כולם מפחדים מקוד פתוח (וגם פתרון)

בחלק ניכר מהסכמי ההשקעה שיהונתן קלינגר עבר עליהם (אם לא כמעט כולם) דרשו מהחברה המושקעת, בצורה מפורשת במיוחד, לא להשתמש בתוכנות קוד-פתוח כתנאי עיקרי להשקעה. למה?

בחלק ניכר מהסכמי ההשקעה שעברתי עליהם (אם לא כמעט כולם) דרשו מהחברה המושקעת, בצורה מפורשת במיוחד, לא להשתמש בתוכנות קוד-פתוח כתנאי עיקרי להשקעה. סעיף “איסור קוד פתוח” מוכנס גם בהשקעות בחברות אשר חלק ניכר מהמודל העסקי שלהם התבסס על קוד פתוח או שהתבססו על שירותי ענן, כך שבעצם הוכנסו סעיפים שמחריגים את אפליקציות הקוד הפתוח הספציפיות של החברה מתוך ההתחייבות, ואסרו על החברה להשתמש בקוד פתוח.

האיסור הזה מיותר ומצחיק כאשר מדובר בעולם שמבסס את הצמיחה שלו על קוד פתוח ונובע מתפיסה ארכאית שההשקעה הכלכלית בחברות סטארט-אפ היא בקניין רוחני שניתן למימוש (או לתביעות) כמו פטנטים או זכויות יוצרים ולא בבני האדם שעומדים מאחורי העסק.

מדוע הסלולר מפחד מקוד פתוח?

גם Apple וגם Microsoft מפחדות מהקוד הפתוח. Apple לאחרונה אסרה על נגן המדיה פתוח הקוד VLC להשתתף בחגיגה הסלולרית כיוון שזה שוחרר תחת רשיון הGPL (וסיפור משעשע הרבה יותר עם XPilot) וכך גם מיקרוסופט עם הסכם המפתחים של Windows Phone 7 שקובע כי תוכנות המכילות רכיבי קוד פתוח לא יכולות להיות מופצות באמצעות השוק (מה שגרם למספר מפתחים לשנות את מודל הרישוי שלהם). אלא שהאיסור של מיקרוסופט ושל אפל נובע מבורות בנוגע לרשיון יותר מכל.

מדוע ההבנה של מיקרוסופט של הרשיון שגויה?

מיקרוסופט אוסרת על הפצה של תוכנות המכילות רכיבים המורשים תחת מה שהם קוראים לו “Excluded License”, שהוא רשיון שדורש כתנאי לשימוש, שינוי ו\או הפצה הכפופה לרשיון, שהתוכנה או תוכנות המשולבות איתה יהיו (1) זמינות בקוד מקור; (2) מורשות לשינוי לצורך הכנת יצירות נגזרות ו(3) מופצות הלאה ללא כל תמורה (סעיף 1.l לרשיון).

אלא, שרשיונות הקוד הפתוח מבוססים על הפצה ואינם חלים כאשר אין הפצה של תוכנה, ולכן לדוגמא, שירותי ענן רבים משתמשים בתשתיות פתוחות-קוד. סעיף שאוסר על שימוש ברכיבי תוכנה אשר ההפצה שלהם מחייבת שחרור של הקוד חל על כל מה שמוגדר, על ידי מיקרוסופט, כאפליקציה: אפליקציות WM6.x או אפליקציות Windows Phone 7. במידה וחלק מרכיב האפליקציה מבוסס צד-שרת, מעניין מאוד מה יקרה כאשר השרת יבוסס על קוד פתוח?

מדוע איסור קוד פתוח פוגע במחשוב הענן?

המקרה הבא הוא תיאורטי לגמרי: פייסבוק, שמבוססת על תשתית פתוחת-קוד, מפתחת אפליקציה לWP7 אשר תתמשק לפרופיל האישי. חלק מהרכיבים בשירותיה של פייסבוק (אך לא בתוכנה) מפותחים תחת רשיונות שאוסרים הפצה אלא ברשיון קוד פתוח. למרות שהרכיבים הרלוונטים לא מופצים כלל, הם נכנסים תחת הסעיף הדרקוני והחזק מדי.

גם אם זה נשמע תיאורטי ולא רלוונטי, אני רוצה לקחת דוגמא אחרת שתדגים את האבסורד: אחד הפרוייקטים השאפתניים והמוצלחים ביותר בתולדות האנושות הוא ויקיפדיה; אנציקלופדיה חופשית שמאגדת את קורפוס הידע האנושי. התכנים באנציקלופדיה משוחררים ברשיון Creative Commons, שמאפשר את ההפצה בצורה חופשית, כל עוד כל שינוי שנתרם מופץ גם הוא תחת אותו רשיון. כעת, יבוא מפתח פלוני ויפתח אפליקציית ויקיפדיה לWP7; תבוא מיקרוסופט ותטען כי סעיף 5.e להסכם אוסר על הפצת אפליקציות אשר החומרים המוצגים בה משוחררים תחת רשיון מסוג זה ותגנוז את ויקיפדיה מחנות האפליקציות שלה.

מדוע מיקרוסופט נבהלה מקוד פתוח?

הבהלה של מיקרוסופט מרשיונות קוד פתוח ברורה. מיקרוסופט מפחדת מאוד מהסעיף הויראלי של הGPL שנתפש בצורה שגויה כאילו כל שילוב בין קוד פתוח לקוד קנייני אוטומאטית הופך את הקוד הקנייני לפתוח ומפחדת ממצב בו היא תצטרך להתגונן מול מי שיבקש לפתוח את הקוד שלה. אלא, שהפחד הזה אינו רציונאלי ואינו פרופורציונאלי;

כמו קרנות הון סיכון ששמעו איפשהוא שיש סיכון כלשהוא בקוד פתוח ולכן החליטו לאסור עליו לחלוטין, מיקרוסופט מתרחקת מעולם שיכול להסב לה תועלת רבה ולאפשר כניסה מהירה של מאות אלפי אפליקציות לחנות הסלולרית שלה ולתת לה, מהיום הראשון, יתרון תחרותי על המתחרה הגדולה: אפל. הבהלה של מיקרוסופט היא מקוד שיאסור עליה להגביל את המשתמשים שלה, ובכך היא ממשיכה להצהיר כי היא תגביל אותם לבינתיים.

אז מה הפתרון?

הפתרון ברור כבר, אם מיקרוסופט תאסור על כניסה של רכיבי קוד פתוח למגרש המשחקים שלה, היא תאסור על דפדפנים פופולריים, נגני מדיה ותוכנות אחרות להשתתף במשחק ותכשל כמו שהיא אמורה להכשל. אין הרבה נחמה בכך שהגן ישאר נעול בפני הקוד הפתוח, אלא רק צעד נוסף לעבר בידול בין עולם סגור לעולם פתוח.

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג של יהונתן קלינגר

Avatar

יהונתן קלינגר

יהונתן קלינגר בעל תואר שני במשפטים ותארים ראשונים במשפטים וממשל. כמו כן הוא כותב בעבודה שחורה, מיזם לקידום שיח בין בוחרים ונבחרים ובהיתוך קר למפגרים, בלוג הומור.

הגב

18 תגובות על "כולם מפחדים מקוד פתוח (וגם פתרון)"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
סער נצר
Guest

אין שום מניעה להשתמש בקוד פתוח ואף לשלבו באפליקציה מסחרית, כל עוד עומדים בתנאי הרשיונות השונים (כן, יכולים להיות כמה חלקי קוד פתוח באותו מוצר בעלי רשיונות קוד פתוח שונים). שימוש בקוד פתוח עוזר בהאצת תהליכי פיתוח תוכנה וחומרה, בעיקר בשל החיסכון בהמצאת הגלגל מחדש. אין זה אומר שעכשיו אפשר להתחיל להעתיק קוד פתוח לתוך מוצר התוכנה ופשוט למכור אותו, אבל שימוש מושכל ונכון בקו פתוח בשילוב עם כלים אוטומטיים לבחירה ולניטור הקוד הפתוח המשולב במוצר, כדוגמת מוצרי חברת BLACKDUCK SOFTWARE, מאפשר האצת TIME TO MARKET והפחתת עלויות פיתוח.

סער נצר
Guest

גילוי נאות: אני מתעסק עם סריקת קוד כבר מעל ל-6 שנים והחברה בה אני עובד מייצגת את BLACKDUCK SOFTWARE בישראל.

גיל
Guest

ישנם כלים מתחרים בברווז-השחור – ראה Protecode
מנסיון, הוא מדוייק הרבה יותר ולא תוקע את עבודת הפיתוח.

טל
Guest

אם כך, אני לא בטוח שהבנתי מדוע קרנות הון סיכון מפחדות מקוד פתוח?

שחר
Guest

אני מניח שהסיבה העיקרית היא שהרבה קרנות הון סיכון מקושרות לחברות מסויימות. לכן קרן שמקושרת למיקרוסופט, הרבה פעמים תושפע מאוד מהקוים המנחים של מיקרוסופט, קרנות אחרות, למשל שמקורבות לגוגל, הרבה פעמים תשמחנה להשקיע בקוד פתוח. עוד לא ראיתי קרן הון סיכון שתתלה את ההשקעה בשימוש בקוד פתוח ופתיחת הקוד של המוצר :-/ חיחיחי

סער נצר
Guest

קרנות הון סיכון משקיעות כסף. בשנים האחרונות הfsf ( free software foundation) תובעת יותר ויותר על שימוש של קוד פתוח במוצרים מסחריים תוך הפרת תנאי רשיון. המקרים המוכרים יותר הם מקרי cisco ו British Telecom אשר נתבעו ושילמו עשרות מליוני דולרים. הקרנות רוצות להבטיח שההשקעה הכספית תושקע בפיתוח החברה ולא בתשלומי פיצויים, על אחת כמה וכמה כשהיום קיימת הטכנולוגיה לוודא שעושים שימוש נכון, מושכל, ובעיקר חוקי בקוד פתוח.

שחר
Guest

פתרון נוסף: שאתרים שמתבססים על קוד פתוח, יחסמו את הגישה לדפדפני אינטרנט אקספלורר…. ואגב, לגבי אפל, לא יודע אם היא באמת מפחדת מקוד פתוח, אחרי הכל הדפדפן שלה מבוסס על מנוע קוד פתוח (אמנם הם רשמית שחררו את webkit

שחר
Guest

… המשך….
אבל גם webkit מבוסס על KHTML…)
לגבי vlc, יש בו בעייטיות של הפרת פטנטים, כי כל הקודקים שם אמנם כתובים בקוד פתוח, אבל אין להם רישוי ממפתחי הפורמטים.

נועם
Guest

למען האמת מיקרוסופט שינו בשבוע שעבר את החוקים לגבי ה MarketPlace של WP7 ועכשיו מאפשרים שימוש ברשיונות Public License, Mozilla Public License and other, similar licenses
בנוסף למה שהיה מאושר כבר קודם – BSD, MIT, Apache Software License 2.0 and Microsoft Public License

סער נצר
Guest

זה טוב ויפה ומראה על התקדמות מסוימת.
אבל הבעיה היא שרשיון BSD ורשיונות Mozilla Public License וCommon Public License, מתנגשים האחד עם השני/ים

יהונתן
Guest

טוב, בואו נתחיל כך:
1. המאמר נכתב לפי השינוי של מיקרוסופט, בערך לפני שבועיים.

2. אני לא חושב שיש קשר בין מיקרוסופט לקרנות ההון סיכון, אלא שהקרנות בעיקר מפחדות מעניינים שקשורים לכך שקוד פתוח (כמו דברים אחרים) הוא עולםשבו הן לא יכולות לשים את הידים שלהן על הקוד ולהגדיר אותו כנכס.

3. אני גם לא חושב שחברות כמו Black Duck ודומיהן יכולות לעזור. החברות האלה לא יכולות להחליף את תהליך העבודה הדרוש של תיעוד הקוד וניהול שלו.

סער נצר
Guest

לגבי סעיף 3, לא כל כך מסכים איתך.
כיום לחברת BLACKDUCK יש חבילה של כלים המאפשרת לא רק סריקה בדיעבד של הקוד הנכתב, אלא גם כלים המאפשרים בחירה מושכלת של קוד פתוח, תוך התחשבות ברשיון הקניין הרוחני הפרטי של החברה ושל קוד פתוח שכבר משולב במוצר, ובכך מונעת מלכתחילה בחירה של קוד פתוח אשר יפר את הרשיונות שבשימוש. סגירה כזו מאפשרת לכל חברה לבצע ישור קו על הקוד הקיים ולאחר מכן אכיפה של תהליך בחירת הקוד באופן אוטומטי לכל אורך תהליך הפיתוח, כמעט ללא מגע יד אדם.

גיא
Guest

פתרונות הסריקה יקרים מדי לחברות צעירות ללא מימון כבד.
מה שהייתי מציע להם (מנסיון החברה שהקמתי) – שבו שעתיים, קחו חבר עו”ד שמבין קצת בחוזים, תלמדו את החוק ואח”כ תדעו כבר איזה קוד מותר להכניס ואיזה עדיף שלא.
לא צריך לקפוץ ישר לפתרונות של עו”ד ממשרדים יקרים או תוכנות יקרות.

כשתגדלו – תעברו לשלב הבא…

סער נצר
Guest

זו בהחלט אפשרות טובה לחברות צעירות בתחילת דרכן, רק לא לשכוח לבדוק קונפליקטים בין רשיונות הקוד הפתוח בין הפרוייקטים השונים, אשר מתנגשים האחד עם השני. או במילים אחרות על כל פרוייקט קוד פתוח שמאמצים יש לבדוק את הרשיון שלו מול הרשיון הפרטי של החברה וגם מול שאר רשיונות הקוד הפתוח שכבר בשימוש.

יהונתן
Guest
סער, שכח שניה ממקום העבודה שלך, כמו שאני שוכח משלי לרגע כשאני עונה לגיא: אין פתרון טוב יותר מעורך דין שמכיר את הרשיונות. עורך דין שהוא “חבר שקצת מבין” עשוי לגרום לנזק רב; עדיף, ברוב המקרים, לתת למתכנת לקרוא את הרשיונות מאשר לעורך דין שלא יבין מה ההבדל בין Object Code לSource Code. לגבי פתרונות כמו של Black Duck, הם נחמדים אבל לא מושלמים, והשאלה היא האם הם מוכנים לקחת אחריות על מצב בו נמצא קוד GPLי בתוך הקוד שלך ואתה נתבע, אם כן, אז אולי הם מצדיקים חלק מהעלות (ואז קרנות יכולות לחסוך דיו דיליג’נס משפטי של עשרות אלפי… Read more »
סער נצר
Guest

יהונתן, אני מסכים איתך לחלוטין. אין מה לפחד מקוד פתוח, רק צריך להבין מה עושים ואיך ולא לאסוף פנימה כל מה שמוצאים.

יוראי
Guest
גם אני חושב שלא צריך לפתח מקוד פתוח, ויש לי נסיון כואב בנוגע לזה. בחברה הקודמת שעבדתי (R&D TL) דחפו לנו יום אחד את ה- Black Duck הזה. אני חושב שנכון יותר היה לקרוא לזה Black Goat . זו עז שחורה משחור… יום אחד הגיע מישהו מהמחלקה המשפטית, והכריח את מנהל ה- R&D לדחוף את העז הזו בתהליך הפיתוח. וזו חתיכת עז. מה היה לנו? תהליכי פיתוח שנתקעים בגלל שיש חשד ששורת קוד בודדת לא עומדת ב”סטנדרטים” של התוכנה הזו. ולא פעם החדש הזה היה מתגלה כחשד שווא. בסופו של דבר התוכנה הזו גרמה לנו להיות עצבניים יותר. להגיד שזה… Read more »
Itay Shakury
Guest

You article is biased.
Microsoft allows open source apps udner the following lisences:

BSD, MIT, Apache Software License 2.0 and Microsoft Public License…
Eclipse Public License, the Mozilla Public License and other, similar licenses and we continue to explore the possibility of accommodating additional OSS licenses.

Source: http://windowsteamblog.com/windows_phone/b/wpdev/archive/2011/03/08/an-update-on-windows-phone-marketplace-new-tips-policies-and-regional-access-program.aspx

wpDiscuz

תגיות לכתבה: