הלחץ הזה של להיות זמין לעבודה 24/7? יש לזה שם, וגם השפעות הרסניות

הציפייה של מנהלים, עובדים ולקוחות מאיתנו להיות זמינים לעבודה תמיד יוצרת לחץ שנקרא Technostress, והוא ללא ספק אחד מהגורמים המזיקים ביותר על עובדים בסביבה מודרנית. למרבה ההפתעה, דווקא פתרונות טכנולוגיים יכולים לסייע בהתמודדות ובהגברת הפרודוקטיביות

תמונה: Pexels

מאת אפרת נקיבלי, סמנכ”לית שיווק ואסטרטגיה, Priority Software

ב-1882 הפועל האמריקאי הממוצע עבד 12 שעות ביום, 7 ימים בשבוע, וזה כולל ילדים בני 5 שעבדו בכריית מחצבים ומפעלים. יותר מ-125 שנה מאוחר יותר, מיליוני עובדים ברחבי העולם עדיין עובדים שעות ארוכות מדי, בין היתר בשל אמצעים דיגיטליים. אמנם לא מדובר על אותה מצוקה כמו של העובדים בסוף המאה ה-18, אך אין ספק כי מדובר במצוקה שלא מקבלת התייחסות מספקת.

המחשבים והסמארטפונים משאירים אותנו מחוברים כמעט תמיד למקום העבודה. שטף הודעות בוואטסאפ שדורש מאיתנו לענות עכשיו, מיילים שמגיעים בשעות הערב או יוצרים הפרעות תכופות בעבודה והלחץ המתמשך להיות נגישים וזמינים. ככל שהעובדים מצוידים יותר בטכנולוגיה, כך גם מצופה מהם להיות מחוברים בכל שעות היממה, כולל סופי שבוע וחגים. העובדה הזו יצרה מונח חדש – Technostress, המתאר את הלחץ הנובע מהמחויבות להיות אונליין כל הזמן, ויש לה גם קשר ישיר לירידה בשביעות רצון ממקום העבודה, במחויבות הארגונית וביעילות העובד.

הטכנולוגיה כפתרון ולא כבעיה

ה-Technostress גובה מחיר לא קטן. השפעותיו כוללות עייפות כרונית, בעיות ריכוז, שחיקה ובמקרים חמורים גם התמוטטות עצבים. תחושת העומס יכולה לגרום לכך שהעובדים לא מסוגלים לנהל את הזמן שלהם, סדר העדיפויות משתבש ופעמים רבות מוביל לקריסה כללית. הלחץ להשיב מיד לכל הודעה בזמן אמת והצורך לבדוק שוב ושוב את הסלולר גורם להסחות דעת ותחושות אשמה, ומי שחש בו יפגין עלייה בכמות השגיאות, עיכובים בהשלמת מטלות ומשימות שבוצעו באופן חלקי.

זו המציאות בה כולנו חיים, אבל כשמנסים לעמוד בקצב שיטפון המידע קשה לאתר את הפתרון. זה אולי לא נשמע סביר, אבל לטכנולוגיה יש גם הפוטנציאל לעזור. המהפכה הדיגיטלית כאן כדי להישאר, היא תמשיך ללוות את חיי היומיום שלנו והיא גם יכולה לתקן את מה שהיא קלקלה ולהעניק תרופות מנע ל-Technostress שיצרה.

תמונה: Pexels

כבר היום קיימים כלים טכנולוגיים שיכולים לסנן מיילים, כך שיהיה אפשר לענות רק לאלה הדורשים תגובה מיידית ובשאר לטפל בשעות העבודה. אפשר לחסום הודעות וואטסאפ וטקסט בזמן שצריך להתרכז בעבודה ורוצים להימנע מהפרעות. אפשר לעקוב אחר מספר השעות שעובד או עובדת מבלים מול מסך המחשב, לפעמים רק המספר עצמו יכול לעודד צמצום, ובמקרים אחרים אפשר להגדיר מראש מספר שעות ולא לעבור אותן. אבל נראה שהכי חשוב הוא שההנהלה תתמוך בתרבות ארגונית בריאה, בה עובד שנמצא בחופשה למשל יודע שזמנו הפרטי מוערך ואם יוצרים איתו קשר זה רק במקרים של חוסר ברירה.

הטכנולוגיה הביאה איתה גם אוטומציה, שיכולה להיות פתרון מבריק בהקשר הזה ולהוריד מהעובד פעולות פשוטות אמנם, אך כאלה שחייבות לקרות בזמנים מסוימים. אוטומציה של תהליכי אישור להזמנות רכש, להוצאות כספיות ולהצעות מחיר יכולה להקטין את כמויות המיילים שעובדים צריכים להתמודד איתן מדי יום; התראות ללקוחות המאחרים בתשלום או שליחת חשבוניות ללקוחות ריטיינר יכולות להישלח באופן אוטומטי, בעזרת הגדרת כללים קבועים מראש במערכת.

הטכנולוגיה גם אחראית לצ’אטבוטים שיכולים לתת מענה אוטומטי לשאלות נפוצות בנושאי שירות לקוחות, חשבוניות ומשלוחים. מומלץ אף לתגמל עובדים על מציאת דרכים חדשות לייעול התקשורת החיצונית עם ספקים, שותפים ולקוחות ולחזק את התקשורת הפנים-ארגונית בין מחלקות החברה. מערכות לניהול מידע, כגון ERP, יכולות לתרגם את הצעות הייעול האלה לתהליכים עסקיים אוטומטיים ויש בשוק מערכות ידידותיות, גמישות ובעלות יכולת התאמה אישית גבוהה, כך שאפשר למצוא את זו שתתאים לתהליכי העבודה הייחודיים הקיימים בארגון.

להתאים את הטכנולוגיה לתפקיד

טכנולוגיה חיובית יכולה להיחשב פתרון יזום בעבור ארגונים וחברות המבקשים להגדיל את רווחת עובדיהם ולמנוע טכנוסטרס. מחקרים מצאו כי טכנולוגיות המותאמות לתפקיד העובד בחברה מסוגלות להעלות את הרגשות החיוביים של כל עובד, וכי ארגונים שיעשו שימוש בטכנולוגיה חיובית יוכלו להפחית ואולי אף למנוע טכנוסטרס. טכנולוגיה חיובית מבוססת על מפרט, יכולות וצרכים של העובד ברמה האישית וכך כמות המידע שמגיעה אליו מתאימה לתפקיד העובד ולתהליכי העבודה שלו. רמות מופחתות של חרדה והתאמת התפקיד לביצוע המשימות המוטלות על העובד עשויות להשפיע לטובה על ביצועי העבודה.

סביבת העבודה שלנו הולכת ומשתנה. אם פעם כל מי שעבד בהייטק ידע שמדובר בשעות ארוכות, היום רוב העובדים כבר לא מוכנים לוותר על חייהם האישיים בשביל משרה כזו או אחרת. איכות חיי היומיום בסביבת העבודה חשובה כיום לא פחות מאשר בזמן המהפכה התעשייתית, וכל חברה צריכה להעריך מחדש את האיזון בית-עבודה שהיא מאפשרת לעובדיה.

מעסיקים חייבים ליצור תרבות ארגונית המעריכה את הזמן הפרטי של העובד, ויש המון כלים דיגיטליים שמקלים על עומסי העבודה, מפחיתים בעיות תקשורת והופכים את מקום העבודה ליעיל ולידידותי יותר. הרבה עובדים מתמודדים כיום עם מצוקות אמיתיות הנובעות מ-Technostress, והקלה עליהם תפחית את ההשלכות המזיקות של התופעה, תגדיל תחושות סיפוק ונאמנות לעבודה, וכמובן תעלה משמעותית את הפרודוקטיביות. ​

הכתבה בחסות פריוריטי

Priority Software מפתחת פלטפורמות חכמות לניהול ארגוני מערכתי. פתרונות הפריוריטי מאופיינים בגמישות ובפתיחות המאפשרים לעסקים בכל גודל, ניהול מידע מקיף, מסונכרן ומותאם לוקיישן. מערכת הפריוריטי משפרת את היעילות העסקית, חוויית הלקוח והנגישות בזמן אמת למידע ולתובנות עסקיות.
בדרך להשגת יעדים עסקיים גדולים, ובפרט להתרחבות בינלאומית, יש חשיבות רבה למערכת ה- ERP, ולכן נבנתה חבילת פתרונות ייעודית לחברות גלובליות אשר בנוסף למגוון הפתרונות הקיימים כוללת לוקליזציות, פתיחות ממשקית לתוכנות קיימות, תמיכה ושירות במגוון יעדים בעולם, ענן ציבורי ועוד. לקבלת כל הפרטים לחצו כאן >

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: