כך פתח הקוד הפתוח את המועדון הסגור של המתכנתים

השפעת הדמוקרטיזציה של הקוד הייתה רחבה בהרבה מתרומתה הישירה לפיתוח: המועדון הסגור נפתח ואליו נכנסו יותר נשים, חרדים ואוכלוסיות מגוונות. המעבר לשימוש בענן רק העצים את המגמה

המתכנתים אינם עוד מועדון סגור שרק מתי מעט רשאים להיכנס אליו (צילום: dreamstime)

מאת מיכל ווסק, מנהלת שיווק מפתחים במיקרוסופט ישראל, המזרח התיכון ואפריקה

רבות כבר נכתב על מהפכת הקוד הפתוח, ששינתה דפוסים בעולם התכנות והזניקה מגוון רחב של ענפים – מפיתוח ציוד רפואי מציל חיים והתאמתו לצרכים ספציפיים, דרך שירותים פיננסיים ללא תלות בבנק פיזי ועד יישומים שונים אפילו בצה”ל. אבל מעבר לתרומה הישירה לקוד, לפיתוח ולמוצר עצמו, ומעבר לשיתוף המבורך והמתבקש בין מתכנתים מארצות שונות ואפילו מחברות מתחרות – כדאי לשים לב לנושא פחות מדובר: התרומה החברתית הרחבה יותר לחברה, והפעם הכוונה היא ל-Society.

לדמוקרטיזציה של הקוד, כפי שמכונה המגמה הנוכחית, יש השלכות מרחיקות לכת לא רק על שגרת יומם (ולילותיהם הארוכים) של המתכנתים, אלא גם על סוג האוכלוסיה שכעת יכול להצטרף לקהילה הזו. אני רואה את זה בעבודה שלי מדי יום: אם בשירות הצבאי התרגלתי לדפוס מסוים מאוד של מתכנתים – כולם גאוני מחשב, מצטייני מתמטיקה ומדעים – בעבודתי כיום אני נוכחת לגלות גיוון מפתיע ומשמח: יותר נשים, יותר חרדים ובני קבוצות באוכלוסיה שלאו דווקא כיוונו (או הוסללו) לאזורים האלה בצעירותם. סיטואציה דומה מתרחשת היום ביותר ויותר עסקים, ולא במקרה.

בעולם שאנו צועדים לקראתו, קהילת המתכנתים אינה עוד מועדון סגור שרק מתי מעט רשאים להיכנס אליו. היא כוללת גם קהל רחב ומגוון בתחומים רבים, שיכול להרוויח את מטה לחמו גם בלי תואר במדעי המחשב וניסיון מוכח של חמש שנים במשרת סיניור (אלה יהיו עדיין נחוצים בתפקידי פיתוח מורכבים, וטוב שכך). במשק כמו זה הישראלי, שנשען יותר ויותר על טק וייצוא טכנולוגיות, זו בשורה חברתית של ממש.

גיוון והכלה כפי שלא ראינו מעולם

אם כן, הגיוון באוכולוסיה הטכנולוגית הולך וצובר תאוצה, ולקוד הפתוח יש תרומה מכרעת בכך. הוא מאפשר גם לבעלי ידע וניסיון מועטים יותר להשתלב בעולם התכנות והתקשוב: גם ללא הבנה עמוקה של ה-Backend, האלגוריתם או המנוע של המערכת, אפשר היום לחולל פלאים וללמוד תוך כדי תנועה.

בנוסף, כשמדובר בפיתוחים מורכבים, היכולת לשתף קוד חוסכת התעסקות ב”ברזלים” ומייתרת את הצורך להתחיל בכל פעם מאפס. והרי אין שום סיבה שמתכנת במוסד פיננסי, שהתבקש לכתוב פיצ’ר חדש בתחום האשראי, הבלוקצ’יין או האלגוטריידינג, ישחית את זמנו על כתיבה בסיסית בתחומים שכלל אינם בליבה מבחינתו.

החששות הראשוניים מהפתיחות והשיתופים כמובן לא התאמתו: במקום ויתור על הייחודיות והנבדלות, קיבלו החברות והארגונים חיסכון משמעותי במשאבים ופתרונות שיושמו בהצלחה בווריאנטים אחרים. במקום הצפה שתוריד את הרמה, הם זכו לגיוון מבורך בהון האנושי, בדפוסי החשיבה וביצירתיות. כך, מה שבתחילת הדרך היה בבחינת “רע הכרחי” (מעין “אם אי אפשר לנצח אותם, הצטרף אליהם”), הפך לאידיאולוגיה ולחלק מהתפיסה והתרבות הארגונית.

העצמת המתכנת, עזרה הדדית, שיתוף פתרונות, קיצורי דרך באמצעות חלקי קוד שכבר נכתבו ונוסו – כל אלה רצויים מאוד. בשונה מקוד קנייני, הקוד הפתוח מאפשר לנו להרחיב את היריעה ושיתופי הידע בדרך לעולם משכיל ובשל יותר מבחינה טכנולוגית והיצע איכותי של אנשי IT.

החופש לפסל את המחר

לקוד הפתוח יש עוד מגוון השלכות חשובות. כדי להבין את עוצמת המהפכה, צריך לחזור מעט לאחור. ב-2006, בספרו “העולם הוא שטוח”, תיאר העיתונאי תומס פרידמן את עידן הגלובליזציה המתהווה, כשגולת הכותרת הייתה העצמת הפרט: לא עוד ערכים המונחלים או מוכתבים מלמעלה למטה, כי אם מידע שזורם לרוחב. קוד פתוח הוא ההתגשמות האולטימטיבית של החזון: לא עוד ענקית תוכנה, המקבעת את אבני הלגו ולא מותירה למתכנתים ברירה אלא להמתין בסבלנות לגרסה הבאה, כי אם מתכנתים חופשיים שיכולים – בעזרת הכלים המגוונים שהיא מספקת להם – לפסל את המחר כטוב בעיניהם.

אם עסקתם בתכנות לפני 15-10 שנים, הייתם עדים ודאי לכמה מהצמתים שנחשבו בשעתם לרעידות אדמה, עם רעשי משנה בעמק הסיליקון ובעולם כולו. יישומי Windows היו סגורים בעיקרם, והם היוו את הבסיס. הנדידה ל-Open Source התחילה אצלנו בתחילת המילניום, תוך כדי שינוי תפיסתי משמעותי. רגע מכונן נרשם כאשר המנכ”ל הכריז על כוונה להוסיף תמיכה מלאה בלינוקס לשרתי ה-SQL. “מערכות הפעלה הן כבר לא המוצר החשוב ביותר שלנו”, הוא הודיע, “המוצר האסטרטגי הוא עכשיו המידע”. ואכן, פיתוחה של מערכת הפעלה מבוססת לינוקס לניהול שרתי ענן בישרה על עידן חדש בעולם התכנות.

כיום קשה לדמיין מציאות אחרת: ב-Azure למשל משולבים עשרות אלפי רכיבים של קוד פתוח, משרתי לינוקס ועד קונטיינרים מוכנים ופתרונות כמו פרויקט קוברנטיס. אנחנו עוסקים בפיתוח ה-Visual Studio Code התומכת בהשלמת קוד חכמה, באיתור שגיאות ובהמחשה יישומית של הקוד לפני שהוא יוצא לפרודקשן ולצרכני הקצה (הבדל של שמיים וארץ מכתיבה ב-++C למשל). ולפני שלוש שנים, בצעד שיותר מכל בישר על השלמת המפכה, רכשנו את גיטהאב. שיתופי קוד הפכו למדיניות המוצהרת.

כדי להשלים את התמונה, משנה לשנה אנחנו מגבירים את התמיכה בקהילות המפתחים, להן שמור חלק מרכזי באקוסיסטם של ההייטק הישראלי והעולמי. מבחינתנו, אלה לא רק הצרכנים הישירים של כלי הפיתוח; בעידן הקוד הפתוח, הם גם שותפים. לכן אנחנו מרבים לעבוד עם ראשי הקהילות, בודקים איך אפשר לסייע, מזמינים לאירועים משותפים, מקצים מתחמים ללא עלות ומקפידים לשמור על קשר, לעדכן ולהתעדכן. לצד זאת, בתחום ההכשרות ניתן למצוא כיום מגוון עצום של קורסים וסדנאות המשפרים את סט היכולות האישיות בטכנולוגיה בכלל וביישומי ענן בפרט, אם במסגרת הארגון המעסיק ואם באופן פרטי ועצמאי.

אבל התרומה המבורכת מכולן היא למשתמשי הקצה. בראייתי, מתכנת הוא גיבור על, לא פחות. באג ברשת חברתית פופולרית, או בפלטפורמת השקעות גדולה דווקא ביום המסחר הקריטי של סוף השנה האזרחית, עלול לשתק מיליונים ולעלות מיליארדים. מכיפת ברזל ועד טלמדיסין, מ-DNA סינתטי ועד טכנולוגיה חדשנית שמפחיתה זיהום סביבתי ממכוניות – כותבי הקודים משנים חיים ומצילים חיים. אם עזרנו להם להצליח – עשינו את שלנו.

הכתבה בחסות Microsoft

על מנת לאפשר מיצוי מקסימאלי של תשתית הענן שלה, מפעילה מיקרוסופט את תוכנית ההכשרות הארגונית, המעודדת תרבות ארגונית של למידה והעשרה, טיפוח יכולות והגברת מוטיבציה ומעורבות של העובדים.

התוכנית מסייעת לארגונים להתמודד עם פערי הידע של העובדים, לאפשר אימוץ מהיר ויעיל של Azure, ולקדם את הקהילה הטכנולוגית על ידי התמקצעות ביישומי Azure, ויתר הכלים והמוצרים השונים של מיקרוסופט. מאז השקתה ביולי 2019, פועלת התוכנית במאה מדינות והסמיכה כ-430 אלף משתתפים ברחבי העולם, במקצועות ניהול Azure, הנדסת נתונים, האבטחה, DevOps, בינה מלאכותית ועוד.

לפרטים נוספים לחץ כאן.

כתבת אורחת

הגב

6 תגובות על "כך פתח הקוד הפתוח את המועדון הסגור של המתכנתים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אחד שתורם לפרוייקטים פתוחים
Guest
אחד שתורם לפרוייקטים פתוחים

אם מישהו ממיקרוסופט קורא את התגובה הזו.
אני תורם לעולם הקוד הפתוח במגוון של פרוייקטים של קוד פתוח
וגם של מייקרוסופט.
גיטהאב, שהיא חלק ממיקרוסופט מציעה sponsorship,
כאשר כל אחד שיש לו יוזר בגיטאהב, אנשים יוכלו לתרום לו כסף
על העבודה שלו בעולם הקוד הפתוח.
זה מבורך וצעד מגניב.
השירות הזה לא ניתן כרגע בישראל. אם אפשר לדחוף אותו כדי שהוא יהיה גם בישראל, ויתן להרבה אנשים יותר אופציה לתרום לקוד הפתוח.

בברכה,
אחד שתורם לעולם הקוד הפתוח.

tux
Guest

אני קורא נכון? מיקרוסופט מהללים את הקוד הפתוח? אז למה כל מערכות ההפעלה שלהם הם קוד סגור?

בעצם, עדיף שלעולם שלא נדע איזה זוועה זה הקוד של מיקרוסופט….

לליי
Guest

ייחחח

אבי
Guest

מיקרוסופט חברה מיזדיינת

אני
Guest

די לדחוף לנו אג’נדות. מי שטוב במשהו שיהיה בו, מי שלא לא.

יזמקו
Guest

זה יום מצער. נראה שגיקטיים ירדו לזנות הכי זמותית אם כתבה כזו רדודה מטעם מיקרוסופט מוצאת את דרכה לכאן .
גברת ווסק – לא מאמין לך.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: