וואלי מול הואדי: מה האמריקאים חושבים על סצינת הסטארטאפים הישראלית?

כינסנו ארבעה אמריקאים צעירים שהחליפו למשך חודשיים את הסטארבאקס בארומה והגיעו לטעום מהסטארטאפ ניישן. שאלנו אותם על ההבדלים בין הסצנה המקומית לזו שמעבר לים, מה היו לוקחים איתם חזרה הביתה ומה היו משאירים בנתב׳׳ג. ככה הם רואים אותנו מבחוץ

עיבוד תמונה: גיקטיים

מימין ויחד עם סיבוב השעון: אלכס כהן, בן גולהבר, ליסה וולנס ובריאנט וולף

סטארטאפים ישראלים רבים עוברים במסגרת אקסלרטורים וחממות, עסקאות או אקזיטים לארה”ב, כשהסיליקון וואלי הפך לבית השני של החברות. אבל איך זה נראה כשצעירים אמריקאים מתעשיית ההייטק של ארה״ב מגיעים לישראל לחוות את האווירה של הפלאפל לצד היזמות על הבר?

אלכס כהן (25), ברייאנט וולף (23), בן גולהבר (25) וליסה וולייס (23) הגיעו להתמחות בישראל במסגרת תוכנית Birthright Israel Excel. בניגוד לתגלית שכולנו מכירים (קרי, שבוע מצפון ועד דרום הארץ של צעירים יהודים מרחבי הגלובוס), התוכנית המדוברת מתקיימת לאורך חודשיים ובאה ליצור חוויה מעמיקה בקרב הצעירים ולהעניק להם ערך מוסף שנוגע גם לחווית התרבות המקומית. דרך התמחות קיץ משמעותית בחברות בתעשיית ההיי-טק, סטארטאפים והון-סיכון הישראלית, אותם נבחרים זוכים להזדמנות לראות מקרוב את הסצינה הישראלית וכן לליווי צמוד. בין החברות שהתגייסו לצורך התוכנית ניתן למצוא את EY ישראל, צ’ק פוינט, WIX, וקרנות הון סיכון בהן פיטנגו, כרמל ומגמה.

ישר ולעניין

כהן, שהגיע מוושינגטון והתמחה בקרן הון הסיכון גיזה, סיפר כי ההחלטה לקחת חלק בתוכנית היתה פשוטה. “כשניתנה לי ההזדמנות לעבוד עבור קרן הון הסיכון כסטודנט, לא יכולתי להגיד לא”. וולף, שמגיע מקיימברידג’, מסצ’וסטס התמחה כאנליסט מחקר בקרן כרמל וכיום עובד על הקמת פרוייקט, הסביר שהגיע לישראל “מאחר וחיפשתי הזדמנות לנסוע לחו”ל בזמן הלימודים ושיהיה לי קשר אליה”. ליסה מגיעה מ-Palo Alto ועובדת כיום בסטארטאפ Qadium כאחראית על אסטרטגיה ופיתוח עסקי, התמחתה ב-BRM Group והגיעה לישראל דווקא מתוך סקרנות למסורת היהודית שלה בשילוב עם אהבתה לטכנולוגיה.

ארבעת הצעירים מציינים כי אחד הדברים הראשונים שתפסו אותם היתה הישירות הישראלית. “אני אוהב את ה’דוגריות’. שיחה ישירה היא דבר נדיר במקום ממנו אני מגיע והעובדה שהחברה הישראלית מעודדת את זה זה מצויין”, אומר בן. “ישראלים לרוב מעריכים ישירות ויעילות לעומת העמדת הפנים החברתית של האמריקאים, שלפעמים מעריכים נימוס בצורה מוגזמת ומקריבים יעלות למען מטרה זו”, מסביר כהן שכיום הינו מייסד שותף ומנהל פיתוח עסקי בחברת EventKloud. “ישראלים מעדיפים להסיר את הפלסטר יותר מהר ובהתחלה. יש דרך לייבא את זה לארה”ב?” הוא צוחק. “אני חושב שישראלים לא נוטים ללכת על בטוח בחיים, אם זה בקריירה או בבחירות אחרות. אמריקאים יעדיפו ללכת על העבודות הבטוחות עם מינימום סיכונים ואחריות”, אומר וולף ומוסיף כי אהב את “הכנות והסקרנות של הישראלים. השילוב הזה מוביל לדברים נהדרים ולמאבקים בחשיבה קבוצתית”.

תמונה: Silicon Valley, south bay, California, USA via flickr cc-by Wonderlane

תמונה: Silicon Valley, south bay, California, USA via flickr cc-by Wonderlane

כהן חושב שהחברות האמריקאיות יכולות להרוויח מקשרים בקהילות הישראליות ומחיקוי ההגינות והכנות שלהן. מאידך הוא מציין שגילוי הלב גם עלול להוביל לתהליך קבלת החלטות ארוך יותר, אפילו בדברים שגרתיים. כמובן שהוא לא היה מתנגד לקחת הביתה כמה שקיות שוקו ובמבה. ליסה הופתעה “כמה אנשים מוכנים לעזור אחד לשני ולקהילה, אפילו לאנשים שהם לא מכירים” וכמובן שלמדה לא לקחת ללב, תודות לישירות הישראלית.

אך אם לרגע כבר חשבתם שהכל מושלם אצלנו, אל תרתמו את העגלה לפני הסוסים עדיין. מסתבר שגם מהחוצפה הישראלית זכו המתמחים לטעום. כהן משתף כי בזמן ש”ישבתי בפגישה בחברה קטנה בישראל והמנכ”ל עמד ודיבר קצת לפני שנתן זמן לשאלות ופידבק. עם סיום דבריו, מספר אנשים נעמדו והתחילו לצעוק, לבקר ולשאול שאלות באופן סימולטני. זה לעולם לא היה קורה באמריקה”.

האקזיטים לצה”ל

אלכס מספר כי אחד הדברים שזרים בסצינת הסטארטאפים האמריקאית אך שכיח בישראל הוא “שכל ישראלי היה בצבא וכתוצאה מכך יש בסיס של ידע משותף אז קל יותר ליצור קשרים עם אנשים. כך אתה יכול למצוא את עצמך מתקשר למישהו שהיה איתך במחלקה וזה גם משפיע על העבודה בתוך הסטארטאפ”. ליסה מציינת שההבדל העיקרי טמון בניסיון הצבאי שהישראלים רוכשים ביחידות המודיעין והמחשוב בעוד וולף אהב את התרבות ה’מעורבבת’. “בסופו של יום, יצירתיות זה לקחת קונספט והשפעות שקיימים ולשלב אותם בדרכים מקוריות למשהו מיוחד”, הוא מסביר.

בן, שעובד כיום כ-Operations Coordinator ב-Google והתמחה בקרן פיטנגו, הופתע במיוחד מהידע המעמיק שיש לסטארטאפים והתרשם כי מדובר בחלק גדול מהזהות הישראלית, “אני חושב שהיתרון בסצינת הסטארטאפים בישראל הוא הטבע של הקהילה – אווירת נאמנות גבוהה, שמאפשרת בקלות ליצור סטארטאפים מצויינים”.

המשפט “הגודל לא קובע” אמור להוות יתרון לישראל שלמרות שאינה המדינה שמייצאת הכי הרבה סטארטאפים בעולם, אנחנו פשוט טובים בלעשות הרבה רעש, אך לפי המתמחים מדובר במהמורה לא קלה. רוב המתמחים הסבירו כי קיים קושי לסטארטאפים המקומיים לפרוץ את גבולות השוק. לפי כהן “מייסדי הסטארטאפים שוכחים את הפוקוס על קנה מידה של שוק גדול יותר כמו ארה”ב. ליסה חושבת ש”החיסרון הוא שיש פחות גישה להון מאשר בסיליקון וואלי למשל וכן גישה לשווקים ישירים כגון אנטרפרייז בתוך ישראל”. מבחינת בן הבעייתיות הינה בקושי ליצור חברות גדולות במדינה קטנה. “סצינת הסטארטאפים היא מקום נהדר לבחון אם שוק המוצר שלך מתאים, אבל זה קשה לאמוד אותו. לכן חברות רבות מחפשות ‘יציאות’ מהירות רלוונטיות מה שמוביל ליותר מוצרים מאשר חברות בשלות. עם זאת, הם עובדים מהר מאוד ונוטים להיות בעלי גישה לכישרון”, הוא אומר ומוסיף שהחברות הישראליות נמצאות בבעיה גדולה, והיא “לשמור על רמת ההצלחה הנוכחית. הרף שהם הציבו הוא די גבוה”.

כמובן שהסתקרנו לגלות על אלו חברות ישראליות שמעו המתמחים בארה”ב ובתוך הניים דרופינג בו עשו שימוש מצאנו את Waze (ותודה לגוגל), Visual.ly, Viber, Medaware, Interlude, CyberReason ו-Houzz.

תמונה: Tel Aviv, flickr, cc-by  amira_a

תמונה: Tel Aviv, flickr, cc-by amira_a

זמן פוליטיקה

לצד ריח הבחירות שבאוויר התעניינו לשמוע האם המתמחים היו נשארים בישראל ואלו סטיגמות נשברו להם בעת שהותם. “הייתי שמח להשאר בישראל לכמה שנים. מאוד נהנתי מהזמן שם ואני בטוח אחזור בקרוב. בכל זאת, מה יש לא לאהוב? שמש, אנשים בעלי מוטיבציה וחוכמה, חופים. זה גן עדן”, אומר אלכס ומוסיף כי “מהדורות החדשות בארה”ב עושות עבודה נוראית בלהסביר את השיגעון שהולך במערכת הפוליטיקה הישראלית וזה היה פותח עיניים לשמוע את ההבדלים בספקטרום הפוליטי. מבלי לבלות זמן משמעותי בישראל, קשה להבין באופן מלא את ההבדלים בין הדעות השונות״.

ליסה היתה נשארת אף היא אך בשל העובדה כי משפחתה בארה”ב היתה מוכנה להתפשר על חיים בשתי המדינות. מבחינה פוליטית, “הייתי מאוד נאיבית לגבי השקפת העולם שלי על איך ישראלים יהודים וישראלים ערבים חיים, למשל שהם חיים משני צדדים של גדר והם מעולם לא דיברו. הופתעתי לראות שיש הרבה ערבים, יהודים ונוצרים שחיים אחד לצד השני בשלום, כולל עשיית עסקים ביחד ובניית חיים משותפים. אומנם זה לא כולם אבל זה היה עמוק בשבילי לראות דברים שלא ראיתי בתמונות בחדשות בארה”ב”. וולף מצידו מסביר ש”עכשיו קל לי יותר לראות את ישראל כגוף מפולג של אינטרסים מתחרים. בארה”ב אנחנו רואים את ישראל כחזית מאוחדת בלבד. אני חושב שזה מרחיק חלק מהאנשים שלא מסכימים עם חלק מהדברים שישראל עשתה אבל מרגיש שהם לא יקשיבו לקול האופוזיציה הישראלי”.

בוגרי התוכנית האמריקאים

בוגרי התוכנית האמריקאים. תמונה: אבישי פינקלשטיין

רעות שכטר

מאופיינת ב”חיוך יופלה” (אני באמת לא מצליחה להשתלט עליו) ולפעמים מרגישה שההיפרקטיביות שלי הופכת אותי לטז, השד הטזמני (אבל במובן החיובי של המילה). אוהבת מוזיקה, ריקוד, כתיבה,Fashionista ובלוגרית אופנה בזמני הפנוי. בתהליך טרנספורמציה לגיקית במשרד, ללא הצלחה רבה עד כה.

הגב

2 תגובות על "וואלי מול הואדי: מה האמריקאים חושבים על סצינת הסטארטאפים הישראלית?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
ברוריה
Guest

כתבה מעניינת

Reut Shechter
Guest

תודה רבה

wpDiscuz

תגיות לכתבה: