איך רשת חברתית שלא מקבלת כל אחד שווה כבר מיליארד דולר?

הרשת החברתית החדשה ClubHouse צוברת פופולריות רבה וזוכה למיליוני הורדות ולהערכת שווי של מיליארד דולר, זאת למרות שלא תוכלו להצטרף אליה בלי הזמנה ובלי אייפון. אז מה הסיפור שלה?

זה בערך כל מה שתמצאו באתר המינימליסטי של Clubhouse. צילום מסך

פחות משנה לאחר שהוקמה על-ידי היזמים פול דוויסון ורון סת’, יזמים מוכרים ומקושרים בסיליקון וואלי, הפכה הרשת החברתית שהקימו, Clubhouse, למועדון הסגור הפופולרי ביותר במספר מדינות כולל בריטניה וגרמניה.

רק בשבוע שעבר דווח כי האפליקציה זכתה לשיעורי ההתקנה הגדולים ביותר בגרמניה, והפכה לאפליקציה הפופולרית ביותר בשוק הגרמני עם 119,548 משתמשים פעילים ולאחר מכן בריטניה עם 92,659. מבחינת מספרי ההורדות, חצתה האפליקציה כבר את רף ה-2 מיליון הורדות ונהנית מכמעט 400 אלף משתמשים פעילים בכל העולם, על פי נתוני App Annie. לא רע בשביל רשת חברתית, שלא ממש יוצאת מגדרה כדי לצרף משתמשים חדשים. למה הכוונה? ובכן, בתור התחלה, אם אין לכם הזמנה – לא תוכלו להירשם אליה. בנוסף, היא זמינה כרגע רק למכשירי אייפון, ומשאירה בחוץ כ-75 אחוז ממשתמשי הסמארטפונים בעולם, שמעדיפים את מערכת ההפעלה של גוגל.

ההצלחה של קלאבהאוס לא נעלמה מעיניהן של קרנות ההון שהזרימו תוך זמן קצר לקופתה השקעות בגובה 10 מיליון דולר תחת הערכת שווי של 100 מיליון דולר. תשעה חודשים מהקמתה, קלאבהאוס ביצעה כבר סבב גיוס B בהובלת קרן אנדריסן-הורביץ (a16z) הנחשבת, גיוס שבוצע על פי הערכת ושווי של יותר ממיליארד דולר. חד-קרן. אנדרו צ’ן, השותף בקרן שאחראי על ההשקעה כתב על הפגישה עם פול דוויסון היזם: “נדרשו לי 10 שניות להבין שזה אחד היזמים הכריזמטיים והאנרגטיים ביותר שיצא לי לפגוש מעולם”.

מה סוד ההצלחה ועל מה הדיבור?

אין ספק שאחד ממנועי הבאז והצמיחה של האפליקציה החדשה הוא ההצטרפות של פיגורות מוכרות ופופולריות בעולמות הבידור, הטכנולוגיה, ודמויות ציבוריות כמו מרק קובן, אשטון קוצ’ר, ג’רד ליטו, כריס רוק, דרק צ’פורה, הקומיקאי קווין הארט ועוד. בחודש אוקטובר האחרון, הופיעה האפליקציה כהמלצה חמה של אופרה ווינפרי, שאף כתבה עליה במגזין וסחפה אחריה רבים ב’אפקט אופרה’ הידוע. השבוע, לרגל יום השואה הבינלאומי, אף נערכה בו גרסת אונליין מרגשת של יוזמת “זיכרון בסלון”, שמעלה זכרונות של ניצולי שואה.

בראיונות לתקשורת האמריקאית התייחס אחד המשתמשים באפליקציה לסוד ההצלחה שלה ואמר שבמהומות האחרונות בארה״ב סביב הריגתו של ג’ורג פלויד ומחאת ה-BLM – “האפליקציה הייתה המקום היחיד לשמוע את הזווית של דמויות כמו אופרה ווינפרי בחדר סגור עם הזמנה בלבד”.

הסבר נוסף להצלחה, מגיע מהפעילות של היזמים ואנשי הטכנולוגיה. בימים של ריחוק חברתי, סגרים וחוסר היכולת להיפגש בכנסים ומפגשים, הפכה האפליקציה למקום מפגש חברתי-עסקי שבא להחליף את שיחות הזום והכנסים והאירועים שלא ניתן להיפגש בהם. כך למשל מספרת קלייר ג’ונס, מנהלת מסחרית בחברת הסטארטאפ What3words, כי האפליקציה הפיחה רוח חדשה לסצנת האירועים הטכנולוגיים “אליה התגעגענו כל כך בתקופת המגיפה והסגר. האפליקציה איפשרה לנו לייצר תנועה חזקה של שיח נשי משמעותי בעולמות הטכנולוגיה ואיפשרה לנו היזמיות לדבר על נושאים מגוונים הנוגעים לעולמות התוכן שלנו כגון גיוס הון ועוד. לראות נשים תומכות אחת שניה ומדברות על זה, ייצר כח משמעותי עבורנו ומקום מאחד ותומך”.

בראיון למגזין Wired סיפר המתכנת אוסטן אלרד, שמשתמש באפליקציה מיומה הראשון, כי האנלוגיה היחידה שניתן להשוות את קלאבהאוס אליה, היא טוויטר, מכיוון שאתה יכול לעקוב אחרי משתמשים שאתה לא מכיר, אבל הקונספט הקולי של השיחות הקוליות הופך את המרחב השיחתי לאינטימי יותר, קל ונגיש יותר לצריכה, כי אתה יכול להאזין ברקע בזמן שאתה עושה דברים אחרים”.

אז איך זה עובד ואיך מצטרפים?

כאמור, האפליקציה זמינה כרגע במכשירים של אפל בלבד, מאפשרת הצטרפות רק על-ידי הזמנה מראש, על-ידי חברים, וזאת כדי לייצר את תחושת האקסקלוסיביות והמועדון הסגור, ולא מן הנמנע שזה הסוד האמיתי להצלחתה בימים אלה, בנוסף למינוף תחושת הפחד מהחמצה (FOMO), שכן השיחות בחדרים אינן מוקלטות ומתקיימות בזמנים מוגדרים מראש. אם בכל זאת, אתם רוצים לנסות את מזלכם אתם יכולים להירשם לרשימת ההמתנה ולנסות לחפש הזמנות ברשתות חברתיות אחרות, תחת האשטג Clubhouse#.

זירת המשפיענים החדשה – משפיעני שיחה

קיבלתם הזמנה, התקנתם את האפליקציה. עכשיו מה?

בעת הכניסה לאפליקציה, תתבקשו לבחור את הנושאים המעניינים אותכם לשיחה, משיחות על טכנולוגיה, שיווק, השראה, נושאים חברתיים, כלכליים, עסקיים ועוד. כל חדר יכול להכין בין עשרות אנשים לאלפים, ולכל חדר יש מנהל שיחה, אחריו ואחרי האירועים שלו תוכלו לעקוב.

האם אלה יהיו המשפיענים החדשים? לפי אחד מהמשקיעים הראשונים בחברה, ג’וש קונסטין, מקרן ההון Signal Fire, “המשתמשים המוצלחים ביותר ברשת, הם אלה שסוחפים אחריהם קהלים גדולים, יש להם את תכונות האופי הייחודיות הגורמות לסחף טבעי של אנשים, על סמך הניסיון שלהם, הכריזמה שלהם, יכולת השיחה והשכנוע שלהם – בניגוד לפלטפורמות אחרות, כאן זה עולם אחר של משפיענות וזה דורש סט יכולות אחרות מעולם המשפיענים שהכרנו, לרבות יכולות רטוריקה, שכנוע וכריזמה”.

השיחות כאמור מתקיימות בזמן אמת בלבד, לא מוקלטות ונעלמות מיד לאחר סיום השיחה. אם תרצו טוויטר פוגש סטורי פוגש את סנאפצ’ט. לכל משתמש יש אפשרות להקים חדר משלו ולבחור את הנושא המרכזי לשיחה ולבחור בין שלושה סוגים של חדרים – חדר פתוח – שכל משתתף יכול להצטרף אליו, חדר חברתי (Social) – עם משתתפים שהוא עוקב אחריהם, או חדר סגור עם משתתפים שהוא בוחר מראש ובאישורם.

לאחר שהמשתמש בחר את החברים והנושאים שמעניינים אותו, יוצג בפניו באייקון לוח השנה, המתעדכן מדי יום, לוח “שידורים” של האירועים הקרובים המתקיימים במהלך היום לפי תחומי העניין שלו.

אתם יודעים לאן לא צריך הזמנה אתם יודעים לאן לא צריך הזמנה לערוץ עדכוני הטכנולוגיה של גיקטיים בטלגרם

איפה הכסף? ובכן, כן, אז…

בסיליקון וואלי מסמנים את האפליקציה והרשת החברתית החדשה כמתחרה החדשה של הרשתות החברתיות הקיימות, אבל בניגוד אליהן, שמחזירות לבעלי העניין והמשקיעים את ההחזר להשקעה, האפליקציה והרשת החברתית החדשה והפופולרית, ניזונה בעיקר מגיוסי הון, ולא מאפשרת נכון לרגע זה, מודל מסחרי המבוסס על הכנסות מפרסום או על בסיס מנויים.

חברת האם “Alpha Exploration” טרם פרסמה את המודל המסחרי העתידי, ולאחרונה מופעל גם לחץ מכיוון היוצרים והמשפיענים החדשים הקוראים לחברה לתגמל אותם בהתאם לתמורה שלהם לפלטפורמה והתוכן שהם מייצרים, בדומה לפלטפורמות UGC (User Generated Content) נוספות כמו יוטיוב.

ומה עם ישראל? מתי נראה חדרי שיחה מבוססי נושאים לוקאליים? נכון לרגע זה, האפליקציה זוכה בעיקר לתהודה בקרב מאמצים מוקדמים, ועוד לא זוכה למספר הורדות גבוה במיוחד. ייתכן וכל התמונה תשתנה, כפי שקרה ביבשת אירופה, כאשר מפורסמים, דמויות ציבוריות ואנשי ציבור ובידור מקומיים ייכנסו לפלטפורמה ויתחילו להגיש למשתמשים שלהם, את מסריהם באפליקציה, מה שייצר את הלחץ להשיג הזמנות.

ואולי, היא תיעלם כמו רשתות חברתיות רבות שניסו לשבור את ההגמוניה של פייסבוק וטוויטר. אחרי הכל, על כל טיקטוק אחת יש גוגל פלוס, Yik Yak, סיקרט, Friendster, Path, Ello ו-Vine רבות.

 

אמיר שניידר

מאז שזוכר את עצמו מחובר למסכים, אובססיבי לחידושים טכנולוגיים, עוסק בשיווק, פרסום, דיגיטל וטכנולוגיה, בזמן הפנוי, שאין לו, מנהל קהילת שיווק בת עשרות אלפי חברים, משחק ועוסק בעולם הגיימינג

הגב

3 תגובות על "איך רשת חברתית שלא מקבלת כל אחד שווה כבר מיליארד דולר?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
aifon
Guest

איך?
כי היא לא באמת שווה מיליארד דולר… זה איך….
הכל כותרות ושטויות.

אורח
Guest

נשמע די מטופש

רפי
Guest

כשבשנת 2020 הודפסו למעלה מ 20% מהדולרים אי פעם ועם סביבת ריבית אפסית גם מיזמים טכנולוגים שאין בהם שום פריצת דרך טכנולוגית או מודל עסקי גם מיזמים כאלה מתנפחים לשווי בועתי שמנותק מכל הגיון כלכלי.
כסף זול והרבה ממנו מוביל לסיטואצית מופרכות

wpDiscuz

תגיות לכתבה: