שיטת הלאפה: תשובה למניפסט החומוס
עידן כרמלי קרא את הפוסט “מניפסט החומוס” של מייקל אייזנברג וחושב שמיקרוסופט מחבקת את לקוחותיה ושותפיה בחיבוק דוב, אשר עלותו גבוהה יותר מתועלתו.
הפוסט של מייקל אייזנברג בעל הכותרת המבריקה מניפסט החומוס שהתפרסם בדה-מרקר IT (ובמקור כאן), אשר עוסק בכשל הטכנולוגי המתמשך של מעצמת ההיי-טק לשעבר ישראל, היה צריך לטעמי לעורר הדים רבים מכפי שעשה עד כה.
בדיון בגורמים, הטור מזכיר את עודף הסטארט-אפים שמפזרים את מאגר המהנדסים והכשרונות הטכניים על שטח פנים רחב מדי, דן באחריות הממשלה בהעמדת עתיד תעשית התוכנה הישראלית בסכנה, ותוקף את התלות המוגזמת של השוק המקומי בתוכנות ופלטפורמות של מיקרוסופט, כלים שהתאימו לעולם של פעם ולא לעולם הווב והענן העכשווי, בטח שלא לזה העתידי.
כמי שעוסק חלק מזמנו בהפצת מערכת מתחרה לזו של מיקרוסופט בתחום ה-CRM, אני אמנם לא בדיוק אוביקטיבי, ואפילו לא מסכים לחלוטין עם כל דבריו של אייזנברג, אבל אין ספק שהוא פתח צוהר לנושא מחלוקת בעל חשיבות גבוהה במיוחד להווה ולעתיד של יותר מתעשיה אחת בישראל, נושא שעד כה לא זכה לחשיפה ולדיון ציבורי מספקים.
הממשלה אחראית?
נתחיל דווקא עם אי ההסכמה: אני לא חושב שלממשלה חלק גדול כל כך במצב. בטורו אייזנברג כותב:
“בגלל המבנה הייחודי של יזמות המתפתחת בצבא, ההחלטות הטכנולוגיות המתקבלות במשרד הביטחון ובממשלה משפיעות באופן דרמטי על המומחיות של המפתחים הישראלים. הממשלה אחראית לבעיה זו. וכיוון שבממשלה אין בנמצא אף גורם בעל חזון טכנולוגי ואפילו לא מדען ראשי בעל ראייה כוללת של ההזדמנויות והקשיים, הניהול הכושל הזה צפוי להמשך”
אני מודה, אין לי את שדה הראיה ממנו נהנה אייזנברג, איש הון סיכון שרואה מאות יזמים וחברות בשנה. יכול להיות שהרוב המכריע של היזמים שהוא פוגש מגיע מהיחידה ההיא של מודיעין, ושמאגר המהנדסים המקומי מורכב בחלקו הארי מיוצאי ממר”מ. איכשהו, אני לא משוכנע שמשקלו של הצבא ומורשת הדוט.נט שהוא מנחיל ליוצאיו גדולים כל כך בקביעת כיוונה ועתידה של תעשית התוכנה המקומית. אבל באמת קשה לי להצדיק את עמדתי בלי גישה למספרים ועובדות.
בנוסף, באחת התגובות בטור המקורי אצלו בבלוג הוא מבהיר שהתכוון לכך ש”הממשלה צריכה לספק תמריצים כהקלות מיסוי” ליזמי הטכנולוגיות החדשניות. האם ממשלת ארה”ב (אייזנברג משתמש בעמק הסיליקון כדוגמה לכר יזמות שהפנה עורף למיקרוסופט) מספקת הקלות מיוחדות למהנדסים שמתמחים ב-PHP במקום ב-.NET? האם הממשלה האמריקאית בכלל מתערבת בבחירות מהסוג הזה? ממש ממש לא. ואם היתה מנסה, היתה חוטפת על הראש מהקהילה כולה.
ברור שהיה נחמד אילו הממשלה בישראל היתה מעודדת יזמות קוד פתוח, וברור לגמרי שהנישואים הקתוליים למיקרוסופט עושים לנו גם רע וגם מהווים תמורה פגומה למשלם המיסים, שכספו מתבזבז על מודלים מיושנים של רישוי ועל פתרונות שלעתים אינם תואמים לבעיות (עוד על כך בהמשך). אבל מכאן ועד לשים את האחריות לעתיד התעשיה כולה על חבורת הפקידים ה”קלולסים “שמאכלסת את משרדי האוצר והחשכ”ל, המרחק די גדול. אני מודה: אני לא מעונין לרגע לחיות במדינה שבה הממשלה היא המנוע המרכזי לקידמה טכנולוגית. ואם אני לא טועה, זה גם לא היה המצב בעבר, כשהדברים נראו ורודים יותר.
מלכודת הדבש של המנמר”ים
עד כאן הויכוח שלי עם מניפסט החומוס. עם רוח הדברים, ועם רוב הטיעונים, אני דווקא מסכים לגמרי. כך כותב אייזנברג:
“… הכישרונות שלנו ממוקדים בטכנולוגיות הלא נכונות, או ליתר דיוק בטכנולוגיות של האתמול. אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל כמדינה, אנחנו מפתחים את הטכנולוגיות של האתמול. אף חברת סטארט-אפ בעמק הסיליקון לא מפתחת ב-dot.net או C#. ואולם, ברפובליקה הציונית של מיקרוסופט כל המהנדסים מכורים לדוט.נט וצבא ההגנה לישראל הוא בכלל מושבה של דוט.נט.”
ספוט און, כמו שהאמריקאים אוהבים להגיד. והוא עוד דיבר רק על הסטארט-אפים; תרשו לי להוסיף על דבריו, ובואו נדבר לרגע על החברות העסקיות, ולא רק חברות הטכנולוגיה. בואו נדבר על מנהלי מערכות המידע שלהן, והבחירות שהם עושים. אגב, גם יניב גולן נוגע בנושא הזה בפוסט התגובה שלו למניפסט החומוס, שמאוד כדאי שתקראו. מכירים את האמרה העתיקה, אף מנהל שבחר יבמ לא פוטר? אז בישראל תחליפו ‘יבמ’ ב’מיקרוסופט’ וקיבלתם את המציאות בשוק מערכות המידע: הבחירה הקלה ביותר והטבעית ביותר של כל מנמ”ר, כמעט בכל נושא שבו נדרש פתרון תוכנה לעסק שלו, היא תוכנה של מיקרוסופט. ולא בכדי. מיקרוסופט השקיעה מאמצים רבים ושנים רבות בשוק המקומי כדי להגיע למצב האידאלי הזה מבחינתה. הנה כמה מהגורמים שפועלים לטובתה:
- לוקליזציה – מיקרוסופט השכילה, כבר לפני למעלה מעשור, להשקיע בהתאמה של מוצריה לעברית. תעשית האינטרנט בישראל עדיין לא התאוששה לגמרי מהימים שבהם הדפדפנים האחרים תמכו אך בקושי בשפה. זוכרים את ההבדלים בין ‘עברית ויזואלית’ ל’לוגית’? זוכרים את גופן גלובס שהיה צריך להוריד כדי לראות עברית בנטסקייפ? אז זהו. והתופעה אף חדה יותר בתחום מערכת ההפעלה ותוכנות האופיס. אמנם היום כבר ישנם תרגומים לחבילות אופיס אלטרנטיביות ומערכות הפעלה כמו זו של אפל, כמו גם הפצות לינוקס שונות, מגיעות עם תמיכה בעברית. אבל מיקרוסופט היתה שם שנים קודם לכן, התמיכה שלה בעברית נותרה הטובה ביותר, והיתרון הברור בשטח הוא שלה.
- טיפוח הקהילה – אין, אין חברה אחרת בסביבה שיודעת לטפח ולפנק את קהילת השותפים והצ’מפיונים שלה (לרוב אלה מנמר”ים) כמו מיקרוסופט. המנמ”רים בארץ זוכים להזמנות לכנסים וארועים, חבילות דיסקים שמנמנות שמגיעות בדואר ובהן מיטב מוצרי החברה, ושלל הטבות ופינוקים אחרים. זו לא פרקטיקה יחודית למיקרוסופט, אבל היא עושה את זה הכי טוב מכולם.
- מודל מסחרי גמיש – אנשי המכירות של מיקרוסופט נהנים מארסנל רחב של כלי נשק שעומדים לרשותם בבואם להתמודד על מכרז בכל חברה נתונה. הנחות צולבות בין מוצרים שונים ואריזה של מספר מוצרים תחת מטרית רישוי אחת הן רק שתיים מהשיטות הנפוצות. ‘אתה כבר משלם על שדרוג לאופיס?’, אומר איש המכירות למנמ”ר בארוחת צהרים על חשבון גייטס, ‘אז קח גם SharePoint באותו מחיר וגם תקבל 70% הנחה על השדרוג הבא של אקסצ’יינג’.
שימו לב מה חסר ברשימה המוזכרת: אין התיחסות ליתרונות או החסרונות הפונקציונליים של מוצרי מיקרוסופט. ולא לאלו של הפלטפורמה עליה הם מפותחים. או לכל יתרון טכנולוגי כזה או אחר שעשוי להיות להם על הפתרון המתחרה. אייזנברג כיסה את הנושא הזה בטורו, אם כי הוא התייחס בעיקר לנושא פלטפורמות פיתוח. ואורי להב דיבר קצת על סקיילינג וקוד פתוח בפוסט תגובה נוסף למניפסט.
כאן, היריעה קצרה מכדי לספק השוואה בין שלל המוצרים המיקרוסופטיים לאלטרנטיבות. וכמה מהמוצרים של מיקרוסופט בהחלט שווים את המחיר שלהם (חלונות 7 היא מערכת הפעלה מעולה ושווה כל אגורה שהוצאתי עליה). חלקם אפילו חינמיים: הפוסט הזה נכתב על לייב רייטר, התוכנה הטובה ביותר שיש בנמצא לכתיבת פוסטים לבלוגים. אלא שבמקרים רבים ישנו ספק מועט בלבד שהמוצר המיקרוסופטי נחות מהמתחרה. רבותיי המנמר”ים, אין הרבה דברים ש-SharePoint עושה עם קבצים שלא תצליחו לעשות עם Dropbox. תראו לי חברה קטנה-בינונית שלא יכולה להשתמש ב-Google Apps במקום לקנות שרת אקסצ’יינג’. ועל כל איש מכירות בעולם שיגיד שהוא מעדיף לעבוד עם ה-CRM של מיקרוסופט, אין לי ספק שתמצאו עשרה שיעדיפו את Salesforce.com.
התוצאה: שיטת הלאפה.
עכשיו תארו לכם איך נראה עץ ההחלטות של מנמ”ר בבואו לתמוך בצרכים עסקיים של החברה, ותקבלו את התמונה כפי שהיא: יותר מדי יחידות IT ביותר מדי ארגונים בוחרות בפתרונות מבוססי תוכנות מיקרוסופט בגלל הסיבות הלא נכונות. וככל שהחברה גדולה יותר ומחלקת מערכות המידע חזקה יותר, הבעיה חריפה יותר. קבלו דוגמה טריה: אמש קראתי ידיעה באחד הניוזלטרים של התעשיה ולפיה חברת IT מקומית הטמיעה פתרון מערך קריאות שירות מבוסס מיקרוסופט בחברה, שהיא זרוע ביצועית של אחד ממשרדי הממשלה, כלומר לפחות חלק מפעילותה ממומן בכספי משלם המסים, וזאת בעלות יישום שש-ספרתית. אז לא נעים לי לספר לך, מנמ”ר יקר, אבל במחיר יישום שכזה יכולת להטמיע מערכת CRM שלמה (!!) של אחת מאלטרנטיבות ה-SaaS, ולספק מענה לא רק לטיפול בקריאות שירות אלא לכל צרכי השיווק והמכירות של החברה שלך. והיה נשאר לך עודף לתת לאיש השיווק שלך כדי שיקנה קמפיין פייסבוק מיותר מדי מאנשי קריאייטיב מגניבים מדי של משרד פרסום מדושן מדי.
זוהי שיטת הלאפה, שבה מיקרוסופט עוטפת את לקוחותיה ושותפיה בחיבוק דוב בצקי, ויחד הם מייצרים משהו שגם עולה יותר, וגם, כמעט תמיד, מכיל הרבה יותר ממה שבאמת דרוש לעיכול. ותגידו, אכלתם פעם לאפה בלי חומוס?
עידן כרמלי
נשוי ואב לתאומים (סלוגן: לא פשוט אבל כיף גדול). איש שיווק בעיסוקו, בעיקר בתחום B2B. חושב שהחיים מעניינים מכדי לעשות דבר אחד בכל פעם.
אל תפספסו:
הגב
11 תגובות על "שיטת הלאפה: תשובה למניפסט החומוס"
* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.
כל כך נכון. חבל באמת שהמאמר החשוב הזה לא עורר יותר גלים והדים כי הוא מראה על תופעה חשובה מאד.
חשוב להבין שקוד פתוח זה לא רק השפה אלא גם התשתית עצמה. היכולת המדהימה של בניית סביבת פיתוח ואפליקציה סקלבילית במעט כסף וכאב ראש כמעט חשובה מאד לכל מיזם.
ואני מאמין שזה כן דופק אותנו מבחינת התחרותיות. העובדה שמאד קשה למצוא מפתח LAMP או RoR רוצחת מיזמים שהיו יכולים להתרומם בקלות אם היה להם כוח אדם מתאים.
ואני לא מדבר על בזבוז הכסף שנגרם מהסתמכות על מוצרי מיקרוסופט כאשר אפשר למצוא אלטרנטיבות אחרות וזולות הרבה יותר.
ועוד לא דיברנו על רישוי צולב – קנית CRM ושילמת עליו אבל בדרך צריך גם OS ואיזה DB וזה עוד לפני שדיברנו על הרעה החולה שקוראים לה CAL.
נכון, המחיר לקניה הראשונית יהיה מפתה וארוז, כנאמר, בעסקה מאד משתלמת של – CFO יהיה קשה לסרב לה אבל חכו חכו לשדרוג הראשון. פתאום, אחרי השקעה גדולה מתגלה האמת לגמי המחיר ומה אז?
האלטרנטיבה (SaaS, קוד פתוח) היא לשלם על מה שאתה באמת צריך, לכמה אנשים שאתה צריך ולא לחפש את “קיצור הדרך” שנקרא מיקרוסופט למנמ”ר העצלן (או הפחדן).
באוניברסיטאות לא נתקלתי בכלל במוצרים של מיקרוסופט. להפך – דוחפים שם חזק את כל מה שקשור לקוד פתוח ולינוקס.
אני ממש לא מסכים לגבי נחיתות כלי הפיתוח של מיקרוסופט מול אלו שמוצעים בקוד פתוח. אני מוטרד מהתפיסה שרובי או PHP מאפשרים יותר ובקלות, כי לטעמי זה פשוט לא נכון. אולי לאפליקציות ווב פשוטות וקטנות, אבל אם אתה מסתכל על פרוייקטי הנדסת תכנה מורכבים שדורשים שיתוף פעולה בין יותר מארבעה מפתחים, לכלי הפיתוח של מיקרוסופט יתרונות רבים, והם חינמיים לחלוטין עבור סטרטאפים (ביזספארק). אולי אני אציע פוסט בנושא לניוזגיז :)
ואין לי מה להגיד לגבי שימוש של מוצרי מיקרוסופט באירגונים גדולים, לא מבין בזה מספיק. אני מתייחס רק לכלי הפיתוח.
@ערן: ההבהרות שלך עוזרות להבין את המשקל העודף שיש לצבא ולממשלה בחוסר האיזון שאייזנברג מדבר עליו, תודה. עם זאת קצת עירבבת בין כמה תחומים, למשל הקלות ליזמים ועצמאים בכלל לא צריכות להיות קשורות להעדפת ספק כזה או אחר, ונדמה לי שכן נעשים צעדים בכיוון ממשל זמין וחופש המידע. מסכים מאוד שמיקרוסופט היא לא שחקנית רצינית מדי בעולם בתחום ה-CRM! אבל בארץ יש להם נוכחות יתר, בדיוק בגלל הגורמים שהזכרתי בפוסט.
@רועי: נדמה לי שאייזנברג, יניב גולן ואורי להב (לינקים בגוף הפוסט) מדברים יותר על תשתיות ופחות על כלים. אני לא מבין בנושא. מה שבטוח, מיקרוסופט לא נותנת שום דבר בחינם.
מסכימה עם כל מילה.
אני שמחה וטובה בחלקי עם:
Salesforce.com לניהול מכירות
Dropbox לשיתוף מסמכים
Google Apps כתוכנת דואר ארגונית
Mozilla Firefox כדפדפן
Cloud Scheduler לקביעת פגישות
Joomla לניהול התוכן באתר
Invoice4u לניהול חשבונות
טכנולוגית ענן וקוד פתוח – Here we come
תן לזה שנה או שתיים וכמה קורסים באיזה מכון קיקיוני, ויהיו לך מספיק מפתחים שיעשו אפליקציות גרועות גם בPHP, רובי ופיית’ון.
לא ניתן להשתמש ב SalesForce או בכל SAAS אחר כשעוסקים בארגונים ממשלתיים ובטחוניים (לפי חוקי הבטחון של ישראל) ולכן הבחירה