מהו ‘חוק האנג’לים’ וכיצד יעזור לך לגייס כסף לסטארטאפ שלך

מסתבר שהכנסת מנסה לקדם את סצנת הסטארטאפים בארץ והיא עושה זאת בעזרת ‘חוק האנג’לים’. החוק מעניק יתרונות במיסים לאנג’ל שלך ונותן סיבה נוספת למשקיע שלך להוציא את הארנק. האם אתה והאנג’ל שלך מתאימים לתנאי החוק? כל התשובות, בפוסט הבא

פוסט זה נכתב על ידי עו”ד אילת טורם, שותפה במחלקת ההייטק במשרד עמית, פולק מטלון ושות’ (APM & CO). עו”ד טורם מלווה קרנות, אנג’לים ויזמים בתחום המשפטי והעסקי וכן מלווה את עבודת איגוד תעשיות ההייטק IATI מול הרשויות ביישום ‘חוק האנג’לים’ וכן אנג’לים וחברות המבקשים ליהנות מההטבות שבו. 

cc by flickr, antmoose

החוק הידוע בכינויו כ’חוק האנג’לים’ בא לעולם בעקבות שיתוף פעולה בין שדולת ההייטק בכנסת, משרד האוצר, רשות המיסים ולשכת המדען הראשי. כל הגופים המכובדים הללו ביקשו לחזק את החברות הצעירות הנמצאות בבסיס פירמידת ההייטק בכדי לתמוך בתעשיות עתירות הידע המהוות את אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי והאחראיות ללא פחות מכ-40% מהיצוא הישראלי.

החוק זכה לכינוי “חוק האנג’לים” בשל הטבות המס המוענקות בחוק למשקיע היחיד, הלא הוא האנג’ל, המלאך הפורש את כנפיו הטובות והרחומות על חברת הסטרטאפ הצעירה, והמשקיע בה כספים בשלבים בהם אי הודאות שבהחזר על ההשקעה גדולה. למען הדיוק אציין כי החוק הינו “הוראת שעה” במסגרת פרק ז’ לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012: “תעשיה עתירת ידע”.

תקוות רבות נתלו בחוק שרבים ייחלו כי יגביר באופן משמעותי השקעות של אנג’לים בחברות צעירות המתקשות לגייס. בפועל, החוק נכנס לתוקפו כבר בינואר 2011 ועד היום הוגשו לאישור במסגרתו שמונה בקשות בלבד של חברות סטרטאפ ומתוכן אושרו שלוש באישור מקדמי בלבד.

בכדי להבין טוב יותר את התקווה אל מול האכזבה, ואיך ניתן לעשות שימוש מושכל ומוגבר בחוק חשוב זה, אסקור את עיקריו בעיקר מזווית הסטארטאפ המבקש להיעזר בהוראות החוק בגיוס כספים. תמצאו כי בהבנה טובה של מהות החוק ותכליתו, ובליווי והכוונה נכונים של התהליך, החוק יכול לשמש כמנוף משמעותי בגיוסי הכספים של חברות צעירות עתירות מו”פ.

חוק האנג’לים – פירוט

1. מי נהנה מהטבת המס – האנג’ל או הסטארטאפ? האנג’ל זכאי להטבת המס שבחוק, אך בכדי שהטבת המס תוקנה לו בפועל חייבים גם האנג’ל וגם החברה לעמוד בקריטריונים הקבועים בחוק. מובן אם כן, כי במקרים בו החברה חפצה בהשקעה של אנג’ל או אנג’לים מסויימים הרוצים להנות מההטבה, תפעל החברה לקבלת אישור המדען הראשי ולעמידה בתנאי החוק. עם זאת, תמצאו בסוף פוסט זה הגיגים לגבי ניגוד עניינים פוטנציאלי שהחוק עלול ליצור בין האנג’ל לחברה, גם באותם מקרים בהם חפצים גם האנג’ל וגם החברה לפעול לפי החוק, ועל כך בהמשך.

2. איך תסבירו לאנג’ל את כדאיות החוק וההטבה המגיעה לו? החוק מאפשר לאנג’ל לנכות את סכום ההשקעה שלו בסטרטאפ כהוצאה (פירותית, לפי גובה מדרגת המס של האנג’ל) כנגד כל מקור הכנסה (משכורת, דיבידנד וכו’) כבר בשנת ההשקעה הראשונה. משמעות הדבר, שהאנג’ל יכול להקטין את נטל המס שלו בצורה משמעותית ולהקדים את החסכון כאמור לשנה בה בוצעה ההשקעה, מיסים, אף אחד אינו אוהב לשלם.

3. איזה סוגי אנג’לים יכולים להנות מהטבת המס? משקיע יחיד, פרטי, לא חברה (גם לא חברה משפחתית או “חברת ארנק”), ובמקרים מסוימים גם שותפויות של יחידים (כולל קרנות אנג’לים שהינן שותפויות) שקיבלו לכך את אישור רשות המיסים בתהליך של רולינג מיסויי ומשקיעי חוץ בנסיבות מסוימות בלבד. כלומר, מנקודת המבט של הסטרטאפ המגייס, חפשו את אותם אנג’לים המשקיעים כאנשים פרטיים ולא דרך חברות, שותפויות וכד’.

4. עד איזה סכום יכול האנג’ל להשקיע במסגרת החוק? האנג’ל יכול להשקיע במספר בלתי מוגבל של חברות וליהנות מהטבת המס שבחוק, אך סכום ההשקעה המוכר לצורך ההטבה בכל חברה מוגבל ב 5 מיליון שקלים למשקיע ו”קרובו”. הגדרת “קרוב” בחוק כוללת גם בן זוג, אח/ות, הורה, הורה הורה, צאצא וצאצא של בן זוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה וכן צאצא של אח או של אחות, ואח או אחות של הורה.

5. השקעה במניות בלבד: רק השקעה במניות של חברה (לא באופציות, לא בהלוואות גישור/המירות ואחרות וכד’) מזכה את המשקיע בהטבת המס. עם זאת, ניתן ליהנות מההטבה בהמרה של האופציות/ההלוואות, ועל כך מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

6. מה תוקפו של החוק? החוק חל על השקעות שבוצעו, ושסכום ההשקעה שולם בפועל, בין 1.1.2011 – 31.12.2015. בנסיבות מסוימות, ניתן לעשות שימוש בחוק גם בהשקעות שנעשו קודם לכניסת החוק לתוקף, למשל השקעות בדרך של הלוואה המירה למניות שהומרה בפועל בתוך תקופת החוק. המשקיע צריך להחזיק במניות החברה במשך כל “תקופת ההטבה” המוגדרת בחוק כשלוש שנות מס החל בשנת המס שבה סכום ההשקעה שולם לחברה. שימו לב כי תקופת ההטבה לפיכך אינה בהכרח שלוש שנים מלאות, ועל היתרונות והחסרונות שבהשקעה במהלך שנה מומלץ להתייעץ עם עורך דין מלווה.

איזו חברה תיחשב כמועמדת טובה לחוק האנג’לים?

זו, ידידיי, שאלת השאלות.

החוק קובע כי רק השקעה ב ‘חברת מטרה’ כהגדרתה בחוק תזכה את המשקיע בהטבת המס, כאשר המחוקק ראה לנגד עיניו תמיכה בחברות צעירות עתירות מו”פ. מטבע הדברים, חברות בשלות יותר, חברות עם מכירות משמעותיות וחברות דלות במו”פ אינן מועמדות טובות לחוק האנג’לים. לשם דוגמא, נראה כי לחברות בתחום מדעי החיים והקלינטק להבדיל מחברות אפליקציה וניו-מדיה יש סיכוי טוב יותר להימצא מתאימות יותר לחוק האנג’לים.

בואו נבחן אם כן את הגדרת ‘חברת מטרה’ בלשון חופשית:

1. חברה תושבת ישראל – התאגדה ופועלת מישראל.

2. חברה פרטית – מניותיה אינן רשומות למסחר.

3. חברה שאושרה כ-“חברת מו”פ” בהתאם לחוק המו”פ (הלא הוא החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ”ד-1984) בידי המדען הראשי. לאחר חשיבה מרובה בלשכת המדען הראשי ודיונים לא מעטים בנושא פרסם המדען נוהל מיוחד בו פורטו 2 מסלולי אישור:

  • בקשה מקוצרת לאישור מקדמי כדי לסייע למשקיע לקבל אינדיקציה על קיומה או אי קיומה של חדשנות טכנולוגית בתוכנית המו”פ של החברה. החברה יכולה להגיש בקשה זו עם ביצועה של ההשקעה בחברה או בשלבים האחרונים לביצוע ההשקעה.
  • בקשה מלאה ניתן להגישה בכל אחת משנות ההטבה או בתום 3 שנות ההטבה.

חברות החוסות תחת אחת מתוכניות המדען הינן מועמדות טובות לקבלת אישור המדען כאמור אך גם חברות אלה תצטרכנה לעמוד ביתר הפרמטרים של “חברת מטרה”.

4. “תנאי המו”פ בישראל” – לפחות 75% מהוצאות המו”פ שהוציאה החברה במהלך תקופת ההטבה הוצאו בישראל. תנאי זה ייבחן רק בתום תקופת ההטבה.

5. “תנאי ההכנסות” – בכל אחת משתי שנות המס הראשונות של תקופת ההטבה, הכנסותיה של החברה לא עלו על 50% מהוצאות המו”פ שהוצאו על ידה.

6. תנאי יעוד המו”פ” – הקניין הרוחני שיפותח בעקבות המו”פ יהיה בבעלות החברה במהלך כל תקופת ההטבה. הכוונה בסעיף זה שהחברה לא תשמש כחברת מו”פ עבור חברה אחרת.

7. “תנאי עיקר ההוצאות” – הוצאות המו”פ של החברה יהוו 70% לפחות מכלל הוצאות החברה בכל אחת משנות המס של תקופת ההטבה.

8. “תנאי ייחוס המו”פ למשקיע” – לפחות 75% מסכום ההשקעה של כל משקיע ומשקיע משמשים להוצאות מו”פ בחברה לא יאוחר מתום תקופת ההטבה. שימו לב כי תנאי זה נמדד במשולב ברמת המשקיע וברמת החברה, ואופן ייחוס כספי ההשקעה למשקיע מסוים במקרה של מספר הקצאות או מספר משקיעים מחייב ייעוץ משפטי פרטני בהתאם להוראות חוזר מס הכנסה המחייב.

ניגוד האינטרסים בין המשקיע לחברה מקבלת ההשקעה

cc by flickr, 401K 2012

ראינו כי החוק מקנה למשקיע הטבת מס ומקל בכך על החברה המגייסת. מה קורה במקרה בו המשקיע דרש את כל סכום ההשקעה כבר בשנת המס הראשונה לשנת ההטבה, אך החברה סטתה מהוראות החוק בשנה השניה או השלישית? במקרה זה קובע חוזר מס הכנסה מפורשות כי “אי עמידה באחד התנאים הנדרשים, שוללת את ניכוי ההוצאה למשקיע באופן רטרואקטיבי”(!). קרי, האנג’ל עלול לעמוד במצב שהוא מתבקש להחזיר כספים למס הכנסה.

אמנם רשות המיסים הצהירה על כוונותיה לנקוט בגישה מקלה בכל הנוגע ליישום הוראות החוק וזאת על מנת לאפשר למשקיע גמישות מקסימלית בתכנון צעדיו וצמצום חוסר הודאות, אך בהחלט יתכנו מצבים בהם תהא ציפייה מצד המשקיע שהחברה תעמוד בצורה דווקנית בלשון החוק על מנת שלא תאבד לו הטבת המס, ואילו החברה, מטעמים של טובת החברה (למשל: הגדלת מכירות, הוזלת עלויות המו”פ באמצעות הוצאתו מישראל ועוד) תבחר לסטות מהוראות החוק.

כדאי לפיכך, בעת ההשקעה, לערוך תיאום ציפיות מלא בין החברה למשקיעים השונים, לקבוע תוכנית עבודה מסודרת ולצפות גם תרחיש של סטייה מהוראות החוק. הקדישו לכך מחשבה מרובה טרם קבלת ההשקעה.

האם ניתן להימנע ממס?

או לכל הפחות להפחית מגובה המס בדרך לא נאותה באמצעות חוק האנג’לים? לא. החוק קובע מפורשות שהימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה לא תהיינה בין המטרות העיקריות של ההשקעה. על האבחנה בין תכנון מס לגיטימי לתכנון לא נאות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

חשוב להדגיש כי חוק האנג’לים כחוקי מס רבים אחרים עתיר בפרטים וניואנסים שמסיבות ברורות של מקום ומורכבות לא ניתן היה לסקור את כולם בפוסט זה.

* האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.


הפוסט נכתב על ידי משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות’


משרד עמית פולק מטלון ושות’ נוסד בשנת 1956 ומהווה אחד המשרדים המובילים בישראל בכל תחומי המשפט המסחרי. המשרד מונה צוות מקצועי ומיומן של מעל ל-70 עורכי דין מקומיים ובינלאומיים. מחלקת ההייטק של המשרד מייצגת, בין היתר, חברות טכנולוגיה מובילות, עשרות רבות של סטארט-אפים, קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, קרנות אקוויטי, אנג’לים וחממות בתחומי התוכנה, חומרה, תקשורת, אינטרנט, מדיה חדשה, בטחון לאומי, קלינטק, מדעי החיים ועוד.

המשרד מלווה את היזמים וחברות ההייטק בפעילותם השוטפת החל משלב הרעיון דרך הקמת החברה, הסכמי מייסדים, הלוואות, הסכמי השקעות, קבלת תמריצים ממקורות ממשלתיים, קניין רוחני, הסכמים מסחריים, מיזוגים ורכישות, עסקאות אסטרטגיות ובינלאומיות ועוד.

 

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

4 תגובות על "מהו ‘חוק האנג’לים’ וכיצד יעזור לך לגייס כסף לסטארטאפ שלך"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
GTA
Guest

איילת מספר אחת!

Nadav Trenter Moser
Guest

האם הכנסות משכ"ד של נכס שיש לאנג'ל גם רלוונטי ? או בגדול האם מדובר בממש כל הכנסה?

ירון
Guest
Tomer
Guest

כתבה מצוינת, חובה לכל המגייסים לפי חוק האנג׳לים

wpDiscuz

תגיות לכתבה: