תסמונת היזם הנלהב וכיצד להמנע ממנה

יזמים חדשים המשוכנעים שהרעיון שהגו ובנו במוסך יהפוך לאמזון או גוגל הבאים עושים טעויות קריטיות בשל תערובת מסוכנת של חוסר ניסיון ואופטימיות-יתר. כך תמנעו מטעויות של מתחילים

הפוסט נכתב על ערן לניאדו, מנכ”ל BMN! המתמחה באסטרטגיה, מודלים עסקיים וחדשנות.

תמונה: flickr, cc-by, johnharveytolson

תמונה: flickr, cc-by, johnharveytolson

התרחיש הבא מתקיים מדי פעם, והינו מצער מאוד: יזם משקיע את כל זמנו, כספו ומרצו בהקמת וניהול סטארט-אפ, אך פוגע במו ידיו בסיכויי ההצלחה של המיזם על ידי התנהגות לא זהירה.

תסמונת היזם הנלהב (Enthusiasticus Founder), אשר אין לבלבל בינה ובין Founderitis השונה ממנה מאוד, מתרחשת כאשר יזמים חדשים – המשוכנעים שהרעיון שהגו ובנו במוסך יהפוך לאמזון או גוגל הבא – עושים טעויות קריטיות בשל תערובת מסוכנת של חוסר ניסיון ואופטימיות-יתר. למרבית הצער, התסמונת גורמת למיזמים בעלי פוטנציאל רב למות בטרם עת, וליזמים מבטיחים לוותר לצמיתות על חלום היזמות.

בפוסט זה נתאר כמה תופעות אופייניות לתסמונת זו.

הימור על הבית (שלך)

אין ספק שכדי להצליח יזמים חייבם להיות מחויבים מאד. עם זאת, ולמרות הסיפורים המרגשים על סטודנטים שנטשו אוניברסיטות מעולות כמו הארוורד וסטנפורד במהלך הלימודים כדי להקים את סטארטאפ החלומות שלהם (ואתם יודעים בדיוק במי מדובר), צריך להכיר בכך שהדרך להצלחה תהיה ארוכה, קשה ומלאת מהמורות. כפי שפול גרהאם מ-YCombinator מציע: ‘אל תפתחו ציפיות גבוהות‘.

אכן, יזמים מצליחים נוהגים לקחת סיכונים וכדברי בראד פלד מ-TechStars, ‘מתעלמים מקולות פסימיים’; אך יזמים צריכים גם להעריך את סיכוייהם באופן ריאלי ולתמוך את החלטותיהם במידע מבוסס ואמין.

לפיכך, יזמת שלא התקדמה מעבר להגיית רעיון – ואין בידיה מוצר מינימלי (minimum viable product), לקוחות אמיתיים; או תובנות ממשיות לגבי המוצר – צריכה לנקוט זהירות רבה. לפני שלוקחים הלוואות גדולות, ממשכנים את הבית, או משתמשים בכל החסכונות המשפחתיים, הכירי באפשרות שאת סובלת מאופטימיות יתר יזמית (כהגדרתו של דן אריאלי).

הערכת חסר של לוחות זמנים

כאשר מציגים תכניות עסקיות ותחזיות פיננסיות לקרנות הון סיכון ולאנג’לים, אלה פעמים רבות משיבים כי יש להקטין את תחזית ההכנסות במחצית ולהכפיל את ההוצאות הצפויות. משקיעים מקצועיים מנוסים אלה יודעים שתהליכים מורכבים – כגון גיוס צוות חזק, בניית מוצר, רכישת לקוחות ראשונים או השגת שיתוף פעולה לפיילוט – הם קשים ולעיתים קרובות איטרטביים. לפיכך על יזמים לבחון היטב באיזו מידה הנחות העבודה שלהם ריאליות.

עיכובים מתרחשים באופן בלתי צפוי ולפיכך ייתכן וזה לא יהיה נבון להקדיש 100 אחוז מזמנך למיזם חדש תוך ‘שריפת’ כל החסכונות האישיים. המאייר סקוט אדאמס שמר על משרתו היומית במשך 6 שנים בהן עבד בסופי שבוע ובלילות על הכנת הקומיקס דילברט. יזמים נוספים שמרו על הכנסה ממשרה חלקית בזמן הקמת הסטארטאפ. היזם טוני רייט כתב פוסט על הניסיון שלו בהקמת שני מיזמים במשרה-חלקית, שהפכו בהמשך לפעילות במשרה מלאה.

בזבוז מיותר של מזומנים

ישנם יזמים המשקיעים בפעילויות יקרות מדי, מוקדמות מדי, או פשוט מיותרות, בעת שמשאבי הסטארטאפ אמורים להיות ממוקדים, כפי שטוען סטיב בלאנק, בפיתוח לקוחות ובחיפוש אחר מודל עסקי בר קיימא.

לפיכך, השקעה בבקשות פטנט יקרות עשויה לא להתאים לסטארטאפים מסוימים, לפחות בשלב מוקדם. באופן דומה, השקעות מוקדמות מדי בהכנת תכנית עסקית מפורטת, תחזית עסקית מורכבת, ומצגות מושקעות עשויות לא רק לשרוף מזומנים יקרים, אלא גם להיות חסרות ערך, מאחר ויהיה צורך לערוך בהם שינויים מהותיים בקרוב.

וחשוב מכל, יש להימנע מלשלם מראש מזומן למתווך המבטיח ליצור עבורכם קשר עם משקיעים פוטנציאליים. במידה ויש צורך להשתמש במתווכים, בחרו לשלם עמלת תיווך מקובלת, המותנית כמובן בכך שההשקעה תתממש.

חלוקת נתחים גדולים מידי במיזם

לעתים סטארטאפיסטים אינם מחושבים מספיק בנוגע למניות ואופציות של המיזם ואינם מפנימים את הזיקה ההכרחית בין אלה לבין מחויבות ועמידה ביעדים ואבני דרך.

אין ספק שחלוקת נתחים מהעוגה כדי להגדיל אותה הינה במקרים מסוימים מהלך הגיוני ורצוי. עם זאת, יש לתכנן קדימה, ולחשוב כמה מניות יש לשמור לעתיד. מיזמים מסויימים יזדקקו למספר סבבי מימון. עבורם, דילול מוקדם מדי יהיה בעל שני סיכונים: הראשון: היוותרות אחוזים מעטים מדי להקצאה בהמשך למשקיעים עתידיים. השני, כפי שפול גרהאם מסביר, הינו שמשקיעים אינם נלהבים להשקיע במיזם בו למייסדים אין מספיק אחוזים שישאירו אותם אמביציוזיים ורעבים. גרהאם מביא דוגמה של קרן הון סיכון שנמנעה מלהשקיע במיזם איכותי רק בגלל שלמשקיעים המוקדמים הוקצו מעל 50% מהמיזם.

הימנעות מתסמונת היזם הנלהב מדי

הצעדים הדרושים הינם ברורים וידועים, אך יזמים רבים שוכחים ליישם אותם בשל התלהבות יותר או תמימות. הנה תזכורת:

1. צרו בורד של אנשים מנוסים: יצירת ‘מאסטר-מיינד’ – קבוצת אנשי מקצוע אמינים ומנוסים עימם ניתן להתייעץ – או בורד יועצים (Advisory Board) עשויה להיות מספקת עד השלב של מינוי דירקטוריון אמיתי בעת ייסוד תאגיד. חשוב במיוחד להיעזר בפידבקים של יזמים בעלי ניסיון קודם לקבלת החלטות חשובות בנוגע לשיתופי פעולה, השקעות, וביצוע שינויים מהותיים.

2. התייעצו עם אנשי מקצוע: פעולות מסוימות עשויות להיות מחייבות מבחינה משפטית, לכן כדאי להתייעץ עם עורכי דין לגבי ‘עשה ואל תעשה’ לפני ביצוע פעולות תמימות לכאורה (כמו משלוח אי-מייל המבטיח הקצאת מניות בעתיד). כמו כן, התייעצו עם רואי חשבון או יועצי מס לפני רישום חברה, ועם עורכי פטנטים במידת הצורך.

3. זכרו את הסטטיסטיקה: סטארטאפים מעטים בלבד זוכים להצלחה מסחררת; אלה נמנעים מלעשות טעויות בלתי הפיכות בדרך. לפני שתקבלו החלטות, שאלו את עצמכם: אילו חברה טובה שלי היתה מנהלת את הסטארט-אפ שלי, איזו עצה הייתי אני נותן לה?
4. חשבו לטווח הארוך לפני קבלת החלטות יקרות או בלתי הפיכות: האם התועלת לטווח הקצר של פעילות מסוימת תפצה על שריפת מזומנים שיידרשו בטווח הארוך ועל קיצור ה-runway?

הפוסט נכתב על ערן לניאדו, מנכ”ל BMN!.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

9 תגובות על "תסמונת היזם הנלהב וכיצד להמנע ממנה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
גל
Guest

בישראל כל אחד יז”ם הייטק, ואם לא – אז יש לו את הרעיון הכי ענק בעולם והוא חייב שתתכנת בשבילו, למרות שאין לו משכורת לשלם לך (!) אבל היי – יש לך אחוזים מחברה דמיונית!

שרון
Guest

סחטיין על השימוש בלשון נקבה! בתור יזמית – זה ממש הפך את חוויית הקריאה לנעימה ואישית יותר :)

Sharon Savariego
Guest

יש לאנשים נטייה להתעצבן מאנשים שמדברים בלשון נקבה… הכתבה הזו על יזמות כתובה בלשון נקבה – ואני חייבת לציין שזה הפך את חוויית הקריאה שלי לכיפית ואישית יותר.

Alon Lavi
Guest

אז הנה רעיון לסטארט אפ:
בכניסה לאתר יש ללחוץ על כפתור "זכר" או "נקבה" ואוטומטית האתר ישנה את הכתבה באותם מקומות שצריך לרשום בלשון זכר או נקבה.
כל מה שנשאר לך עכשיו זה לעשות את זה… :) קדימה ובהצלחה.

גבר
Guest

השימוש בלשוון נקבה = יזמת שנכשלה. שאר הכתבה בלשון זכר. הנשים שהגיבו בהתלהבות ל-“כתבה שמדברת בלשון נקבה – כיפאק היי! ” – טעו ומטעות – הכתבה על סף פוגענית ,אך עושה זאת בדרך מאוד אלגנטית ומוסוות (כשלון – לשון נקבה, למידה והצלחה – לשון זכר). אני מניח שהכותב כלל לא התכוון לכך – אך בעיני זהו התוצר. חבל שדיון כה ענייני מציג עוול שכזה.

דודי
Guest

גבר, אתה צודק. אני גם חשבתי שזה בלשון נקבה. יש דברים בגו

תוכנית עסקית
Guest

פוסט מעניין!

עודד
Guest

מעניין מאוד
נראה לי שאיזון היזם הנלהב (כנראה סוג של מחלת נפש) יתקיים באמצעות שותפים מתונים ששומרים אותו מטעויות
עם זאת, הנלהב הזה הוא המנוע האחראי על רוח המיזם ובעל מוטיבציה יוצאת דופן להצלחה

דרך אגב… הייתי קובע שהמאמר נכתב בלשון רבים.. משקיעים, יזמים וכו’

ריקי
Guest

מחפשת רעיון למיזם ע”מ לעבור שלב בתכנית מצטיינים (לימודי הנדסה תכנה)
איך ניתן להתקדם אם אין לי רעיון?

wpDiscuz

תגיות לכתבה: