוציא מייל סודי שבו הורה לפטר את המגייס, ולהפסיק לפגוע ב”חברה טובה שלי”.

meg-whitman1

לחצו להגדלה – המייל של אריק שמידט בעניין מנכ”לית איביי

“אסור להעסיק את האנשים הבאים”

גוגל הצליחה, עד לאחרונה, להסתיר מן הציבור מסמך סודי (מהשנים 2005 ו-2006) המפרט רשימת חברות הייטק שאליהן “אסור לפנות” לצרכי גיוס עובדים. הרשימה מוגדרת כ”מדיניות גיוס בהסכם מיוחד – פרוטוקול עבור גיוס מוגבל, לא להתקשר וחברות רגישות”. המסמך נחשב ל”הסדר כובל” קלאסי, אסור על פי דיני ההגבלים העסקיים (Anti-trust law) וגם נוגע בחלקו למועמדים שפנו מיוזמתם לעבוד בגוגל.

תחרות חופשית? הצחקתם את גוגל ואת בכירי העמק. קרטל הגיוס מנע ממאות אלפי עובדים בחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם להתקדם בקריירה. הקרטל גרם להם להיתקע עם משכורת נמוכה ממה שהגיע להם, בלי אפשרויות קידום טובות ובלי לקבל הצעות שכר גבוהות מהחברות המובילות בענף, כמו גוגל ואפל למשל. ישראלים-לשעבר המועסקים כיום בחוף המערבי יכולים לקרוא פוסט זה ולהשתגע מזעם.

google-special-agreement-hiring-500x541

רשימת החברות המרכזיות שהיו מעורבות בקרטל הגיוס:

  • גוגל
  • אפל
  • נובל
  • אורקל
  • סאן מיקרוסיסטמס
  • אינטל
  • מיקרוסופט
  • דאבלקליק
  • קומקאסט
  • יבמ (בכירים בלבד)
  • ג’ננטק
  • אינטואיט
  • אדובי
  • לוקאספילם
  • פיקסאר
  • אוגילבי
  • דבליו-פי-פי

דניאל למברט, מנהלת משאבי האנוש של אפל, הוציאה בפברואר 2005 מייל מפורש בו כתבה לצוות שלה:

“בבקשה הוסיפו את גוגל לרשימת ה’לא-לגעת’ שלכם. לאחרונה סיכמנו איתם לא לגייס אחד מהשני, אז אם אתם שומעים על גיוס שהם עושים נגדנו, בבקשה תודיעו לי. בבקשה תכבדו גם את הצד שלנו בעסקה. תודה, דניאל.”

Danielle-Lambert-Apple-2005-email-no-poaching-450x271

באוקטובר 2005 שלחה הגב’ שונה בראון, סמנכ”לית משאבי אנוש ב’גוגל’, מייל לאריק שמידט (כאמור, מנכ”ל גוגל באותה תקופה), ובו דנה איתו על פרטי הרשימה הסודית של החברות שאסור לפנות אליהן, או שצריך לפנות אליהן תחת הגבלות וזהירות מיוחדת. שמידט ענה לה, בין היתר, כך:

“אני מעדיף שאומיד [מר אומיד קורדסטני, סמנכ”ל בכיר בגוגל באותה תקופה; א.ב.] יעשה את זה בעל-פה מכיוון שאני לא רוצה ליצור מסלול-נייר שעליו נוכל להיתבע יותר מאוחר? לא בטוח לגבי זה, תודה, אריק”

תשובתה של בראון היתה קצרה ומפלילה: “נשמע הגיוני לעשות את זה בעל-פה. אני מסכימה”.

schmidt-email-500x181

מה לא בסדר בכל ההסכמים הסודיים הללו?

  • פגיעה בחופש העיסוק של עובדים בכל הדרגים – זוטרים ובכירים כאחד.
  • פגיעה במשכורות העובדים שאינם יכולים להתקדם.
  • פגיעה בעקרונות התחרות החופשית.
  • עבירות על דיני ההגבלים העסקיים.
  • פגיעה בציבור המשקיעים (אינם מודעים למגבלות של החברה להתחרות).
  • נזק להתפתחותה הבריאה של תעשיית ההייטק העולמית.

המסמכים והתכתובות נחשפו במסגרת תביעה ייצוגית שהגישו עובדים בכירים בחברות ההייטק הנוגעות לפרשה. לפי הערכות מבוססות בענף, פגע קרטל הגיוס ב-1 מליון עובדים בכל רחבי העולם. במיוחד פגע הקרטל במנהלים בכירים בדרגות ביניים, מפתחים בכירים, סמנכ”לים ומנהלי צוותים.

התביעה האזרחית נגד החברות הללו הוגשה לאחר חקירה ארוכה של משרד המשפטים האמריקני, שהתקיימה בין השנים 2009- ל-2010, שבסופה אמנם לא הועמדו לדין עדיין אף אחד מן הנוגעים לדבר, אך החברות התבקשו להפסיק מיידית את המעשים הנ”ל, ולפחות חלק מהן הסכימו באופן מיידי.

תגובות החברות לפרסומים בתקשורת היו קצרות ומתחמקות. לא היו הכחשות של ממש. הסגנון חוזר על עצמו: “אנו משתפים פעולה עם משרד המשפטים”…”אנו מאמינים שפעולותינו היו מתואמות עם החוק”…”איננו חושבים שעברנו על החוק”…”איננו מגיבים על עניין הנמצא בבירור משפטי”…”אין תגובה”…”. חלק מן החברות המוזכרות במסמכים אף לא טרחו לענות או להוציא תגובה כלשהי. הנה רשימת התגובות המלאה וכתבה מקיפה יותר.

כתבנו כאן בעבר על פרשת ה”נו-פואצ’ינג” (No Poaching) הזו, אבל נראה שהיא רחוקה מלהסתיים, גם אחרי שפסק הדין בתביעה האזרחית יינתן במהלך 2014.

google-agreement-header-500x143

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג ״חופש החיפוש״.

קרדיט תמונה ראשית: secret via shutterstock.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

3 תגובות על "המשחק המלוכלך שמאחורי הקלעים בעמק הסיליקון"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
תל אביב
Guest

כן. שכר של מהנדס בכיר בחברה של מיליארדים לא צריך להיות 30-50 אלף ש”ח. הוא צריך להיות 100-200 אלף ש”ח.
אבל זה מה שקורה כשיש קרטל וכשיש עבדים שמסכימים לכל דבר. בדיוק כמו בהיי טק הישראלי.

מ
Guest

גם בארץ יש חברות הנוהגות כך.

שי
Guest

הקטע הבאמת הזוי: סטיב ג’ובס התחיל את הקרטל בעקבות ג’ורג’ לוקאס… כשהוא קנה את פיקסאר לוקאס דרש הסכם כזה ומאז ככה סטיב התנהל.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: